ת"א, ע"ר
בית משפט השלום פתח תקווה
|
17118-01-10,34862-01-12
12/07/2013
|
בפני השופט:
אשרית רוטקופף
|
- נגד - |
התובע:
הרצל שהרבני עו"ד רפאל פרקש
|
הנתבע:
עובד עובדיה עו"ד עמיר סגל
|
פסק-דין |
1. התובע הינו איש עסקים אשר מקום מושבו בהולנד (להלן: "התובע").
2. הנתבע הינו אח גיסו של התובע ואף הינו איש עסקים (להלן: "הנתבע").
3. בתאריך 27.11.97 הילווה התובע לנתבע הלוואה בסך 100,000 דולר. בהתאם להסכם ההלוואה, הוסכם בין הצדדים כי ההלוואה תוחזר בתום שנה מיום הענקתה כאשר החזר ההלוואה, כולל ריבית, יהיה בסך 110,000 דולר.
4. להבטחת החזר ההלוואה התחייב הנתבע לרשום משכנתא ראשונה לטובת התובע או הערת אזהרה בגינה על זכויות הנתבע במקרקעין ברמת השרון הידועים כחלקה *** בגוש ****. (להלן: "המקרקעין").
5. בתאריך 22.12.97 נחתם שטר משכנתא בין הצדדים.
6. ביום 2.6.98 נרשמה הערת אזהרה לטובת התובע.
7. בתאריך 26.4.99 נחתם חוזה בין הנתבע, אחיו עובד שמואל וחברת ממטרי ברכה (1999) בע"מ למכירת המקרקעין ע"י הנתבע ואחיו לחברת ממטרי ברכה.
8. התובע היה אחד מבעלי המניות בחב' ממטרי ברכה.
9. בתאריך 2.6.99 נרשמה הערת אזהרה לטובת ממטרי ברכה בגין חוזה מכר המקרקעין.
10. בו ביום הוגשה בקשה למחיקת הערת אזהרה שהייתה רשומה לטובת התובע וזאת בהסכמת התובע, אשר היה אחד מבעלי המניות של חב' ממטרי ברכה ובהנחה שרכישת המקרקעין תצא לפועל, סכום ההלוואה ייזקף כתשלום על חשבון רכישת המקרקעין במקום תשלום.
11. לטענת התובע, חוזה המכר שנחתם בין הנתבע ובין ממטרי ברכה לא יצא לפועל, בוטל על ידי הנתבע ודיווח על ביטול המכר נמסר למס שבח.
12. לאחר ביטול מכר המקרקעין נדרש הנתבע, לטענת התובע להשיב את ההלוואה לתובע אך הנתבע ביקש מהתובע להאריך לו את מועד ההלוואה עד אשר ימכור הנתבע את זכויותיו במקרקעין ויהיו בידו כספים להשבת ההלוואה.
13. התובע טוען כי בלית ברירה נאלץ להאריך לנתבע את המועד להשבת ההלוואה עד אשר יעלה בידי הנתבע למכור את המקרקעין. מצב זה נמשך על פני שנים ארוכות כשהתובע ממתין למכירת המקרקעין ע"י הנתבע ולהשבת ההלוואה.
14. לטענת התובע, בחודשים האחרונים של שנת 2009, הוברר לתובע כי הנתבע מוליך אותו שולל- מחד אינו מתכוון למכור את המקרקעין ואף השכיר אותם לצד ג' ומאידך אינו מתכוון להשיב את ההלוואה לתובע.
15. התובע טוען כי יש לחייב את הנתבע בתשלום הקרן בצירוף ריבית של 10% לשנה עד מועד השבת ההלוואה ובסך 217,604 דולר, למרות שההסכם בין הצדדים אינו קובע זאת ועל כן יש לנהוג לפי הנוהג הקיים בין הצדדים.
16. סה"כ עמד החוב לטענת התובע, ביום הגשת התביעה ע"ס 1,381,624 ש"ח.
17. הנתבע טוען כי החוב לתובע נפרע ובעקבות זאת פעל התובע למחיקת השעבוד אשר נרשם לטובתו להבטחת החוב.
הנתבע מסתמך על כתב קבלה ושחרור אשר נחתם ע"י מיופה כוחו של התובע , מר שהרבני וייצמן, ביום 19.4.99 המאשר כי התובע קיבל מהנתבע את כל הכספים המגיעים לו בגין ההלוואות שניתנו לו ואין לו כל דרישה נוספת ממנו עקב כך.
עוד טוען הנתבע כי התובע מעולם לא שלח לו הודעה בדבר ביטול כתב הקבלה והשחרור.