רקע וטענות הצדדים
1. התובע והנתבע שכנגד (להלן: "התובע") מפעיל עסק להקמת תקרות ומחיצות גבס, תחת השם א.ד.ר. ביצוע וניהול פרויקטים. הנתבעת והתובעת שכנגד (להלן: "הנתבעת") פועלת בתחום קבלנות הבניין. התובע ביצע עבודות גבס עבור הנתבעת בשני אתרים שונים – בית ספר באשקלון ומבנה העירייה בקריית אונו וטוען כי לא שולמה לו מלוא התמורה המגיעה לו. הנתבעת מבקשת לקזז את חובה הנטען כנגד נזקים נטענים שגרם לה התובע, כשסירב לתקן את הליקויים שנמצאו בעבודתו.
2. במסגרת התובענות ההדדיות שמלפניי, התובע עותר לחייב את הנתבעת בתשלום סכום של 60,859 ₪, הכולל סכום של 40,604 ₪ בתוספת מע"מ בגין עבודות באשקלון וסכום של 20,255 ₪ בתוספת מע"מ בגין עבודות בקריית אונו. הנתבעת עתרה לחייב את התובע בתשלום סכום של 190,098 ₪ הכולל, סכום של 148,798 ₪ בתוספת מע"מ בגין עבודות באשקלון וסכום של 41,300 ₪ בתוספת מע"מ בגין עבודות בקריית אונו.
3. שתי התובענות קשורות בשני הסכמים שערכו הצדדים, במסגרתם שכרה הנתבעת את התובע לביצוע עבודות גבס בשני פרויקטים. הסכם ראשון נחתם בין התובע לבין הנתבעת ביום 2.5.10 לביצוע עבודת גבס, תקרות וצבע בבית ספר מקיף ה' באשקלון (להלן: "הסכם אשקלון" או "פרוייקט אשקלון" בהתאמה"). נספח ה' לכתב התביעה מיום 16.2.11 מהווה ההסכם בין התובע לבין הנתבעת לביצוע מחיצות גבס בבניין עיריית קריית אונו (להלן: "הסכם קריית אונו" או "פרויקט קריית אונו" בהתאמה).
4. אשר לפרויקט אשקלון, נטען כי לאחר סיום עבודות הגבס, אושר לתובע סכום סופי לתשלום של 53,300.61 ₪, לא כולל מע"מ, שכלל סכום של 43,092.61 ₪ עבור עבודות על פי המוסכם וסכום של 10,208 ₪ עבור עבודות נוספות. הנתבעת שילמה לתובע חלק מסכום זה ונותר לתשלום סכום של 16,653.61 ₪, לא כולל מע"מ. בנוסף, התובע טוען כי על הנתבעת לשלם לו סכום של 13,449.01 ₪ בתוספת מע"מ, שהוחזק בידיה בהתאם להוראת סעיף 8א' לנספח להסכם אשקלון, המקנה לה זכות עכבון בשיעור של 10% מכל חשבון מאושר. הסכום אותו חייבת הנתבעת לתובע כאן, כנטען, הנו 30,102.62 ₪ בתוספת מע"מ, כסכום התביעה.
5. אשר לפרויקט קריית אונו, נטען כי התשלום עבור עבודות הגבס שביצע התובע עומד על 31,690 ₪, לא כולל מע"מ. הנתבעת שלמה לתובע סכום של 15,000 ₪ ויתרת חובה כלפיו עומדת על סכום של 16,690 ₪ בתוספת מע"מ, כסכום התביעה.
6. התובע מציג את פניותיו לנתבעת מהימים 22.11.2011 ו- 19.12.12 במכתבי דרישה לתשלום יתרת חובה הנטענת, תוך הפנייה לפגישות שהתקיימו בין הצדדים בהן, כך נטען, התחייבה הנתבעת לשלם את חובה. התובע מוסיף, כי בחלוף הימים העלתה הנתבעת טענה סתמית, בעלמא ובהעדר כל ביסוס, אודות פגם בעבודות הגבס בפרויקט קריית אונו ועל רקע אי היענותה לתשלום יתרת החוב בסכום של 60,859 ש"ח, הוגשה התביעה דנן.
7. בכתב ההגנה ובתביעה שכנגד, טוענת הנתבעת כי יש לדחות את טענות התובע. לגרסתה, למעט תשלום סכום של 13,490 ₪ בתוספת מע"מ, כעכבון שהותירה בידיה על פי הוראות הסכם אשקלון ובהפחתת סכומים שנקבעו באותו הסכם - היא שילמה את מלוא חובה לתובע - סכום של 35,855 ₪ בתוספת מע"מ, כחשבון הסופי שאושר.
8. הנתבעת מבקשת לדחות את הטענות כי ניתן אישור מטעמה לביצוע עבודות נוספות, תוך הפנייה להוראות הסכם אשקלון ולסוגו, שמלבדו לא סוכם על תוספות והנתבעת לא אישרה כאלו. נטען כי נספח ג' לכתב התביעה, שבתחתיתו נרשמו הסכומים הנטענים בגין עבודות נוספות מעבר למוסכם בין הצדדים, הנו מעשה זיוף בידי התובע, שזייף את החשבון המאושר של הנתבעת בסכום של 35,855 ₪ בתוספת מע"מ. מובהר כי את חדר "הטרפו" המצוין צבעה הנתבעת עצמה, כך שממילא לא הייתה נותנת הסכמתה לשלם סכום של 1,500 ₪ בתוספת מע"מ עבור צביעתו.
9. עוד נטען, כי יש לקזז את סכום העכבון (13,490 ₪) מכספים שהתובע חייב לנתבעת בסכום של 73,600 ₪ בתוספת מע"מ, בגין ביצוע עבודתו בעיכוב של חודש מעבר לתאריך עליו התחייבה הנתבעת כלפי עיריית אשקלון. נטען כי בגין עיכובים, קיזזה עיריית אשקלון סכום של 113,267 ₪ בתוספת מע"מ והנתבעת חייבת להותיר קנס זה במערכת היחסים בינה לבין התובע, כל עוד העירייה עומדת על טענותיה.
10. הנתבעת מוסיפה, כי סירוב התובע להגיע ולבצע תיקונים לאחר השלמת העבודות, אילץ אותה לשכור פועלים מקצועיים לצורך ביצועם. נזקיה הנטענים של הנתבעת מגיעים, לכל הפחות, לסכום של 13,490 ₪ בתוספת מע"מ ומודגש כי לו רק בשל תיקון הליקויים, יש לקזז סכום זה מכל סכום שמגיע לתובע, ככל שמגיע.
11. עוד מבקשת הנתבעת להסתמך על הוראות סעיף 11 לנספח להסכם אשקלון, לפיהן בגין כל יום איחור בביצוע העבודות, יחויב התובע בסכום של 500 דולר ארה"ב צמוד למדד וטוענת כי עליו לשלם לה סכום של 52,500 ₪ בתוספת מע"מ בגין עיכוב בן חודש ימים.
12. התובע משיב כי יש לדחות טענות הנתבעת ולקבל את תביעתו לתשלום יתרת הכספים המגיעה לו. נטען, כי הנתבעת לא הוכיחה שעיריית אשקלון לא שילמה לה את המגיע לה וכי חילוקי דעות בין הנתבעת לבין עיריית אשקלון אינם נוגעים לעבודתו, שאף הנתבעת אינה כופרת בביצועה. עוד נטען, כי לא הוכח שהקנס עליו מצביעה הנתבעת הנו בגין דחייה בת חודש ימים, תוך הפנייה להסכם אשקלון שאינו כולל ציון מועד סיום העבודות. התובע מפנה אף לטענות הנתבעת בהליך המשפטי אותו היא מנהלת מול עיריית אשקלון, לפיהן לא היה כל איחור, העבודות הושלמו במועדן והמבנה נמסר לידי העירייה ביום 31.8.10.
כך מבהיר התובע את גישתו לפיה, אף אם המדובר בהסכם אשקלון שהוא "גב אל גב" לחיובי הנתבעת כלפי צד ג', הנתבעת לא הוכיחה את שיעור ההפחתה כפי שנקנסה על ידי העירייה ויתרה מכך, לא הוכיחה האם הפחתה בסכום של 73,600 ₪ בתוספת מע"מ קשורה לעבודתו. עוד נטען, כי הנתבעת לא הוכיחה שהעבודות הנוספות לא תומחרו על ידי העירייה שלא אישרה אותן כלל. מודגש כי הימנעות הנתבעת מלצרף לחשבון הסופי את דף ההסבר של העירייה, המפרט בגין מה קנסה את הנתבעת, מהווה הוכחה להיעדר קשר לתובע בנושא. עוד מודגש כי עומדת לחובת הנתבעת הימנעותה מהעדת מר אליעזר חזן - מנהל העבודה באתר פרויקט אשקלון, מולו עבד התובע (להלן: "חזן"). נטען כי יש לדחות טענת הנתבעת לפיה חזן לא היה מוסמך לאשר ביצוע עבודות נוספות, שעה שחתם בשמה על הסכם קריית אונו.
13. התובע מוסיף כי הנתבעת לא העידה איש מאנשי עיריית אשקלון. לטענתו, אין כל קשר בין הסכם אשקלון לבין הסכם קריית אונו מיום 16.2.11. מודגש כי הנתבעת פנתה אל התובע על מנת שיבצע עבודות גבס בפרויקט קריית אונו תמורת סכום של 31,690 ₪ בתוספת מע"מ ושילמה לו סכום של 15,000 ₪ על החשבון. בתחילת שנת 2013, ולאחר שלעיריית קריית אונו לא היו כל תלונות, נערכה פגישה בין התובע לבין מנהל הנתבעת - מר צחי לביא (להלן:" צחי"), שבמהלכה סוכם בין הצדדים כי הנתבעת תשלם לתובע סכום של 16,600 ₪ בתוספת מע"מ. התובע סירב לחתום על טופס העדר תביעות, למעט הדרישה לתשלום סכום של 10,208 ₪ בתוספת מע"מ בעבור עבודות נוספות, ובהכפפת התשלום לתוצאות התביעה המשפטית שבין הנתבעת לבין עיריית אשקלון. אשר לטענת הנתבעת על תלונות מאת עיריית קריית אונו הקשורות לעבודת התובע והדרשותה לבצע תיקונים בסכום של 48,626 ₪, שצומצם בתביעה שכנגד לסכום של 35,000 ₪ ובסיכומים לסכום של 15,400 ₪ - טוען התובע כי עבודות הגבס הסתיימו ביום 15.5.11 וביום 15.6.11 ביצע תיקונים בבניין העירייה. התובע התבקש על ידי חזן לתגבר שני קבלני גבס נוספים שעבדו בעת ההיא ולבצע עבודות בקומה השנייה של הבניין. כך, סייע התובע בהתקנת עשרה משקופים מתוך 120 משקופים שהותקנו. מובהר כי רשימת הליקויים שהפנתה העירייה אל הנתבעת אינה מתייחסת לליקויים בקומה השנייה שם עבד התובע וכן כי הנתבעת הסכימה לשלם את יתרת חובה בסכום של 16,690 ₪ בתוספת מע"מ בגין פרויקט קריית אונו. התובע אף הוציא חשבונית על הסכום, אך הנתבעת, בעורמה נטענת ותוך ניסיון להוליכו שולל, דרשה את חתימתו על טופס העדר תביעות והתובע סרב לכך ואף ביטל את החשבונית.
14. עוד נטען, כי יש לדחות את גרסת הנתבעת משמע העסיקה עובדיה במשך זמן רב לשם תיקון ליקויים בעבודת התובע, ללא חוות דעת שבמומחיות, ללא שהביאה לעדות את המפקח מטעמה ואת המפקח מטעם העירייה וללא שהציגה תמונות ויומני עבודה אותנטיים חתומים על ידי המפקח באתר.
דיון והכרעה
15. מטעם התובע העידו התובע ושניים מעובדיו - מר אלי בן שטרית (להלן:"אלי") ומר ראפת ג'אבלי. מטעם הנתבעת העיד צחי.