עפ"א
בית המשפט המחוזי חיפה כבית-משפט לערעורים פליליים
|
35791-11-16
18/11/2016
|
בפני השופטת:
אספרנצה אלון
|
- נגד - |
העוררת:
עיריית קרית אתא ח.פ 500268008 עו"ד יוסף סגל
|
המשיבה:
בתיה שטיינר עו"ד משה רז כהן
|
החלטה |
1.לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת כב' השופט מרדכי ארגמן שניתנה ביום 9.11.16 במסגרת תיק ערר 54624-09-16 בבית המשפט לעניינים מקומיים בקריות (להלן: "ההחלטה") ואשר במסגרתה הורה בית משפט קמא הנכבד על דחיית בקשת המבקשת לסילוק הערר של המשיבה על הסף.
2.לטענת העוררת, החלטת בית משפט, כי "אין מקום לדחיית הערר על הסף" נעדרת נימוק כלשהי ודי בטעם זה כשלעצמו, כדי ליתן רשות ערעור.
3.המבקשת מוסיפה וטוענת, כי בקשתה לבית משפט קמא לסילוק על הסף מפורטת ונסמכת על ארבע החלטות שדנו באותו נושא.
שתיים מהן ניתנו על ידי אותו בית משפט קמא (הראשונה עמ"א 60015-07-13 מיום 23.7.14 והשנייה – בה קיבל בית משפט קמא את בקשת המבקשת לסילוק על הסף - בב"נ 2928-09-14 מיום 10.9.14). שתי ההחלטות הפכו לחלוטות והמשיבה לא הגישה עליהן כל ערעור.
שלישית - ניתנה על ידי בית משפט השלום בקריות (כב' השופטת לובנה שלאעטה חלאילה (מיום 8.10.15 בת"א 27423-12-13), והמבקשת מפנה לסעיף 8 בהחלטה;
הרביעית - בקשת רשות ערעור שהגישה המשיבה לבית המשפט המחוזי (כב' השופטת בטינה טאובר) שנדחתה (מיום 23.12.15, רע"א 16583-11-15).
4.המבקשת טוענת, כי בכל אחת מארבעת ההחלטות דלעיל, נדחו טענות המשיבה ונקבע, כי צו האכרזה שהוצא ביום 24.7.13 הוצא כדין וכי ההחלטה בדבר מתן צו האכרזה מיום 24.7.13 הינה חלוטה – אותו עניין ממש, הוא מושא הערר, שהגישה המשיבה (כאן) המבקשת (שם). לטענת המבקשת, בית משפט קמא התעלם לחלוטין מכלל התשתית העובדתית והמשפטית שנפרשה בפניו משלא נימק החלטתו.
5.לאחר שבחנתי טענות המבקשת ועיינתי בהחלטת בית משפט קמא, אציע למשיבה ליתן הסכמתה ליתן רשות ערעור, והערעור יתקבל באופן שבית משפט קמא ינמק החלטתו בדבר דחייה על הסף. בית משפט קמא יהיה רשאי, כמובן, להורות על דיון בפניו או השלמת טיעונים בכתב, הכל לפי תבונתו וכן, יודגש, כי בית משפט קמא אינו כבול להחלטתו, אלא ייתן כל החלטה שימצא לנכון ובלבד שינמק החלטתו.
6.אדגיש, חובת ההנמקה היא בבסיס שיטת המשפט, ומשקבע בית משפט קמא, כי "אין מקום לדחיית הערר" ללא כל נימוק, לא יצא לידי חובתו.
7.המבקשת תמציא החלטתי זו בצירוף בקשת רשות הערעור למשיבה, לאלתר, לתגובתה, תוך שבעה ימים מיום המסירה. היעדר עמדה כמוה כהסכמה להצעת בית משפט.