ת"א 4639-06-15 שכטר ואח' נ' בן ארי

1.לפני בקשה לסילוק התביעה על הסף.

התובעת (להלן תקרא אף "המשיבה") הינה חברה למתן שירותי מדיה שהוקמה על ידי התובע (להלן: "המשיב"), אשר משמש כמנהלה ובעל השליטה בה.

בשנת 2001 החל הנתבע (להלן: "המבקש") לעבוד אצל התובעת ובמרוצת הזמן הפך למנהל, שותף ובעל מניות מיעוט. מספר שנים לאחר מכן, נתגלע סכסוך בין הצדדים בתובענה, התובע ביקש להפסיק את עבודת הנתבע בתובעת ובין הצדדים התנהל הליך בוררות.

2.במסגרת פסק הבוררות קבע הבורר מהם התשלומים בהם חייבת התובעת וכן נקבע-

"19. אני מורה על החזרתו של שי לדירקטוריון החברה כמתחייב מהסכם הניהול. פיטוריו מהדירקטוריון יוכלו להעשות רק באישור בית משפט מוסמך.

בכפוף להחלטתי זו, הגעתי למסקנה כי בכל הקשור לזכויות של צד כנגד משנהו שאינן מתחום דיני העבודה והמשך תפקודה של החברה, אני, מותיר לצדדים את האפשרות לפנות לבית המשפט האזרחי המוסמך לעסוק בסכסוכים בין דירקטורים ו/או בעלי מניות וליתן כל סעד שימצאו לנכון, לרבות התחשבנות בגין העבר הנגזרת מזכויות אלה...

21. להסרת ספק אני קובע כי לאור האמור לעיל לאיש מן הצדדים לא תעמוד טענת השתק מכל סוג ו/או מעשה בית דין, ככל שיוגשו הליכים אזרחיים שאינם בעילה של יחסי עובד- מעביד".

3.לפיכך, הגישו התובעים תביעה זו בסכום של 664,000 ₪, אשר עניינה החזר הלוואה שנתנה החברה לנתבע.

כעת, עותר המבקש לסילוק התביעה כנגדו על הסף.

לעמדתו, ההחלטה האם להגיש תביעה בשם החברה מסורה לדירקטוריון החברה. הואיל ועל המשיבה היה להשיבו לדירקטוריון בהתאם לפסק הבורר ולא עשתה כן- הרי שההחלטה אודות הגשת התביעה נעשתה בניגוד לדין. עוד טוען המבקש כי על פי הסכם בעלי המניות, הטיפול בעניינה השוטפים של המשיבה מסור לו ולמשיב בצוותא ומשעה שלא היה שותף להחלטה להגיש תביעה או למינוי בא כוח המשיבה- אלה לא התקבלו כדין.

כן, טוען המבקש כי לא קיימת יריבות בינו ובין המשיב, שכן עילת התביעה הינה החזר הלוואה שניתנה, לכאורה, על ידי המשיבה ומבהיר כי מאחר ובכתב התביעה לא מצוינים פרטי ההלוואה- מועד נטילתה, מועד פירעונה והאם הושבו כספים בגינה- הרי שהתביעה אינה מגלה עילה.

4.מנגד, טוענים המשיבים כי דין הבקשה להידחות.

לעמדתם, קיימת יריבות בין המשיב למבקש מכוח היותו של הראשון ערב לקיום חיוביה של המשיבה על פי פסק הבורר ומכאן שיש לו עניין ממשי בתובענה שעניינה השבת כספים שחב המבקש למשיבה.

עוד טוענים המשיבים כי לא נפל כל פגם בהחלטה להגשת התביעה, שכן מזה זמן רב שהמבקש איננו חלק מצוות הניהול במשיבה וממילא, על פי הסכם הניהול, ככל שקיימת מחלוקת בין הצדדים הסמכות להכריע בה, מסורה למשיב.

עוד מבהירים המשיבים, כי טענות אלה הנוגעות לאופן בו נתקבלה ההחלטה להגיש התביעה, אינן מצויות בסמכותו של מותב זה ומקומן להישמע בבית המשפט המוסמך, אולם מכל מקום, מבהירים הם, ממילא עמדה להם הזכות להגיש תביעה נגזרת.

בתשובתו, טוען המבקש כי בהסכם בין הצדדים אין כל הוראה המקנה למשיב כוח הצבעה שונה וככל שסבור היה המשיב כי על המשיבה להגיש תביעה- היה עליו להגיש תביעה נגזרת. כן, מציין הוא כי הסמכות להכריע בעניין זה מסורה לשיקול דעתו של בית המשפט הואיל והדבר דרוש לצורך בירור המחלוקת ומכוח סמכותו הנגררת.

5.דיון והכרעה-

כידוע, אין בתי המשפט נעתרים לבקשות לסילוק על הסף, אלא במקרים חריגים. הכלל הוא כי די כי כתב התביעה יגלה עילה, על מנת שבית המשפט לא ימחק את התביעה על הסף. בשלב זה, בו נבחנת קיומה של עילה- אין בית המשפט בודק את ראיות התובע "בציציות" .