ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות ירושלים
|
48996-05-14
10/03/2015
|
בפני הרשם בכיר:
ניר נחשון
|
| - נגד - |
התובעים:
1. נורית יוסף
2. גילברט כהן
|
הנתבעות:
1. עיריית ירושלים
2. גרר שער הגיא בע"מ
|
| פסק-דין |
1.לפניי תביעה כספית בגין נזקי רכוש שנגרמו לשלושה קרוואנים ותכולתם בעקבות גרירתם על ידי הנתבעות ביום 19.3.14 במסגרת פינויים ממתחם חנייה ציבורית המצוי ברחוב קולומביה בירושלים.
2.אליבא דתובעים, כעולה מכתב התביעה, במהלך הגרירה נגרמו נזקי רכוש לקרוונים. לכתב התביעה צורפו 3 חוות דעת שמאי בגין הנזקים שנגרמו לקרוואנים בעת הפינוי. כמו כן, נטען, לגניבת שני ממירים ובקר טעינה, נזק למוצרי בשר שהיו ב-2 מקפיאים שיצאו מכלל שימוש. בנוסף נטען לאובדן צינורות וכבלים לחשמל וחיבורים לחשמל השייכים לתובעים. הנזקים הישירים שנגרמו לקרוואנים נתמכו בחוות דעת שמאי כדלקמן:
2.1בהתאם לחוות דעת שמאי רכב, מר כהן גבריאל, מיום 4/5/14 נגרמו לקרוואן ( נגרר) מ.ר. 94-504-74 ( שנת ייצור 2013) השייך לתובע 1 נזקים בסך כולל של 6,702 ₪ וכן, שכ"ט שמאי בסך 708 ₪.
2.2בהתאם לחוות דעת שמאי רכב, מר כהן גבריאל, יום 4/5/14 נגרמו לקרוואן (נגרר) מ.ר. 7029215 ( שנת ייצור 2007) נזקים בסך כולל של 6,667 ₪. וכן, שכ"ט שמאי בסך 708 ₪.
2.3בהתאם לחוות דעת שמאי רכב, מר כהן גבריאל, מיום 4/5/14 נגרמו לקרוואן (נגרר) מ.ר. 9147175 (שנת ייצור 2014) נזקים בהיקף של 5,192 ₪. וכן, שכ"ט שמאי בסך 531 ₪.
3.אליבא דנתבעת 1, כעולה מכתב ההגנה שהוגש מטעמה, התובעים השתלטו על שטח ציבור, הניחו נגררות, קרוואנים וכלי רכב ישנים תוך שהינם מפרים באופן בוטה את הוראות הדין, גוזלים שטחים ציבוריים נרחבים וגורמים למטרדים קשים לציבור. לטענת הנתבעת 1, יש להפעיל במקרה דנן את הכלל הנזיקי לפיו "מעילה בת עוולה לא תצמח עילת תביעה" אשר בסיס הרציונל שלו הינו כי לא יצא חוטא נשכר. שכן, לו היו התובעים שועים להתראות הנתבעת 1 וחדלים מפעילותם הבלתי חוקית בשטחים הציבוריים, לא היו מוצאים עצמם במצב בו הנתבעת 1 נאלצת להחרים את הנגררים. לטענת הנתבעת 1, התובעים השתלטו על מרחב ציבורי על ידי שימוש בו כ-"מחסן" לנגררות, קרוואנים ורכבים ישנים, ללא התחשבות בציבור התושבים תוך שהם גוזלים שטחים ציבוריים נרחבים.
ביום 28.1.14 הוצאו הודעות לפינוי כל הנגררות והחפצים האחרים מהמרחב הציבורי בתוך 48 שעות. התובעים הוציאו את הנגררות והחפצים מהחניון והניחו אותם לאורך רחוב קולומביה ואולם לאחר כשבוע שבו והחזירו את הציוד לתוך השטח הציבורי. ביום 19.3.14 לאחר שלא הועילו ההתראות השונות, ביצעה הנתבעת 1 פינוי בהתאם לסמכותה. לטענת הנתבעת 1, ככל שיוכחו נזקים בעת הגרירה הרי שעל פי סעיף 13 להסכם ההתקשרות בינה לבין הנתבעת 2 האחריות לנזקים רובצת לפתחה, זאת, ככל ששירותי הגרירה נעשו ברשלנות.
עוד יצויין, כי ביום הגרירה הגיע התובע 2 למגרש האחסנה והוציא ללא הפרעה מסמכים וציוד כראות עיניו. כמו כן, בטרם הפינוי ניתנה לתובעים הזדמנות לפנות הקרוואנים ותכולתם. בנוסף, הנתבעת 1 מכחישה הנזקים הנטענים בהיעדר הוכחתם כדבעי.