סמכות בעניינים כרוכים בגירושין

לפנינו תביעת גירושין כרוכה שהגיש הבעל.

הצדדים התחתנו כדמו"י בשנת 1986. לבעל אלו נישואים שניים, לאישה נישואין ראשונים. מנישואיו הקודמים יש לבעל בן, ומנישואין אלה יש להם שני ילדים משותפים, בוגרים, ילידי שנת 88 ו-89.

בדיון שהתקיים לפנינו בנוכחות הצדדים וב"כ, חזרו הבעל וב"כ על האמור בתביעת הגירושין. לטענת הבעל, הוא עזב את הבית לפני ארבע שנים. לדבריו, בארבע השנים שקדמו לעזיבתו את הבית הצדדים לא קיימו ביניהם יחסי אישות. הבעל העלה עוד טענות כנגד האישה בנוגע לשנים שבהם גרו ביחד, כמופיע בפרוטוקול הדיון. כמו"כ טען הבעל כנגד יחסה של אשתו לבנו מנישואיו הקודמים - לדבריו, אשתו מעולם לא אפשרה להכניס את בנו הביתה או להביאו אליהם לסוף שבוע, והוא נאלץ לקיים את הסדרי הראיה עמו מחוץ לבית בלבד.

האישה אישרה את העובדה שהבעל עזב את הבית לפני ארבע שנים, אולם ביחס להעדר חיי אישות קודם לעזיבת הבעל את הבית השיבה, שזה נבע מחוסר יכולתו של הבעל בגין מחלת הסוכרת ממנה התחיל לסבול לפני כעשר שנים, והיא כיבדה את מצבו למרות שהייתה מעוניינת בקיום יחסים. מצד שני, לדבריה, היא העניקה לו חום ואהבה.

האישה אישרה שהפעם האחרונה שהתקיימה ביניהם שיחה הייתה לפני שמונה חודשים, וגם בשיחות קודמות ביקשה ממנו שיחזור הביתה ובעלה סירב, ולמרות זאת היא עדיין מאמינה שתוכל לשכנעו לחזור אליה. כמו"כ טענה האישה שריחוקו של הבעל ממנה נבע מקשר עם מאהבת שיש לו בשם [ג' ל'] שאותה הביא לעבוד בחברה שלו, וגם כאשר היא הורתה למאהבת לעזוב את העבודה, בעלה החזיר אותה לשם.

ביה"ד שאל את האישה הכיצד היא סבורה להחזיר הבעל לשלו"ב לאחר ארבע שנות פירוד מוחלט, וכאשר בשנים שקדמו לעזיבת הבעל לא היו יחסי אישות סדירים, וכאשר לדבריה יש לבעל מאהבת.

האישה השיבה שהיא מבינה שהבעל היה זקוק לחופש שלו והיא נתנה לו זאת, ואולם היא מאמינה שהוא יתעשת ותוכל לשכנעו לחזור אליה.

הבעל הכחיש את טענות האישה ואמר ש[ג' ל'] אינה מאהבת שלו אלא ידידה שעמה הלך לבלות, כגון לראות סרט או הצגה, אך לא היו ביניהם יחסי אישות. מצד שני טען הבעל שהעדר יחסי אישות עם אשתו לא נבע ממחלת הסוכרת אלא מאי-רצונו לחיות עמה. לדבריו, הוא מתפקד מבחינת יחסי אישות ובא על סיפוקו אצל נשים אחרות כאשר רצה בכך במהלך התקופה שאינו בבית. הבעל נחרץ בדעתו להתגרש ולא רוצה להישאר עם האישה אפילו דקה נוספת.

סמכות ביה"ד בנושאים שנכרכו לתביעת הבעל לגירושין

ב"כ האישה טענה שתביעת הגירושין לא הגיעה למרשתה בסמוך להגשתה, ולדעתה הבעל דאג שהאישה לא תדע מכך ורק לאחר שהגישה בקשה לשמירת זכויות בביהמ"ש היא קבלה בתגובה את כתב התביעה. לטענתה, נפל פגם בכנות התביעה והכריכה ולדעתה הסמכות לדון בענייני הרכוש הינה לבית המשפט, וב"כ הבעל נדרש להגיב לבקשתה לקביעת הסמכות בביהמ"ש והוא עדיין לא עשה זאת.

ב"כ הבעל טען שמיד עם הגשת התביעה נעתר ביה"ד לבקשתם לעיקול נכסים על בסיס הכריכה בענייני הרכוש, והאישה ידעה על קיומם של העיקולים וביקשה מביה"ד לבטלם עוד לפני הגשת בקשתה לשמירת זכויות בביהמ"ש.

יש לציין שביום 7.2.13 הגישה האישה בעצמה לביה"ד בקשה לביטול העיקול ובסעיף 2 לבקשתה כתבה שיום קודם נודע לה על העיקול והיום באה לביה"ד ונודע לה על תביעת הגירושין שהגיש בעלה במסגרתה ניתנו העיקולים. ברור הדבר שבאותו מעמד נמסרה לאישה במזכירות תביעת הגירושין (גם אם כדבריה לא קיבלה זאת בדואר) וכך צוין במחשב ביה"ד שכתב התביעה נמסר ידנית ביום 7.2.13.

למעלה מן הצורך נאמר שהבעל לא עשה כל פעולה כדי למנוע הגעת כתב התביעה לאישה, והוא ודאי הניח שהאישה תדע מכך מיד עם קבלת העיקול שניתן במועד הגשת תביעת הגירושין ביום 29.1.13.

ב"כ האישה הודתה שכאשר האישה שכרה את שירותיה ונודע לה על קיומם של העיקולים היא הניחה שישנה תביעת גירושין, אך לדעתה אין מחובתה לדאוג לקבל את כתב התביעה והיא בחרה לפעול כפי שפעלה בפניה לביהמ"ש.

עוד טענה ב"כ האישה שהכריכה לא כנה הואיל ולא פורטו כל חלקי הרכוש כולל זכויות הבעל ועוד כמפורט בפרוטוקול.

ביה"ד העיר לפרוטוקול שישנה פסיקה אזרחית רחבה הקובעת שכאשר רוב הרכוש מפורט בכתב התביעה ואף אם הפירוט הינו כללי בלא פירוט מלא של פרטי הרכוש ושוויו, אין בכך פגם בכנות הכריכה וניתן להשלים החסר תוך כדי קיומו של ההליך.

ב"כ האישה ביקשה לאפשר לה להגיש אסמכתאות משפטיות לטיעוניה בכתב תוך שבוע.

ב"כ הבעל ביקש לדון ולהתייחס למזונות האישה, אולם ביה"ד הבהיר כי במסגרת הדיון הזה יש להתרכז בנושא הגירושין, ובמידת הצורך יתייחס ביה"ד לנושא המזונות בהמשך ההליך.

בסוף הדיון קיים ביה"ד הליך גישור עם הצדדים וב"כ לעניין ביטול העיקולים על חשבונות האישה וקיבל את הסכמת הבעל לביטול העיקול על תכנית חיסכון בבנק הפועלים. ביחס לעיקול על חשבון נוסף ע"ש האישה, אמר ב"כ הבעל שייתן תשובתו לב"כ האישה תוך ימים מספר.