תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה באר שבע
|
47859-07-11
27/01/2015
|
בפני השופטת:
גאולה לוין
|
- נגד - |
תובע:
נ.ל. עו"ד עוה"ד דן מלכיאלי
|
נתבעת:
ס.ל. עו"ד עוה"ד מירב יהושע
|
פסק דין |
לפניי תביעה לאיזון משאבים בין בני זוג לשעבר.
רקע והליכים
1. התובע והנתבעת נישאו זל"ז כדמו"י ביום 21.5.1990 והתגרשו ביום 26.6.2008.
במהלך הנישואין עבדה הנתבעת כמנהלת חשבונות שכירה. מקום עבודתה האחרון היה בחברת "****". לנתבעת נצברו מעבודתה זכויות סוציאליות, זכויות בפוליסת ביטוח מנהלים, זכויות בקרן השתלמות וקרן פנסיה בחברת "מנורה".
התובע הינו סוכן ביטוח בהכשרתו. במהלך הנישואין פתח הנתבע כמה בתי עסק. האחרון שבהם היה חנות רהיטים בשם "******" שנפתחה בשנת 2004. בתחילת שנת 2007 נקלע העסק לקשיים כספיים ונסגר בפברואר 2007.
במהלך הנישואין, בשנת 2003, רכשו הצדדים דירה ברח' ****** בבאר שבע (להלן: "הדירה"). על הדירה רבצה משכנתא לטובת בנק לאומי למשכנתאות. בנוסף נרשם על הדירה משכון לטובת הגב' א.א., אמה של הנתבעת.
2. יחסי הצדדים עלו על שרטון ובינואר 2007 נפתח תיק גירושין בבית הדין הרבני. במהלך פברואר 2007 חתמו הצדדים על שני הסכמי ממון והגירושין.
ההסכם הראשון נחתם ביום 1.2.2007 בפני עו"ד חאפז סנעאללה (שהכין את ההסכם). ההסכם הסדיר את נושא הגירושין, משמורת הקטינים, מזונות קטינים וחלוקת רכוש. לעניין הדירה הוסכם כי התובע מוותר על זכויותיו לטובת הנתבעת וזו מתחייבת להסב את המשכנתא על שמה, לשאת בתשלומי המשכנתא וליטול על עצמה חובות כלפי מוכר הדירה, ככל שישנם.
לגבי חנות הרהיטים הוסכם כי התובע לבדו יישא בכל החובות הקשורים לעסק.
כן הוסכם כי הנכסים הרשומים ע"ש מישהו מהצדדים יישארו בבעלותו ולאף צד לא תהיה כל דרישה כלפי משנהו.
ההסכם השני נחתם ביום 16.2.2007 בפני עו"ד נתי ברבי. גם הסכם זה עסק בהסדרת ענייני הרכוש של הצדדים. גם בהסכם זה וויתר התובע לטובת הנתבעת על זכויותיו בדירה ועל כל כסף שיתקבל ממכירת הדירה. הוויתור הוסבר בהסכם בכך שאין באפשרות התובע להעביר כספים לטובת המשכנתא נוכח מצבו הפיננסי הקשה. הוסכם כי הנתבעת תיקח על עצמה את החזרי המשכנתא.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת