המוסד לביטוח לאומי נ' א' ואח'

1. בתביעה זו עותר התובע לחייב את הנתבעים בגין גמלאות ששילם וישלם לנפגע על פי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ח-1995 עקב נזקי גוף שנגרמו לנפגע בתאונת עבודה. במסגרת ההליכים המקדמיים בתביעת השיבוב שלפני גילו הנתבעים לתובע כי בידם דוחות חקירה הכוללים הודעות שנגבו מהנפגע ומגורמים נוספים המעורבים בתאונה. הנתבעים מבקשים כי העיון בדוחות החקירה ידחה עד לאחר תום פרשת התביעה שכן לטענתם יש בהם כדי להשליך על שאלת האחריות בתיק וחשיפתם בשלב זה עלולה להקנות לתובע יתרון דיוני ומהותי.

2. התובע מתנגד לבקשה. לטענתו דחיית העיון במסמכים היא בגדר חריג לכלל הקובע "משחק" בקלפים פתוחים וקיימת חובת גילוי הדדית בין הצדדים לגבי מסמכי "מועילים" כמו גם על מסמכים "מזיקים". עוד טוען התובע כי החריג של דחיית עיון במסמכים חל רק בתביעות שבין הנפגע לחברת הביטוח ולא בתביעות שיבוב. זאת שכן הרציונל העומד מאחורי חריג זה הוא מניעת פגיעה בחקירתו הנגדית של הנפגע ורציונל זה אינו חל לגבי תביעות שיבוב.

3. הכלל הוא שיש מקום לגילוי כללי של מסמכים ולעיון בהם על מנת לאפשר לבעלי הדין "לשחק" בקלפים פתוחים. "אולם בית המשפט רשאי לסטות מן הכלל האמור אם הוא סבור שעיון במסמכים בשלב מוקדם עשוי להביא את התובע לשיבוש ראיותיו ולא יסייע לחשיפת האמת" (רע"א 4249/98 סוויסה נ' הכשרת הישוב – חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה(1) 515, 527 (1999). אבחן אפוא האם קיימת הצדקה לסטייה מהכלל הרגיל במקרה דנן.

4. מקובלת עלי טענת הנתבעת לפיה אין מקום לקבוע באופן גורף כי בתביעות שיבוב בגין נזקי גוף לא חל החריג המאפשר דחיית עיון במסמכים. ברי כי מקום בו עובר לתביעת השיבוב התנהלה בבית המשפט תביעת נזיקין של הנפגע נגד המזיק והוגשו תצהירים וראיות החשש לשיבוש ראיות פוחת באופן משמעותי. אם נערכו במסגרת זאת גם חקירות נגדיות יתכן שחשש זה מתאיין כליל. אולם שונים פני הדברים במקרה בו לא נוהלה תביעה נזיקית לפני הגשת תביעת השיבוב. במקרה כזה שאלות אחריות הנתבעים לנזקו של התובע וגובה הנזק מתבררות לראשונה בבית המשפט במסגרת תביעת השיבוב. החשש מפני שיבוש ראיות ומניעת חקר האמת עלול להיווצר גם בתביעות אלה. אמנם בתביעת שיבוב, בשונה מתביעת נזיקין, התובע אינו הנפגע. אולם התובע בא בנעליו של הנפגע ומכול מקום החשש לשיבוש ראיות עלול להתעורר גם לגבי עדים מטעם התובע. יצוין בהקשר זה כי אמנם לנפגע אין אינטרס כספי ישיר בתוצאת תביעת שיבוב אולם במקרים מסוימים עובדות המתבררות במסגרתה עלולות להשפיע על רווחתו (כגון אם יש בהן כדי להביא לשלילת זכאותו לגמלאות או להפחתתן). כמו כן, יש להתחשב גם בכך שבתביעת שיבוב אין בידי הנתבע האפשרות להשוות באופן מלא בין גרסת התובע בכתב התביעה לבין תיאור העובדות במסמכים שבדוח החקירה. זאת שכן כתב התביעה מוגש על ידי התובע ולא על ידי הנפגע כאשר פעמים רבות בעת הגשתו טרם מתבררות באופן מלא נסיבות האירוע. מטעם זה בכתבי תביעה רבים המוגשים בתביעות שיבוב נוהג התובע לציין כי פרטי האירוע עדיין אינם ידועים לו כהוויתם ולכן הם נטענים באופן מסויג, כפי שעשה גם התובע במקרה דנן . מכאן שכתב התביעה אינו בהכרח משקף את גרסת הנפגע, לפחות לא באופן מדויק ומלא. לפיכך אין לשלול באופן גורף את האפשרות לדחיית עיון במסמכים בתביעות שיבוב ויש לבחון כל מקרה לגופו.

5. במקרה דנן לא התנהלה תביעה נזיקית עובר לתביעת השיבוב שכן הנפגע והנתבעים הגיעו להסכם פשרה מחוץ לכותלי בית המשפט. לפיכך טרם התבררו לגופן שאלות החבות והנזק ולא התאיין החשש מפני שיבוש ראיות ומניעת חקר האמת. נותר אפוא לבחון האם קיימים בענייננו טעמים המצדיקים סטייה מהכלל הרגיל המחייב גילוי מסמכים מלא ועיון בהם. לצורך בחינת שאלה זו הועברו לעיוני בלבד דוחות החקירה המצויים בידי הנתבעים (בהעדר התנגדות מטעם התובע). הדוחות מתייחסים הן לנסיבות האירוע בו נפגע התובע הן להיקף נזקו. לאחר שעיינתי בדחות מסקנתי היא כי גילויים בשלב זה עלול לפגוע בניהול הגנת הנתבעים. במקרה דנן קיימת חשיבות רבה למהימנות גרסתו של הנפגע באשר לנסיבות התאונה בה נפגע שכן לא היו במקום עדי ראייה נוספים. הנפגע טרם מסר גרסתו בעניין זה ואף לא בעניין הנזק שנגרם לו. לפיכך הנתבעים אינם יכולים לבחון באופן מספק האם קיימים פערים לגבי נסיבות התאונה וגובה הנזק בין העובדות כפי שפורטו בכתב התביעה לתיאור העובדות כמתואר בדוחות.

6. נוכח האמור בשלב זה הבקשה לדחיית מועד העיון עד לתום פרשת התביעה מתקבלת. עם זאת, אין לשלול את האפשרות כי לאחר הגשת תצהירי התובע וראיותיו ישתנו הנסיבות וככול שתוגש בקשה נוספת לגילוי דוחות החקירה לאחר הגשתם ניתן יהיה לשקול מחדש את ההצדקה לדחיית העיון.

ניתנה היום, י"א אלול תשע"ו, 14 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.