ת"א
בית משפט השלום ראשון לציון
|
31720-02-12
11/12/2014
|
בפני סגן הנשיאה :
השופט ארז יקואל
|
| - נגד - |
התובע:
רונן (יחיאל) מלכה
|
הנתבעות:
1. כלל חברה לביטוח בע"מ
2. הראל חברה לביטוח בע"מ
3. הפניקס חברה לביטוח בע"מ
|
| החלטה |
בהמשך להחלטה מיום 2.11.2014 ונוכח העמדות שהעלו הצדדים בטיעוניהם ובחוות הדעת שהגישו, התבקשה התייחסותם למינוי מומחים מטעם בית המשפט בתחומי החיתום והאורתופדיה (להלן ביחד: "המומחים").
התובע התנגד למינוי המומחים וטען כי אין מחלוקת של ממש לעניין אחוזי נכותו וכי די בחוות הדעת שהגיש כדי לבסס את צדקת עמדתו.
הנתבעות 1 -2 הפנו למחלוקת שרירה וקיימת בסוגיות אלו והביעו הסכמה למינוי המומחים. תגובת הנתבעת 3 אינה נחזית בתיק.
התובע טוען כי ספג פגיעות במסגרות שונות ועתר לחייב את הנתבעות לפצותו בהתאם לפוליסות ביטוח שרכש מהן. מטעם התובע הוגשה חוות דעת של מומחה החיתום מר זאב בן יצחק ולפיה, אחד מהמקרים מושא הדיון (משנת 2009) הוא מקרה העומד בפני עצמו, עונה להגדרת הפוליסה הרלוונטית בדבר "נכות מתאונה" ואין לסייגו.
כמו כן, הגיש התובע חוות דעת רפואית בתחום האורתופדיה מאת ד"ר משה לוינקופף, בה הוערכה דרגת נכות בת 20% בגין תחלואת גב תחתון – פגיעה בעמוד שדרה מותני, המחולקת באופן שווה בין שני אירועים מושא התובענה (מהשנים 2006 ו-2009) וכן 10% בגין תחלואת כתף שמאל עקב אירוע נוסף (משנת 2010).
מטעם הנתבעת 2 הוגשה חוות דעת של מומחה החיתום ד"ר חיים פרלוק ולפיה, מקרה הביטוח משנת 2009 מוחרג בהחרגה הקיימת בפוליסה של הנתבעת 2 בהקשר נכות גב ועמוד שדרה מותני, כי החרגה זו תקינה וכי התובע חתם עליה והסכים לה. מטעם הנתבעת 1 הוגשה חוות דעת רפואית בתחום האורתופדיה של ד"ר גד וולן ולפיה, הוערכה דרגת נכות בת 10% בגין תחלואת גב תחתון – פגיעה בעמוד שדרה מותני בגין האירוע משנת 2006, בציינו כי האירוע משנת 2009 לא החמיר את מצבו וכן 0% בגין האירוע משנת 2010.
שני מומחי החיתום ושני מומחי האורתופדיה מטעם הצדדים זומנו למתן עדות בישיבת ההוכחות כפי שנקבעה.
התובע טוען כי הנתבעות לא ייחסו משקל לחוות הדעת בתחום האורתופדיה של ד"ר גד וולן. כך, בהפנייתו להסכמת הנתבעת 1 לשלם את מלוא סכום הביטוח בהתאם לקביעתו של ד"ר לוינקופף; לתשלום הנתבעת 2 את מלוא סכום הביטוח עבור האירוע משנת 2010 ולדחייתה את התביעה בגין האירוע משנת 2009 אך בשל מחלוקת בסוגיית החיתום הקשורה בכיסוי הביטוחי ולא בסוגיה האורתופדית בדבר אחוזי נכות. בתגובתה, הכחישה הנתבעת 1 טענתו זו של התובע.
עיון בחוות הדעת שהגישו הצדדים מלמד על פער משמעותי בממצאי המומחים מטעמם, הן בהיבט האורתופדי אשר לאחוזי הנכות בהקשר לאירועים מהשנים 2009 ו-2010 והן בהיבט החיתומי, האם קיימת החרגה בפוליסה בהקשר לאירוע משנת 2009, אם לאו. בנסיבות של פער שכזה בין עמדות המומחים מטעם הצדדים, סברתי כי הדרך הראויה והנדרשת לקדם את בירור המחלוקת היא מינוי מומחים מטעם בית המשפט (השווה רע"א 4330/07 מוזס נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות – בית חולים רמב"ם חיפה (5.3.2009)).