ת"ת 9070-06-15 חבקין נ' גרשטיין

1.מעשה שהיה כך לכאורה היה – התובע, עו"ד במקצועו, התקשר עם הנתבע, מי שמוצג בחלק מההסכמים כקבלן, לצורך ביצוע עבודות בבית השייך כך נדמה ללקוחותיו של התובע.

בין הצדדים נערכו מספר הסכמים לביצוע עבודות שונות, ונדמה כי אלו הפרידו בין תחום אחד של ביצוע לתחום אחר באמצעות עריכת הסכמים נפרדים. אחד ההסכמים מתייחס לביצוע עבודות טיח בבית המצוי ברח' חוגלה, ותמורת עבודות אלו הוסכם כי התובע ישלם לנתבע סך של 5,000 ₪ במזומן "בתוספת מכונית סובארו... בהתאם להסכם מכירת רכב המצורף".

עוד הוסכם שם כי במידה ותיווצר בעיה חוקית כלשהי בהעברת הבעלות ברכב, או אז תעמוד התמורה עבור ביצוע עבודות הטיח על סך של 43,000 ₪ ובמצב זה "לא כאמור תוצא המכונית מההסכם והתמורה תהיה כספית בלבד".

אין מחלוקת בין הצדדים בנוגע לכך שהרכב שנזכר בהסכם האמור הועבר לשימושו ולחזקתו של הנתבע. בנוסף אין מחלוקת כי התובע שילם סך של 5,000 ₪ במזומן, בהתאם להסכם עבודות הטיח. הרכב לא נרשם על שמו של הנתבע והעברת הבעלות בו לא הושלמה, ומן המסמכים שהוצגו לפניי עולה כי נעשו מספר נסיונות למכור את הרכב האמור לצדדים שלישיים, ללא הצלחה.

הרכב, כאן המקום להסביר, הינו רכב שנרכש ע"י התובע במסגרת הליכי כינוס נכסים ורשום היה במועד עריכת הסכם עבודות הטיח, על שמה של חייבת בתיק הוצל"פ.

בחלוף תקופה ממועד עריכת הסכם עבודות הטיח ובעוד נערכים הסכמים כאלו ואחרים, החתומים ע"י התובע כמוכר של הרכב, מתוך נסיון לבצע העברת בעלות בו על שמם של צדדים שלישיים, נערך בין הצדדים כאן הסכם נוסף, הוא ההסכם נשוא התביעה, לפיו מעמיד התובע הלוואה לנתבע לתקופה של חודש ימים בלבד בסך של 17,000 ₪, אשר עלותה הוסכמה מראש והועמדה על סך של 2,000 ₪ (למעט אם יוחזר שיעור ההלוואה קודם לחלוף התקופה הנקובה), ואשר במסגרתו סוכם כי כל איחור בהשבת ההלוואה יביא לחיוב הנתבע בקנס יומי בשיעור של 100 ₪.

הכספים שנמסרו לנתבע במסגרת הלוואה זו עמדו על סך של 15,000 ₪ בלבד (מחיר ההלוואה נכלל בסכום ההלוואה שנקוב בהסכם אך מפורש בהסכם כי סכום זה לא יועמד לטובת הנתבע), ואין חולק כי מקורם בחשבון נאמנות שמנהל התובע על שם מי מלקוחותיו.

הואיל וסכום ההלוואה לא הושב הגיש התובע תביעה לביצוע תובענה על סכום קצוב, במסגרתה הוא מבקש לחייב את הנתבע להשיב לידיו סך של 17,000 ₪ והוא מוסיף וטוען בכתב תביעתו כי כספי ההלוואה אמנם הועמדו מתוך כספי חשבון נאמנות שהוא מנהל, אך ההלוואה ניתנה בהסכמת הנהנית, וכי השיב בעצמו את הסכום הכספי לטובת הנהנית, ומכאן עילת תביעתו והיריבות בין הצדדים ביחס להסכם זה.

2.הנתבע הגיש בקשת רשות להתגונן כנגד תביעה זו (התנגדות) ובמסגרת התנגדותו פרס את האמור מעלה והוסיף וטען כי התובע למעשה הפר את הסכם עבודות הטיח שבין הצדדים, בכך שהסתיר מעיניו את העובדה שלא ניתן להעביר את הבעלות ברכב, ובכך הביא את הנתבע למצב לפיו לא יכול היה לשלם לפועלים מטעמו בעבור עבודות הטיח.

עוד טען כי את הסכם ההלוואה ערך עם התובע לאחר שהעמיד התובע את הנתבע בגבו לקיר, נמנע מלשלם לידיו את הסכום המוסכם בהסכם עבודות הטיח מחד, ומנגד התחמק ונמנע מביצוע העברת בעלות כנדרש, באופן שהותיר את הנתבע ללא מקורות כספיים וללא יכולת מיקוח.