חיוב עיריית אור עקיבא בתשלום פיצויים לקשישה שניזוקה עקב מפגע במדרכה

תביעה לקבלת פיצויים בגין נזקי גוף.

התובעת ילידית 1.1.1947, טוענת כי ביום 26.10.2008, בשעות הצהריים, רגלה נתקעה במפגע שנוצר עקב שקיעתן של אבנים משתלבות במדרכת רחוב רמב"ם בעיר אור עקיבא, וכתוצאה מכך נפלה ונפגעה בראשה, בפניה ובכתפיה (אירוע זה ייקרא להלן "התאונה").

התובעת טענה, כי התאונה ארעה עקב רשלנותה של עיריית אור עקיבא (להלן "העירייה"), שלא תחזקה את המדרכה באופן סביר.

מכאן, שהתובעת הגישה תביעתה הן כנגד העירייה, והן כנגד הפניקס חברה לביטוח בע"מ (להלן "הפניקס"), אשר ביטחה את חבות העירייה כלפי צד ג' בכל המועדים הרלבנטיים לתאונה.

העירייה כפרה באחריותה הנטענת, וטענה כי המפגע הנטען אינו בבחינת מפגע המקים את חבותה, כאשר הפסיקה הכירה בכך שמדרכות ורחובות אינם שטחים סטריליים הנקיים מכל בליטה, גל, שיפוע, סדק וכד'. בהקשר זה, המועצה הפנתה לע"א (מחוזי י-ם) 4344/97 כהן נ' עיריית רמת גן, 21.1.89).

זאת ועוד, העירייה כפרה בנסיבות התאונה הנטענת, ולחילופין הוסיפה וטענה, כי היה ויוכח כי התובעת אכן נתקלה במפגע הנטען ונפלה במדרכה, הרי שנפילתה נגרמה בשל חוסר זהירותה של התובעת, בשל אשמה הבלעדי, ובשל מצבה הרפואי שאינו קשור לתאונה, ובפרט, בשל היותה לקוית ראיה בשיעור של 60%.

הפניקס הצטרפה לטענות העירייה בכל הנוגע לכפירתה בחבות ובאירוע התאונה. בנוסף לכך ולחילופין, הפניקס טענה כי הגיעה עם התובעת להסכם פשרה, אך נמנעה מלהוציאו לפועל לנוכח התנגדות העירייה, אשר סירבה לשלם את השתתפותה העצמית העומדת על סך 3,000$. הפניקס טענה כי לנוכח הסכמת התובעת להצעת פשרה שלא עלתה על גובה סכום ההשתתפות העצמית, ולנוכח סירובה הבלתי מוצדק של העירייה להסכים להצעת הפשרה ולתשלום ההשתתפות העצמית, וככל שייפסק לתובעת סכום פיצוי העולה על הצעת הפשרה, אזי יש לחייב את העירייה לשאת במישרין כלפי התובעת בכל סכום שייפסק מעל סכום הצעת הפשרה. כמו כן, הפניקס טענה שיש לחייב את העירייה לשלם את ההשתתפות העצמית על ידי קיזוזה מסכום הפיצוי שתחויב בו הפניקס כלפי התובעת כאשר סכום ההשתתפות העצמית יועבר במישרין מהעירייה אל התובעת על חשבון סכום הפיצוי שייפסק.

מכאן, ומשלא הסכימה הפניקס ליתן למועצה ייצוג משפטי, שלחה זו האחרונה הודעה צד ג' כנגד הראשונה. העירייה טענה, כי סירובה להצעת הפשרה היה מוצדק ומהנימוקים הענייניים שפורטו בכתב הגנתה. העירייה טענה כי משסירבה היא לאשר את הצעת הפשרה - זכות העומדת לה מכוח הוראת סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 – שומה היה על הפניקס לייצגה בתביעה דנן. משלא עשתה כן, יש לקבל את ההודעה כנגדה ולחייבה לשאת בהוצאות המשפט שנגרמו לה עקב ניהול הגנתה באופן עצמאי.

דיון והכרעה

נסיבות התאונה ושאלת האחריות