דיני ראיות - הוכחת חתימה על מסמך ונשואים נוספים

תיאור התביעה והמחלוקת

1.גירסאות הצדדים באשר לעובדות הקשורות לתביעה זו שונות לחלוטין, כך שברור הוא שאחד מהם דובר אמת והשני אינו דובר אמת.

ההכרעה בין הגרסאות תתקבל, לכן, בהתאם לכללים הראייתיים של שיטת המשפט הישראלית ובהתאם לכלל העתיק: "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות" (תלמוד בבלי, סנהדרין, דף ו', עמ' ב').

2.התובע היה בעלים של עסק מכבסה בעיר אשדוד (להלן – העסק).

הנתבע עסק באותם ימים, בין היתר, במסחר במכונות כביסה ובציוד הקשור למכבסות.

הנתבע טוען כי עסק בכך כשכיר בלבד בחברת מורפי טכנולוגיות בע"מ (להלן – מורפי), התובע טוען כי הנתבע עסק בכך באופן פרטי ועצמאי.

3.לטענת התובע ביום 27.7.05 נחתם הסכם בינו – באמצעות בנו, אסף לוי (להלן – אסף) – ובין הנתבע, שאלה עיקריו:

הנתבע יטול מחצר העסק את כל המכונות והציוד המצויים בו, ימכור את הכל לאחרים בתוך 24 חודשים ויעביר את התמורה לתובע, בניכוי סכום מסוים שישאר בידיו. מכונות או ציוד, שהנתבע לא יצליח למכור, יוחזר לתובע, אלא אם הנתבע ירצה לרכשם בעצמו.

על פי האמור בהסכם ובנספח שצורף אליו (צורפו כנספחים א' ו-ב' לכתב התביעה), הוערך שווי כל המכונות והציוד בסכום כולל של 1,258,850 ₪ (בכתב התביעה נכתב משום מה סכום אחר: 1,594,132 ₪), והסכום שהוסכם שיישאר בידי הנתבע הוא 10% מסכום זה, כלומר: 125,885 ₪.

התובע טוען, כי הנתבע אכן הביא משאיות ומנוף ללקיחת כל המכונות והציוד, אך לא שילם לו מאומה עבורם וגם לא השיב לו מאומה.

התביעה היא לתשלום שווי כל המכונות והציוד שנלקח, אשר בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום עריכת ההסכם ועד יום הגשת התביעה (10.7.12), עמד על פי חישוביו על: 2,673,072 ₪.

4.גירסת הנתבע שונה בתכלית.

לדבריו, התובע פנה למורפי כדי שזו תפנה את כל המכונות והציוד שהיו בעסק, שהוגדרו על ידי הנתבע כ"גרוטאות ברזל", וזאת משום שהתובע רצה להפוך את המקום לדיסקוטק.

הנתבע, לטענתו, טיפל בפניה זו מתוקף תפקידו במורפי, כמי שאחראי על עניני מכירות ורכש.

לדבריו, הוסכם בינו ובין התובע, כי הגרוטאות שיפונו יישארו בידי מורפי וישמשו כתמורה עבור עבודת הפינוי, וכך נעשה.