ע"פ 2455-15 סראחין ואח' נ' מדינת ישראל

השופט צ' זילברטל:

           ערעור על גזר דינו מיום 25.2.2015 של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כב' השופט א' אינפלד) בת"פ 57513-02-13, בגדרו הושתו על המערערים 12 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי המעצר; 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים; וקנס בסך של 5,000 ש"ח או 3 חודשי מאסר תמורתו.

רקע

1. על-פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 23.2.2013 נכנסו שלושת המערערים וטאלב אלכשחר (להלן: טאלב) אל שטח אש הסמוך לבסיס צאלים כשהם נוסעים בג'יפ מסוג "סופה" (להלן: הרכב) ומצוידים במבער לחיתוך ברזל וכלי עבודה שונים. המערערים וטאלב השתמשו בציוד על-מנת לחתוך חתיכות מתכת משלדות כלי רכב משוריינים שמוקמו בשטח האש והמשמשים כמטרות אימונים. לאחר מכן העמיסו את חתיכות המתכת על עגלה אשר חוברה לרכב, ונסעו מהמקום, כאשר מערער 1 נוהג ברכב. שני מתנדבים של משטרת ישראל (להלן: המתנדבים) הבחינו ברכב בו נסעו המערערים, והחלו בנסיעה לעברו כאשר הם כורזים למערערים לעצור. בתגובה, החל מערער 1 בנסיעה מהירה לעבר המתנדבים ואילו המתנדבים, שחששו להיפגע, עצרו את רכבם, יצאו ממנו ונעמדו בצד הדרך. לאחר שגם בשלב זה לא נשמעו המערערים לקריאות לעצור, ירה אחד מהמתנדבים ירייה באוויר, ובהמשך ירייה נוספת לעבר הרכב. לאחר דברים אלה עצר מערער 1 את הרכב, והמערערים וטאלב נעצרו על-ידי המתנדבים.

2. בגין מעשים אלה הורשעו המערערים – על סמך הודאותיהם בעובדות כתב האישום שתוקן במסגרת הסדר טיעון – בעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); עבירה של פגיעה ברכוש לפי סעיף 108(א) לחוק העונשין; עבירה של הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין; עבירה של ניסיון גניבה לפי סעיף 384 בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין; עבירה של הסתייעות ברכב לביצוע פשע לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה [נוסח חדש]; ועבירה של שימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970 (להלן: פקודת ביטוח רכב מנועי). בעבירה אחרונה זו, של שימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח, הורשעו כל המערערים, אף שנראה כי היה מקום ליחסה רק למערער 1 שנהג ברכב. לא שמענו טיעון בעניין זה שאשוב אליו בהמשך.

3. ביום 3.3.2013 שוחררו המערערים וטאלב למעצר בית (מ"ת 57543-02-13). ביום 27.5.2013 נעצר טאלב בשנית, לאחר שהפר את תנאי שחרורו וביצע עבירות נוספות (להלן: העבירות הנוספות). בגין העבירות הנוספות הועמד טאלב לדין ונגזרו עליו 7 חודשי מאסר בפועל, שרוצו במלואם במקביל למעצרו. ביום 26.2.2014 נגזר עונשו של טאלב בגין המעשים המתוארים בכתב האישום דנא. בית משפט קמא השית על טאלב, בעקבות הסכמה על העונש אליה הגיעו הצדדים, עונש של שנת מאסר, בניכוי מלוא תקופת מעצרו, כולל שבעת חודשי המעצר בהם היה טאלב גם במעמד של אסיר בגין העונש שנגזר עליו נוכח הרשעתו בעבירות הנוספות. בנוסף, השית בית המשפט קמא על טאלב עונש של 6 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים וקנס בסך של 3,000 ש"ח.

גזר הדין

4. בטרם נגזר עונשם של המערערים, הוגשו לבית משפט קמא תסקירים בעניינם, לפיהם המערערים, בשנות העשרים המוקדמות לחייהם, הם בעלי עבר נקי ונשואים. המערערים עובדים מגיל צעיר בעבודות מזדמנות על-מנת לסייע כלכלית למשפחותיהם, והמערערים 2 ו- 3 אף עזבו את חוק לימודיהם לצורך מציאת פרנסה.

           בתסקיר שהוגש בעניינו עולה, כי המערער 1 אינו מפנים את חומרת מעשיו ומתקשה לראות בהתנהגותו משום עבירה פלילית. עם זאת, המערער 1 הביע עמדות חיוביות בתחום התעסוקה והמשפחה שמצביעות על מסוגלותו להימנע מהישנות המעשים. לגבי המערער 2, שירות המבחן התרשם כי ביצע את המעשה מתוך צורך כלכלי, וכי הוא מתקשה להבין את הפגם הערכי שבמעשיו. צוין כי נולד לו בן בכור מספר חודשים טרם הגשת התסקיר, וכי מאז מעצרו לא שב למעגל התעסוקה. אשר למערער 3, על-פי שירות המבחן הוא נוטה למזער את חלקו במעשים וכי ההליך המשפטי אינו מהווה גורם מרתיע עבורו. שירות המבחן המליץ בעניינו על ענישה משמעותית אך התריע כי שהייה במאסר בפועל עלולה להעמיק דפוסים עבריינים הקיימים אצלו. נוכח האמור, המליץ שירות המבחן להשית על המערער 3, וכן על שאר המערערים, עונש של מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות ומאסר על תנאי.