פרוטוקול בתיק תפ"ח 45902-02-10

ב"כ המאשימה:

בהמשך לבקשות הדחיה בעניינו של הנאשם, נבקש להודיע על תיקון הסדר הטיעון, כך שהצדדים יעתרו לבית המשפט הנכבד להטיל על הנאשם עונש בן כ- 14 חודשי מאסר, דהיינו אנו נראה בימי המעצר שהנאשם ריצה בתיק זה כעונש המאסר, דהיינו מיום 9.2.10 עד 30.3.2011. יתר רכיבי הסדר הטיעון כמובן יעמדו בעינם, בתוספת מאסר על תנאי, קנס ופיקוח שירות המבחן, כאשר בקצרה אנמק לביהמ"ש את השיקולים שעמדו בבסיס ההסדר -

ביהמ"ש רואה שכתב האישום תוקן, ראשית לעניין מודעותו של הנאשם לזהותו של האדם שליד ביתו הונח הרימון. עובדת היותו של הרימון ישן וחלוד הודגשה בכתב האישום המתוקן. הרימון לא הונח במטרה לפגוע באיש, על אף שהנצרה הוצאה ממנו, הוא הונח בספסל שסמוך לבתים. אלו הנקודות לקולא שעולות למקרא כתב האישום.

בבסיס ההסדר עמדו שיקולים ראייתים, המרכזי שבהם שאנחנו נאלצנו להתמודד עם הקושי שבו הוא עד המדינה. בתיק זה היה אמור להעיד עד מדינה, כאשר במסגרת החתימה על הסכם עד המדינה, וימים לאחר מכן, הוכנס לתאו מדובב, עד המדינה מסר הודעות בנוגע לאישום הזה וכן לאישומים אחרים שהוגשו בתיק אחר, ולמדובב סיפר דברים שנתונים במחלוקת בין הצדדים, זאת אומרת, בעוד שהצד השני טוען שהסיפור שסופר למדובב הוא על המקרה שלנו, אנו טוענים שלא ניתן ללמוד על כך, במשפט פלילי אנו עוסקים, על אף ההבר של עד המדינה בהודעה לאחר שהטיחו את דבריו למדובב, על אף אותו הסבר, היה לנו קושי להתגבר על הסתירה שבין הדברים.

בתיק הזה היות ויש עד מדינה דרוש סיוע על מנת להגיע להרשעה.

כל זאת נאמר לעניין קושי ראייתי כאשר קיים סיכוי להרשעה, אך קיימים סיכויים בלתי מבוטלים לצד השני, לנסות ולכרסם בתשתית ראייתית. וזה המקום שביהמ"ש העליון מכוון אליו, יש לבוא לקראת נאשם המודה כאשר הביטוי יהיה בהקלה בעונש.

לעניין הסדר קודם לעומת נוכחי:

שלחנו את הנאשם במסגרת ההסדר שהוצג בישיבות הקודמות לממונה על עבודות שירות, במגמה שהנאשם יבצע 6 חודשי עבודות שירות בנוסף למעצרו שריצה. אולם בשל נסיבה שאינה תלויה בנאשם, נסיבה אובייקטיבית, הממונה לא מוכן לקבלו. עמדו בפנינו 2 אפשרויות, האחת לגשת לשירות המבחן ולבקש שהנאשם יבצע של"צ, אבל אנו לא נוהגים כך, אם יש חוו"ד שהנאשם מסוכן במקום עבודה או קיימת סכנה כלפיו במקום עבודה, לא נפתור את הבעיה כשנעבירו לעבודה נוספת במסגרת של"צ. דבר שני, חשבנו לעמוד על ההסדר המקורי, דהיינו 20 חודשים יוצא שהנאשם אם רשאי לניכוי שליש ממאסרו יכול להעלות לוועדת השחרורים ויכול להיות וישוחרר ממעצרו. על פי הנלי הפרקליטות, אנחנו לא יכולים להתנות במסגרת גז"ד מה תהיה עמדתנו בוועדת שחרורים, והיא תלויה בשב"ס וגורמים אחרים. המבוי הסתום הזה שנקלענו אליו, אנו הצגנו היום את ההסדר טיעון מתוקן, אני חושב שהוא ראוי, סביר ומאזן לצורך שלמות התמונה, אגיש גיליון רישום פלילי של הנאשם, תיקון של גז"ד נדון במרץ 11 נדון בבימ"ש שלום בחדרה, בגין עבירות החזקת נכס חשוד כגנוב. בפס"ד קודם, שלום בחדרה הנאשם הורשע בעבירות התפרצות, גניבה ועוד עבירות גניבה. מעולם לא ריצה עונש מאסר מאחורי סורג ובריח.

לעניין תסקיר שירות מבחן -

הסדר טיעון הותנה מראש בקבלת תסקיר חיובי, התסקיר ללא ספק תסקיר חיובי, מדבר על הודיה גם בפני שירות המבחן בעובדות כתב האישום, בנטילת אחריות על ביצוע עבירה. שירות המבחן מדבר על היגררותו של הנאשם לחברה עבריינית והוא צודק. גם מהראיות וגם מאחורי הקלעים שהסנגורים מכירים החומר, הנאשם לא ,האבא" של העבירה, אלא נשלח על ידי אחרים לבצע מעשה, אותם אחרים לא הצלחנו לגבש נגדם ראיות קבילות שיכולות להניב כתב אישום והרשעה, לכן נאשרנו עם הנאשם שהואשם בעבירה.

שירות המבחן מתרשם שהנאשם מתחיל לעלות על דרך המלך, ממליץ על צו מבחן. אנו נבקש לאמץ את ההמלצה.

לאור זאת נבקש לאשר את הסדר הטיעון לצר המאשר נבקש להטיל מאסר על תנאי, קנס ופיקוח שירות מבחן.

עו"ד ששי גז:

מלאכתי נעשתה על ידי התובע.

אוסיף לעניין הקנס - הנאשם משתכר כ- 3,500 ש"ח בחודש. הוא עובד עיריית חדרה. התסקיר חיובי, הנאשם בפרשת דרכים חדשה, לפניו עומדת משימה, אבקש שהקנס יהיה מינימליסטי, כל קנס אחר לא יעמוד בו.

הנאשם:

אין לי מה להוסיף.

<#8#>

גזר דין