הרקע העובדתי והטענות בתמצית
:
כנגד המשיב הוגש כתב אישום, ת"פ 47941-11-11, בו מואשם המשיב בעבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף; נהיגה ללא ביטוח; נהיגה בזמן פסילה; חבלה בכוונה מחמירה; הפרעה לשוטרים במילוי תפקידם; תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות; וחבלה במזיד ברכב (שתי עבירות). ביחד עם כתב האישום הוגשה בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים. בקשה זו היא הבקשה שבפני.
על פי עובדות כתב האישום, המשיב, אשר נגזר עליו עונש של 30 חודשי פסילת רישיון נהיגה בתיק אחר, לאחר שנתפס בעבר נוהג ללא רישיון בתוקף, ואשר רישיון הנהיגה שלו פקע בתאריך 15.12.08, נהג בתאריך 16.11.11 ברכב בכפר יאסיף, זאת כאשר אין לו רישיון נהיגה בתוקף, אין לו תעודת ביטוח בת תוקף לרכב ובהיותו פסול מלנהוג בהתאם לגזר דינו של ביהמ"ש בעכו בתיק האחר. בשעה 19.45 או בסמוך לכך החלו השוטרים, בהיותם בתפקיד, לעקוב אחרי הרכב, כשהם ברכב משטרתי סמוי וכשברשותם צו מעצר של בימ"ש כנגד המשיב בגין נהיגה בזמן פסילה. המשיב נהג ברכב במשך מספר דקות עד שהגיע בסמוך למסגד נאסר, שם עצר את הרכב. על מנת לעצור את המשיב בגין נהיגה בפסילה עקפו השוטרים את רכבו של המשיב וחסמו את נתיב נסיעתו תוך הפעלת סירנה.
השוטר קובי מאיר יצא מהרכב כשהוא חובש כובע בילוש משטרתי והשוטרים צעקו לעבר המשיב "משטרה תעצור". המשיב נסע קדימה ופגע ברכב המשטרתי וגרם לשפשוף בדלת הימנית האחורית. לאחר מכן נסע לאחור והתנגש ברכב חונה וגרם לו לנזקים. השוטר קובי מאיר נעמד מול חזית רכבו של המשיב כדי למנוע ממנו לברוח, אך המשיב החל בנסיעה קדימה לעבר השוטר שנמצא בחזית רכבו. השוטר ניסה להתחמק מפגיעת הרכב של המשיב שהתקרב אליו, קפץ על מכסה המנוע של רכבו של המשיב ומשם על גג הרכב. המשיב בלם את הרכב והשוטר נפל מהרכב ונחבל ברגלו. המשיב יצא מהרכב ונמלט מהמקום בריצה מהירה תוך שהשוטרים רודפים אחריו, אך המשיב הצליח להמלט מהמקום. השוטר קובי מאיר נזקק לטיפול רפואי בבית החולים.
לטענת המבקשת יש ראיות טובות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב, בין היתר, זיהויו על ידי השוטרים שהשתתפו במעצרו כמי שנהג ברכב בזמן שעקבו אחריו; השוטרים ערכו עימות עם המשיב; המשיב אישר בחקירתו שהוא מכיר טוב את השוטר קובי והוא השתתף במעצרו הקודם; המשיב מאשר שהרכב שלו, אך מכחיש שנהג ברכב וטוען שאחיו אחמד אמר לו שהוא נהג ברכב יחד עם ברכאת בכי. נטען כי גרסה זו שקרית בהכרח כי ברכב היה רק נהג ולא היה נוסע לצידו; האח אחמד נחקר ושמר על זכות השתיקה; המשיב טען לאליבי לפיו היה באותו היום עם חברו פהד. החבר נחקר והפריך את האליבי שכן טען שהיו יחדיו ביום רביעי הקודם (9.11 ולא 16.11). לאחר העימות ביניהם חזר בו המשיב מטענת האליבי; לאחר שהמשיב ברח מהרכב צלצל הטלפון נייד ברכב ושוטר ענה לשיחה. מהצד השני הייתה בחורה ששאלה אם זה שריף; ברכב מצאו השוטרים את ארנקו של המשיב שבו 1,500 ש"ח במזומן. הארנק קושר את המשיב לשימוש ברכב ביום האירוע; ברכב מצאו השוטרים טלפון נייד. המשיב טוען שמדובר בנייד ששיך למשפחתו וגם הוא משתמש בו. בנייד ישנן שיחות מ"נשמה שלי". המשיב נשאל מי זאת נשמה שלי ושמר על זכות השתיקה; בחקירתו השניה שמר המשיב על זכות השתיקה.
המבקשת טוענת כי המשיב מסוכן לציבור, שכן הוא ממשיך לנהוג למרות שנפסל על ידי בימ"ש ולמרות שתלוי כנגדו מאסר על תנאי בגין נהיגה בפסילה. נטען כי המשיב מזלזל בחוקי המדינה ובהחלטות בימ"ש ולא היסס לדרוס שוטר כדי להמלט ממעצרו. נטען כי קיים חשש שאם ישוחרר ינסה להמלט מאימת הדין וימשיך לנהוג ולסכן את הציבור כולו. למשיב הרשעות קודמות בסמים, החזקת נכס חשוד כגנוב, סיכון אדם בנתיב תחבורה, שבל"ר, התחזות כאדם אחר, שיבוש מהלכי משפט והוא ריצה בעבר עונש מאסר בפועל של 7 חודשים וכן 5 חודשי עבודות שירות. יש לו מאסר על תנאי בר הפעלה למשך חצי שנה בגין נהיגה בזמן פסילה.
ב"כ המשיב מסכים כי באשר לשאלה מי נהג ברכב בזמן האירוע קיימות ראיות לכאורה במישור הטכני, על סמך עדויות השוטרים.
ב"כ המשיב טוען כי המשיב לא ניסה לדרוס אף אחד ולא פגע באף אחד. השוטר הוא זה שקפץ על הרכב ולכן המשיב, אשר לכאורה נהג ברכב, בלם והשוטר נפל וקיבל מכה. נטען כי על פי התעודה הרפואית לא נגרמו לשוטר חבלות. עוד נטען כי על פי עדותו של השוטר עצמו אין עדות לפגיעה מכוונת של המשיב בשוטר. זו הייתה החלטה של השוטר לטפס על גג הרכב, כי חשש שהמשיב הולך לפגוע בו, אך אין ראיות לדריסה מכוונת. על כן, טוען ב"כ המשיב כי לא ניתן לייחס למשיב עבירות של חבלה בכוונה מחמירה ותקיפת שוטר בנסיבות מחמירות ולכן כתב האישום לא היה צריך להיות מוגש לבימ"ש מחוזי.
ב"כ המשיב טוען כי התמונה שנשאו עימם השוטרים אינה תמונה עדכנית וכי ביום המעצר המשיב נראה שונה לחלוטין מכפי שהוא נראה בתמונה. כן נטען כי מתמונת אחיו של המשיב ניתן לראות כי הם מאוד דומים ולא בטוח שהטענה שאחיו נהג ולא הוא הופרכה עד תום, שכן המשיב לא נעצר באותו לילה וכאשר נעצר זיהו אותו השוטרים לאחר שנעצר וללא מסדר זיהוי.
ראיות לכאורה ועילת מעצר
לאחר עיון בחומר החקירה ובטענות הצדדים אני קובע כי קיימת תשתית ראייתית המבססת לכאורה סיכוי של ממש להוכחת עובדות כתב האישום, באופן שיקבע כי המשיב אכן ביצע את העבירות המיוחסות לו.
בתיק קיימת הודעת השוטר יעקב מאיר, אשר היה נוכח באירוע וסיפר בהודעתו כי המשיב מוכר לו היטב מעבודתו וכי עצר אותו כבר בעבר. השוטר יעקב מאיר השתתף בניסיון לעצור את המשיב והוא היה השוטר שנפצע באירוע. שוטר זה העיד כי לאחר שחסמו את נתיב הרכב של המשיב עם הרכב המשטרתי, הוא יצא מהרכב כשהוא חובש כובע בילוש וקרא למשיב בשמו וביקש ממנו לעצור. השוטר נעמד מול חזית רכבו של המשיב, אך המשיב נסע לכיוון השוטר. מחשש שהמשיב ידרוס אותו, קפץ השוטר על מכסה המנוע של הרכב וטיפס על הגג על מנת לייצב את עצמו. המשיב בלם והשוטר התגלגל לכיוון תא המטען. המשיב ברח רגלית מהמקום. קיים בתיק מזכר מהשוטר יעקב מאיר המבהיר כי בחודש אוגוסט האחרון השתתף במעצרו של המשיב, שנסע גם אז תחת פסילה, ושוחח עמו. הוא אף התקשר, לבקשת המשיב, לאחיו אחמד, שהגיע ושוחח עם השוטר. השוטר קובע בוודאות כי המשיב הוא זה שנהג ברכב וברח ממנו וכי הוא מכיר היטב את המשיב ואת אחיו. כך גם טען בעימות שנערך בינו ובין המשיב.
כן קיימת בתיק הודעתו של השוטר ניקולס אליאס, אשר העיד כי הוא מכיר את המשיב ממעצר קודם שלו וכן החזיק תמונה עדכנית שלו. שוטר זה סיפר כי הוא נהג ברכב המשטרתי וחסם את הרכב בו נהג המשיב. כן העיד כי בניסיון המלטות פגע הרכב בו נהג המשיב ברכב המשטרה וכן ברכב אחר. שוטר זה העיד גם לגבי ניסיונו של השוטר יעקב מאיר לעצור את המשיב וחבלתו לאחר שנפל מהרכב של המשיב ובריחתו של המשיב ממקום האירוע.
עמראן עוואד העיד כי ראה את הרכב פוגע ברכב אחר וראה אדם קופץ על הגג של הרכב ואנשים בורחים וסיפר כי הוא הזיז את האוטו ופתח את הכביש. עמראן הכחיש כי ניגש אל רכבו של המשיב ושוחח איתו לפני שרכב המשטרה חסם את רכבו של המשיב, זאת בניגוד להודעות השוטרים אשר זיהו עד זה כמי שניגש לרכבו של המשיב לפני שחסמו אותו ברכב המשטרה. עמראן מכחיש כי הוא מכיר את המשיב ומכחיש שאמר לשוטרים שאיתרו את הרכב כאשר הוא נוהג בו כי זהו אוטו של חבר שלו.
פהד אבו טאהא, אשר נחקר משום שהמשיב טען ששהה עמו את כל אותו יום רביעי, שלל בחקירתו את טענת המשיב וטען כי היו יחדיו ביום רביעי ה- 9.11.11 ולא ביום האירוע (16.11.11). עדותו מפריכה את טענת האליבי שאותה טען המשיב. בעימות עימו פונה אליו המשיב בערבית ומבקש ממנו שיגיד יום רביעי לפני יומיים, אך העד לא תומך בגרסתו של המשיב.
אחיו של המשיב, אחמד דיראוי, שמר על זכות השתיקה, כולל בנוגע לשאלה מיהו המשיב ומה טיב יחסך עמו.
ברכאת בריק (ביכי), סיפר כי הוא נסע עם אחמד, אחיו של המשיב, לפני כמה ימים ביונדאי גטס כשלפתע "סגר עלינו מזדה ויצאו 4 ופתחו את הדלתות וירדו וקיללו...". הוא תיאר כי אחד מאותם ארבעה חבש כובע צמר שחור על הראש. כן סיפר כי הוא ואחמד ברחו. לאחר מכן סיפר שאחד מהארבעה קפץ על מכסה המנוע והגג. בהמשך החקירה החוקר קרא לשוטר קובי מאיר ושאל את ברכאת אם הוא מזהה אותו. ברכאת השיב שכן זהו קצין המודיעין של הכפר. החוקר שואל אותו האם זהו הבחור שקפץ על הרכב וברכאת משיב שאינו מזהה אותו. גרסתו של עד זה אינה מתיישבת עם הודעות השוטרים ועם גרסתו של עמראן עוואד שסיפר שהיה באירוע והיה ברכב רק אדם אחד.
בתיק קיימים דו"חות פעולה של השוטרים שאיתרו את רכב היונדאי לאחר בריחת המשיב. השוטרים עקבו אחרי הרכב לאחר שהתקבל דיווח על חשוד שברח. ברגע שהרכב נעצר באחת הסמטאות בכפר יאסיף ניגש השוטר מריאן אל הנהג ואמר לו "משטרה, של מי האוטו?". הנהג השיב שזהו רכב של חבר שהפריע לתנועה והוא רצה להזיז את הרכב. הנהג הזדהה כעמראן עוואד ונעצר כחשוד בשיבוש הליכי חקירה. נערך חיפוש ברכב בנוכחות הנהג ונמצא בו פלאפון, ארנק ובו 1,507 ש"ח וקופסה של זיקוקים.
המשיב מאשר בהודעתו שהרכב שייך לו אך מכחיש שנהג ברכב. טוען שאחיו נהג ברכב ביחד עם חברו ושהוא שהה עם חבר שלו בשם פהד טאהא. גרסה זו אינה מתיישבת עם הודעות השוטרים שהשתתפו באירוע לפיהן היה ברכב רק נהג ללא נוסע לצידו ואשר זיהו את המשיב כמי שנהג ברכב. כן מאשר המשיב כי הארנק שנתפס ברכב הוא שלו, אך לטענתו באותו יום הסיע אותו מישהו ברכב והארנק נשאר בו. המשיב לא מוכן להגיד מי הסיע אותו. בארנק לא נמצאו תעודות מזהות. המשיב טוען שמכשיר הפלאפון שנמצא ברכב שייך לכל המשפחה, אך המכשיר הוצג לכל בני משפחתו שנחקרו ואף אחד מהם לא מזהה את הטלפון. כמו כן, המשיב טען לאליבי, אשר הופרך.