1. התובעים הגישו תביעה כנגד "חברת "גו מנג'מנט" - התעשייה פרסום וטלוויזיה בע"מ" (וכנגד הגב' לימור קלדרון). אין תאגיד הנושא את השם האמור, השם תוקן לשם "התעשייה פרסום וטלוויזיה בע"מ", תאגיד קיים, ששמו המלא מופיע תחת פרטי הנתבעת 1, בהתאם למצוין בכתב התביעה, וכאשר אסמכתא הקושרת את התאגיד האמור אל התובעים צורפה לכתב התביעה (קבלה ע"ס 3,000 ש"ח). במענה לשאלת ביהמ"ש הבהירו התובעים באופן חד משמעי שהם אינם מבקשים לתקן את התביעה (עמ' 8, ש' 13). המשמעות הינה, שהנתבעות הינן: התעשייה פרסום וטלוויזיה בע"מ (להלן -
"התעשייה") והגב' לימור קלדרון (להלן -
"קלדרון").
2. התובעים פנו אל גו מנג'מנט אינטרנשיונל פי. אר בע"מ (להלן -
"גו מנג'מנט"), שנציגה בדיון היה מר אורן כהן (להלן -
"כהן"), על מנת לבחון אפשרות שילדיהם הקטינים, בת ובן, ישתלבו בעולם המשחק.
3. התובעים תיארו בכתב התביעה ובדיון את האופן בו שכנעה אותם נציגת גו מנג'מנט בשם חני להתקשר עם החברה כאמור בהסכם. התובעת 2 (להלן -
"התובעת") תיארה כיצד הציגה חני בפניה מצג שווא כאילו הבת תוכל להשתלב בתחום המשחק, כאשר במועד סמוך מלהקת החברה שחקנים לסדרת ילדים פופולארית בשם "גאליס" וכבר ביום המחרת צפויים להתקיים צילומים. על פי הנטען, חני הציגה מצג כאילו הבת צפויה לזכות בתפקיד ראשי (ראו סעיף 7 לכתב התביעה), בעוד שהבן צפוי להשתלב בתפקיד של ניצבות, כל זאת בשים לב למראהו (ראו סעיף 10 לכתב התביעה). מבחן הבד שנערך לילדים, על סמכו הגיעה חני להחלטה לפיה הילדים מתאימים לשמש בתפקידי משחק או ניצבות, נערך 5 דקות בלבד. ההורים - התובעים, עליהם הופעל לחץ על ידי חני (בנוכחות הילדים, אשר זכו למחמאות ועיניהם ברקו (עמ' 3, ש' 5), השתכנעו וחתמו על הסכמי התקשרות (הסכם עבור כל ילד; נטען שהתשלום הינו עבור ייצוג הילדים (סעיף 8 לכתב התביעה)). מאותו היום לא שמעו התובעים דבר מגו מנג'מנט, הילדים לא זכו להשתתף בהפקה כלשהי וכספם של התובעים ירד לטמיון.
אני מבהיר, כי עדות התובעת (שזכתה לחיזוק בעדותו של התובע 1) מהימנה עלי, ואני מקבלה ככתבה וכלשונה.
4. את עדותו של כהן איני מקבל. עדותו הותירה רושם שלילי. עדותו באשר למהלך העניינים וכנות העסקה שנרקמה עם התובעים נדחית על ידי, אף בשים לב לעובדה שהחברה כאמור נמנעה מלזמן לעדות את אותו גורם שנועד עם התובעים טרם שנחתמו הסכמי ההתקשרות - חני. אין די בטענה לפיה חני פוטרה מעבודתה. לנוכח הטענות כבדות המשקל שנטענו בכתב התביעה, הייתה החברה מחויבת להעיד את חני, ובמידת הצורך - ככל שעדה זו אינה מצויה בשליטתה - ניתן היה לעתור בבקשה לזמנה באמצעות צו בית המשפט. ההימנעות מזימון עדת המפתח - עדה שעשויה הייתה להעיד על מהלך המו"מ שהתנהל בין הצדדים והמצגים שהוצגו בפני התובעים - נזקפת לחובת גו מנג'מנט והתאגיד הנוסף, התעשייה [ע"א 55/89
קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ
, פ"ד מד(4) 595, 602].
5. אין די בהפניה של כהן לתוכן ההסכמים, מבלי שעדת מפתח מטעם החברה תתייצב ליתן עדות בביהמ"ש, בכל הקשור למו"מ שנערך בין הצדדים והמצגים שהוצגו בפני התובעים. אני קובע אפוא שהמצג שהוצג בפני התובעים אינו אלא מצג שווא ושהתובעים הוטעו על ידי גו מנג'מנט. נסיבות כאמור מצדיקות להורות על ביטול הסכמי ההתקשרות בין הצדדים והשבת התמורה ששולמה על ידי התובעים.
6. כאמור, למעשה גו מנג'מנט אינה נתבעת בתביעה ועד למועד הגשת התביעה לא היו מודעים התובעים לאופן המדויק של התנהלות גו מנג'מנט, בשיתוף פעולה מלא של התעשייה.
7. לאחר שבחנתי את נסיבות העניין, נחה דעתי שקיימת עילת תביעה ישירה לא רק כנגד גו מנג'מנט, אלא גם כנגד התעשייה, זאת מעצם העובדה שהתשלום שולם לחברה זו. אינדיקציה לכך שההתקשרות עם התובעים נעדרת יסוד של כנות, נעוצה באופן ההתקשרות. התובעים נכנסו למשרדי גו מנג'מנט, חתמו על הסכם עם תאגיד זה, ובעודם נמצאים פיזית באותו המקום - במשרד גו מנג'מנט - לאחר ששילמו את התמורה שהוסכמה עמם (במהלך ניהול המו"מ והצגת המצגים על ידי עובדת גו מנג'מנט - חני), גילו שלמעשה התשלום שולם לתאגיד אחר - עמו לא נוהל מו"מ, לא נכרת הסכם ולא הייתה הידברות כלשהי. עובדה זו מהווה נדבך מרכזי בכל הקשור לממצאי המהימנות שנקבעו ביחס לכהן. כאמור, תימוכין לכך שהתובעים הוטעו בכל הקשור לזהות הגורם המחויב כלפיהם (גו מנג'מנט או התעשייה) ניתן למצוא בעובדה שהתביעה הוגשה כנגד "חברת "גו מנג'מנט" - התעשייה פרסום וטלוויזיה בע"מ".
ילדי התובעים צולמו. לכאורה ניתנה על ידי התעשייה תמורה עבור התשלום. עם זאת, ברי היה - לאור המצג שהוצג על ידי חני - שתיק העבודות שאמור להיערך אינו משקף את התוצר עבורו שולם התשלום אלא כלי לקידום הילדים ושילובם בתעשיית המשחק. לו היה מבקשים התובעים לצלם את ילדיהם, הם היו יכולים לפנות לכל צלם אחר ולצאת בעלויות הכרוכות בכך, כאשר סביר שהעלות הייתה נמוכה יותר. הצילומים שצולמו על ידי התעשייה קשורים קשר ישיר להתקשרות של התובעים עם גו מנג'מנט (ראו סעיף 11 לכתב התביעה).
משנקבע שנמצא דופי בהתקשרות בין התובעים לגו מנג'מנט ושההסכם אינו אלא תולדה של מצג שווא והטעייה, על התעשייה להשיב לתובעים את התשלום ששולם על ידם.
8. אשר לנתבעת 2, הרי שלא הונחה בפני תשתית עובדתית מספקת להטלת אחריות אישית כנגד הנתבעת 2, זאת על אף העובדה שהיא שימשה בעלת מניות ומנהלת בתעשייה. התרשמתי שהתעשייה שימשה כלי באמצעות גו מנג'מנט לצורך קידום עיסוקיה של חברה אחרונה זו, באופן שיקשה על לקוחותיה של גו מנג'מנט מלהעלות טענות כנגדה (שהרי התשלום בוצע לידי חברה אחרת - התעשייה), אולם קיים ספק האם הנתבעת 2 הייתה מודעת למהלך המלא של העניינים. מהטעם כאמור - בהיעדר ראיות מספקות במשפט - איני מקבל את התביעה כנגד הנתבעת 2.
9. סוף דבר, אני מורה על ביטול הסכמי ההתקשרות עליהם הוחתמו התובעים. אני מחייב את הנתבעת 1 - התעשייה פרסום וטלוויזיה בע"מ - לשלם לתובעים, בתוך 30 יום, סך של 3,000 ש"ח בצירוף אגרת משפט ע"ס 50 ש"ח, כל זאת בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל ובצירוף הוצאות משפט ע"ס 1,500 ש"ח. התביעה כנגד הנתבעת 2 נדחית, ללא צו להוצאות.
זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי - בתוך 15 יום.
המזכירות מתבקשת לשלוח העתק מפסק הדין אל הצדדים.
ניתן היום, ט"ו אדר תשע"ד, 15 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.