ת"א
בית משפט השלום נתניה
|
24090-10-13
30/06/2016
|
בפני השופטת הבכירה:
גלית ציגלר
|
- נגד - |
תובעת:
א.ע. עו"ד שגית קרמר
|
נתבעים :
1. קיבוץ גן שמואל 2. מועצה אזורית מנשה
עו"ד האוזנר עו"ד עמירם כהן
|
פסק דין |
1.התובעת, ילידת 1952.
לטענת התובעת, ביום 9.11.12 היא התהלכה במרפסת הבית של בן זוגה לשעבר בקיבוץ גן שמואל, כשלפתע החליקה ונפלה לתוך תעלת ניקוז, ונפגעה בידה השמאלית ובמרפק (להלן: "התאונה" ו/או "הפגיעה").
לטענת התובעת, התעלה מצויה השטח הקיבוץ ובאחריות המועצה המקומית, ועליהם מוטלת החובה לפצות אותה על נזקיה בשל היותם בעלי השליטה ו/או האחראים על תחזוקתו של השטח בו אירעה התאונה, ובשעה שהם לא נקטו בכל אמצעים הדרושים לצורך תיקון, גידור ושילוט של תעלת הניקוז, הרי שהם התרשלו והפרו חובות שבחוק, וגרמו במישרין או בעקיפין לתאונה ולנזקי הגוף שנגרמו לה.
התובעת צירפה לתביעתה חוות דעת רפואית ערוכה על ידי ד"ר מרדכי ויגלר, לפיה כתוצאה מהתאונה היא סובלת ממצב שלאחר פריקה של מרפק שמאל ומנכות צמיתה בשיעור 10%, לפי סעיף 41 (8) לתקנות המוסד לביטוח לאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז – 1956, וכן ממצב לאחר שבר פתוח של הרדיוס הדיסטלי בשורש כף יד שמאל, או לחילופין מחיבור גרוע של הרדיוס ומנכות צמיתה בשיעור 10% לפי סעיף 35 (1) (ב) או סעיף 40 (11) לתקנות, ובסך הכל נכותה המשוקללת הינה בשיעור 19%.
2.הנתבעים הכחישו את חבותם לאירוע ואת הנזקים הנטענים, טענו כי אין מדובר במפגע וכי הנסיבות המתוארות אינן מטילות עליהם אחריות כלשהי, וצירפו חוות דעת רפואית מטעמם, ערוכה על ידי ד"ר ולנטין זטלני, ובה נקבעה נכותה של התובעת בשיעור 10% בגין השפעת הפגיעות במרפק ובשורש כף היד על כושר הפעולה הכללי שלה (לפי סעיף 35 (1) ב' לתקנות).
3.לצורך ייעול ההליך, הסכימו ב"כ הצדדים להעמיד את נכותה הרפואית של התובעת בשיעור 15%, כממוצע בין חוות הדעת.
הראיות
4.התובעת הגישה תצהיר מטעמה, שאליו צורפו תמונות, חומר רפואי, חוות דעת, קבלות ותלושי שכר.
הקיבוץ הגיש את תצהיר התשובות של התובעת לשאלון שהפנה אליה, מסמך רפואי מיום 14.4.06, תביעה שהגישה התובעת למוסד לביטוח לאומי, פרוטוקולים של וועדות המוסד ופירוט תשלומים ששולמו לה (נ/1-נ/4).
מטעם המועצה האזורית הוגש תצהיר של מזכיר המועצה, מר בועז מנחם, אשר אף העיד מטעמה (להלן: "המועצה", נ/5).
נסיבות האירוע