1. הנאשם הובא לדין על כך שבנוהגו את רכבו במועד הנקוב בכתב האישום, בצומת הרחובות בלוך - סוטין בתל אביב, ממערב למזרח, לא נתן זכות קדימה לרכב הבא ממול וכן נהג את רכבו בחוסר זהירות והחל לבצע פניה שמאלה לרח' סוטין, התנגש בקטנוע שעליו רכבה המתלוננת - שוש אסולין - וכתוצאה מהפגיעה בקטנוע, נהדף הקטנוע ימינה לעבר רכב חונה. בשל התאונה נחבלה רוכבת הקטנוע חבלה של ממש - נגרם לה שבר בקרסול ובברך - הקטנוע וכלי הרכב החונים, ניזוקו.
2. בישיבת ההקראה כפר הנאשם באשמה.
3. בישיבות ההוכחות שהתקיימו העידו, העדה טובי ליאת שחצתה במעבר החציה סמוך לזירת התאונה, בוחן התנועה יהודה מרון, המעורבת שוש אסולין ושני עדי התביעה 4 ו-5 המשרתים ביחידת התנועה. השניים הגיעו לזירת התאונה, סמוך לאחר התרחשותה. מטעם ההגנה העיד הנאשם לבדו.
4. התביעה הגישה לתיק בית המשפט תרשים של זירת התאונה, סקיצה שנערכה על ידי עדת הראיה ליאת טובי, אימרת הנאשם, תעודות רפואיות המתייחסות לטיפול שנעשה לרוכבת הקטנוע וכן דו"חות פעולה שערכו השוטרים, שהגיעו לזירת התאונה (ת/5 ות/6).
5. עדת התביעה טובי ליאת, שלכאורה היתה עדה לתאונה, מציינת שחצתה את רח' בלוך, בחלק המזרחי שלו ולא בחלק המערבי, כמצויין על גבי התרשים. לדבריה, חצתה מצפון לדרום ובעוד היא עושה את דרכה על מעבר החצייה, כשהיא מרוכזת בשיחת טלפון, ראתה רכב שמגיע מכיוון רח' אבן גבירול. העדה הבחינה שנהגו של הרכב - הוא הנאשם - מהסס ונעצר בצומת. או אז המשיכה לחצות. מיד לאחר מכן שמעה קול של חבטה והתנגשות. או אז הסתובבה וראתה את הרכב סוטה שמאלה והקטנוע שעליו רכבה המתלוננת, מזגזג ומתנגש ברכב שחנה בחלק הצפוני של רח' בלוך.
6. לאחר שהתבוננה בתרשים שערך הבוחן, ציינה העדה כי זוית הפניה שהבוחן ייחס לנאשם על פי התרשים, מתאימה למהלך נסיעתו של הנאשם בתוך הצומת. עוד הוסיפה העדה בחקירה ראשית, כי מששמעה קול חבטה (עמ' 2 לפרוטוקול שורה 7) הסתובבה והבחינה בקטנוע שמאבד שליטה ומתנגש. הקטנוע היה במצב של נסיעה בצומת ולא היה בקירבת כלי רכב. לדבריה, כאשר התבוננה, הבחינה ברוכבת הקטנוע שמאבדת שליטה, מזגזגת ופוגעת ברכב חונה.
7. בחקירה שכנגד לסנגור מסרה עדה זו, שכאשר ירדה לכביש, בחצותה אותו ממערב למזרח, היה הרכב של הנאשם במצב של עמידה מוחלטת (עמ' 2 לפרוטוקול שורה 19). עוד השיבה בחקירה שכנגד, שהרכב הפרטי של הנאשם נמצא במרכז הצומת לקראת הפניה והוא היה על מעבר החציה של רח' בלוך ולא על רח' סוטין.
8. הגב' שוש אסולין (להלן - "המתלוננת") שהיתה מעורבת בתאונה, ציינה בעדותה שעשתה את דרכה על הקטנוע שלה ברח' בלוך מרח' ארלוזרוב, לכיוון רח' אבן גבירול. בהגיעה סמוך לצומת עם רח' סוטין, הבחינה ברכב של הנאשם שנוסע בכיוון המנוגד לכיוון נסיעתה ומאותת לפניה שמאלה. היא המשיכה לנסוע ישר. נדמה היה לה שהנאשם נותן לה זכות קדימה. ברם, ממש לקראת סוף הצומת, משעמדה לסיים את החצייה של הצומת, חשה חבטה חזקה והיא נזרקה לעבר רכב חונה שהיה בצד ימין של הדרך. לדבריה, חשה את עוצמת החבטה,
מדובר במשהו מאוד מוחשי (עמ' 5 לפרוטוקול שורות 11 עד 20).
9. בחקירה שכנגד לסנגור, השיבה המעורבת שחשה חבטה כאשר עברה את סוף הצומת. עוד השיבה (שורה 26 עמ' 6 לפרוטוקול) שאין היא יכולה לומר שראתה את הרכב פונה שמאלה ובאותו עניין הדגישה שהזיכרון האחרון שלה מהרכב הוא, שהוא מאותת שמאלה ועומד בכיוון הנגדי לכיוון נסיעתה. בעניין זה הוסיפה שאין היא יכולה לבדוק אם הרכב היה במצב של עצירה מוחלטת (עמ' 6 לפרוטוקול שורות 30-31).
10. בהמשך החקירה הנגדית, עמדה המתלוננת על כך שחשה שמישהו חובט בה והיא נזרקת לכיוון הרכב החונה. לדבריה, רכבו של הנאשם היה הרכב היחיד שהיה בזירת התאונה (עמ' 7 לפרוטוקול שורות 2 עד 3 ושורה 9). עוד ציינה העדה, שהיא נוהגת 10 שנים על אופנוע ולא היתה לה כל סיבה להזרק על כלי רכב חונים, אלמלא נחבט הקטנוע מרכבו של הנאשם חבטה שהיתה כאמור מוחשית מאוד.
11. לנאשם הוסברו זכויותיו והוא בחר להעיד. לדבריו, אכן נסע מרח' אבן גבירול ונכנס לרח' בלוך במטרה להחנות את רכבו. משלא מצא חניה ברחוב, חיפש ברחובות הסמוכים. או אז, הגיע לצומת הרחובות בלוך - סוטין. לדבריו, ראה את רוכבת הקטנוע במסלול הנסיעה הנגדי, על כן נעמד בקו הצומת של רח' בלוך עם סוטין, לקראת פניה שמאלה. משעברה רוכבת הקטנוע את הצומת ומסלול הנסיעה הנגדי פנוי לחלוטין, ביצע את הפניה שמאלה. כאשר כבר נכנס לרח' סוטין, שמע "בום חזק". הנאשם עצר לדבריו את הרכב, היה ברור לו שמשהו קרה. הוא הבחין שרוכבת הקטנוע נמצאת לצד רכב ברח' בלוך. לדבריו הזמין לזירת התאונה אמבולנס.
12. הנאשם העיד שלא פגע ברוכבת, לא נגע בקטנוע ואפילו לא שפשף אחד מהם. לדבריו לא היה כל מגע בין הרכב שלו לקטנוע שלה. רק לאחר שרוכבת הקטנוע עברה אותו והוא ראה שהשטח פנוי ואז נכנס לרח' סוטין. עוד הוסיף, שאילו היה לו קשר לתאונה, היה נוטל אחריות ללא כל היסוס. ברם, הקשר היחיד שיש לו עם התאונה, נעוץ בכך שלאחר התאונה חש למקום נפילת רוכבת הקטנוע וניסה לסייע לה.
13. בחקירה שכנגד ציין הנאשם שהפנה את תשומת ליבו של שוטר שהגיע למקום, לגוף פלסטיק שחור, שלדבריו שמים בו מים ועושים באמצעותו קרח ושבשל נוכחותו של חפץ זה על הכביש בדרכה של המעורבת הגב' שוש אסולין, היא איבדה ככל הנראה את השליטה על הקטנוע וכך ארעה התאונה. עוד הוסיף הנאשם בחקירה שכנגד, שעמד בנתיב הנסיעה שלו עם הטייה מעט שמאלה, כדי לאפשר לכלי רכב אחרים הבאים מרח' אבן גבירול לעבור מימינו ולהמשיך לחצות את הצומת.
14. בסיכומיה ביקשה התביעה שאתן אמון מלא בגירסת רוכבת הקטנוע, שלדבריה חשה חבטה ובעטייה של חבטה זו, איבדה את השליטה על הקטנוע והוטחה לעבר רכב חונה. התובעת הוסיפה כי העדה הנאוטרלית שהיתה במקום, שמעה תחילה קול רעש של מכה ורק לאחר מכן, ראתה את רוכבת הקטנוע כשהיא מאבדת שליטה, מזגזגת ופוגעת ברכב החונה.
15. מאידך, ביקש ב"כ של הנאשם בסיכומיו לזכותו. לדבריו, רוכבת הקטנוע מסיקה מהעובדה שלא היו כלי רכב אחרים וכן מהעובדה שבסופו של דבר איבדה שליטה ברכב והוטחה לעבר כלי רכב חונים, שהנאשם פגע בה. לדברי הסנגור, העדה עצמה מעידה על כך שהבחינה בנאשם שהוא עוצר ומאותת. עוד הוסיף הסנגור כי גירסת המעורבת סותרת את עדותה של עדת הראיה שגורסת שהבחינה בנאשמת מזגזגת, ממשיכה קדימה ונופלת.
16. שתי גירסאות ניצבות זו מול זו. גירסת התביעה נתמכת בדברי המעורבת שוש אסולין לפיה הנאשם חבט בה במכוניתו וכך איבדה שליטה ברכב, זיגזגה עד אשר הוטחה לעבר רכב חונה. מאידך, גורס הנאשם שהמתין בסבלנות עד לאחר שרוכבת הקטנוע חלפה על פני רכבו. רק לאחר שרוכבת הקטנוע עברה אותו, היא החליקה ככל הנראה על פלסטיק שחור, איבדה את השליטה על הקטנוע, זיגזגה אנה ואנא והוטחה בסופו של דבר לעבר הרכב החונה. מכל מקום, גורס הנאשם, לא היה כל מגע בין הרכב שלו לבין הקטנוע של המעורבת.
17. לאחר שבחנתי את תמונת הראיות, מתברר כי אין מחלוקת על כך שהמעורבת איבדה שליטה על הקטנוע, זיגזגה והוטחה לעבר רכב חונה. השאלה שבמוקד הדיון היא, האם אובדן השליטה על הקטנוע והזיגזוג שלאחר מכן, הם תוצאה של פגיעת רכבו של הנאשם בקטנוע, כגירסת רוכבת הקטנוע או שמא, לאחר שרוכבת הקטנוע חלפה על פני רכבו של הנאשם, עלתה על פלסטיק שחור, איבדה את השליטה על הקטנוע, זיגזגה והוטחה לעבר הרכב החונה.
18. במחלוקת זו שבין שתי הגירסאות, החלטתי להכריע על פי גירסת רוכבת הקטנוע. גירסה זו אמינה עלי מגירסת הנאשם. איש מבין העדים שנכחו בזירת התאונה למעט הנאשם, לא מציין דבר בעניין פלסטיק שחור שהיה על הכביש בזירת התאונה. לא עדת התביעה הנאוטרלית, שלדבריה המתינה בזירת התאונה עד להגעת האמבולנס (עמ' 2 לפרוטוקול שורה 24) ולא שני השוטרים שהגיעו לזירת התאונה, סמוך מיד לאחר התרחשותה (עדי תביעה מספר 4 ו-5). אכן הנאשם באימרתו מסר את דבר קיומו של אותו פלסטיק שחור. ברם, אימרתו של הנאשם נמסרה חודשיים וחצי לאחר התרחשות התאונה. בזמן אמת, סמוך לאחר התרחשות התאונה, איש מהעדים איננו מאזכר קיומו של פלסטיק, שיכול היה להוות מכשול, בדרכה של רוכבת הקטנוע.
19. העדה הניאוטרלית - ליאת טובי -
לא ראתה את התרחשות התאונה בזמן אמת. תשומת ליבה הוסב לזירת התאונה, רק לאחר ששמעה רעש החשוד כאופייני לתאונה.