פסק-דין בתיק תא"מ 39821-06-11

1.         התובע הגיש תביעה לפיצוי בגין זנקי רכוש, בסך של 6,907 ש"ח, בגין זנק אשר נגרם לטענתו למכוניתו מסוג הונדה סיוויק מ.ר 81-528-06 (להלן: "מכונית התובע").

2.         התובע טוען כי בנו החנה את המכונית חנתה ברח' בודינהימר 16 בחיפה וכששב אליה מצאה  כשענף עץ, שגדל בשטח ציבורי, שוכב על החלק האחורי של מכוניתו. התובע תומך תביעתו בחוות דעת שמאי ובתמונות. התובע מפנה בסיכומי טענותיו לחובתה של עירית חיפה לדאוג

3.         הנתבעת טוענת כי יש לדח7ותא תה תביעה ולו בשל העובדה כי מי אשר עשה שימוש ברכב, שילם על פי החשבונית לשמאי והזמין את חוות דעת השמאי וכן צילם את התמונות הוא בנו של התובע מר בנא אשרף.  עוד טוענת הנתבעת כי אין חשבונית של תיקון הרכב במוסך ונמצאנו למדים כי הרכב אל תוקן אלא נמכר.  התובע לא הביא לעדות לא את בעל המוסך ולא את הבן. עוד ממשיכה הנתבעת וטעונת כי הוכח על ידה באמצעות העד מטעמה כי היא פעולת על מנת לשמור על העצים הנטועים בצידי הכבישים. הנתבעת מפנה לכך כי על פי חוות דעת השמאי קיימת פגיעה בחלק האחורי של הרכב, עובדה שאינה מתיישבת עם הטענה כי העץ נפל על גג הרכב אלא עם נסיעה לאחור ופגיעה בעץ דבר שגרם להתמוטטות הענף על גבי הרכב.

4.         קיימות תמונות של העץ על גבי הרכב. נכון הוא כי מי אשר צילם את התמונות לא  בא להעיד בבית המשפט.   אולם, יחד עם זאת התמונות ברורות ומעידות על המצאותו של העץ על גבי הרכב. מסכימה אני גם כי ראוי היה כי העד מטעם התביעה יהא קודם כל הבן אשר ראה את הדברים ויכול להשיב לטענה כי יכול ונסע לאחור ופגע בעץ , דבר אשר גרם לנפילת הענף. אולם, איני מואצת כי סברה עובדתית זו הינה סבירה. הכל יכול לקרות, כולל טענה זו, אולם ככל שהטענה העובדתית הינה פחות סבירה אין די בעצם העלאתה מנת לסתור את המהלך הסביר יותר של הדברים.

כך באשר לפגיעה בחלק האחורי שלה רכב. על פיה תמונות הן של הנזק ברכב והן של הענף על הרכב דומה בעיני כי סביר יותר כי הנזק נגרם כתוצאה מנפילת ענף זה על המכונית ולא מפגיעה בעץ. עומק הפגיעה ומיקומה תואמים את תמונות הענף על גבי המכונית.

לפיכך, הנני קובעת כי התובע הוכיח כי ענף העץ נפל על מכוניתו וגרם לה נזק.

5.         איני נכון לנהל דיון ארוך בשאלה המשפטית של אחריותה עירייה שכן זו כבר נדונה בת.א. 1108/01 (מחוזי חיפה) נפומניאשיץ ורה נ. עירית חיפה בפסק דינו של כב' השופט עמית מיום 22.7.04. ונמצא כי קמה חובת זהירות לעירייה במקרה אשר כזה. יצוין כי אכן העירייה יכולה להוכיח כי מלאה אחר החובה המוטלת על כתפה ונקטה בפעולות על מנת לפקח על העצים אשר בתחומה. אולם, התצהיר אשר צורף לעניין זה אין בו די וראה לעניין זה את הערות כב' השופט עמית  המפרט מה נדרש מן העיריה ראה סעיף 33 ואילך לפסק הדין. במקרה זה לא הוכח כי העיריה מלאה את כל חובותיה על פי אותו פסק דין.

6.         לפיכך, הנני מוצאת כי הנתבעת, העירייה נושאת באחריות לפיצוי התובע בגין נזקיו.

7.         לעניין זהות התובע אציין כי על פי רישון הרכב המצורף, הבעלים הרשום של הרכב הינו התובע.                                                                         

8.         התובע הציג חוות דעת שמאי וכן חשבונית מן המוסך.  הנתבעת טוענת כי לא הוצגה קבלה ולא הובא לעדות בעל המוסך על מנת להעיד כי אכן בוצע תיקון. מאחר ולא הוצגה קבלה על התשלום, אזי איני מוצאת לנכון לפסוק את המע"מ הכלול בה. באשר לטענה כי לא הוכח כי נעשה שימוש בחלקים משומשים, הנני מפנה לעולת החלקים ביחס לעלות העבודה תוך שים לב לכל חלק וחלק ולספק האם בכלל יש חלקים משומשים מסוג זה (פנס לדוגמא). לעניין הטענה כיה רכב נמכר בסופו של יום, אין בכך כדי לשלול את הנזק שנגרם. התובע לא נשאל מתי נמכר הרכב, שכן חלפו לפחות ארבע שנים מאז התאונה ועד לעדותו. לפיכך, המכר אינו סותר את הטענה העובדתית כי תחילה תוקן הרכב.

9.         לאור האמור לעיל הנני מאמצת את חוות דעת השמאי בדבר הנזק בהפחתת מרכיב המע"מ בסך של 5,360 ש"ח. כמו כן הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את הוצאות השמאי בסך של 716 ש"ח. סך הכל 6,067 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד היום.

כמו כן תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסך של 1,500 ש"ח.

כל הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין שם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום עוד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום,  י"ג חשון תשע"ג, 29 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.