ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
1801-09
08/06/2015
|
בפני השופט:
יהושע גייפמן
|
- נגד - |
התובע:
אפריים ניימר עו"ד י.לביא בן פורת
|
הנתבעים:
1. ליאור טננבאום 2. עו"ד ניסן צפריר
עו"ד גד טיכו עו"ד דודי פרחיה
|
פסק דין |
- התובע [להלן : "ניימר"] שימש עד יוני 08' כמנכ"ל חב' בת של קבוצת קרדן. הנתבע 1 [ להלן: "טננבאום"] ניהל עסקים באוקראינה. הנתבע 2 [ להלן : "צפריר"] היה שותפו של טננבאום.
ניימר לא הכיר את טננבאום לפני העסקה. צפריר היה עורך דינו של ניימר בעניין אישי במשך כשנה וחצי, ולא בתחום עסקיו. צפריר לא ביקר בביתו של ניימר וההיכרות ביניהם לא הובילה ליחסי חברות קרובים.
ב-28.2.08 נחתם הסכם בין ניימר לבין טננבאום וצפריר בעניין 8 מיזמי נדל"ן באוקראינה [להלן : " ההסכם"].
עפ"י ההסכם היה על ניימר להעמיד סך של 1.6 מיליון דולר תוך 7 ימים מחתימת ההסכם בתמורה לקבלת 10% מהמניות בחב' אוקראינית בשם SICH LTD [להלן : " חב' סיטץ' "] .
בסעיף 6.1 להסכם ניתנה אופציה לניימר להודיע תוך 150 יום ממועד החתימה על ההסכם – עד 28.7.08, על רצונו להחזיר את המניות ולראות בסכום של 1.6 מיליון דולר שהעביר הלוואה בלבד.
טננבאום וצפריר חתמו על ערבות אישית לטובת ניימר בגין ההלוואה בסך 1.6 מיליון דולר שנתן ניימר לחב' סיטץ'. בכתב הערבות נקבע שההלוואה נושאת ריבית של 8% לשנה, ואם יודיע ניימר שאין ברצונו להצטרף להשקעה במיזמי הנדל"ן – ההלוואה תוחזר ב-7 תשלומים החל מ-2.8.08 ועד 2.3.09 [כתב ערבות של טננבאום וצפריר צורף להסכם מ-28.2.08 ].
עוד נקבע בהסכם שניתנת לניימר אופציה לקבל, בנוסף ל-10 מהמניות, 15 מניות נוספות בתמורה להשקעה נוספת של 2.4 מיליון דולר, ובלבד שייתן על כך הודעה תוך 150 יום ממועד החתימה על ההסכם – עד 28.7.08.
- עפ"י ההסכם, הבעלים של חב' סיטץ' עובר לחתימת ההסכם היו: טננבאום – 55%, צפריר – 35% , ומשקיע מקומי – 10%. עפ"י ההסכם טננבאום וצפריר יעבירו לניימר תמורת 1.6 מיליון ₪ 10 מניות ממניותיהם בחב' סיטץ'.
רשימת מיזמי הנדל"ן נשוא ההסכם פורטו בנספח א' להסכם. 8 מיזמי הנדל"ן באוקראינה, שהיו ב-4 ערים, חולקו ל-3 קטגוריות :
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת