שאלת סמכות ביהמ"ש לדון בתביעה ומהות הדין האישי החל בנסיבות

ההליך

1.         בפני בקשה לפסיקת מזונותיהם הזמניים של 4 קטינים (להלן: "הקטינים המבקשים") אשר הוגשה באמצעות אמם המבקשת מס' 5.

2.         הבקשה הוגשה ב-20.2.2014 והתגובה לבקשה הוגשה ב-4.3.2014, ומשכך, ניתנת החלטתי.

הרקע ותמצית טענות הצדדים

3.         המבקשת מס' 5 והמשיב, שניהם מוסלמים, נישאו בבית הדין השרעי ביום 21.7.2006.

4.         מנישואי הצדדים נולדו המבקשים 1-4 בשנים 2007; 2010; ו-2011 (תאומות).

5.         המשיב הינו ..., אשר לטענת המבקשת מס' 5 מקיים פרקטיקה פרטית ענפה ומצליחה, והיא מעריכה את הכנסתו החודשית בסך 30,000 ש"ח (נטו) לחודש.

6.         המבקשת מס' 5 הינה .... אך מאז לידת המבקשת מס' 2 לא עבדה עד ששבה לעבודתה בינואר 2013, למשך 4 חודשים והיא משתכרת כ-7,000 ש"ח (ברוטו) לחודש. לאחר מכן מצאה עבודה אחרת בשכר של 5,300 ש"ח לחודש והחל מינואר 2014 הפסיקה עבודתה ואין לה כל הכנסה.

7.         לטענת המבקשת 5, המשיב היה אלים כלפיה, ולבסוף בעקבות התפרצות אלימה של המשיב, עזבה את דירת הצדדים ועברה להתגורר עם הקטינים בבית הוריה ב..., ומני אז, לא העביר לה המשיב כל תשלום שהוא.

8.         ביום 1.2.2014 שכרה המבקשת 5 דירה למגוריה ולמגורי הקטינים בסך של 3,000 ש"ח לחודש.

9.         המבקשת 5 הגישה תובענה למזונות לה ולקטינים המבקשים בסך כולל של 25,000 ש"ח לחודש.

10.        הבקשה שלפני הוגשה יחד עם התביעה ועוד קודם שהוגש כתב ההגנה.

11.        בתשובתו של המשיב לבקשה טען, כי עפ"י חוזה הנישואין שבין הצדדים הסמכות לדון בתביעה נתונה לבית הדין השרעי בלבד, ולפיכך הוא מבקש לדחות את התביעה והבקשה מחוסר סמכות.

12.        עוד טען המשיב, כי הדין האישי של הצדדים הוא הדין המוסלמי והשרעי, ופיו יש חובה אבסולוטית למזונות ילדיו הקטינים שנולדו לו מנישואים שרעים כדין ואילו באשר למזונות אישה, אלה חלים רק אם מקיימת האישה את חובת ה"איחתיבאס" היינו, היותה של האישה עם הבעל.

13.        המשיב לטענתו, היה אדם נורמטיבי שדואג ומטפל בקטינים שעות רבות במהלך השבוע, בעוד המבקשת מס' 5 "כנועה" להוראות שמקבלת ממשפחתה ברמלה.

14.        לטענתו של המשיב, המבקשת בונה את כל תביעתה על מקרה אלימות שאירע כביכול לפני כשנתיים כאשר הגישה תלונה במשטרה נגד המשיב, והמשיב נחקר והורחק למשך 14 יום כהליך "אוטומטי" הנהוג במשטרת ישראל, ובמיוחד בתלונות כאלה במגזר הערבי.

15.        לטענתו של המשיב, המבקשת מס' 5 נטשה את בית המגורים של הצדדים ללא סיבה מוצדקת, ועברה להתגורר בדירה שכורה ברמלה, בתקווה לסחוט את המשיב כלכלית, כאשר המשיב מצידו דאג לכל צרכיה השרעים וכך לצרכי הקטינים.

16.        המשיב טען, כי עבד בתחום .... אך קיבל הודעה על הפסקת עבודתו, ונאלץ להתחיל לעבוד כעצמאי. לטענתו בשלוש השנים האחרונות מצבם הכלכלי של הצדדים היה קשה במיוחד, והכנסתו השנתית היתה צנועה. המשיב צירף דו"ח של שומת מס לשנת 2012 ואישור רו"ח בדבר הכנסותיו לשנת 2013.

טענותיה של המבקשת 5 בדבר הכנסות בסדר גודל של 30,000 ש"ח הן טענות סרק.