א.
רקע עובדתי ותיאור ההליך
1. המבקשת (להלן:
"רג'ואן") והמשיבה (להלן:
"ויסוצקי") ניהלו יחדיו מיום
08.01.01 שותפות לייצור ושיווק קפה שחור תחת המותג "קפה רג'ואן" (להלן:
"השותפות"). רג'ואן הייתה אחראית לייבוא הקפה הגולמי, עיבודו, ייצורו, אריזתו והובלתו לויסוצקי, ואילו ויסוצקי היתה אחראית על שיווק והפצת הקפה המעובד וניהול ספרי החשבונות. רווחי השותפות מתחלקים שווה בשווה בין השותפים.
2. בראשית שנת 2002 התגלעו מחלוקות בין הצדדים, ואז הוגשה בתיק זה ביום
5.8.02 בקשה לפירוק השותפות, באמצעות מינוי כונס נכסים, עריכת חשבונות השותפות וחלוקת הנותר בין השותפים לאחר תשלום חובות השותפות. השותפות אכן פורקה בשנת 2002, ובכך התייתר הצורך במתן סעד בעניין זה. הנכס הממשי היחיד של השותפות היה המותג "קפה רג'ואן", ובית המשפט הורה על עריכת התמחרות לגביו. ויסוצקי זכתה בהתמחרות, כאשר התקבלה הצעתה לרכוש את המותג תמורת 1,050,000 ש"ח (ראה החלטת כב' השופטת ר. לבהר שרון מיום 11.12.02). בכך ניתן מענה גם לסעד הנוגע לכינוס נכסי השותפות, ונותרה רק שאלת ההתחשבנות בין השותפים.
3. ביום 03.03.03 דחה כבוד השופט י' זפט את הבקשה לחלק את התמורה שנתקבלה ממכירת המותג, וקבע שחלוקת הכספים תיעשה בסוף פירוק השותפות, כאשר תתברר ההתחשבנות בין הצדדים.
4. ביום 24.02.03 הגיעו הצדדים להסדר עלפי הצעת ביתהמשפט, לפיה ימונה, בהסכמת הצדדים, רואהחשבון, שיקבל מן הצדדים את כל המסמכים הנוגעים בדבר והוא יקבע את החיובים ההדדיים שבין הצדדים, אשר נובעים מן השותפות ביניהם. לפיכך מינה ביתהמשפט את רו"ח מנחם מרדר (להלן:
"מרדר") בהתאם להסכמת הצדדים, שקיבלה תוקף של החלטה. ביום 16.06.03 הבהיר ביתהמשפט, לבקשת הצדדים, כי רו"ח מרדר איננו מגשר, אלא מומחה מוסכם.
5. רו"ח מרדר הגיש את חוותדעתו ביום
17.03.04. הוא קבע כי ויסוצקי צריכה לשלם לרג'ואן סך של 2,064,367 ש"ח, בגין יתרת חוב שלא נפרעה, וכי מסכום זה יש לקזז סך של 222,118 ש"ח שחייבת רג'ואן לויסוצקי בגין העברות כספים בין השותפים. לפיכך, צריכה ויסוצקי לשלם לרג'ואן סך של
1,842,249 ש"ח
. עוד קבע רו"ח מרדר, כי הסכום שהתקבל ממכירת המותג (1,050,000 ש"ח), המופקד בקופת ביתהמשפט, יתחלק בין הצדדים שווה בשווה.
יש להבהיר בעניין זה כי ויסוצקי ניהלה את ספרי הנהלת החשבונות של השותפות, וגבתה עבור השותפות את הכספים שהגיעו מן הלקוחות. לכן כספי השותפות היו בידיה, ומכאן החיוב שקבע רו"ח מרדר לפיו ויסוצקי חייבת להעביר לרג'ואן את הסך של 2,064,367 ש"ח, שהוא חלקה של רג'ואן בכספי השותפות.
6. ביום 20.5.04 הגישה ויסוצקי בקשה להתיר לה להגיש חוותדעת מומחה בתחום ייצור הקפה, בטענה שרו"ח מרדר הסתמך בקביעותיו על הנחות בלתי
-נכונות הנוגעות לשיטות ייצור הקפה. לטענת ויסוצקי, רו"ח מרדר הניח שרג'ואן ביצעה בתהליך הייצור "יישון" של הקפה (Aging), כפי שרג'ואן טענה בפניו, וכן הניח שיעור פחת בייצור הקפה בלא שיש לו ידע בתחום זה (בש"א 11433/04). כמו
-כן ביקשה ויסוצקי להגיש חוותדעת של רואהחשבון, שתיתן ביטוי לטענותיה בעניין הסוגיות המקצועיות הנוגעות לייצור הקפה. כבוד השופטת ה' גרסטל החליטה ביום 19.07.04 להיענות לבקשה באופן חלקי, באופן שיותר לוויסוצקי להגיש חוותדעת מומחה בתחום הקפה, ורג'ואן תהייה רשאית להגיש חוותדעת נגדית. לאחר מכן יתקיים דיון וייקבעו הממצאים העובדתיים הרלבנטיים בתחום ייצור הקפה, ואלו יועברו לרו"ח מרדר על מנת לקבוע אם יש בממצאים אלו כדי להשפיע על הנתונים שקבע בחוותדעתו.
7. לאור החלטת כבוד השופטת גרסטל, הגישה ויסוצקי שתי חוותדעת של מומחים בתחום הקפה, ורג'ואן הגישה חוותדעת מומחה של מנהלה. רג'ואן טענה כי הקפה שמכרה לשותפות עבר אצלה תהליך יישון, שנועד להשביח את הקפה, מה שמסביר מדוע חלק מן הקפה שמכרה לשותפות יוצר מקפה גולמי שיובא בשנים שקדמו להקמת השותפות. ויסוצקי טענה כי לא קיים תהליך של יישון קפה, וטענה זו הומצאה על ידי רג'ואן בשל ירידת מחירי הקפה הגולמי בעולם בשנים 1998-2001, על מנת לחייב את השותפות במחירי הרכישה ההיסטוריים של הקפה הגולמי, תוך חיוב השותפות לרכוש קפה ישן שהצטבר אצל רג'ואן. לכן טענה ויסוצקי כי רו"ח מרדר היה צריך לקבוע את מחיר הקפה שמכרה רג'ואן לשותפות לפי מחירו הנמוך בשוק העולמי בשנת 2001, ולא על-פי מחירו הגבוה במועד הרכישה ההיסטורי בידי רג'ואן.
8. על מנת להבין את המחלוקת בין הצדדים - שהיא גם המחלוקת העיקרית העומדת להכרעה בפסק דין זה - יש להבהיר כי רג'ואן ייבאה מחו"ל סוגים שונים של פולי הקפה שהם חומר הגלם, ולאחר תהליך של עיבוד וייצור, תוך שימוש בתערובת של כמה סוגי קפה, מכרה לשותפות את המוצר המוגמר והארוז של הקפה השחור בשקיות 100 גר'. לכן, כאשר מדברים על מחיר הקפה, יש להבחין הבחן היטב בין מחיר הקפה הגולמי שייבאה רג'ואן (להלן: "
הקפה הגולמי"), לבין המחיר שדרשה רגואן מן השותפות עבור המוצר המוגמר (להלן: "
הקפה המעובד"). כך קובע רו"ח מרדר בחוות דעתו (עמ' 19) כי עלותו של הקפה
המעובד לרג'ואן היתה 19.84 ש"ח לק"ג, והיא כוללת הוצאות עבודה, אריזה, אחזקה ציוד וביטוח, וכן הוצאות תקורה הכוללות שכר, ארנונה, משרד, רכב וכו'. לעומת זאת, עלות הקפה
הגולמי (כולל פחת הנגרם בתהליך הייצור - ראה להלן) היתה רק 10.7 ש"ח לק"ג.
טענתה העיקרית של ויסוצקי היתה (ונשארה), כי רו"ח מרדר קבע את המחיר שרג'ואן היתה זכאית לקבל מן השותפות עבור
הקפה המעובד שמכרה לה בשנת 2001, כשהוא מתחשב במחיר הגבוה בו רכשה רג'ואן את
הקפה הגולמי בשנים 1998-2000, מתוך הנחה שנעשה תהליך של יישון. אך הואיל ולא נעשה כל תהליך של יישון שהצדיק שימוש בחומר גלם ישן, היה על מרדר להביא בחשבון - בעת קביעת המחיר הראוי שמגיע לרג'ואן מהשותפות עבור הקפה המעובד - את מחיר חומר הגלם בשנת 2001, וזה כאמור היה נמוך בהרבה, לטענת ויסוצקי, מן המחיר בשנים 1998-2000. לכן, גם המחיר הראוי שמגיע לרג'ואן מן השותפות עבור הקפה המעובד היה צריך להיות נמוך יותר מזה שקבע מרדר. אם טענה זו נכונה, כי אז יסתבר, לטענת ויסוצקי, שהיא איננה חייבת לרג'ואן סכום כסף כלשהו בגין חלקה בשותפות - נהפוך הוא.
9. לנוכח המחלוקת בשאלת יישון הקפה והפחת בתהליך הייצור, ולאחר שהצדדים הגישו חוות דעת בעניין, נשמעו בפני העדויות והוגשו הסיכומים. בהחלטה מיום
04.03.07 (בש"א 11433/04) קבעתי ממצאים לגבי שתי השאלות העובדתיות, הנוגעות לתחום ייצור הקפה, בהן נחלקו הצדדים, אף שרג'ואן הודיעה בשלב הגשת הסיכומים כי היא מוכנה להתעלם מנושא יישון הקפה, שכן ממילא לא תהיה לכך כל השלכה על חוות דעתו של רו"ח מרדר. גם בענין הפחת הביעה רג'ואן נכונות לקבל את חוות דעתו של המומחה מטעם ויסוצקי. בהחלטה שניתנה הנחיתי את רו"ח מרדר לבחון האם יש צורך בשינוי חוותדעתו לאור שתי הקביעות העובדתיות הבאות: ראשית, יש להתעלם מנושא יישון הקפה הן לגבי הוצאות יישון, מימון ואחסנה (שמסתבר כי מלכתחילה לא נלקחו בחשבון), והן בנוגע למחיר הקפה שנמכר לשותפות; שנית, הפחת בתהליך ייצור הקפה הוא 16.5% (שיעור הפחת שקבע רו"ח מרדר נותר חסוי, שכן הוא סוד מקצועי). בהחלטה זו דחיתי את טענת רג'ואן בעניין יישון הקפה, לאור עדויות המומחים שנשמעו בפני, וקבעתי כי רג'ואן לא ביצעה תהליך מכוון של יישון קפה, אלא מכרה לשותפות קפה שהפך לישן בשל חלוף הזמן מאז רכישתו ועד מכירתו (סעיף 11 להחלטה).
ודוק:בהוראות לרו"ח מרדר, קבעתי כי עליו לבחון את חוות דעתו תוך התעלמות מנושא יישון הקפה, ככל שהדבר נוגע להוצאות היישון ולמחיר הקפה המעובד שנמכר לשותפות, וכי לצאת מהנחה שרג'ואן לא ביצעה תהליך של יישון קפה, אלא מכרה לשותפות קפה שנרכש על ידה קודם להקמת השותפות (סעיפים 10 ו- 13). אך לא קבעתי באותה החלטה כי על רו"ח מרדר להתעלם כליל מן המחיר בו נרכש הקפה הגולמי על ידי רג'ואן, או כי עליו לקבוע את מחיר הקפה המעובד לשותפות על-פי מחירי השוק בעת מכירתו לשותפות בשנת 2001. כאמור לעיל, יש להבחין בין עלות הקפה גולמי, שהיא רק אחד ממרכיבי העלות הכוללת של המוצר הסופי, לבין מחיר הקפה המעובד שמכרה רג'ואן לשותפות. רג'ואן לא חייבה את השותפות במחיר של הקפה הגולמי שרכשה בחו"ל, אם כי עלותו השפיעה כמובן על מחיר הקפה המעובד שמכרה לשותפות. השאלה בסופו של יום היא האם רג'ואן חייבה את השותפות במחיר סביר והוגן עבור
הקפה המעובד. זאת ועוד, כפי שיובהר בהמשך לא ניתן להתייחס לקפה גולמי שיובא בשנת 2000, ושנמכר לשותפות כקפה מעובד, באותו אופן שמתייחסים לקפה שיובא בשנים 1998-1999, כאשר מדברים על קפה ישן.
10. רו"ח מרדר בדק את חוות דעתו לאור הנחיות בית המשפט, ומסר הודעה לקונית, לפיה: "
לאחר יישום הנחיות בית המשפט, אין כל שינוי בתוצאות הדו"ח". כך אכן טענה רג'ואן, עוד בטרם הוגשה הודעתו של רו"ח מרדר, כי שתי המחלוקות דלעיל, בענין יישון הקפה והפחת, לא תשפענה על חוותדעת המומחה, ולכן הסכימה לקבל את טענות ויסוצקי בעניין זה. רו"ח מרדר השקיע לא מעט עבודה בבדיקה חוזרת של חוות דעתו לאור קביעות בית המשפט, כפי שעולה מחשבון שכר הטרחה שהגיש לצדדים. לכן ניתן היה לצפות להגשת הודעה מפורטת יותר, המבהירה מדוע אין בשתי הקביעות של בית המשפט כדי לשנות את חוות דעתו. אך בסופו של דבר נחקר רו"ח מרדר ארוכות על חוות דעתו, ומסר בעדותו את כל ההבהרות הנדרשות בנוגע להשלכת שתי הקביעות דלעיל בעניין יישון הקפה והפחת על חוות דעתו המקורית. השאלה העומדת להכרעה עתה היא האם יש לאמץ את ממצאי חוות דעתו המקורית של מרדר, לאור הקביעות בעניין היישון והפחת, ולאור עדותו בבית המשפט.
11. לאחר קבלת הודעתו הנ"ל של רו"ח מרדר, ביקשה ויסוצקי להגיש חוות דעת רו"ח מטעמה, כדי לתקוף את קביעתו של רו"ח מרדר בעניין ההשלכות שיש לקביעות בית המשפט בעניין יישון הקפה והפחת על חוות דעתו המקורית. כמו כן ביקשה ויסוצקי לחקור את מרדר על חוות דעתו, ולחייבו למסור את הנתונים עליהם נשענת חוות דעתו. בהחלטתי מיום 26.10.07, דחיתי את הבקשה לחייב את רו"ח מרדר להמציא לויסוצקי את נתוני חוות דעתו, הואיל ודרישה זו היתה מנוגדת לעקרון הסודיות שהוסכם בין הצדדים כחלק מן ההסכמה על מינויו של רו"ח מרדר כמומחה מטעם בית המשפט. בשל סודיות זו, שהוסכמה בין הצדדים, נותרו בחוות דעתו של מרדר קטעים ריקים שסומנו בכוכבים. באותה החלטה התרתי לויסוצקי לחקור את רו"ח מרדר על חוות דעתו, והוריתי לו להתייצב לדיון עם כל המסמכים הנוגעים לחוות דעתו. כמו כן, נדחתה בקשת ויסוצקי להגיש חוות דעת חשבונאית בנושא השלכת קביעות בית המשפט על יישון הקפה, ונקבע כי ויסוצקי תוכל לחקור את רו"ח מרדר בעניין זה. בקשת רשות ערעור על החלטה זו נדחתה על ידי כב' השופט א. גרוניס, בשל הסטיה הנדרשת בבקשה מעיקרון הסודיות שנקבע בהסדר הדיוני שבין הצדדים (רע"א 10172/07
תה ויסוצקי (ישראל) בע"מ נ. רוני רג'ואן ושתות' (1986) בע"מ, תק-על 2007(4) 4892).
12. רו"ח מרדר נחקר על חוות דעתו ביום
1.1.08. במהלך הדיון הבהרתי כי בהחלטתי מיום 26.10.07 לא הגבלתי את הצדדים לחקור את מרדר רק בנושא יישון הקפה והפחת, והשלכות קביעות בית המשפט בעניין זה על חוות דעתו, אלא שהם רשאים לחקור אותו על כל נושא בחוות דעתו. לפיכך חקר ב"כ ויסוצקי את רו"ח מרדר גם בעניינים אחרים, וכך עשה גם ב"כ רג'ואן (עמ' 14 לפרוטוקול מיום 1.1.08).
13. רו"ח מרדר היה היחיד שעדותו נשמעה בבית המשפט, ולא הוגשו על ידי הצדדים ראיות אחרות (זולת עדויות המומחים שהוגשו לעניין יישון הקפה והפחת). בעלי הדין לא הודיעו על כוונתם להסתמך על ראיות שהובאו בהליך ביניים, והם גם לא עושים זאת בסיכומיהם (למעט הראיות שהוגשו לעניין יישון הקפה והפחת). התייחסות הצדדים היא אך ורק לחקירתו של רו"ח מרדר בבית המשפט, לחוות הדעת שהגיש ולמסמכים שהוגשו בענין זה. לו היה רוצה בעל דין כלשהו להסתמך על תצהירים שניתנו בבקשות שהוגשו בתיק זה, היה עליו להודיע על כך במהלך הבאת הראיות, על מנת לאפשר לצד שכנגד לדרוש חקירת המצהיר (ראה: תקנה 246 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, וע"א 777/80
שרייבר נ' שטרן, פ"ד לח(2) 143,147). לכן, קשה להבין על סמך מה טוענת ויסוצקי טענות שונות בסיכומיה, המצריכות תשתית ראייתית (כמו למשל הטענה שרג'ואן לא גילתה לה שהיא מחייבת את השותפות במחירים היסטוריים של הקפה, ושחלה צניחה במחירי הקפה בשנים 1998-2001).
14. במצב הדברים כמתואר לעיל, מה שנותר לעשות בתיק זה הוא לקבוע את ההתחשבנות בין הצדדים, לאור חוות דעתו של רו"ח מרדר. רג'ואן טוענת כי יש לאמץ את חוות דעתו על כל חלקיה. ויסוצקי, לעומת זאת, טוענת כי חוות הדעת מוטעית, וכי רו"ח מרדר היה צריך לעדכן אותה בעקבות החלטת בית המשפט כי רג'ואן לא יישנה את הקפה, אלא מכרה לשותפות קפה ישן שרכשה במחיר יקר בהרבה לעומת המחיר בו נמכר השותפות. לו היה עושה כן, היה מגיע למסקנה שויסוצקי איננה חייבת לרג'ואן סכום כלשהו במסגרת פירוק השותפות - נהפוך הוא. ויסוצקי מבקשת כי בית המשפט יפסול את חוות הדעת וימנה מומחה אחר במקום רו"ח מרדר, ולחלופין יקבע כי רג'ואן חייבת להשיב לויסוצקי בגין חיוב השותפות ביתר סך של 916,696 ש"ח, וסך נוסף של 1,377,750 ש"ח, על פי חישוב המובא בסיכומים.
ב.
דיון בטענות הצדדים