פסק דין בעניין נהג שנוהג 46 שנה ללא כל דו"ח תעבורה

השאלה בקליפת אגוז

החלטתי לזכות את הנאשם היות וקבעתי כי מדובר ב"זוטי דברים"

1.      השאלה פשוטה היא.  נהג וותיק הנוהג עשרות שנים ללא כל הרשעה ו/או דו"ח, וטעה פעם אחת בעבירה ראשונה בחייו, האם ניתן לומר שמדובר ב"זוטי דברים"?  ורשאי בית המשפט לזכותו?

2.      והתשובה היא כי למרות שבדרך כלל יירתע בית המשפט מלקבוע כי עבירות תעבורה הן זוטי-דברים, הרי ישנם מקרים שבהם ראוי לעשות כן כמו במקרה שלפנינו, והכל כפי שיבואר.

העובדות שאין עליהן חולק

3.      הנאשם מר יגאל מילוא (להלן: "הנאשם") הוא יליד שנת 1939 שקיבל רישיון נהיגה בשנת 1962.  מאז במשך 46 שנות נהיגה אין לו אפילו הרשעה אחת!!.  גיליון הרשעותיו נקי לחלוטין.  אין לנאשם כל הזמנה לדין או קנס ואפילו לא עבירת חנייה.

4.      במקרה שלפנינו נתפס והתברר כי נסע במכונית שאין לה מבחן רישוי ("טסט").  הנאשם הודה באשמה וכתב לבית המשפט כי אין לו עבירות תעבורה, וכי גם את העבירה הנוכחית עבר בתום לב.  אשר על כן ביקש כי האשמה תומר באזהרה.

5.      אודה, כי בדקתי את רישומיו התעבורתיים על מנת לוודא טענה זו.  ניסיון החיים מלמד שלא תמיד מדייקים הנהגים בתיאור הרשעותיהם הקודמות (אם מחמת שכחה ואם מסיבות אחרות).  אולם במקרה שלפנינו אין חולק כי לא נטענה כנגד הנאשם כל טענה ב - 46 השנים האחרונות של נהיגתו.

6.      התביעה לא הסכימה למחיקת עבירתו של הנאשם, אם כי הסכימה לעונש מופחת, וטענה כי אין מדובר ב"זוטי דברים", וככלל, אין "זוטי דברים" בתעבורה.  ולכן אין מקום לכך.

האם קיימת הגנת ""זוטי דברים" בתעבורה"?

7.      סעיף 34יז לחוק העונשין (שכותרתו היא "זוטי דברים"(קובע כי "לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה, אם, לאור טיבו של המעשה, נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי, המעשה הוא קל ערך."  הרעיון ברור.  גם אם לעיתים פורמלית ניתן לטעון כי עבר אדם עבירה, הרי לעיתים אין זה מן הראוי שהציבור באמצעות שליחיו (התביעה) יאשימו בכך.  על כך יש הסכמה גורפת למדי.

8.         המלומדים חלוקים בדעותיהם האם יש לתת פרשנות מצמצמת או מרחיבה להגנת "זוטי דברים".  פרשנות מצמצמת למשל תטען כי ההגנה תתפוס אם המעשה קל ערך מבלי קשר לנסיבותיו האישיות של העושה , ומבלי קשר לדברים מחוץ למעשה כגון הזמן הרב שעבר.   אולם ישנן גם דעות התומכות בפרשנות מרחיבה יותר.

9.         אלא שהיו שפקפקו אם הרציונל של הגנת "זוטי דברים" חל בתעבורה משום שעברות תעבורה אינן נתפסות על ידי הציבור כעבירות פליליות של ממש.  ישנן סיבות רבות לכך ובין השאר העובדה  כי כמעט ואין נהג בארץ אשר לא יחטא.   אולם טענה זו לבדה איננה עומדת משום שגם בין עבירות התעבורה ישנן דרגות וחומרות.  אינו דומה מי שחנה עקב טעות במקום אסור, לנהג שיכור הגורם לתאונת דרכים קשה; אינו דומה למי שנסע 10 קמ"ש מעל המהירות המותרת למי שנסע 70 קמ"ש מעל המהירות המותרת;  אינו דומה למי שגרם לתאונה עקב רשלנות מינימאלית למי שבמודע או בכוונת תחילה הכניס את עצמו למצב מסוכן, וכן הלאה.

10.        בעיה קשה יותר היא הטענה שאם נכיר בהגנת "זוטי דברים" בתעבורה, הרי אין לדבר סוף.  חלק גדול מעבירות התעבורה יכולות להיתפס כ"זוטי דברים".  כל נהג יכול לטעון כי האטה ולא עצירה (בתמרור עצור) היא "זוטי דברים"; נסיעה במהירות של 10 קמ"ש מעל למותר היא "זוטי דברים"; וכן הלאה.  ברור שלא ניתן לקבל זאת. 

11.        לדעתנו לכן, יש לנקוט משנה זהירות בדיני התעבורה לפני שנקבע כי עבירה ספציפית חוסה בכנפיה של הגנת "זוטי דברים".   אולם ברור שלא ניתן לטעון בצורה גורפת כי אין הגנת "זוטי דברים" בתעבורה.  לסיכום ההלכה, דעתנן היא לכן כי הגנת "זוטי דברים" חלה גם בדיני תעבורה.

בהנחה שהגנת "זוטי דברים" קיימת בתעבורה, האם יש להכיר בה במקרה שלפנינו?

12.        מכאן למקרה הסצפיציפי שלפנינו.  הפסיקה קובעת כי יש צורך בארבעה תנאים מצטברים ליישום הגנה זו, טיבו של המעשה, נסיבותיו , תוצאותיו והאינטרס הציבורי (סעיף 34 י"ז לחוק העונשין).

13.        מעבר לצד התיאורטי, הרי המבחן המעשי בזוטי דברים פשוט להפליא.  אם אחרי ששמע בית המשפט את כל הנסיבות, העדים והראויות, הגיע למסקנה כי טוב היה לו לכתב אישום זה שלא הוגש משהוגש, מראה הדבר כי כנראה מדובר ב"זוטי דברים".  נציין כי מדובר במקרים שבהם מגיע בית המשפט למסקנה שלמרות שנעברה אולי עבירה מהבחינה הטכנית, לא היה ראוי להגיש את כתב האישום.  מסקנה זו של בית ה משפט היא ההוכחה הטובה ביותר להיות המעשה מעשה של "זוטי דברים".

14.    ומכאן למקרה שלפנינו.  מדובר בנהג שהוא כנראה זהיר למופת.  בית משפט זה ראה מטבע הדברים רישומים תעבורתיים רבים של עשרות אלפי נהגים במהלך השנים.  במדינת ישראל נוהגת המשטרה לרשום הרבה מאוד הזמנות לדין והודעות קנס לנהגים (כמיליון לשנה).  ואם בכל זאת נוהג הנאשם ארבעים ושש שנה ולא נרשמה לחובתו ולא עבירה אחת, יש לשבחו על כך.  אין לנו אלא לקוות שנהגים רבים ינהגו כמוהו.  בית משפט זה (כמו כל בתי המשפט לתעבורה) חייב לעיתים רבות להעניש נהגים עבריינים בחומרא יתירה.  אולם כשם שנוהגים וצריכים אנו לנהוג כלפי נהגים שאינם זהירים, מן הראוי שנתייחס בצורה הפוכה לאלו שהוכיחו על עצמם כי משתדלים הם לנהוג בזהירות הראויה.  האם הנאשם שלפנינו הוא הנהג המסוכן אותו צריכה המשטרה לחפש? ולא נוסיף בכך.

15.    אשר לכן, המקרה שלפנינו, ראוי לחסות תחת כנפיה של הגנת "זוטי דברים".  זאת למרות שפורמלית בוודאי עבר הנאשם את העבירה.

מכל אלה החלטתי לזכות את הנאשם.

המזכירות תשלח העתק הכרעת הדין לתביעה ולנאשם.