בש"פ 5833-15, 5834-15 צוברה ואח' נ' מדינת ישראל

1. בפני שני עררים לפי סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 27.8.2015 (מ"ת 15386-08-15, השופט מ' לוי) לעצור את העוררים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם.

רקע והליכים קודמים

2. העררים שבפני הוגשו על-ידי שני נאשמים באותה פרשה לפי כתב אישום שהוגש ביום 7.8.2015 כנגדם וכנגד שני נאשמים נוספים (כל אלה יכונו להלן ביחד: הנאשמים). כתב האישום כולל שני אישומים. על פי האישום הראשון, ביום 28.7.2015 בסמוך לשעה 19:00 הגיע בן כהן, העורר בבש"פ 5834/15 (להלן: כהן), שהוא נאשם 3, כשהוא רכוב על קורקינט ממונע לשדרות ששת הימים בתל אביב, בסמוך למרכז יום לקשיש. כעבור מספר שניות הגיעה למקום מכונית (להלן: המכונית או הרכב) ובה שלושת הנאשמים האחרים – הנאשם 1, נתן חגאני (להלן: נתן), הנאשם 2, שמעון חגאני (להלן: שמעון) והנאשם 4, אלעד צוברה, הוא העורר בבש"פ 5833/15 (להלן: צוברה). על פי המתואר בכתב האישום, נתן נהג במכונית, שמעון ישב לידו וצוברה ישב מאחורי מושב הנהג. לאחר שהגיעו למקום, כהן חנה את הקורקינט וחבר אליהם. נתן יצא מן הרכב, הוציא שקית מתא המטען, רוקן את תכולתה, והחל לצעוד ביחד עם כהן ושמעון לעבר סמטה צרה המובילה לחצר עפר קטנה. צוברה נשאר ישוב במכונית, שנותרה מונעת. כעבור מספר דקות השלושה חזרו עם השקית, אשר עתה הכילה אקדח שבתוכו מחסנית ריקה. נתן מסר את השקית לשמעון והשניים נכנסו למכונית. על פי הנטען, בשלב זה הסליקו נתן, שמעון וצוברה את האקדח מתחת למושב שליד הנהג, בסמוך לצוברה. כהן החל לנסוע על הקורקינט בעקבותיהם. שוטרים שהבחינו במתרחש ועקבו כל העת אחר המעשים המתוארים דלקו אחר המכונית ועצרו את נתן, שמעון וצוברה שהיו בה. על פי האישום השני, הנוגע לכהן בלבד, בהמשך למתואר לעיל איתרו השוטרים את כהן בביתו ועצרו אותו. בזמן כלשהו עובר למעצרו, כך נטען, העלים כהן את הקורקינט הממונע, הטלפון הנייד שברשותו ואת הבגדים שלבש במהלך האירועים המתוארים באישום הראשון.

3. בגין המעשים הללו יוחסו לנאשמים כולם העבירות הבאות: נשיאת נשק לפי סעיף 144(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); החזקת נשק לפי סעיף 144(א) לחוק העונשין; קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין. כמו כן, יוחסה לכהן בלבד עבירה של שיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק העונשין.

4. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה לעצור את הנאשמים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם. בבקשתה טענה המדינה לקיומן של ראיות לכאורה להוכחת אשמתם של הנאשמים, וכן כי קיימת לגביהם עילת מעצר מסוג מסוכנות, אשר לה מתווסף חשש מפני שיבוש הליכי משפט בכל הנוגע לכהן.

5. בפתח הדיון שהתקיים בבקשה בפני בית המשפט המחוזי הודו נתן ושמעון בקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר בעניינם. לעומתם, כהן וצוברה טענו כנגד קיומן של ראיות לכאורה, ורק הסכימו לקיומה של עילת מעצר ככל שייקבע כי קיימת תשתית ראייתית בעניינם.

6. המדינה טענה בהקשר זה לראיות התומכות לשיטתה באשמתם של העוררים: דו"חות הפעולה של השוטרים שעקבו אחר העוררים; סרטונים שנאספו ממצלמות המותקנות במקום האירועים ואשר עולים בקנה אחד עם עדותם של השוטרים; תפיסתם של נתן, שמעון וצוברה ברכב, לאחר מעקב רצוף, כשהשקית ובה האקדח בתוכו; עדותו של עובר אורח שהבחין בהתנהגות חשודה מצדם של הנאשמים בשעת האירוע; וכן העובדה שהנאשמים שמרו על זכות השתיקה בחקירתם. מנגד, כהן טען כי הפגישה בינו לבין יתר הנאשמים הייתה אקראית וכי לא ניתן לקשור אותו לאקדח שנמצא במכונית. לכך הוא הוסיף כי הקורקינט לא נמצא בחזקתו. בדומה, אף צוברה טען כי פגישתו עם שמעון ונתן הייתה מקרית בלבד שכן הוא עלה לרכבם כ"טרמפיסט". לשיטתו, אין כל ראיה המעידה על הימצאותו ברכב בשעת ההצטיידות באקדח, או על כך שהיה מודע לקיומו של האקדח בתוך השקית האטומה שהונחה ברכב. בנוסף, צוברה הדגיש כי ביקש מחוקריו לערוך לו בדיקת פוליגרף אשר לא התאפשרה, לטענתו, מטעמים טכניים שאינם קשורים בו, וכי המשטרה לא ביצעה איכון טלפוני על מנת לבדוק האם נכח ברכב בעת מסירת האקדח.

7. בהחלטתו מיום 27.8.2015 קבע בית המשפט המחוזי כי קיימות ראיות לכאורה לגבי הנאשמים כולם. יחד עם זאת, בית המשפט המחוזי הטעים כי עוצמת הראיות פחותה בכל הנוגע לאשמתם של כהן וצוברה. לגבי מעורבותו של כהן נקבע כי עוצמת הראיות לכאורה בעניינו נמוכה אך במעט מזו של הראיות הנוגעות לנתן ולשמעון. בית המשפט המחוזי קבע כי מלבד הראיות הנסיבתיות הקושרות את כהן למעשים המתוארים, יש לזקוף לחובתו את שתיקתו לאורך רוב החקירה, את שקריו ביחס למקצת השאלות שעליהן השיב בחקירתו, וכן את התנהגותו המפלילה המתוארת באישום השני בכתב האישום. לעומת זאת, בכל הנוגע לצוברה בית המשפט המחוזי קבע כי הראיות הקושרות אותו לאירועים חלשות במידה ניכרת מאלו הקיימות בעניינם של נתן ושמעון. זאת, בשים לב למספר עובדות שיש לזקוף לזכותו: צוברה לא נצפה יוצא מן הרכב בשעת ההתרחשות העיקרית בעניין האקדח; שתיקתו בחקירה לא הייתה מוחלטת כשל יתר הנאשמים, אלא הוא מסר גרסת חפות קצרה לפיה אין לו כל קשר לאקדח; והוא אף הציע לבדוק את אמינותו בפוליגרף.

8. בהמשך לכך, בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי יש לבחון אפשרות לחלופת מעצר בעניינם של העוררים, וזאת אף ביתר שאת בכל הנוגע לצוברה. על כן, בית המשפט המחוזי הורה לשירות המבחן להכין תסקירי מעצר לכל אחד מן העוררים. תסקירי המעצר היו אמורים להיבחן על ידי בית המשפט המחוזי ביום 9.9.2015. אולם, לבקשתו של שירות המבחן נדחה המועד להגשתם והם יידונו ביום 24.9.2015.