ב"ל
בית דין אזורי לעבודה חיפה
|
29754-08-11
28/04/2013
|
בפני השופט:
אילת שומרוני-ברנשטיין
|
- נגד - |
התובע:
לימור בן זקן
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי עו"ד צחי רטר
|
פסק-דין |
1. לפנינו תביעת התובעת לגמלת הבטחת הכנסה בגין התקופה אפריל ועד יולי 2011. תביעת התובעת נדחתה על ידי המל"ל בטענה כי התובעת מתגוררת עם בן זוג (בשם משה מרחיל) ואף משתמשת ברכב של בן זוגה.
2. לגרסת התובעת - מר מרחיל אינו בן זוגה ובכל מקרה, היא לא עשתה שימוש ברכבו אלא היא נסעה ברכב פעם אחת על מנת להוביל את בתה למרפאת זבולון.
3. המחלוקת העיקרית העומדת בפנינו בתיק זה הינה האם מר משה מרחיל היה בן זוג של התובעת בתקופה הרלוונטית אם לאו והאם די בראיות שהביא הנתבע כדי להוכיח שמדובר בבני זוג.
העובדות הדרושות לענייננו, כפי שהן עולות מכלל החומר שהונח בפנינו הינן כדלקמן:-
4. מר מרחיל היה לגרסת התובעת במועד הרלוונטי "ידיד נפש ".
5. על פי דוחות פעולה של חוקרי המל"ל, מר מרחיל נצפה בביתה של התובעת או בסמוך אליו במספר מועדים, לרבות בשעות מוקדמות של הבוקר, כדלקמן:-
12.1.2011; 13.1.2011; 15.1.2011; 16.1.2011; 27.1.2011 (באותו יום צולמה התובעת נוהגת ברכב); 30.1.2011; 31.1.2011; 1.2.2011; 2.2.2011; 3.2.2011; 13.4.2011; 14.6.2011 ו-19.6.2011 (בשעה 5.20 ו- 8.15).
6. התובעת נחקרה ביום 20.6.2011 על ידי חוקר המל"ל מר יאיר חזן לעניין הקשר שלה עם מר מרחיל.
בהתאם לפרוטוקול החקירה עליו חתמה התובעת, מר מרחיל ביקר אותה בביתה בערך פעמיים בשבוע והיא אף עשתה שימוש ברכבו, אחת לכמה זמן למקרים דחופים. התובעת הוסיפה כי היא עברה תקופות אישיות קשות בהן נזקקה לתמיכה של מר מרחיל ובאותן תקופות הוא בא לבקרה לעיתים קרובות יותר, וכי הוא הרבה לבקר אותה בתדירות גבוהה. לגרסתה - מר מרחיל לא משתתף בהוצאות דירתה, לרבות בהתייחס לשכירות, מים או ארנונה ואף לא תומך בה או בילדיה כלכלית ועיקר העזרה הכלכלית שהוא עוזר לה - היא ברכישת סיגריות, לחמניות וחלב.
7. בסיום החקירה נרשם בדו"ח "הוא לא גר איתי, אבל אני נמצאת איתו בקשר כזה (שהוא מרבה לבקר אותה - א.ש.ב.) קצת יותר מחצי שנה". כאשר התובעת נשאלה לאחר כמה זמן עבר מר מרחיל לגור אצלה, היא ענתה "אחרי 3-4 חודשים התחיל יותר לישון אצלי, לפני כן - לא". וכשנשאלה איפה הבגדים שלו, ענתה כי יש מעט בגדים שלו אצלה. בסיום החקירה לאחר שהתובעת נשאלה האם היא מאשרת הודעה זו בחתימתה, היא ענתה על פי פרוטוקול החקירה "כן. אני מצטערת שאמרתי בתחילה שהוא לא גר איתי כי זה רק בתקופה האחרונה". לטענת הנתבע, במשפט זה הודתה התובעת כי מר מרחיל מתגורר עימה וכי הם מקיימים משק בית משותף.
8. יצוין, כי בתצהירה וכן במסגרת הדיון בבית הדין, התובעת הכחישה מכל וכל כי היא אמרה את המשפט האחרון בחקירה. בתצהירה העידה התובעת כי מערכת היחסים עם מר מרחיל הייתה מערכת של ידידות שהתאפיינה בתמיכה נפשית ובשיחות בלבד ללא קשר מחייב וללא תמיכה כלכלית.
לעניין פרוטוקול החקירה עליו חתמה הצהירה התובעת, כי היא לא קראה את הדו"ח ולא ראתה את מה שנרשם בסיום הפרוטוקול וכי חלק גדול מהדברים שנרשמו בדו"ח ובמיוחד השורה האחרונה לא נאמרו על ידה אלא הוספו על ידי חוקר המל"ל מבלי ששמה לב.
9. בחקירתה הנגדית בבית הדין העידה התובעת כי היא גרה בדירת חדר וחצי עם 2 ילדים, לרבות ילדה מתבגרת בת 17 וחצי ואין לה איפה "לשים" את מר מרחיל.
10. כפי שעולה מן הפרוטוקולים של בית הדין, אין מחלוקת בין הצדדים כי החל מאוגוסט 2011 חזר הנתבע לשלם לתובעת קצבת הבטחת הכנסה וזאת על אף שככל הנראה לא היה שינוי במצבה של התובעת, יחסית לתקופה שקדמה לאוגוסט 2011.
לגרסת הנתבע "ייתכן והתובעת "הרוויחה" מכך שלא נעשה בירור מעמיק עד היום והיא מקבלת גמלת הבטחת הכנסה".
גם לעניין הרכב - ב"כ הנתבע הסביר בדיון כי לא המשיכו לבדוק האם התובעת עשתה שימוש ברכב ועל כן אישרו לה את קצבת הבטחת ההכנסה.
עיקר טענות התובעת -
11. הצילומים והודעות החוקרים לעניין הרכב לא מראים שהתובעת השתמשה ברכב זה באופן קבוע ורציף, למעט פעם אחת.
12. התביעה מתייחסת ל-4 חודשים בלבד, והמל"ל לא הסביר מה ההבדל בין אותם 4 חודשים בהם לא אישרו לתובעת הבטחת הכנסה לבין יתר הזמן בו אישרו לה הבטחת הכנסה.