בש"פ 5538-15 ניסים נ' מדינת ישראל

א.             ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (סגנית הנשיא ש' דברת) מיום 3.8.15 במ"ת 15709-07-15, במסגרתה הוחלט כי העורר יוותר במעצר עד תום ההליכים הפליליים המנוהלים נגדו. הפרשה ביסודה עבירות בנשק.

רקע והליכים קודמים

ב.             נגד העורר ואדם נוסף ושמו רועי הוגש כתב אישום, המייחס להם עבירות של קשירת קשר לפשע, ועבירות שונות בנשק. על פי המתואר בכתב האישום, העורר ורועי קשרו ביניהם לסחור ולהחזיק בנשק. השניים קבעו טלפונית להיפגש ביום 12.6.15 בפתח-תקוה, וזאת במטרה שבמעמד זה ימכור העורר לרועי 17 אקדחים דמויי עט. עוד נאמר, כי ביום 12.6.15 אכן נפגשו השניים – העורר היה מלווה בבחור ושמו דניאל, ורועי מלווה בבחור ושמו נדב – וערכו את עסקת המכר המתוכננת. מאוחר יותר באותו יום נתפסו רועי ונדב על-ידי המשטרה והאקדחים ברשותם, עת היו בדרכם מהפגישה עם העורר לבאר-שבע. רועי הסכים לקיומן של ראיות לכאורה ולעילת המעצר, ואילו העורר שלפנינו גרס, כי הראיות הקיימות בעניינו הן נסיבתיות וברמה נמוכה.

א.             בהחלטת בית המשפט המחוזי נקבע, כי קיימת בעניינו של העורר תשתית ראייתית לכאורית. קביעה זו התבססה הן על האזנות סתר לשיחות הטלפון שנערכו בין העורר לרועי בימים שקדמו למפגש; הן על עדות השוטרים אשר עקבו אחריהם ביום המפגש וצפו בו; והן על עדותו של נדב, אשר התלוה לרועי ונעצר עמו. בית המשפט ציין, כי אכן קיימת סתירה מסוימת בין עדותו של נדב לעדות השוטרים העוקבים – וזאת ביחס לשאלה אם יצא נדב מהרכב והתלוה לרועי – אך על סתירה זו להתברר במהלך המשפט, ואין בה כדי להביא לכרסום בתשתית הראייתית הלכאורית. כן קבע בית המשפט, כי מעשיו של העורר מקימים עילת מעצר על-פי סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, וזאת מכוח חזקת המסוכנות. בית המשפט דחה את טענת העורר לפיו הופלה ביחס לחברו דניאל, אשר לפי דוח השוטרים היה עמו באירוע, ולא הוגש נגדו כתב אישום. בית המשפט קבע, כי כנגד דניאל הייתה אך הראיה של דוח התצפית, בשונה מן המבקש שכנגדו היו ראיות נוספות. בית המשפט דחה אפשרות של חלופת מעצר בבית הוריו של העורר, הואיל ומצא כי אין בה כדי לנטרל את המסוכנות הנשקפת ממנו. זאת בייחוד נוכח עברו הפלילי, הכולל הרשעה בעבירות של חבלה, פציעה ואחזקת אגרופן או סכין למטרה לא כשרה.

הערר

ב.             בערר נטען, כי שגה בית המשפט המחוזי בקבעו שישנה תשתית ראייתית לכאורית בעניינו. ראשית נטען, כי מתוך שיחות רועי אשר תועדו בהאזנות הסתר אחת מהן היא שיחה עם אדם אחר אשר אינו העורר. בשיחה זו התקשר רועי למספר אשר אינו שייך לעורר, והקול אשר נשמע בשיחה זו אינו שלו. כן נטען, כי שאר האזנות הסתר, המתעדות שיחות שהתקיימו בין רועי לבין העורר, עוסקות בענייני הלוואות כספים. הפגישה שתוכננה ליום 12.6.15 הייתה כנטען לשם מתן הלוואה נוספת מן העורר – ובפועל על-ידי חברו – לרועי.  

ג.              עוד נטען, כי מדו"ח התצפית של השוטרים אשר עקבו אחר רועי וצפו במפגש, נלמד אך כי הארבעה נפגשו ושוחחו, ואין מתוארת כל העברה או החלפה של חפץ כלשהו. לפיכך טוען העורר, כי מדוח זה ניתן אך ללמוד, כי טרם תפיסתו של רועי עם האקדחים פגש בעורר, אך לא שהעורר הוא שהשיג בעבורו את האקדחים. לטענת העורר מה שמחזק מסקנה זו, הוא, שאף השוטרים ככל הנראה חשבו כך, ולכן עצרוהו רק עשרה ימים לאחר מעצרם של רועי ונדב.

ד.             באשר לעדותו של נדב נטען, כי בחקירתו הרביעית הפליל את העורר אך בשל לחצים שהופעלו עליו על-ידי המשטרה. העורר גורס בעניין זה, כי נדב מסר חמש הודעות במשטרה, אולם רק בהודעתו הרביעית – ואף זו לאחר מחצית שעה של חקירה שנמחקה בשל תקלה במכשיר – שינה את גרסתו וטען כי ידע שמטרת הנסיעה הייתה קנית אקדחים, וכי את השקית בה נמצאו האקדחים קיבל רועי מהעורר. העורר מציין, כי בחקירות שקדמו לכך מסר נדב שהשקית בה נמצאו האקדחים הייתה ברכב אף טרם הפגישה עם העורר, וכי שינוי הגרסה בעניין זה לאחר התקלה הנטענת במכשיר מעורר חשד של ממש.

ה.             בנוסף טוען העורר, כי הופלה לעומת חברו דניאל, אשר חרף העובדה כי על-פי דוח התצפית של המשטרה נכח בפגישה עמו, לא הוגש נגדו כתב אישום. לטענת העורר, ההבדל הראייתי היחיד בינו לדניאל הוא שיחות הטלפון, אשר לגבי הנאמר בהן סיפק הסבר מספק.