בפני בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית. הצדדים מבקשים מבית המשפט לעשות שימוש בסמכותו מכוח סעיפים 18 ו – 19 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו – 2006 (להלן – חוק תובענות ייצוגיות) ותקנה 12 לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע – 2010 (להלן - תקנות תובענות ייצוגיות), להורות על אישור התביעה כתובענה ייצוגית, לאשר את הסדר הפשרה כהסדר פשרה בתובענה הייצוגית ולתת לו תוקף של פסק דין.
המבקשים הגישו נגד המשיבות (להלן – הראל, מגדל וכלל, בהתאמה) תובענה ובמסגרתה בקשה לאשרה כתובענה ייצוגית (להלן – התובענה והבקשה, בהתאמה).
לטענת המבקשים, המשיבות גבו בתקופה הרלבנטית לתובענה את "התוספת" לדמי הניהול הקבועים (כהגדרתה בתקנות הפיקוח על עסקי הביטוח (תנאים בחוזה ביטוח), התשנ"א – 1995 (להלן – התוספת, דמי ניהול משתנים ותקנות דמי הניהול, בהתאמה) בנוסחה עד לתיקונה בשנת 2003) אחת לחודש, בסופו של כל חודש קלנדרי, במקום לגבות את התוספת בסוף כל שנה קלנדרית, כדרישת תקנות דמי הניהול, כפי שמפרשים אותן המבקשים. לטענת המבקשים, כתוצאה מגביה חודשית של דמי הניהול המשתנים נגרעה מהם ומחברי הקבוצה הייצוגית התשואה החודשית שיכולים היו לקבל (ככל שהייתה חיובית), על סכום התוספת שנגבתה מידי חודש בחודשו (למעט החודש האחרון בכל שנה). דבר זה גרם לכך, שהסכום שנצבר לזכות המבוטח נמוך מהסכום שאמור היה להצטבר לזכותו.
לטענת המשיבות, הן נהגו כדין ולא נפל כל פגם בהתנהלותן, לרבות בכל הנוגע לזכותן לגבות את התוספת מידי חודש בחודשו, בתום כל חודש קלנדרי. המשיבות חלקו על טענות המבקשים, לרבות ביחס לעילות התובענה שאישורה התבקש, ואף טענו, כי התובענה התיישנה כולה או לכל הפחות בחלקה הארי.
במהלך הדיונים המקדמיים המליץ בית המשפט, כבוד השופטת ענת ברון, לשאת ולתת בניסיון להגיע להסדר פשרה. הצדדים גיבשו הסדר פשרה אשר הוגש לבית המשפט ביום 30.6.2013. בדיון אשר התקיים ביום 15.7.2013 הסכימו הצדדים על ביצוע מספר תיקונים בהסדר הפשרה וביום 12.8.2013 הוגשו הסדר פשרה מתוקן ובקשה לאישורו. כבוד השופטת ענת ברון קבעה בהחלטה מיום 1.9.2013, כי אינה מוצאת מקום לדחות את ההסדר המתוקן על הסף והורתה על פרסום ההסדר ועל משלוח העתק ממנו ליועץ המשפטי לממשלה ולמפקח על הביטוח. כמו כן הורתה על מינויו של רו"ח דני בר און כבודק (להלן – הבודק).
יצויין, שלא הוגשו התנגדויות להסדר הפשרה וגם לא בקשה של מי מחברי הקבוצה להתיר לו לצאת מהקבוצה שעליה יחול ההסדר, כאמור בסעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות.
ביום 3.8.2014 הגיש הבודק דו"ח, במסגרתו פירט את הסכומים שעל כל משיבה להשיב ללקוחותיה ובהמשך השיב לשאלות הבהרה שהופנו אליו. ביום 20.10.2014 הגיש היועץ המשפטי לממשלה את עמדתו. ביום 23.11.2014 התקיים דיון בנוכחות ב"כ היועץ המשפטי לממשלה ובנוכחות הבודק. בדיון זה הסכימו הצדדים על ביצוע מספר תיקונים נוספים בהסדר הפשרה המתוקן.
בסיום הדיון קבעה כבוד השופטת ענת ברון בהחלטה, כי נחה דעתה מהתשובות שניתנו על ידי הבודק, כי היועץ המשפטי לממשלה אינו מתנגד למעשה להסדר הפשרה אלא סבור, שנדרשים תיקונים והבהרות שונים בהסדר הפשרה. בתוך כך ניתנה לצדדים שהות להגשת הסדר מתוקן בשנית. עוד נקבע, כי אין צורך בפרסום נוסף של הסדר הפשרה המתוקן.
בקשה זו עניינה הסדר הפשרה המתוקן השני, שהוגש בעקבות הדיון מיום 23.11.2014.
|