ת"א 7174-03-15 עאבד נ' ליברמן ואח'

בעניין: פטור מתשלום אגרה

1.ביום 3/3/15 הגיש התובע, עורך דין במקצועו, תביעה נזיקית על סך 2.5 מיליון ₪ נגד המשיבים 1 ו -2 בגין פרסום שגוי של תמונת התובע ומתחתיה שמו של עבאס בן מחמוד אל סיד האחראי ישירות לרצח 37 ישראלים ושוחרר ב – 1996. הפרסום נעשה בדף הפייסבוק של המשיב 1 (להלן: "המשיב") ובו נאמר לפי הנטען "חייבים לסמן לטרור שמשנים את הכיוון. שאין יותר עסקאות. מחבלים לא משחררים – מחבלים מחסלים!"

2.התובע מציין בסעיף 2 לכתב התביעה כי מדינת ישראל פתחה נגדו הליכים משפטיים בגין עבירות שבבסיסן נטען כי סייע לאסירי חמאס בניגוד לחוק. התובע מציין כי טרם הורשע בדין ועניינו מתברר בבית המשפט המחוזי בחיפה.

3.באשר למשיבה 2 (להלן: "המשיבה") נטען כי מדובר במפלגה רשומה במדינת ישראל ורואים אותה כאחראית ביחד ולחוד עם המשיב על הפרסומים בדף הפייסבוק של המשיב.

4.התובע טוען כי התמונה נשוא התביעה צברה 1,414 לחיצות אהבתי, 87 שיתופים ו – 101 תגובות, אשר רובן תומכות במשנתו של המשיב. נטען כי למרות שלפחות שני מגיבים ציינו כי התמונה אינה של המחבל אל סיד אלא של התובע, לא טרחו המשיב או מי מטעמו לתקן את הטעות ולמחוק את התמונה לאלתר.

5.באשר לגובה הנזק נטען כי פרסום תמונתו של התובע ברבים כמחבל שרצח 37 ישראלים בצירוף קריאה לחיסול מחבלים פוגעת בשמו הטוב של התובע ומעמידה אותו בסיכון של פגיעה ממשית בגופו ובמשפחתו מידי קהל מוסת לשינאה ולרצח. נטען כי מאז פרסום התמונה, מסתגר התובע בביתו ואף שוקל לשכור מאבטחים כדי שישמרו עליו מפני פגיעת קיצונים נוספים. נטען כי פרסום התמונה גרם לתובע נזק נפשי כבד המתבטא בכך שאינו מצליח לישון בלילות, החל לחשוד בכל דבר והוא שרוי בדיכאון עמוק. התובע טוען לנזקים מיוחדים המסתכמים בכמיליון וחצי ₪ בגין הוצאות, איבוד אפשרויות תעסוקה וטיפולים מתאימים שיימשכו לאורך שנים בעקבות הפרסום. באשר ליתרת סכום התביעה בסך של מיליון ₪, נטען כי מדובר בנזקים כלליים בשל איבוד איכות החיים, הגבלת חופש התנועה ועוגמת הנפש.

6.בד בבד עם הגשת התביעה הוגשה הבקשה שבפניי לפטור מתשלום אגרה. המבקש טוען כי הוא נשוי ואב לארבעה ילדים קטינים. המבקש טוען כי הוא נמצא במעצר בית לאחר ששוחרר ממעצר בתיק פלילי 11883-04-14. נטען כי בעקבות המעצר, נתפסו כל הכספים שהחזיק המבקש בביתו ועוקלו כל חשבונות הבנק שלו ושל אשתו כך שאינו יכול לעשות שימוש בכספיו עד להכרעה סופית בתיק הפלילי. המבקש טוען כי בעקבות המעצר ואי שיחרור כספים, נאלץ לקבל הלוואות מאנשים רבים כדי שיוכל לפרנס את המשפחה. נטען כי מאז השחרור מהמעצר המבקש אינו עובד מאחר ונשללה ממנו האפשרות לעסוק בעריכת דין, המקצוע בו עסק במשך 17 שנים והוא אינו מצליח למצוא עבודה בתחום אחר בשל גילו וחוסר ניסיונו בתחומי עיסוק אחרים. לבקשה לא צורף מסמך כלשהו פרט לתצהירו של המבקש.

7.ביום 20/4/15 הוגשה תגובת המשיבים 1 ו – 2, המתנגדים למתן הפטור. באשר לעילת התביעה, נטען כי סיכויי ההליך קלושים שכן המשיב נהנה מחסינות מהותית לפי סעיף 1(א) לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם התשי"א – 1951 (להלן: "חוק החסינות") ועילת התביעה כנגד המשיבה אינה מבוססת על דבר. עוד נטען כי סכום התביעה הוא בומבסטי ואינו מתקרב לשום תקדים מוכר בפסיקה הישראלית.

באשר לחתנאי שעניינו העדר יכולת כלכלית נטען כי המבקש לא פרש תמונה מלאה לגבי מצבו הכלכלי. נטען כי כיוון שכתב האישום מייחס למבקש קבלה של מיליון וחצי ₪ בעבור השירותים שנתן לארגון החמאס, ניתן להניח כי המבקש ממשיך לקבל מימון מהחמאס מאז מעצרו וכך הוא מתקיים. כך בפרט כאשר המבקש לא מוסר פרטים כלשהם בעניין זה אלא רק הצהרות כלליות. עוד נטען כי המבקש לא ציין בבקשתו כיצד שילם את שכר טרחת בא כוחו ומה גובה שכר טרחתו. בנוסף נטען כי הבקשה הוגשה בחוסר תום לב שכן לא צוינו הפרטים המלאים בכל הנוגע לכתב האישום שהוגש כנגד המבקש.