נדחתה תביעה נגד קופ"ח כללית והדסה בגין רשלנות רפואית בטיפול בדמם מוחי חריף

תביעה זו מייחסת רשלנות רפואית לנתבעים במחדל, באבחון, ובהעדר טיפול מתאים לתובע, אשר כתוצאה מכך נגרמה לו נכות בשיעור 100%, זאת כתוצאה מדמם מוחי חריף.

רקע עובדתי

1.         התובע 1 (להלן: " התובע" או " יניב") נולד ביום 6.7.86. הוא ומשפחתו הינם חברי קופת חולים כללית (להלן: " כללית" או " נתבעת 1"). החל משנת 1995 טופל התובע במרפאת קופת חולים כללית, כאשר ד"ר נאשף היה רופא המשפחה.

ביום 11.3.99 נפל התובע בדרך לביתו כשהיה מלווה בחבר. התובע איבד את הכרתו והופנה באמצעות מד"א לבית החולים הדסה (להלן: " הדסה" או " נתבעת 2").

            בדו"ח מד"א נכתב:

"לדברי חבר נפל תוך כדי הליכה, התכווץ והקיא: בחוסר הכרה, דופק 70 נמוש היטב אישונים רחבים מאוד לא מגיבים L<R , ריאות נקיות, שפשופים שטחיים". בקבלתו לחדר המיון של הנתבעת 2, נרשם:

"הגיע מונשם, מחוסר הכרה, אישונים רחבים... לא ברור אם נחבל, לדברי חברו פתאום נפל והתכווץ".

עם אשפוזו אצל הנתבעת 2, בוצעה לתובע הדמיית CT, הוא התגלה בראשו דמם, או אז הוא הועבר בדחיפות לחדר ניתוח. במהלך הניתוח ניקזו את הדימום. החומר הועבר לפתולוגיה.

ביום 21.3.99 הועבר התובע לשיקום באלי"ן, אך הוחזר כעבור 3 ימים עקב הידרדרות במצבו ואיבוד הכרה.

מצבו של התובע

2.         לתובע נכות נוירולוגית של 100%, לדעת מומחה התובעים, ובשיעור של 85%, לדעת מומחה כללית.

לאחר נפילתו ביום 11.3.99, כמתואר לעיל, ואשפוזו בהדסה, בוצעו הדמיות שהעידו על " דימום סבדורלי משמאל". לסיבות, לתוצאות ולמחלוקות המומחים בנושא זה, נשוב בפרק הדיון בחוות דעת המומחים.

מהותו של הדימום

3.                "מדובר בדימום פתאומי תוך גולגולתי שפרץ בין העטיפה הקשה של המח הנקראת קשתית, לבין המח עצמו. דימום כזה רואים ברוב רובם של המקרים אחרי תאונות קשות כאשר הגולגולת נחבטת בעצמה. כתוצאה מהחבלה נקרעים כלי דם וורידיים בדרך כלל. הדימום מוורידים אלה מביא להצטברות של קריש דם הלוחץ על המח ומביא למצבים של חוסר הכרה וסימנים נוירולוגיים ממקדים כגון שתוק של יד ורגל בצד שכנגד, או להתרחבות האישון בצד הדימום. כל אלה כתוצאה מלחץ של קריש דם על המח.

שכיחים הרבה פחות, דימום תת-קשתיים חריפים שלא על רקע של חבלתי, כפי שיפורט בהמשך." (חוות דעת פרופ' רייכנטל 2.3.04, שם, 4)

ממצאי הניתוח

4.         התובע נותח ביום 11.3.99 על ידי צוות בית החולים הדסה (ד"ר פלורנס, ד"ר צבי ישראל והמרדים ד"ר אבידן). ד"ר ישראל מציין בדו"ח הניתוח כי ביצע קרניוטומיה פרונטלית שמאלית, מתחת לקרום הקשתית. נמצא דם תחת לחץ, עם יציאה של קריש מחלל תת קשתי זה. כן נמצא מקור דימום עורקי לכיוון קו האמצע. מקור זה נצרב ונכרת. לאחר מכן בוצעה תפירה של הדורה והשבה של מתלה העצם.