חלוקת רכוש בנסיבות מיוחדות וכתובה

בפני בית הדין תביעה רכושית הכוללת בתוכה תביעה לחלוקת רכוש ותביעה לכתובה.

רקע כללי

הצדדים נישאו לפני כשלושים שנה ולהם ארבעה ילדים בגירים.

ביום ט"ו בטבת תשע"א (22.12.2010) הגיש הבעל תביעת גירושין הכורכת תביעה לחלוקת רכוש.

בכתב התביעה כתב התובע שאין בינו לבין אשתו שום דבר משותף, אין זוגיות וחיי אישות, לא מדברים האחד עם זולתו.

כמו כן הבהיר הבעל שבימים האחרונים עזב את הבית ועבר לגור בבית הוריו וזאת משום חשש מתלונות במשטרה, משום שאין לו אמון באשתו ומשום מצב בריאותו שאינו תקין.

לבסוף הוא מוסיף "אבקש לשחרר אותי מאשתי כמה שיותר מהר ולא למשוך כי זה הורס לי את הבריאות".

ראוי לציין כי כתב התביעה הנ"ל נכתב על ידי הבעל בעצמו בלא קבלת חוות דעת של מאן דהוא.

בדיון הראשון שהתקיים השתנתה מעט טענת הבעל, וכאשר נשאל על ידי בית הדין מה הוא מבקש, ענה "אני ביקשתי להתגרש", וכשנשאל שוב "זה מה שאתה מבקש", ענה התובע: "לא זה לא מה שאני התכוונתי, אין לי יחסי אישות איתה כבר שנתיים, אם היא רוצה ושמעתי שהיא כן רוצה להתגרש אז אני מבקש להתגרש ולחלק את הרכוש."

ניכר בעליל שהבעל עדיין מבקש להתגרש, אולם כיוון שכנראה חשש מפני תביעת הכתובה ומשום ייעוץ מקצועי שקיבל תלה את קולר הגירושין בצוואר האשה.

ב"כ הבעל הרחיב את טענות הבעל: "הוא אמר גם בפני שהוא אוהב אותה ורוצה כן להיות איתה שזה יגרום לה לבוא ולהבין את המצוקה שלו ולהיות איתה, הם כמה שנים ביחד ולא צריך להקל ראש, האשה רואים היום קפצה ולא רוצה הוא אמר מראש אני לא מכריח אף אחד אני לא יכול להמשיך את המצב של לא נשואים ולא מדברים, אם אין שום רצון או לעשות ייעוץ זוגי אז נלך לגירושין."

לאחר דיון בעניין חלוקת הרכוש וקביעת מתווה עקרוני לדיונים בעניין זה - הסכימו הצדדים להתגרש, נערך בירור שמות באותו יום ובטרם סידור הגט אירעה תפנית והבעל ביקש לנסות הליך שיקומי, האשה התלבטה מאוד וביקשה לשקול את ההצעה.

ביום כ"ו בסיון תשע"א (28.6.2011) ביקש הבעל לחזור בו מתביעת הגירושין וביקש למחוק את תביעתו ולשקם את חיי הזוגיות.

למרות הנ"ל ביום 24/10/11 נחתם הסכם גירושין והוא קיבל תוקף של פסק דין.

בפועל הצדדים לא התגרשו משום מחלוקת בעניין חלוקת הרכוש, ותיק תביעת הגירושין של הבעל נסגר.

האשה פתחה תביעת גירושין וביקשה לחייב את הבעל בגירושין ולהמשיך את תביעתה במקום בו הופסקו הדיונים בתביעת הבעל. הבעל לא הופיע לשני דיונים בתאריכים כ"ג במרחשוון תשע"ב (20.11.2011) וכ"ז במרחשוון תשע"ב (24.11.2011). ביום כ"ב בכסלו תשע"ב (18.12.2011) חזר הבעל על בקשתו לשיקום הזוגיות בינו לבין אשתו.

בהחלטת בית הדין בעניין זה נאמר: "בית הדין סבור כי קיים חשש כבד כי בקשת הבעל לשלוםבית אינה כנה, היה לבעל זמן רב לעסוק בשלוםביתו ונראה כי הזניחו עד עתה ומי יודע אם הדברים ניתנים לתיקון."

לאחר כמה דיונים ולאחר פנייה לבית הדין הגדול הוסכם כי יינתן פסק דין בעניין חלוקת הרכוש והצדדים יתגרשו.

הצדדים טענו את טענותיהם, הביאו את הוכחותיהם ואף הגישו סיכומים.