ע"א 36270-09-16

1.החלטה בבקשה לעיכוב ביצועו של פסק דינו של בית משפט השלום מיום 6.6.16, במסגרתו חויבו המבקשות לשלם למשיבה את הסך של 601,763 ₪ בתוספת הפרשי ההצמדה וריבית וסכומים נלווים, כמפורט בפסק הדין.

2.בפני בית המשפט בקשה שנכון לסווגה כמתונה, באשר למבקשות נכונות מלאה להפקיד בקופת בית המשפט כתנאי למבוקש ערבות בנקאית על מלוא הסכום שנפסק (סעיף 4 לבקשה). עתיד אני לייחס לנכונות זאת משקל רב בהחלטתי.

3.הבקשה מנומקת בטענה עיקרית אחת – מצבה הכלכלי של המשיבה, אשר, על פי הנטען, הוא רעוע. מכאן, נטען, שניכר החשש שאם יתקבל הערעור, בין במלא ובין חלקית, יתקשו המבקשות לקבל חזרה כספים שישלמו עתה.

4.בתגובתה, מציינת המשיבה באמצעות באי כוחה הנכבדים את הכלל, לפיו עיכוב ביצוע פסק דין הינו החריג לכלל; כי מצבה הכלכלי של המשיבה איתן, וכי נעדר הערעור סיכויים של ממש.

5.ביחס לבקשה שעל הפרק, נדרש בית המשפט גם לשיקולי מדיניות ולהבחנה בין בקשה לעיכוב ביצוע הנובעת מאי רצון (ולפעמים אי יכולת) לבצע את פסק הדין, ורצון, אולי, "להרוויח זמן", לבין נסיבות המצביעות על חשש ממשי, גם אם, אולי, מוטעה, שייקלע בעל הדין שהגיש את הבקשה למצב בו, למרות שזכה, נמנעת ממנו אפשרות לגבות חזרה כספים יקרים ששילם ונמצא הוא משלם את המחיר, כביכול, על כך שמילא אחר פסק הדין כראוי ובשל מצבו של בעל הדין שמנגד, יוצא הוא כשידיו על ראשו.

6.על פני הדברים, כשבפני בית המשפט בעל דין הנכון להפקיד בקופת בית המשפט ערבות בנקאית על מלוא הסכום שנפסק, על הפרק בקשה 'מן הסוג השני'. בעל דין המפקיד ערבות בנקאית על מלוא הסכום כולו, אינו מחפש להרוויח זמן, אלא רק לצמצם את החשש שמא ייקלע למצב העגום שפורט שיש בו, בהגדרה, כדי לגרום לו עוול. בנסיבות אלה, ראוי במרבית המקרים לאשר את המבוקש ובלבד שיופקד הסכום הפסוק המלא, או הערבות שצוינה. גם יישום כללי 'מאזן הנוחות' פועל בכיוון זה.

7.בנסיבות אלה, אף נוטה דעתי להקל בדיון הנדרש ביחס לסיכויי הערעור, ואסתפק בכך שאציין שעיינתי בהודעת הערעור המפורטת שכבר הוגשה, ואין על הפרק בהכרח ערעור שסיכוייו קלושים.

8.בד בבד, ער אני למחלוקת בדבר מצבה הכלכלי של המשיבה. ספק אם המסגרת המצומצמת בה ניתנת החלטה זאת מאפשרת הכרעה מיטבית בשאלת מצבה הכלכלי של המשיבה, וייתכן שצודקת היא שמצבה טוב מכפי שסבורות המבקשות. עם זאת, אין התמונה ברורה, והחשש המלווה את המבקשים מוכר לבית המשפט והגיונו עמו.

9.סיכומה של החלטה זו במתן משקל רב לשיקולי מדיניות המתבססים גם על ניסיון בית המשפט הנתקל מעת לעת במצבם העגום של מערערים הגונים, שקודם למיצוי ההליך שילמו כנדרש את כל שנפסק לחובתם, ולאחר ולמרות שהוכחה צדקתם, בהינתן שכך, בערעור, לא עלה בידם לגבות חזרה סכומים שללא ספק הגיעו להם. נקודת האיזון שפורטה בבקשה ושמקובלת גם על בית המשפט, יש לה, אפוא, ערך רב לשני הצדדים: כבר משלב זה יובטח למשיבה מלוא הסכום בו זכתה, כמובן בהינתן שיידחה הערעור, ומניסיוננו, אם וכאשר יש בידי בעל דין להבטיח את גביית כל המגיע לו לאחר גמר הערעור, יש לכך ערך רב; ובמקביל יובטחו גם המבקשות למצב בו יתקבל ערעורם או חלקו.