בש"פ 4599-15 פלוני נ' מדינת ישראל

1. בקשת רשות לערור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' השופטת ד' שריזלי) מיום 1.7.2015 בעמ"ת 36071-06-15, בגדרה התקבל ערר על החלטת בית משפט השלום בתל-אביב-יפו (כב' השופטת נ' תבור) במ"ת 19611-11-14, והוחלט על מעצרו של המבקש עד לתום ההליכים נגדו. כן התבקש עיכוב ביצוע ההחלטה עד להכרעה בערר.

2. ביום 10.11.2014 הוגש נגד המבקש כתב אישום בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו הכולל שלושה אישומים.

המדובר בפרשה חמורה של עבירות מחשב בעלות תחכום מקצועי רב וסחיטה באיומים, שעיקרן בתמצית, כמתואר בכתב האישום, כדלקמן: המבקש, אזרח ישראלי שבעת האירועים התגורר במקסיקו. המבקש החדיר למחשבו של ד' נגיף מחשב ("תוכנת ריגול") שאפשרה לו להפיק ולהעביר אליו מידע אישי ומידע עסקי רב השייך לחברה בה הועסק ד' (להלן: החברה). בהמשך עשה המבקש שימוש במידע זה על מנת לסחוט את ד' וכן את החברה תוך איום בהפצת המידע או מכירתו לגורמים שונים אם לא ייענו דרישותיו. המבקש ניהל התכתבויות ממושכות מול מנכ"ל החברה לשם ביצוע הסחיטה. מהלכיו אלה נעשו תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים מתוחכמים ומיומנות מקצועית גבוהה, שנועדו למנוע אפשרות של התחקות אחר המחשב ממנו ביצע את העבירות. עם הגיעו ארצה נעצר המבקש, ובבדיקת מחשבו האישי נמצא גם כי ניהל, באמצעות תוכנת סקייפ, שיחות בעלות אופי פדופילי, במהלכן שלח לינקים רבים המכילים תמונות של קטינות-ילדות בעירום המקיימות יחסי מין עם גברים.

           בגין מעשיו אלה הואשם המבקש בעבירות מחשב ופגיעה בפרטיות, לפי חוק המחשבים, התשנ"ה-1995 (אישום 1); בעבירות של סחיטה באיומים וקשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיפים 428 רישא ו- 499 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (אישום 2); ובעבירה של פרסום והצגת תועבה ובו דמותו של קטין, לפי סעיף 214(ב) בצירוף סעיף 15 לחוק העונשין (אישום 3).

3. בד בבד עם כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המבקש עד לתום ההליכים נגדו. בבקשה נטען לקיומן של ראיות לכאורה נגד המבקש, וכן לקיומן של עילות מעצר הנעוצות במסוכנות של המבקש, בחשש לשיבוש הליכי משפט ובחשש שיחמוק מן הדין. כן צוין כי למבקש הרשעה קודמת בעבירת מין.

4. ההחלטה בדבר מעצרו של המבקש עד תום ההליכים עברה גלגולים רבים. ביום 7.12.2014 החליט בית משפט השלום, על מעצרו של המבקש עד תום ההליכים נגדו. ערר שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי על החלטה זו נדחה, וביום 2.3.2015 דחה בית משפט זה (השופט ח' מלצר) בקשת רשות לערור על החלטת בית המשפט המחוזי, מאחר שעניינו של המבקש "איננו מעלה סוגיה כללית וכל טענותיו מתמקדות במישור הפרטני".

           בקשה לעיון חוזר שהגיש המבקש נדחתה על ידי בית משפט השלום, וערר על החלטה זו נדחה ביום 17.5.2015 על ידי בית המשפט המחוזי, אשר יחד עם זאת הורה על עריכת תסקיר משלים נוכח העובדה שחלפו ששה חודשים מאז מעצרו של המבקש.

           עם קבלת התסקיר המשלים, שהמליץ על שחרורו של המבקש לחלופת מעצר, קבע בית משפט השלום (כב' השופטת נ' תבור) כי לאור ההפחתה במסוכנות המבקש, כעולה מתסקיר שירות המבחן, ובשל איכות המפקחים המוצעים - ישוחרר המבקש לחלופת מעצר. המבקש שוחרר אפוא למעצר בית מלא בבית הוריו, תחת פיקוחם ופיקוח אחיו, באיזוק אלקטרוני, תוך שנאסרו כניסת קטינים למקום וגישה לאינטרנט מכל מכשיר ושימוש במכשירי טלפון ניידים, וכן הוצא נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ.

           המדינה עררה על החלטה זו, וביום 1.7.2015 קבע בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ד' שריזלי) כי חרף העובדה שהמבקש כבר שוחרר ממעצר (אף שנתבקש עיכוב ביצוע, בשל תקלה), יש לעצרו עד תום ההליכים נגדו. כן נקבע כי עוצמתן של עילות המעצר - המסוכנות, החשש לשיבוש הליכי משפט והחשש להימלטות מאימת הדין - היא גבוהה ובעינה עומדת. בנוסף נקבע כי התסקיר המשלים לא מצביע על שינוי מהותי שעבר המבקש וכי ההערכה בנוגע ליכולותיו של המבקש צופות פני עתיד ותלויות בהשתתפותו בהליך טיפולי.