בר"ע
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
|
1500-05
13/08/2008
|
בפני השופט:
יהודית שטופמן
|
- נגד - |
התובע:
סולל בונה בע"מ עו"ד מ. פירון
|
הנתבע:
1. אליהו חברה לביטוח בע"מ 2. אריה חברה ישראלית לביטוח בע"מ
עו"ד פטר נשיץ עו"ד אורי מזור
|
פסק-דין |
א. בקשת רשות ערעור על החלטת ביהמ"ש השלום (כב' השופט מ' שנהב), מיום 17.2.05, לפיה התקבלה בקשת המשיבה 1 להגשת כתב הגנה מתוקן והוספת טענת התיישנות לטענות ההגנה.
ביום 7.11.06 ניתנה רשות ערעור, ובקשת רשות הערעור נדונה כערעור.
ב.
העובדות העיקריות הצריכות לענייננו, הן כדלהלן:
ביום 12.7.04 הגישה המערערת כתב תביעה כנגד המשיבה 1, אליהו חברה לביטוח בע"מ (להלן:
"המשיבה"), וכנגד 'המשיבה הפורמאלית' אריה חברה לביטוח בע"מ (להלן:
"המשיבה הפורמאלית").
בכתב התביעה טענה המערערת, בין היתר, כי המשיבה חייבת לשפות אותה, בגין הוצאות ונזקים בהם נשאה המערערת, כמפורט בכתב התביעה, וזאת מכוח ביטוח בגין אחריות מקצועית/ ו/או מכוח ביטוח אחריות מוצר, עפ"י פוליסות ביטוח שצורפו לכתב התביעה.
ביום 3.10.04 הגישה המשיבה כתב הגנה לכתב התביעה. יחד עם הגשת כתב ההגנה, הגישה המשיבה בקשה לסילוק על הסף, בשל העדר עילה (העדר כיסוי ביטוחי) ובקשה להארכת מועד להגשת הודעות לצד ג'.
ביום 20.12.04 דחה ביהמ"ש קמא את בקשת המשיבה, לסלק את התביעה על הסף. ביום 3.1.05 התקיימה ישיבת קדם משפט ראשונה בביהמ"ש קמא. ב"כ המשיבה עיין, טרם הדיון, בכתב ההגנה שהוגש על ידי המשיבה הפורמאלית, שהיתה הנתבעת מס' 2 בכתב התביעה. למקרא כתב ההגנה של המשיבה הפורמאלית, עתר ב"כ המשיבה בביהמ"ש קמא, בעל פה, למתן רשות לתקן את כתב ההגנה של המשיבה ולהוסיף לו טענת התיישנות.
ב"כ המערערת התנגד בישיבת קדם המשפט לבקשה להתיר למשיבה לתקן את כתב ההגנה ולהוסיף טענת התיישנות, ואכן ביהמ"ש קמא לא התיר, בשלב ראשון, תיקון כתב ההגנה של הנתבעת 1 - המשיבה, וקבע כי "
...החלטה בנושאים אלה תינתן רק לאחר הגשת בקשה בכתב עם נימוקים מתאימים".
ביום 9.1.05 הגישה המשיבה בקשה לתיקון כתב ההגנה. המשיבה עתרה להתיר לה לתקן את כתב ההגנה, ע"י תיקון סעיף 1 לכתב ההגנה המקורי והוספת טענת התיישנות. ביום 6.2.05 הגישה המערערת תגובתה לבקשה לתיקון כתב ההגנה, והתנגדה לתיקון כתב ההגנה.
ביום 17.2.05 ניתנה החלטת ביהמ"ש קמא, שנעתר לבקשה לתיקון כתב ההגנה, וקבע, בין היתר, כדלהלן:
"אמנם המבקשת השתהתה בהעלאת טענת ההתיישנות אותה היתה צריכה לטעון בהזדמנות הראשונה, אולם בנסיבות הענין נראה כי אין להחמיר עם המבקשת כיוון שמיקדה את טיעוניה ראשית בבקשת דחיית התביעה על הסף מחמת חוסר כיסוי ביטוחי...
על פני הדברים, נראה כי המבקשת לא זנחה בקשתה לדחיית התביעה מחמת התיישנות והיא העלתה בקשה זו בישיבת קדם המשפט הראשונה שקוימה ביום 3.1.05.
למרות אי העלאת הטענה בהזדמנות הראשונה, קרי בכתב ההגנה, יש מקום לאפשר למבקשת להעלות טענה זו יחד עם טענתה לדחיית התביעה על הסף בשל העדר חיסוי ביטוחי ולא לשלול ממנה אפשרות זו תוך ניצול שגיאה בתום לב של באי כוחה.
לבית המשפט שיקול דעת נרחב בבקשות לתיקון כתבי טענות, במיוחד בשלבים מוקדמים של הדיון, במטרה לאפשר לבעלי הדין למצות את מלוא טענותיהם ובלבד שהפגיעה בצד שכנגד תהא מזערית, אם בכלל..." (עמ' 1-2 להחלטת ביהמ"ש קמא מיום 17.2.05).
על החלטה זו הערעור שבפני.
ג. כאמור החלטת ביהמ"ש קמא ניתנה ביום 17.2.05, וביום 15.3.05 הוגשה בקשת רשות הערעור.
הדיון הראשון נקבע ליום 9.2.06 בפני כב' הש' דותן.
ביום 9.2.06, פסלה עצמה כב' הש' דותן מלדון בבקשת רשות הערעור, והתיק הועבר לדיון בפני.
ישיבה לדיון בבר"ע נקבעה ליום 16.5.06. ביום 10.5.06 הוגשה בקשה מוסכמת לדחיית הדיון, על ידי שני הצדדים.