ת"א 25973-09-11 מרגלית ואח' נ' הקרן הקיימת לישראל בע"מ ואח'

מבוא

1. עיינתי בבקשה של הנתבע 2 (להלן: המבקש) לתיקון כתב הגנה, בתגובות ובתשובה לתגובות. המבקש לא הגיש תשובה לתגובתו של עו"ד חזני, הנאמן על נכסי המבקש בפשט"ר, שאמנם הוגשה לאחר שהוגשו יתר התגובות אך הועברה אף היא לתשובת המבקש.

2. המבקש עותר לתיקון כתב הגנתו, על ידי הוספת הטענה כי מחציתה הדרומית של חלקה 280 בגוש 3658 (להלן: "החלקה") הינה הקדש למטרת ישיבה ואין למשיבים זכות לפגוע בהקדש, שהוא משמש כנאמן לו.

   המשיבים התנגדו לבקשה וטענו כי הבקשה נגועה בשיהוי מאחר והמבקש ידע את העובדות שבבסיס הבקשה כבר בשנת 2011 כשהוגש כתב ההגנה מטעמו. עוד טענו כי לנוכח היותו של המבקש פושט רגל, הוא אינו יכול להגיש בקשות לבית המשפט באופן עצמאי; עו"ד חזני הוסיף בתגובתו, כי המבקש אף אינו יכול לשמש כחבר העמותה אשר לטענת המבקש פועלת להשלמת רישום הזכויות בחלקה בה מצוי ההקדש, לנוכח הוראות סעיף 33 לחוק העמותות, תש"ם-1980. התובעים הוסיפו וטענו כי מדובר בסכסוך פנימי בין יורשי משפחת כוכבי וככל שלמבקש טענות הנוגעות להקדש באפשרותו להגיש תביעה נפרדת כנגד משפחת כוכבי.

   המבקש השיב, בין היתר, כי מדובר בנכס שבו הוא משמש כנאמן להקדש ולכן אינו מוקנה לנאמן בפשט"ר והוא רשאי לפנות לבית המשפט כנאמן להקדש. עוד ציין כי פנה ליתר זהירות בבקשה לבית משפט של פשט"ר לאשר לו הגשת תביעה נפרדת בעניין אשר יבקש את איחודה עם תביעה זו. עוד טען כי ניתן לו היתר לייצג עצמו בסכסוך רכושי לגבי עזבון אימו ועניין זה נכלל בכך.

   דיון והכרעה

3. שקלתי את טענות הצדדים. אני מוצאת כי דין הבקשה להידחות מהטעמים הבאים:

   ראשית, הנאמן בפשט"ר הודיע שלמבקש לא ניתן אישור לנהל את ההליך באופן עצמאי. את טענותיו של המבקש כי מדובר בנכס שהוא מחזיק בו כנאמן להקדש ולכן אינו מוקנה לנאמן היה עליו להביא בפני בית המשפט של פשט"ר ולקבל החלטה והיתר מפורשים לעניין תביעה זו. עוד יצויין, כי בהתאם להוראות סעיף 21 לחוק הנאמנות, תשל"ט-1979, פושט רגל אינו כשיר לשמש כנאמן של הקדש.

   מעבר לכך, הבקשה הוגשה לאחר שתביעה זו מתנהלת מזה חמש שנים, התקיימו דיונים בתיק אשר המבקש נוכח בהם, הוגשו תצהירים והתיק נקבע להוכחות. דיון ההוכחות נדחה לאחר שהצדדים הגיעו ביניהם להסדר פשרה, הממתין לאישור בית המשפט של פשט"ר הדן בעניינו של המבקש. רק בשלב זה, הוגשה הבקשה לתיקון כתב הגנה. לכך יש להוסיף, כי העובדות הנטענות בבקשה היו ידועות למבקש עוד במועד להגשת כתב ההגנה בשנת 2011.

   המבקש טוען כי הבקשה הוגשה מיד לאחר שהבין מהסכם הפשרה כי ההקדש מועבר לנאמנים בניגוד לרצון סבו המנוח. אך, המבקש הגיש הודעה בדבר התנגדותו להסכם הפשרה כבר ביום 9.3.15, ולא העלה במסגרתה טענות בדבר קיומו של הקדש. בהודעה האמורה התנגד המבקש להסכם הפשרה "מן הטעם שהסכם זה פוגע ללא כל תקנה, שלא כדין, בזכותו לבנות על חלקו בחלקות 280,338, ו-280 בגוש 3658 על פי תוכנית המתאר רח/103....הסכם הפשרה המוצע מכוון להותיר את הבנייה הבלתי חוקית על כנה ובכך למנוע מאת נתבע 2 שהינו בעל 1/3 חלקים בשלוש החלקות הנ"ל לממש את זכותו לחזקה ובניה."

   אף לגופו של ענין, המבקש לא הראה מדוע יש צורך בבירור טענתו לפיה החלקה הינה הקדש למטרות ישיבה וכי אין למשיבים הזכות לפגוע בהקדש, במסגרת הליך זה. התביעה שבפני הוגשה על ידי התובעים שהינם בעלי זכויות במחצית השניה של החלקה כנגד קק"ל וכנגד המבקש והנתבעים הנוספים בני משפחת כוכבי (יורשי מרים כוכבי ז"ל) כבעלי זכויות או כמחזיקים במחצית השניה של החלקה. בתביעה עותרים התובעים לאכיפת חוזה חכירה במקרקעין ולהורות לקק"ל להקצות לתובעים ולנתבעים שני חוזי חכירה נפרדים, שיאפשרו ניצול זכויות הבניה במקרקעין. מאידך, נראה שטענות המבקש נוגעות למניעת פגיעה בשימוש במחצית החלקה למטרות ההקדש, טענות אשר המבקש לא הראה שיש צורך בבירורן דווקא במסגרת הליך זה, על כל הצדדים לו, דבר אשר עלול אף לגרום להימשכות ההליך.

4. לנוכח כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.