1. במסגרת הסדר טיעון, בגדרו הוגש כתב אישום מתוקן, אשר בעובדותיו הודה הנאשם והורשע בעבירות של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין תשל"ז-1977, אחזקת סם לצריכה עצמית וכלי עישון, עבירות לפי סעיפים 10 סייפא ו-7(ג) סייפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] תשל"ג-1973, נהיגה ללא רישיון, לפי סעיף 10 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א-1961 (להלן:
"
פקודת התעבורה
"), נהיגה ללא רישיון רכב בר תוקף, לפי סעיף 2 לפקודת התעבורה, נהיגה ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] תש"ל-1970, נהיגה בשכרות לפי סעיף 62(3) יחד עם סעיף 39 א לפקודת התעבורה, סירוב לבדיקת שכרות, לפי סעיף 64 ד לפקודת התעבורה.
2. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך 16.4.12 בשעה 02:06 נהג הנאשם ברכב בעיר לוד, תחת השפעת משקאות משכרים, מבלי שהחזיק ברישיון נהיגה בר תוקף וללא רישיון רכב תקף. שוטר שהבחין בו, מצא בבדיקת מסוף כי רישיון הרכב פקע כ- 5 שנים קודם לכן. בנסיבות אלו, הדליק השוטר אורות כחולים בניידת וכרז לנאשם לעצור בצד הדרך.
3. בתגובה, פתח הנאשם בנסיעה מהירה, תוך התעלמות מהוראת השוטר ובתוך כך איבד שליטה על הרכב, עלה עם גלגל שמאלי אחורי על המדרכה, עבר לנתיב נגדי ובתוך כך אילץ רכב שהגיע מולו לעלות עם שני גלגליו על המדרכה כדי להיחלץ מפגיעה. בהמשך, פנה הנאשם לרחוב נוסף, בניגוד לשילוט במקום, פעם נוספת איבד את השליטה על הרכב ועלה עם גלגל אחורי ימני על מדרכה ולאחר מכן המשיך בנסיעה מזגזגת, תוך שנתקל במדרכה. אז, פנה הנאשם אל מחוץ לעיר והמשיך בנסיעה. שוטרים שהקימו מחסום לשם לכידתו ופרשו דוקרנים על הכביש, הורו לנאשם, שהתקרב לעבר המחסום, לעצור אולם הלה המשיך בנסיעה מהירה, עלה על הדוקרנים ופנה לעבר רחוב נוסף, אף שם עלה על אי תנועה והמשיך בנסיעה ברחוב עמוס בכלי רכב, עד אשר עצר בסמוך לביתו.
4. כאשר ניגש אחד השוטרים לנאשם כדי לעוצרו, אמר לו הנאשם "
הנהג ברח לכם לכיוון ההוא" והצביע לעבר אחד הבתים. בחיפוש שנערך במכונית הנאשם, נמצא כלי עישון סם וחשיש במשקל 0.31 ג' וכן כלי עישון "באנג".
5. על פי ההסכמות שבין הצדדים, במסגרת הסדר הטיעון, עתרה המאשימה להשית על הנאשם עונש מאסר ראוי של בין 48 ל-50 חודשי מאסר, שיכלול מאסר מותנה התלוי ועומד נגד הנאשם לתקופה של 4 חודשים. הסניגור, על פי הסדר הטיעון, רשאי לטעון לעונש באורח חופשי.
6. ב"כ המאשימה, עו"ד מיקי פורן, טען כמצוות המחוקק בתיקון 113 לחוק העונשין, כי מתחם הענישה, לשיטתו נע בין 40 ל-50 חודשי מאסר ובהינתן חומרת העבירות והנסיבות החמורות בהן בוצעו, עתר להשית על הנאשם את העונש המצוי ברף הגבוה של המתחם. התובע הטעים את נהיגתו הפראית וחסרת הרסן של הנאשם, אשר פעם אחר פעם סיכן את העוברים בדרך ועשה כן בעודו נוהג בשכרות כאשר אין ברשותו רישיון נהיגה. התובע הוסיף כי חרף גילו הצעיר של הנאשם, כבן 26, הוא צבר לחובתו הרשעות במגוון רב של עבירות, ריצה 3 עונשי מאסר בעבר וכן תלוי ועומד נגדו מאסר מותנה בר תוקף לתקופה של 4 חודשים בגין עבירות סמים. בנסיבות אלו, טען התובע כי יש להחמיר עם הנאשם אשר עד עצם היום לא הפיק את הלקח הנדרש מהעונשים שהוטלו עליו בעבר.
7. לביסוס טיעונו ביחס למתחם הענישה, הציג ב"כ המאשימה פסיקה ממנה עולה רף ענישה שעומד על כ-4 שנות מאסר.
8. הסנגור, עו"ד גיל גבאי, פתח את טיעוניו בהצגת שורה ארוכה של פסקי דין, בהם נגזרו על נאשמים שהורשעו בעבירות דומות ובנסיבות חמורות יותר, לטענתו, עונשים מתונים שנעים ממאסר בעבודות שירות ועד לתקופות מאסר קצרות שנעות בין 12 חודשים ל-24 חודשים. לפיכך, גרס הסנגור כי מתחם הענישה בגין עבירות שעניינן סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה נמוך במידה ניכרת ממתחם הענישה שהוצג על ידי ב"כ המאשימה וכי העונש המבוקש על ידי המאשימה חמור באורח ניכר מרף הענישה המקובל.
9. בהתייחסו לנסיבות ביצוע העבירה, טען הסנגור כי אלו מצויות ברף הנמוך, בהינתן העובדה שהנאשם לא חצה צמתים באור אדום, לא חצה קו הפרדה ולא ניסה לדרוס שוטר, ללמדך כי אלמנטים מחמירים אשר הפסיקה התייחסה אליהם כגורמים לחומרה נעלמים מהמקרה הנדון.
10. הסנגור עמד על נסיבותיו האישיות של הנאשם, צעיר אשר נולד לאם ערביה ואב יהודי. אביו אינו מכיר בו ואמו הוקעה ונדחתה על ידי החברה בה צמחה, בשל קשריה עם אבי הנאשם. בנסיבות אלו, גדל הנאשם במוסדות חינוך, ללא יד מכוונת והדרדר מגיל צעיר לפעילות עבריינית. לאחרונה, נישא הנאשם, נולד לו בן והוא מבקש לחזור למוטב כדי לבנות משפחה נורמטיבית.
11. בנסיבות אלו עתר הסנגור לאפשר לנאשם לשקם את עצמו ולהסתפק בתקופת מאסר מתונה.
12. אף הנאשם הביע צער על מעשיו וציין כי למד את הלקח והוא מעוניין לעבור טיפול כדי לשוב לחברה כאדם מתפקד, מן הישוב.
13. העבירות בהן הורשע הנאשם חמורות ומסכנות חיי אדם. לא פעם נתנו בתי המשפט את דעתם לתופעה הקשה של "מרדפים" המתנהלים בכבישי הארץ ובחוצות הערים. נקבע כי יש לגזור על הנוטלים בהם חלק עונשי מאסר כבדים, כגמול על מעשיהם החמורים וכביטוי להוקעתם על ידי החברה. בענייננו הדברים הינם בבחינת קל וחומר לנוכח העובדה שהנאשם נהג בעת שכרות ומבלי שהחזיק רישיון נהיגה.
14. טענת הסנגור לפיה נסיבות ביצוע העבירות מצויות ברף הנמוך בחומרתן אינה מקובלת עלי. העיון בכתב האישום המתוקן מלמד על נהיגה פראית וחסרת רסן אשר סיכנה עוברי אורח, נוהגים ברכב והולכי רגל, פעם אחר פעם. במהלך מרדף לאורך מספר רב של כבישים, בטבורה של עיר, עלה הנאשם לא פעם על המדרכה תוך סיכון ההולכים בדרך וכן נסע תוך "זיגזוג" ובניגוד לכיוון התנועה, הכל מתוך רצון למלט את נפשו מפני השוטרים מבלי ששת ליבו לסכנה הנשקפת מנהיגתו.
15. רמת הסכנה שנשקפת מנהיגה שכזו אינה נבחנת במבחן התוצאה אלא בעצם נסיבותיה. העובדה שאיש לא נפגע, אינה מפחיתה מחומרת האירוע או מנסיבותיו.
16. לא זו אף זו; עניין לנו בצעיר אשר עברו הפלילי מלמד על התנהגות בריונית, אלימה וחסרת רסן. הרשעותיו, במגוון של עבירות, ביניהן איומים, תקיפות, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, בריחה ממשמורת חוקית, גניבה, חבלה ועוד מלמדות על הנאשם כי אין הוא ירא את החוק וכי לא למד לקח מהעונשים אשר הוטלו בעבר. כך גם מאסר מותנה שתלוי ועומד נגדו בגין עבירות סמים לא הניא אותו מלשוב ולהחזיק בסמים.
17. באשר למתחם הענישה - לנוכח נפיצותן של העבירות שעניינן סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה ונהיגה בשכרות ובהתחשב בסכנה הנשקפת מהן מחד ובעובדה שהעונשים המוטלים על הנוטלים חלק בעבירות אלו מתחשבים בנסיבותיהם האישיות של העבריינים - אכן מתחם הענישה בעבירות אלו רחב למדי וניתן לומר כי המתחם נע בין 18 חודשי מאסר ועד 5 שנות מאסר.
18. כמצוין, נסיבות ביצוע העבירות מצויות ברף גבוה למדי של חומרה. למעשה, לא מצאתי לטובת הנאשם נקודה לזכות, למעט הודאתו בעבירות בהן הורשע והחיסכון בזמן שיפוטי לרבות בזמנם של עדים וב"כ הצדדים.
19. בהתחשב בכל הנסיבות המתוארות לעיל לקולא ולחומרה, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: