ע"פ 3341-14, 6271-14 קוואסמה ואח' נ' מדינת ישראל ואח'

המשנה לנשיאה א' רובינשטיין:

א.             שני ערעורים שנשמעו בצוותא כלפי פסקי-דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט א' ביתן) בת"פ 50040-03-13 מיום 3.4.14 ובת"פ 50067-03-13 מיום 4.8.14. עסקינן בפרשה רבתי של גניבת כלי-רכב משטח ישראל והעברתם לשטחי הרשות הפלסטינית.

רקע והליכים קודמים

א.             המערער בע"פ 6271/14 (להלן מוחמד) והמערער בע"פ 3341/14 (להלן שריף) הם תושבי ירושלים, אשר הורשעו על-פי הודאתם בעבירות של גניבת רכב. כתב האישום המתוקן שהוגש כנגדם כלל שבעה אישומים, שנסבו כולם על אירועים במהלך חודש אחד בפברואר-מארס 2013. נביא רק את עיקרי האישום הראשון, כדוגמה, שכן חמשת הבאים דומים לו בשיטת הביצוע, וכן את עיקרי האישום השביעי.

ב.             לפי האישום הראשון, ביום 17.2.13, קשרו המערערים עם פאדי סלהב (להלן פאדי) ומהראן קואסמה (להלן מהראן) לגנוב טרקטור מהישוב כרמי יוסף ולסחור בו. באותו לילה שלח מהראן אנשים אחרים שזהותם אינה ידועה לגנוב טרקטור מהיישוב כרמי יוסף, ואלו עשו כן והביאוהו לנקודת המפגש המתוכננת, שם פגשו את שריף ופאדי אשר הגיעו לפי הוראתו של מהראן. יצוין, כי מוחמד הכוין את שריף ופאדי לנקודת המפגש, וקישר בינם לבין האנשים שביצעו את הגניבה עצמה. השניים העמיסו את הטרקטור למשאיתו של פאדי והחלו בנסיעה לכיוון חברון, תוך ששריף נוסע במשאית, ואילו פאדי נוסע לפניו ברכב פרטי כ"כוח חלוץ". בשלב מסוים, כך מתואר בכתב האישום, פגשו השניים את מוחמד והמשיכו עמו לחברון, שם פגשו את מהראן ומסרו לו את הטרקטור. מהראן מסר למוחמד סכום כסף, וזה העביר סכום של כ-1,000-500 ש"ח ממנו לשריף, סכום קטן יותר לפאדי ואת השאר נטל לכיסו. לפי כתב האישום, הטרקטור פורק או נמכר על-ידי מהראן. כאמור, חמשת האישומים הבאים מספרים סיפורים דומים, של גניבת טרקטורים ונזקים גדולים בעקבות זאת. שני המערערים השתתפו באלה.

ג.              לפי האישום השביעי, בין ה-12.3.13 ל-13.3.13, קשרו המערערים – בנפרד – קשר עם מהראן ששלח אותם לשתי משימות גניבה נפרדות. מוחמד נשלח לנקודת מפגש ליד היישוב יציץ, שם – לפי התכנון – היו אמורים להעמיס טרקטורים גנובים במשאיתו. בדרך לנקודת המפגש, בעודו נוסע על כביש 1, הבחין מוחמד במעצרו של שריף, ולא המשיך בנסיעה לנקודת המפגש, מחשש שייתפס. במקביל, שריף וקרוב משפחתו (להלן נעמאן) נשלחו לנקודת מפגש ליד מושב אמונים כדי לסייע בהעברת טרקטורים או טרקטורונים גנובים. שריף נסע לנקודת המפגש במשאית עם אדם נוסף, ונעמאן נסע ברכב פרטי לפניהם כ"כוח חלוץ". לאחר העמסת הטרקטורים על המשאית בנקודת המפגש, המשיכו בנסיעה לכיוון חברון. בעוד הם נוסעים על כביש 3, ולאחר שנעמאן חלף על פניהם, הקימו כוחות המשטרה מחסום דרכים. למרות סימוני השוטרים למשאית לעצור, פרץ שריף את המחסום בנסיעה מהירה לכיוון מחלף לטרון. מספר ניידות דלקו אחריו וסימנו לו לעצור, אך הוא המשיך לנהוג בצורה פרועה, תוך התעלמות מרמזורים אדומים ותוך סיכון מובהק של חיי השוטרים בכביש. בסמוך לפניה מכביש 3 לכביש 1 עלתה המשאית על מעקה בטיחות מברזל והמשיכה בנסיעה עד שנעצרה. שריף נמלט ונעצר על-ידי השוטרים.

ד.             בשל המעשים המתוארים, ייחס כתב האישום למוחמד שבעה מקרים מקרים של  קשירת קשר לביצוע פשע, עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977; ושישה מקרים של גניבת רכב, עבירה לפי סעיף 413ב(ב) לחוק; סיוע למסחר ברכב גנוב, עבירה לפי סעיפים 413יא ו-31 לחוק והסתייעות ברכב לביצוע פשע, עבירה לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה [נוסח חדש]. לשריף ייחס כתב האישום שבעה מקרים של קשירת קשר לביצוע פשע, עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977; גניבת רכב, עבירה לפי סעיף 413ב(ב) לחוק; הסתייעות ברכב לביצוע פשע, עבירה לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה [נוסח חדש]; נהיגה ללא רישיון, עבירה לפי סעיפים 10 ו-62 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 ונהיגה ללא ביטוח, עבירה לפי סעיף 2 לפקודת הביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970. כן מיוחס לשריף מקרה אחד של מעשה פזיזות ורשלנות, עבירה לפי סעיף 338(א)(1) לחוק.

ה.             במסגרת הסדרי טיעון, הודו שני המערערים במיוחס להם בכתב האישום והורשעו. מוחמד הורשע ב-7 עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע; 6 עבירות של גניבת רכב ו-6 עבירות של סיוע למסחר ברכב גנוב. שריף הורשע ב-7 עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע; 7 עבירות של גניבת רכב; 7 עבירות של הסתייעות ברכב לביצוע פשע; 7 עבירות של נהיגה ללא רישיון ו-7 עבירות של נהיגה ללא ביטוח. בית המשפט עיין בתסקיר שירות המבחן בנוגע לשריף, בו צוין כי הוא מביע חרטה; לא הומלץ על הליך טיפולי. בית המשפט התחשב בהודאה, בגילו הצעיר של שריף, ובכך ששיתף פעולה עם המשטרה ואף סייע להפליל מעורבים אחרים. כן התחשב בית המשפט במצבו הכלכלי הרעוע, בהיעדר עבר פלילי ובהיותו סמוך על שולחן אביו המשתכר מעט. נוכח האמור, גזר בית המשפט המחוזי ביום 3.4.14 את עונשו של שריף ל-42 חודשי מאסר בפועל; 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שיופעלו במידה ויעבור עבירה מסוג פשע; פיצוי בסך 100,000 ש"ח; ופסילת רשיון נהיגה לתקופה של שנתיים מיום שחרורו ממאסר. אף באשר למוחמד, עיין בית המשפט בתסקיר והתחשב במצבו האישי והמשפחתי, בעברו הנקי ובהודאה. עונשו נגזר ביום 4.8.14. בית המשפט המחוזי קבע את עונשו לחמש וחצי שנות מאסר בפועל; 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שיופעלו ככל שיעבור עבירה מסוג פשע; ופיצוי בסך 100,000 ש"ח.

הערעור בע"פ 6271/14