ת"א 3819-06-13 עמיר רותם שיווק ומכירה בע"מ נ' הרמוניה לבית בע"מ

לפני תביעה לתשלום בסך כולל של 700,989 ₪ על רקע ביטול זיכיון להפעלת חנות ברשת "הרמוניה לבית".

בין הצדדים נכרת הסכם שבמסגרתו שילמה התובעת לנתבעת סך של כ- 350,000 ₪ וקבלה כנגד זאת זיכיון להפעלת חנות לממכר כלי בית ברשת שניהלה הנתבעת. בין הצדדים נחתם הסכם מפורט ובו, בין היתר, הוסדר אופן הפעלת החנות ונקבע שהבעלות במלאי הינה של הנתבעת, שכל התקבולים ממכירתו יועברו לנתבעת, ולתובעת תשולם עמלה.

ההסכם נכרת לתקופה של 3 שנים ונקבעה בו האפשרות להארכתו ב- 6 שנים נוספות, ברם פחות משנתיים מיום תחילת הפעלת החנות נשוא ההסכם, העלתה הנתבעת טענות למעשי הונאה ומעילה שנעשו על ידי התובעת ומנהליה. נוכח טענות אלו, הודיעה התובעת על הפסקת ההסכם, הזיכיון נשוא ההסכם בוטל, והנתבעת איתרה זכיין אחר ממנו גם גבתה דמי זיכיון בסך של 150,000 ₪.

על רקע זה, טוענת התובעת שבנסיבות שנוצרו, נוכח התנהלות הנתבעת במהלך הפעלת החנות, ובפרט נוכח נסיבות הפסקת ההסכם, יש לחייב את הנתבעת להשיב לתובעת את כל השקעותיה בחנות ובזיכיון ואף לשלם לה את העמלות שלא שולמו ופיצויים מוסכמים על הפרת ההסכם.

הנתבעת מאידך, כופרת בטענות התובעת, כופרת בזכותה של התובעת לפיצוי או להשבה כלשהי, וטוענת שבכלל על התובעת לפצות את הנתבעת על הפרתו היסודית של ההסכם כך שעומדת לה זכות קיזוז ביחס לכל חוב שיימצא.

במוקד המחלוקות נשוא תביעה זו, עומדת לפיכך השאלה אם לפי ההסכם ובנסיבות הפסקת ההסכם - עומדת לתובעת זכות להשבת השקעותיה. בנוסף, ככל שימצא שהנתבעת חבה כספים לתובעת, יש לבחון אם הוכחו טענות הנתבעת להפרה יסודית של ההסכם, המבססות טענה לחיוב התובעת בפיצוי מוסכם וקיזוז הפיצוי מכל חוב לתובעת.

העובדות הרלוונטיות

1. הנתבעת הינה חברה פרטית, אשר מפעילה בישראל רשת חנויות לממכר מוצרי נוי, כלי בית, טקסטיל וריהוט משלים, בשם "הרמוניה לבית" (להלן: "רשת הרמוניה") ומחזיקה סימן המסחר בשם זה. בעל השליטה במניות הנתבעת הינו מר מירן מלכה (להלן: "מירן").

   התובעת, עמיר רותם שיווק ומכירה בע"מ, הינה חברה פרטית אשר במועדים הרלוונטיים לתביעה זו הפעילה חנות ברשת הרמוניה. בעל המניות היחיד של התובעת היה מר יונתן תורג'מן ז"ל (להלן: "המנוח").

2. בתחילת שנת 2011 או בסמוך לכך, פנה למירן מר רועי אברהם (להלן: "רועי"), אשר אותה עת הפעיל בזכיינות חנות ברשת הרמוניה, וספר לו על חבר המעוניין אף הוא לקבל זיכיון להפעלת חנות של התובעת.

   בעקבות פנייה זו התקיימה פגישה בה נכח מירן בשם התובעת ונכחו המנוח, רעייתו גב' בת שבע תורג'מן (להלן: "בת שבע"), ובנו מר עמיר תורג'מן (להלן: "עמיר") בשם הנתבעת.

   במהלך פגישה זו סוכם על התקשרות בהסכם זכיינות בין התובעת לנתבעת, ואשר במסגרתו תפעיל התובעת חנות ברשת הרמוניה במתחם "ביג" בקרית אתא (להלן: "החנות").

3. על יסוד הסכמה זו, במהלך חדש מרץ 2011 ועוד בטרם נכרת בין הצדדים הסכם מפורט בכתב להסדרת תנאי הזיכיון, החלה התובעת בהפעלת החנות. בהמשך, ביום 14.7.11, נכרת בין התובעת לנתבעת הסכם זכיינות (להלן: "ההסכם"), לפיו קיבלה התובעת מהנתבעת זיכיון להפעלת החנות (להלן: "הזיכיון").

   עקרון הפעלת החנות, כפי שנקבע בהסכם, היה כי התובעת תמכור בחנות אך ורק מוצרים אשר תספק הנתבעת ואשר יישאו סימני זיהוי וברקוד של הנתבעת. הבעלות במוצרים תיוותר של הנתבעת עד למכירתם ללקוח, התמורה שישלם הלקוח עבור המוצרים תועבר במלואה לנתבעת, והנתבעת תעביר לתובעת עמלה בשיעור של 36% ממחזור המכירות החודשי.

   עוד קבע ההסכם, כי עבור הזיכיון תשלם התובעת "דמי זיכיון" בסך של 353,273 ₪ (להלן: "דמי הזיכיון") וכי הזיכיון הניתן הינו לתקופה של 3 שנים, בצירוף אופציות להארכתו בשתי תקופות נוספות של 3 שנים כל אחת.