ת"א 12269-11-15

הצדדים הסמיכוני לתן פסה"ד לפי סע' 79א(א) לחוק בתי המשפט והגישו סיכומים.

1. לטענת התובעת נפגעה ב 21.8.13 עת הלכה במעלות, ברח' ירושלים, ורגלה נתקלה בשקע שנוצר מחוסר באבן משתלבת אחת, שצורף צילומו. אין טענה לנכות צמיתה. לעת התאונה היתה התובעת תלמידה כבת 19.

2. התובעת טענה לאחריות מלאה של העיריה , בלא אשם תורם, מכוח עוולת הרשלנות והפרת חובות חקוקות. לתובעת נגרם שבר בבסיס אצבע 5 ברגל ימין. היא גובסה כחודש בקירוב, ומפנה לכך שנעזרה בקביים. היא מפנה לסבלה מאז התאונה, ובסכום הנזק הלא ממוני התבקש סך של 15,000 ₪. נתבעו סכומים אף בגין עזרת צד ג' והוצאות רפואיות.

3. הנתבעת טוענת לקיום נהלי עבודה ושגרה תקינים ואיתור וסילוק מפגעים. לטעמה לא הוכח מפגע ולא הוכח כי נעשה תיקון במקום לאחר המקרה. לטעמה הפרש גבהים קטן שנוצר כמו 1.5 ס"מ למשל, אינו מהווה מכשול ואין בו כדי להקים חבותה, בהיעדר התרשלות. לא כל שכן פער הגבהים הנחזה בתמונה שצירפה התובעת – בגובה של 1 ס"מ לערך. לא אותר כל מפגע במקום התאונה הנטען, בבדיקה בדיעבד לאחר קבלת דרישת התובעת, והאזור אף היה מואר היטב. לא הוחלפה בו אבן משתלבת ולא בוצע תיקון בתקופה שעובר לביקור. אין אפשרות לקשר בין התמונה לבין זירת התאונה הנטענת. הרשות המקומית אינה יכולה להימצא בכל אתר ואתר,ולו כל פער גבהים מינימלי היה נחשב כמכשול, ספק אם הציבור היה נכון לשאת בעלויות הנדרשות לתיקונים שהיו מגולגלות לפתחו. יש לדחות התביעה. למידה ותוטל אחריות הרי אשמה התורם של התובעת גבוה ומכריע, מדובר בשכונת מגוריה המוכרת לה ואזור מואר ועליה לשים לב למדרך רגלה.

אין הצדקה להכיר בעזרת צד ג', שכן לכל היותר אם בכלל נדרשה עזרת בני משפחה בהיקף לא חריג שאינו מזכה המיטיב בפיצוי. גם הנזק המיוחד שעניינו בהוצאות לא הוכח, והתובעת זכאית לטיפולים במימון קופ"ח. אין המחשה שנדרשו טיפולים שלא כלולים בסל הבריאות.

4. הצדדים הפנו לפסיקה – איש לשיטתו ביחס לאחריות רשויות מקומיות ואשם תורם במה שנוגע למכשולים נטענים.

5. לאחר שעיינתי בטיעונים ובמסמכים אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת בתוך 30 את הסכומים הבאים במצטבר:

א. 9,500 ₪.

ב. 1667 ₪ בגין שכ"ט עו"ד.

ג. 710 ש"ח בגין החזר אגרה ראשונית.