ת"א 24022-11-16 בן אבי ואח' נ' איש ואח'

לפניי בקשה למתן צו מניעה זמני שיאסור על המשיבים לעשות שימוש שלא למטרת מגורים בבית ברחוב גורדון 90 בקריית יערים (להלן: הנכס). בכתב התביעה, שהוגש לאחר הגשת הבקשה לסעד זמני, עותרים התובעים לקבל צו מניעה קבוע האוסר על המשיבים לקיים בנכס פעילות שאינה למטרת מגורים בלבד, לחייב את המשיבים בסעד כספי בגין ירידת ערך דירתם, בפיצוי כספי בגין מטרד ליחיד ובפיצוי בגין עוגמת נפש.

המבקשים, בני הזוג חנן ונריה בן אבי, מתגוררים בבית פינתי ברחוב משעול דוד הממוקם בסמוך לנכס. המשיב 4, מר חיים שטרן, הוא בעל הזכויות בנכס (להלן: המשכיר). המשכיר מתגורר בחו"ל והמשיב 5, מר יעקב וולך (להלן: יעקב) הוא מיופה כוחו בישראל. אין מחלוקת בין הצדדים כי הנכס עמד ריק מספר שנים והחל מחודש ספטמבר שנה זו הושכר למשיבה 1, עמותת ישיבת נתיבות איש (להלן: העמותה). אין גם מחלוקת כי הנכס מאוכלס על ידי כ-35 בחורים. המשיבים 2-3 הם מנהלי העמותה ומשמשים כרבניה.

לטענת המבקשים הנכס מופעל על ידי העמותה כישיבה תוך חריגה מהשימוש המותר שהנו למגורים בלבד. כמו כן נטען על ידם כי השימוש בנכס יוצר מטרדי רעש, ריח ותברואה הפוגעים באופן משמעותי באיכות חייהם.

מטעם המבקשים הוגש תצהירו של המבקש 1, מר חנן בן אבי (להלן: חנן). מטעם המשיבים הוגש תצהירו של יעקב. שני המצהירים נחקרו על תצהיריהם. אפנה אפוא לבחון האם מתקיימים בענייננו התנאים למתן הסעד הזמני המבוקש.

עילת תביעה לכאורית

ייעודו התכנוני של הנכס והחריגה הנטענת מהשימוש המותר בו: בוועדה המקומית לתכנון ולבניה "הראל" לא אותר תיקו של הנכס ולפיכך אין ראיה ישירה לגבי ייעודו. עם זאת קיימות אינדיקציות ברורות לכך שלכאורה ייעודו הוא למגורים, כטענת המבקשים. כך עולה מהתב"ע החלה באזור (צורף לתצהירו של חנן כנספח ב'); מהבקשה להיתר שהוגשה על ידי יעקב שעניינה "הוספת תוספת שטחים למבנה" אשר במסגרתה נרשם כי השימוש בנכס הוא "מגורים חד משפחתי" (פרוטוקול ישיבת רשות מקומית "הראל" מיום 26.10.15, צורף לתצהירו של חנן כנספח ג', להלן: בקשה להיתר); ומהצהרתו של חנן ועדותו לפיה הוא יודע מידיעה אישית כי יעוד הנכס הוא למגורים בלבד שכן לפני שרכש את ביתו הנוכחי ערך בדיקות לגבי בתים נוספים באזור, ובכללן גם לגבי נכס זה (סעיף 6 לתצהיר, פרוטוקול עמוד 4 שורות 4-9).

לעומת זאת, המשכיר אשר בוודאי יודע מידיעה אישית מהו ייעודו, נמנע מלהגיש תצהיר. יעקב הסתפק באמירה כללית לפיה בעבר שימש הנכס כישיבה. בחקירתו אישר יעקב כי השימוש שנעשה בנכס כישיבה היה לפני שנים לא מעטות ומאז עמד ריק עד שהושכר לעמותה. דומה כי לא ניתן ללמוד מהעובדה שהבית שימש במועד כלשהו בעבר כישיבה שהשימוש שנעשה בו אז היה כדין. העובדה שבבקשה להיתר הוגדר השימוש כנכס כ"בית מגורים" מורה לכאורה כי גם יעקב, מיופה כוחו של המשכיר, סבר שזהו ייעודו.

אשר לשימוש שנעשה בנכס על ידי המשיבים 1-3. חנן הצהיר כי בבית פועלת ישיבה המכונה בשם "הישיבה הגדולה נתיבות איש" המנוהלת על ידי המשיבים 2 ו-3. הישיבה פועלת 24 שעות ביממה, משמשת ככולל אברכים ללימודים וכן משמשת להלנתם והסעדתם. כמו כן הצהיר כי במקום נערכים אירועים המוניים ומתנהלות תפילות בבית הכנסת של הישיבה הפתוח לקהל. חנן צירף לתצהירו מודעה שפורסמה על ידי הישיבה המזמינה את הקהל לרכוש במקום מקומות לתפילה (נספח ה' לתצהיר).