אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"צ 1229-08 בן שושן נ' הארגון למימוש האמנה על בטחון סוציאלי ואח'

ת"צ 1229-08 בן שושן נ' הארגון למימוש האמנה על בטחון סוציאלי ואח'

תאריך פרסום : 05/05/2016 | גרסת הדפסה

ת"צ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
1229-08
19/04/2016
בפני השופטת:
אביגיל כהן

- נגד -
התובעים הייצוגיים:
1. שרה בן שושן
2. ראובן כהן

עו"ד דורון לוי ממשרד עמית
עו"ד יצחק אבירם ושות'
הנתבעים ובעניין : :
1. עיזבון המנוח ישראל פרי ז"ל
2. ארגון למימוש האמנה על בטחון סוציאלי (ישראל – מערב גרמניה)
3. B-G Financing LimiteG B-G Assistance LimteG
4. BGO (overseas) OG
5. ד"ר אלכסנדר פרי
6. סוליד רשומים (1985) בע"מ
7. סוליד אחזקות ונאמנות בע"מ
8. סוליד דירקטורים (1985) בע"מ
9. היועץ המשפטי לממשלה

עו"ד זאב שרף
עו"ד עמרי ידלין
עו"ד ישראל וולנרמן
עו"ד שושי נרי (פרקליטות מחוז תל אביב – אזרחי)
פסק דין
 

1.לפני בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה הייצוגית.

ההליך המשפטי החל עוד בשנת 2008.

הוגשה תביעה בת"א 1229/08 שבו התובעת היא שרה בן שושן המיוצגת ע"י עו"ד יצחק אבירם; וכן תביעה בת"א 1942/08 שבה התובע הוא ראובן כהן המיוצג ע"י עו"ד דורון לוי.

 

בהתאם להחלטת כב' השופט ד"ר בנימיני מיום 9.9.08 נמחקה התובענה בת"א 1942/08 והוגשו תביעה אחת וכן בקשה לאישור מתוקנת אחת וזאת במסגרת ת"א 1229/08.

 

2.רקע כללי פרשת הפנסיה הגרמנית:

(2.1)בהתאם לאמנה שנחתמה בשנות ה-70 של המאה הקודמת, בין מדינת ישראל לבין הרפובליקה הפדראלית של גרמניה (מערב גרמניה) התאפשר לכל אזרח ישראלי להצטרף בתנאים מסויימים, לתוכנית הפנסיה שניהל המוסד הגרמניה לביטוח סוציאלי ולקבל תשלומי רנטות עיתיים מגרמניה.

על מנת להצטרף לתוכנית, היה צריך האזרח הישראלי לשלם למוסד הגרמני לביטוח סוציאלי תשלום חד פעמי גבוה שהחליף את הפרמיות העתיות שלא שולמו על ידו בעבר.

הסכום החד פעמי של תשלומי פרמיה רטרואקטיביים יכונה להלן: "תפ"ר".

יובחר ויודגש, אין מדובר בתשלומים המשולמים לניצולי שואה. כל אזרח ישראלי יכל להצטרף בתנאים מסוימים לתוכנית זו של הפנסיה הגרמנית.

 

(2.2)אני מדגישה זאת, כיוון ש"פרשת הפנסיה הגרמנית" נצרבה בתודעה הציבורית כפרשה הקשורה לניצולי שואה, וכגזלה של כספי ניצולי שואה שהתקבלו מהרשויות בגרמניה.

לא רק אצל הציבור ההדיוט נצרבה הפרשה באופן זה, אלא גם מותבים מסוימים בבתי משפט נפלו לכלל טעות שכזו. (ראה למשל סעיף 2 לפסק דין מיום 6/5/2015

בת.א. 14959-06-10 ות.א. 5557/98 (שלום כ"ס) קרולינסקי נינה נ' B.B. Assistance ltG ואח' – ערעור על פסה"ד תלוי ועומד אך העובדה כי אין עסקינן

 

 

 

בכספים של ניצולי שואה שהתקבלו מגרמניה אלא בכספים שכל אזרח ישראלי יכל לקבל בתנאים מסימים, אינה שנויה במחלוקת.

גם ב"כ היועץ המשפטי לממשלה בעמדתה בכתב ביחס לאישור הסדר הפשרה אישרה זאת (ראה סעיף א'/1)).

 

(2.3)באותה עת היתה מעוניינת גרמניה המערבית בגיוס מטבע זר, והצטרפות לתוכנית הפנסיה הגרמנית שירתה מטרתה זו. אמנות דומות נחתמו גם עם מדינות אחרות בעולם, וביניהן ארה"ב.

 

(2.4)מר ישראל פרי ז"ל והחברות הנתבעות (כפי שיפורט) פעלו לצירוף אנשים רבים לתוכנית הפנסיה הגרמנית. הקושי של הזכאים להצטרף לתוכנית הפנסיה הגרמנית נבע מהצורך לשלם את סכומי התפ"ר.

מצטרף ששילם את סכום התפ"ר, החל לקבל בהגיעו לגיל הזכאות, רנטות חודשיות

 

(2.5)ישראל פרי ז"ל הקים חברה בשם "הארגון למימוש האמנה על ביטחון סוציאלי (ישראל – מערב גרמניה" (להלן: "הארגון").

הארגון פנה אל הזכאים. הציע שירותיו שכללו גם טיפול אדמיניסטרטיבי וכן פעילות עבור הזכאים מול גופים נותני אשראי לצורך קבלת הלוואות שיאפשרו את תשלום התפ"ר.

 

(2.6)בנק גרמני הסכים להעמדת אשראי לחברה שתוקם למטרה זו בלבד ותיתן הלוואות לזכאים.

הבנק התנה את מתן האשראי בעריכת פוליסת ביטוח חיים לכל לווה.

כיוון שבמות הלקוח מופסק תשלום הרנטה, שהיא המקור הכספי לפרעון ההלוואה, דרש הבנק ביטוח חיים אשר יבטיח את סילוק יתרת ההלוואה.

לצורך הענקת ההלוואות הוקמו הנתבעות 3-4 חברת B.G. Financing ׁ(להלן:" B.G.Fׂ") וחברת B.G. Assistance. (להלן: ""B.G.Aׂ).

 

 

(2.7)הוצגו בפני המעוניינים להצטרף לתוכנית הפנסייה שני מסלולים אלטרנטיבים:

1)מסלול השקעה עצמית:

הלקוח שילם במזומן ממקורותיו את התפ"ר ואת שכר הטרחה בגין הטיפול בעניינו.

במסלול זה בחרו 4,000 לקוחות.

לגבי מסלול זה, לא התנהל הליך פלילי ביחס למר פרי ז"ל. במסלול זה, לקח הלקוח את הסיכון על גבו. כך למשל יכל הלקוח לשלם את התפ"ר אך מי שהלך לעולמו לפני שמלאו לו 65 שנים, לא זכה לקבל ולו רנטה אחת כך שהוא איבד את מלוא הסכום שהושקע על ידו בפנסיה הגרמנית.

 

2)מסלול במימון מלא:

הלקוח לא נדרש לשלם אגורה מכיסו. התשלומים עבור התפ"ר, עבור שכר הטרחה של החברות המלוות ועבור פרמיית הביטוח ניתנו לו באמצעות ה B.G.F ו-B.G.A (להלן גם: "החברות המלוות").

החזר ההלוואות אמור להתבצע רק מתקבולים שיגיעו ללקוח מתוכנית הפנסיה הגרמנית בתקופת פרעון ההלוואה שהוגדרה מראש בחוזה.

במהלך השנים הצטרפו כ- 8,500 לקוחות לתוכנית הפנסיה הגרמנית במסלול המימון המלא.

מתוך לקוחות אלו כ- 1,100 לקוחות טרם סיימו לפרוע את חובם. (להלן: "קבוצת הלקוחות הקיימים").

 

(2.8)לימים נפתחו הליכים פליליים נגד מר פרי ז"ל ונגד הארגון.

מר פרי והארגון הורשעו, בין היתר, בעבירה של גניבה בידי מורשה לפי סעיף 393 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "עבירת הגניבה"), במסגרת הכרעת הדין שניתנה בת"פ 40258/01 מדינת ישראל נ' פרי (להלן: "הכרעת הדין") בקשר עם חיובי לקוחות בגין פרמיות הביטוח. ערעור שהוגש על הכרעת הדין (ע"פ 1784/08 פרי נ' מדינת ישראל) – נדחה בכל הנוגע להרשעת הנתבעים 1-2. בית המשפט העליון קיים גם דיון נוסף בעניין (דנ"פ 2334/0 פרי נ' מדינת ישראל), אשר גם במסגרתו לא בוטלה ההרשעה בעבירת הגניבה, למרות שינוי בנדבכיה.

 

 

בקשות למשפט חוזר בקשר עם עבירת הגניבה שהוגשו לבית המשפט העליון על ידי הנתבעים 1-2 במועדים שונים, נדחו על ידי בית המשפט העליון.

בעניין זה אוסיף, כי הנתבעים מדגישים, שבמסגרת הדיון הנוסף שהתקיים בעניינו של פרי נקבע, כי עבירת הגניבה שבה הורשע פרי ז"ל מתקיימת רק מקום שבו קיים הפרש בין הסכומים שנגבו בפועל מלקוחות במסלול המימון המלא בגין פרמיות ביטוח לבין סכום הפרמיות שהיו נגבות על ידי חברת ביטוח חיצונית לביטוח הסיכון של פטירת הלקוח – הלווה טרם פרעון יתרת ההלוואה.

אין מחלוקת בין הצדדים על כך, שבמסגרת ההליכים הפליליים לא ננקב סכום הגניבה.

 

(2.9)מר ישראל פרי ז"ל נפטר ביום 18/3/15.

בהחלטתי מיום 7/12/15 אישרתי את החלפת בעל הדין כך שהנתבע 1 הוא עזבון מר פרי המנוח באמצעות יורשותיו הפוטנציאליות, שהן אלמנתו ובנותיו.

במהלך חודש ינואר 2015 (כך נטען בבקשה לאישור הסכם פשרה), ביצע הבנק הגרמני (RBS (GeutschlanG AG שורה של פעולות שגרמו, לטענת הנתבעים, לנזקים למערכת הגבייה מקבוצת הלקוחות הקיימים.

בפועל, נפסקה הגבייה מ- 611 לקוחות הנמנים על קבוצת הלקוחות הקיימים וזאת בגין חוב לקוחות אלו לחברת -B.G.A.

פעולות הגבייה מאותם לקוחות לא חודשו.

 

3.תמצית ההליכים בתובענה הייצוגית עד כה:

(3.1)ב"כ המבקשים וב"כ המשיבים הגיעו להסדר דיוני בחודש דצמבר 2008 במסגרתו היו צריכות המחלוקות להתברר בפני ועדת בוררים.

ב"כ היועמ"ש לממשלה הגיש ביום 28.6.09 התנגדות להסדר המוצע. ב"כ היועמ"ש סבר כי אין זה מתאים להעביר לבוררות ניהול של תובענה ייצוגית. עוד נטען, בין היתר, כי הסדר הפשרה לגופו אינו ראוי לאישור וכי התובעת הייצוגית אינה מייצגת באופן הולם את ענייני חברי הקבוצה.

ההסדר לא אושר.    

 

(3.2)בשנת 2010 הוגשו תגובה לבקשה לאישור התובענה כייצוגית (להלן גם: "הבקשה לאישור") וכן תשובה לתגובה.

בדיון שהתקיים בפני כב' השופט ד"ר עמרם בנימיני ביום 3.2.10 הוסכם כי יוגשו סיכומים ע"י הצדדים בבקשה לאישור (וכך גם ייעשה היועמ"ש אם ימצא לנכון) ולאחר מכן תינתן החלטה.

 

(3.3)לאחר שהוגשו סיכומים; החליט כב' הש' בנימיני לעכב את מתן ההחלטה בבקשה לאישור עד למתן פס"ד בדיון הנוסף שהיה תלוי ועומד באותה עת בביהמ"ש העליון בעניינו של פרי, (דנ"פ 2334/09 פרי נ' מדינת ישראל).

 

ביום 23.5.2011 ניתנה החלטה בדיון הנוסף בביהמ"ש העליון.

 

(3.4)ביום 5.8.11 הוגשה בקשה (מוסכמת) לתיקון הבקשה לאישור וזאת בעקבות פסה"ד בדיון הנוסף.

כב' הש' בנימיני אישר ביום 10.8.11 הגשת תובענה מתוקנת וכן בקשה לאישור מתוקנת.

לאחר שהוגשה תשובה מתוקנת ותגובה לתשובה וכן הוגשו שלל בקשות מקדמיות לרבות בקשה לצווים זמניים, התקיים דיון ביום 7.3.2012, במסגרתו אושר תיקון נוסף לכתבי בי דין ונקבעו מועדים לשמיעת העדים בבקשה לאישור (ליום 1.5.12 ו – 3.5.12).

בדיון שהתקיים ביום 24.4.12 נקבעו מועדים נדחים לשמיעת ההוכחות.

           

(3.5)ביום 4.6.12 הוגשה ע"י הצדדים בקשה מוסכמת לאישור תובענה ייצוגית.

 

הקבוצה הוגדרה: "כל לקוחות הנתבעים שנטלו הלוואות מהנתבעות 3 ו/או- 4 לצורך מימון התפ"ר, שכ"ט ופרמיות ושילמו החזרי קרן, ריביות, עמלות ופרמיות מתוך הרנטה החודשית לה הם זכאים מן הרשויות בגרמניה". 

 

הסעדים הוגדרו כך:

"(1) ביהמ"ש הנכבד מתבקש להצהיר, כי מר פרי והנתבעים גנבו מלקוחותיהם כסף בסכום

 

 

 

אשר עומד, לכל הפחות, על סכום הגניבה, שנקבע בפסק הדין הפלילי החלוט, אשר נכון למועד הגשת כתב האישום (שנת 2004) היה סך של 309,000,000 מ"ג (שלוש מאות ותשעה מיליון מ"ג) ששווים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית נכון ליום הגשת הבקשה דנן הוא 1,750,000,000 ₪ (מיליארד ושבע מאות וחמישים מליון ₪ שקלים חדשים). לכך מתבקש בית המשפט הנכבד את הסכומים שגנבו (וממשיכים לגנוב) הנתבעים מלקוחותיהם, החל משנת 2004 ועד ליום מתן פסק הדין בתובענה הייצוגית נשוא בקשה זאת.

(2) לחלופין, יתבקש ביהמ"ש הנכבד להצהיר, כי מר פרי והנתבעים גנבו מלקוחותיהם כסף בסכום אשר עומד, לכל הפחות, על סך כולל של כ- 1,299,000,000 ₪ (מיליארד מאתים תשעים ותשעה מיליון ₪) עד לשנת 2004, המהווה הסכום בגינו הורשעו הנתבעים בגניבה, בניכוי ההפרש, קרי – עלותה של פרמיית ביטוח סבירה בתנאי שוק של ביטוח חיים מקובל. גם לכך מתבקש בית המשפט הנכבד להוסיף את הסכומים שגנבו (וממשיכים לגנוב) הנתבעים מלקוחותיהם, החל משנת 2004 ועד ליום מתן פסק הדין בתובענה הייצוגית נשוא בקשה זו.

(3) ביהמ"ש הנכבד יתבקש ליתן צו המחייב את הנתבעים, כולם ביחד ולחוד, להשיב ו/או לפצות את חברי הקבוצה בגין הגניבה, שליחת היד הגזל, העושק והמרמה שהפעילו נגדם כאשר סכום הפיצוי שווה לסכומי הנזק כמפורט בסעיפים 1-2 לעיל.

(4) על סכומי ההשבה ו/או הנזק הנומינליים, יש להוסיף ריבית חוקית והצמדה כחוק, מיום תשלום כל אחד מתשלומי ההפרש ו/או הנזק הנומינליים, יש להוסיף ריבית חוקית והצמדה לחוק, מיום תשלום כל אחד מתשלומי ההפרש הפיקטיבי או הפרמיה לנתבעים, ובראשם מר פרי, על ידי חברי הקבוצה.

(5) כן יתבקש ביהמ"ש הנכבד, בנוסף לאמור לעיל, להצהיר, כי אין המבקשים וחברי הקבוצה חייבים עוד להמשיך ולשלם את הלוואת החברה הפיקטיבית.

(6) בנוסף מתבקש ביהמ"ש הנכבד להצהיר, כי כל יפויי הכוח, ההרשאות וההוראות הבלתי חוזרות שנתנו חברי הקבוצה לחברת המימון הפיקטיבי או לטובתה, בטלים.               

 

(3.6ׂ)ביום 23.9.12 התקיים דיון בפני כב' הש' בנימיני; וזאת לאחר שהוגש כתב הגנה לתובענה הייצוגית.

 

ביהמ"ש נדרש לדון בטענות הסף שהועלו ע"י הנתבעים, לרבות, טענת ההתיישנות. בהחלטתו מיום 20.11.12 קבע כב' הש' בנימיני כי אין לדון בטענות אלו כטענות סף אלא הטענות יבוררו במסגרת התובענה עצמה.

 

(3.7ׂ)על החלטה זו הגישו הנתבעים בר"ע לביהמ"ש העליון.

החלטה לגופו של עניין בבר"ע לא ניתנה בשל הליכי גישור ממושכים שנוהלו, כפי שאפרט.

 

(3.8)בדיון שהתקיים ביום 31.1.13 בפני כב' הש' בנימיני הסכימו הצדדים לנהל הליך גישור.

התנהל הליך גישור ארוך ורציני בפני כב' שופטת ביהמ"ש העליון (בדימוס) טובה  שטרסברג – כהן. בהליך הגישור השתתף גם ב"כ היועץ המשפטי לממשלה. עם פרישתו של כב' הש' בנימיני הועבר הטיפול בתיק לכב' סג"נ השופט ענבר.

 

במסגרת הליך הגישור גובשה הסכמה בין ב"כ התובעים לבין ב"כ הנתבעים; אך לא הושגה הסכמת נציג ב"כ היועמ"ש לממשלה.

ביהמ"ש העליון (אשר תלויה ועומדת בפניו בר"ע על החלטת כב' הש' בנימיני  ) ניסה בעת דיון בפניו לסייע להשלמת גיבוש ההסדר; אך ביום 12.2.15 הודיעו הצדדים כי הליכי הגישור לא צלחו.

 

או אז; נותב התיק לטיפולי.

 

(3.9)התקיימו לפני 3 דיונים מקדמיים / תזכורות: ביום 26.5.15, ביום 17.9.15 וביום 26.10.15.

לאחר פטירתו של מר פרי ז"ל, היה צורך בהסדרת ייצוג של יורשותיו, והצדדים ביקשו להמשיך ולגבש הסכם פשרה. לפחות בשניים מתוך שלוש הדיונים שהתקיימו בפני נכח באולם גם נציג בא כוח היועמ"ש.

 

4.ביום 18.12.15 הוגשה הבקשה דנן לאישור הסדר פשרה בתובענה הייצוגית.

 

 

בהחלטתי מיום 20.12.15 אישרתי פרסום מודעה בדבר הגשת הבקשה לאישור הסדר הפשרה בנוסח שצורף כנספח ב' להסכם הפשרה, הוריתי על משלוח ההודעה בצירוף העתק מהבקשה לאישור הסכם הפשרה והבקשה לאישור התובענה כייצוגית ליועץ המשפטי לממשלה ולמנהל בתי המשפט וקבעתי כי בשלב זה, אינני מורה על מינוי בודק. כמו כן, קבעתי כי ככל שיוגשו התנגדויות; הן תידונה בדיון שיתקיים ביום 28.2.16.

 

5.הוגשו התנגדויות להסכם הפשרה ובדיון שהתקיים ביום 28.2.16 נדונו התנגדויות אלו.

ב"כ היועמ"ש לממשלה הגישה מספר בקשות להארכת מועד להגשת ההתנגדויות.

בשים לב לכך, שמועד הדיון פורסם במודעה, ובהתחשב בכך, שמתווה הפשרה התבסס (ברובו) על ההסכמה שגובשה בהליך הגישור, שנציג היועמ"ש נכח בו, לא מצאתי לנכון להאריך המועד באופן שיוביל לדחיית הדיון. איפשרתי לב"כ היועמ"ש לממשלה להגיש תגובה משלימה לאחר הדיון בהקשר להצעה המשופרת שהוצעה ע"י ב"כ הנתבעים בעת הדיון.

הוגשה תגובה שכזו, וב"כ הנתבעים וב"כ התובעים הגיבו לה.

 

6.עיקרי הסדר הפשרה:

אתאר את תמצית עיקרי ההסדר; אך ברור כי נוסח הסדר הפשרה גובר על תיאור מקוצר זה.

(6.1)תיאור הקבוצה:

כל לקוחות הנתבעים שנטלו הלוואות מחברות B.G.A ו–B.G.F לצורך מימון התשלום הרטרואקטיבי של פרמיות, שכ"ט ופרמיות ביטוח, ושילמו החזרי קרן ו/או ריביות ו/או עמלות ו/או פרמיות מתוך הרנטה החודשית לה הם זכאים מן הרשויות בגרמניה, וכן שאיריהם ו/או יורשיהם ו/או חליפיהם של מי שהיו לקוחות והלכו לבית עולמם.

 

(6.2)הוסכם כי התביעה נגד הנתבע 6 – ד"ר אלכסנדר פרי תדחה.

 

(6.3)הוסכם, כי הנתבעים ישלמו (כפשרה ולהבנת הנתבעים, לפנים משורת הדין ומבלי להודות בחבות), סך של 75,000,000 ₪, המשקף הטבה בתנאי העסקה של חברי הקבוצה (למעט אלו שיפרשו מהקבוצה כמפורט בסעיף 35 לבקשה לאישור ההסדר) ותשלום זה מהווה את התשלום המלא והסופי שישולם ע"י הנתבעים עפ"י הסדר הפשרה ומכל עילה שהיא.

 

 

 

 

במקרה שמספר הודעות הפרישה  שיוגשו לביהמ"ש בהתאם להוראת סעיף 18 (ו) לחוק תובענות ייצוגיות, לאחר פרסום ההודעה הראשונה בשני עיתונים יומיים, בדבר הגשת הבקשה, והכל בתוך 45 מיום פרסומה,  יעלה על 50, אזי הנתבעים יהיו זכאים להפחית את התשלום עפ"י הסדר הפשרה בסך 8,767 ₪ לכל פורש.  

בהסדר הפשרה הוסכם כי ניתן יהיה להמשיך לגבות כספים מלקוחות קיימים של BGF. לאחר שהוצעה הצעה משופרת בעת הדיון הוגבל המשך הגבייה לפרק זמן תחום כפי שאפרט. עוד הוסכם כי BGA ו- BGF לא יערכו הסדר ביטוח חיצוני עבור הלקוחות הקיימים. הוסכם על הפקדה בידי עו"ד דורון לוי כנאמן של ערבות בנקאית עד 10,000,000 ₪ או סכום שווה במטבע זר. הערבות תינתן ע"י בנק ספרא להבטחת "התשלום הנוסף" כפי שיוגדר בהמשך.

           

(6.4)אופן ביצוע התשלום עפ"י הסדר הפשרה:

- אשר לקבוצת הלקוחות שהפסיקו לשלם את החוב לחברת BGA: חברת BGA מוותרת על קבלת חלק מהתשלומים האחרונים שהיו אמורים להיות משולמים לה ע"י כל אחד מהלקוחות הנמנים קבוצה זו, וזאת עד לגובה סכום ההטבה הממוצע לכל לקוח (8,767 ₪). סכום זה, המסתכם במצטבר לסך של 5,356,637 ₪ מקוזז מיתרת החובה לחברת BGA של קבוצת הלקוחות  שהפסיקו לשלם את החוב לחברת BGA והוא מהווה את התשלום המלא והסופי עפ"י הסדר פשרה זה ללקוחות שהפסיקו לשלם את החוב לחברת BGA.

 

  • התשלום עפ"י הסדר הפשרה בניכוי התשלום לקבוצת הלקוחות שהפסיקו לשלם את החוב לחברת BGA (להלן:"התשלום הנוסף") ישולם לידי הנאמן, עו"ד דורון לוי, ב"כ התובעים הייצוגיים, תוך 15 יום מהמועד בו הפכה לחלוטה החלטת ביהמ"ש לאשר את הסדר הפשרה וליתן לו תוקף של פס"ד, וכנגד השבת הערבות הבנקאית לידי ב"כ הנתבעים. העברת התשלום הנוסף לידי הנאמן תהווה מילוי שלם סופי ומוחלט של כל התחייבויות הנתבעים על פי הסכם הפשרה.   

    התשלום הנוסף יופקד ע"י  הנאמן מיד עם קבלתו בבנק הפועלים בחשבון נאמנות ויושקע בקרן סולידית  בעצה אחת עם מנהל ההשקעות של סניף הבנק בו יופקד ובאישור ביהמ"ש. פירות ההשקעה יצורפו לתשלום הנוסף. 

     

     

     

     

    (6.5)הסכום שיוותר לאחר שינוכו מהתשלום הנוסף שכר הטרחה והגמול ייקרא: "הפיצוי לחברי הקבוצה" ונקבע בהסדר הפשרה כי הוא יחולק כך:

    -           הנאמן ישתמש בבסיס הנתונים שצורף כנספח ה' להסדר הפשרה ובו כל הפרטים האישיים של הלקוחות כפי שהם מצויים בידי הנתבעים.

    -           כל אחד מחברי הקבוצה המשתתפים, למעט קבוצת הלקוחות שהפסיקו לשלם את החוב לחברת BGA, יהיה זכאי לקבל פיצוי שלא יפחת מסך של 2,500 (להלן: "הפיצוי הבסיסי").

    -           הסכום שיוותר לאחר ניכוי הפיצוי הבסיס והפיצוי לחברי הקבוצה (להלן: "יתרת הפיצוי לחברי הקבוצה") יחולק בין כל  חברי הקבוצה בהתאם לתחשיב הבא:

    א)הנאמן יחבר את כל יתרות הפתיחה של ההלוואות שניתנו ע"י משיבות 3 ו-4 לכל אחד מחברי הקבוצה המשתתפים, למעט קבוצת הלקוחות שהפסיקו לשלם את החוב לחברת BGA (להלן: "סכום ההלוואות הכולל לחברי הקבוצה").

     

    ב)חישוב פרטני לכל אחד מחברי הקבוצה המשתתפים (למעט קבוצת הלקוחות שהפסיקו לשלם את החוב לחברת BGA) יבוצע ע"י חיבור יתרות הפתיחה של ההלוואות שניתנו לכל לקוח ע"י משיבות 3 ו-4 וחלוקת הסכום שיתקבל בסכום ההלוואות הכולל לחברי הקבוצה (להלן: "המקדם האישי").

     

    ג)כל אחד מחברי הקבוצה המשתתפים  (למעט קבוצת הלקוחות שהפסיקו לשלם את החוב לחברת BGA) יהיה זכאי לקבל סכום השווה למכפלת המקדם האישי ב"יתרת הפיצוי לחברי הקבוצה" (להלן: "התשלום היחסי").

     

     

    ד)סכום ההחזר הכולל המגיע לכל אחד מחברי הקבוצה המשתתפים (למעט קבוצת הלקוחות שהפסיקו לשלם את החוב לחברת BGA) הינו הפיצוי הבסיסי בצירוף ה"תשלום היחסי" (להלן יכונו יחד: "סכום ההחזר האישי").  

               

     

    תוך 30 יום מיום קבלת התשלום הנוסף בידי הנאמן, יועבר סכום ההחזר אישי לחשבון הבנק של כל אחד מחברי הקבוצה (למעט קבוצת הלקוחות שהפסיקו לשלם את החוב לחברת BGA) בהעברה בנקאית וזאת בהתאם לפרטי חשבונות הבנק המצויים בידי הנאמן (נספח ה' להסדר). כן ישלח הנאמן, תוך אותו מועד, הודעות אישות בדואר רשום על כך.

    ככל שיסתבר כי לא ניתן לבצע את ההעברה הבנקאית למי מחברי הקבוצה ויוותרו בידי הנאמן סכומי כסף מהתשלום הנוסף, יפרסם הנאמן הודעה נוספת בשני עיתונים יומיים במסגרתה יזמין את חברי הקבוצה המשתתפים לפנות אליו תוך 3 חודשים ובמידה ויפנו אליו, יועבר להם סכום ההחזר האישי.

    לאחר 6 חודשים מיום הפרסום יעביר הנאמן כל סכום שיוותר בידו לחברי הקבוצה המשתתפים (למעט קבוצת הלקוחות שהפסיקו לשלם את החוב לחברת BGA ולחברי הקבוצה המשתתפים שלא אותרו פרטיהם) לפי אותו מנגנון חלוקה יחסי המפורט לעיל.     

     

    (6.6)גמול ושכ"ט:

    עוד הגיעו הצדדים להסכמה לעניין הגמול למבקשים ושכר טרחה לבאי כוחם, לפיה

    הם ינוכו מהתשלום הנוסף שיתקבל בידי הנאמן.

    מוצע בהסכם, כי שכ"ט באי כוח התובעים הייצוגיים יעמוד על שיעור של 15% מהתשלום עפ"י הסדר הפשרה, בתוספת מע"מ. הגמול לתובעים הייצוגיים יעמוד על סך 300,000 ₪ לכל אחד.

    צוין כי שיעור שכה"ט והגמול נבחנו במהלך הישיבות שקיים ב"כ התובעים הייצוגיים גם עם המגשרת וכי שיעור זה הומלץ על ידה.  

     

    מינוי בודק:

    (6.7)הוסכם כי אין מקום למנות בודק, שכן סכום של 75 מיליון ₪ גובש במסגרת הליך הגישור ולאחר שגם אקטואר מטעם התובעים הייצוגים, מר דוד אנגלמאייר ערך בדיקה והגיע למסקנה, כי גם על פי הפרשנות המחמירה ביותר של פסק הדין הפלילי בעניינו של פרי, אזי לא בוצעה גביית יתר הלקוחות הקיימים אלא הם נותרו חייבים למלווה סכום של 343 מאות מליוני אירו.

     

     

     

     

    לפיכך, הוסכם שלא תיפסק הגבייה מהלקוחות הקיימים.

    עוד נטען, כי בודק לא יוכל לסייע בבדיקת הסיכונים המשפטיים הכרוכים בהמשך ניהול התביעה הייצוגית (לרבות בחינה טענת התיישנות שהעלו הנתבעים, עריכת בדיקות אקטואריות מורכבת ביחס לכל אחד מחברי הקבוצה, אי התאמה לניהול תובענה ייצוגית ועוד).

     

    (6.8)הצדדים הדגישו, כי כ- 92% מחברי הקבוצה שעודם בין החיים וחצו את גיל הגבורות, וגילם של כ- 76% מחברי הקבוצה עולה על 85 שנים, ומכאן הצורך להשלים אישור ההסדר בהקדם ומינוי בודק יעכב ההליך.

     

    (6.9)הוסכם כי במקרה שבו בתוך המועד שקצב בימ"ש לצורך הגשת הודעת פרישה מהקבוצה; מספר החברים הפורשים יעלה על 5% מחברי קבוצת התובעים בנוסף לחברי הקבוצה המנהלים תביעות פרטניות נגד הנתבעים או מי מהם (להלן: "האירוע המפסיק") יהיו הנתבעים רשאים (אך לא חייבים) להודיע בתוך 14 ימי עסקים מגיבוש הארוע המפסיק על ביטול הסדר הפשרה; ותנאים מפורטים גובשו בהסדר.

    ההתנגדויות שהוגשו להסדר הפשרה:

     

    7.עמדת היועץ המשפטי לממשלה:

    העמדה לא הוגשה כ"התנגדות" אלא כותרתה "עמדה" ונטען, כי המדינה עשתה מאמצים רבים לסייע לצדדים להגיע להסדר, וקיימים "קשיים משמעותיים" בהסדר שאישורו התבקש.

     

    להלן הפגמים המרכזיים בהסכם הפשרה להם טוענת המדינה:

    א)המשך גביית הכספים ע"י ה- B.G.A ו- B.G.F מהלקוחות הקיימים מאיינת את סכום הפיצוי.

    נטען, כי הדעת אינה סובלת כי לצד הרשעה פלילית של פרי ז"ל בגין עבירות מרמה וגניבה מחברי הקבוצה, תימשך גביית כספים ע"י מנגנון שנקבע שנועד מלכתחילה לגבות מלקוחותיו סכומים שרירותיים ומופרזים והאינטרס הציבורי אינו מאפשר לתת לכך גושפנקא חוקית.

     

     

    היועמ"ש מבהיר כי לעמדתו, ניתן לשקול הסדר פשרה רק בתנאי שהפרשה תגיע לסופה המוחלט לרבות, הפסקה לאלתר של המשך גביית הכספים וכל סטייה מכך, צריכה להוביל למסקנה כי סכום הפשרה אינו יכול לעמוד.

    עוד נטען כי יש להפסיק לאלתר את כל ההליכים המשפטיים כנגד חברי הקבוצה שלטענת המשיבות הפסיקו את התשלומים באופן חד צדדי.

     

    ב)סכום הפיצוי שהועמד לחברי הקבוצה בסך 75,000,000 ₪ עומד למעשה על סך נמוך משמעותית מסכום זה. מובהר כי הסכום דלעיל כולל שכ"ט עו"ד בשיעור 15% וגמול לתובעים הייצוגיים בסך 300,000 ₪ לכל אחד וכן קיזוז סך מצטבר של 5,356,637 ₪ בגין טענת משיבה 3 לחוב מצטבר של קבוצת הלקוחות שהפסיקו לשלם לה את החוב.

    לעמדת היועמ"ש, ניתן היה לשקול פשרה בתיק ככל שיופסקו לאלתר כל ההליכים המשפטיים כנגד חברי הקבוצה שלטענת המשיבות הפסיקו את התשלומים באופן חד צדדי ובתנאי שהמשך הגביה של הכספים כפי שמופיע בסעיף 7.3 להסכם יופסק לאלתר.  

    המדינה סבורה כי סכום הפיצוי לחברי הקבוצה מעורר קושי ונמוך, בהתחשב באומדן שהתקבל בשני פסקי דין בהליכים אזרחיים (ת"א (כ"ס) 5557/98 תא (כ"ס) 14959-06-10 קרולינסקי נ' B.G. Assistance (ניתן ביום ׂ6/5/2015 – להלן: "עניין קרולינסקי");ת"א (ת"א) 14877-11-09 עזבון המנוחה סידרנסקי בדש חינה ז"ל נ' עו"ד פרי) (ניתן ביום 8.12.2015 – להלן: "עניין סידרנסקי).

     

    ג)לעמדת היועמ"ש יש להפחית את שיעור שכר הטרחה שהוסכם וכן, לעמוד על כך שלא יגולם כחלק נומינלי מהסכום שנפסק לקבוצה.

    היועמ"ש מדגיש כי אין מדובר על 15% מסכום הפיצוי הכולל שיגיע לחברי הקבוצה כי אם מן "התשלום הכולל על פי הסדר הפשרה" שהינו גבוה יותר.

    עוד נטען כי על מנת לתמרץ את התובע ובא כוחו לעקוב אחר ביצוע ההסדר ולוודא את יישומו, יש לקשור בין הגמול ושכר הטרחה לבין מימוש הפיצוי בפועל.

    נטען כי המנגנון בסעיף 8.3 להסכם הפשרה של "פיצוי מוסכם קבוע מראש" בסך 10,000,000 ₪ אינו מקובל ומעלה תהיות לגבי נכונות הצדדים לקיום ההסדר.

     

     

     

     

     

    היועמ"ש מבקש כי בימ"ש ישקול את גובה שכר הטרחה, בין היתר, לאור העובדה כי הסכם הפשרה אינו מביא לפיצוי ראוי לחברי הקבוצה; אינו מפסיק את מנגנון גביית הכספים שנקבע לגביהם בהרשעה פלילית כי נועד לגבות מלקוחות סכומים שרירותיים ומופרזים; התיק לא נוהל ברובו בבימ"ש והממצאים והאכיפה בו היו במישור הפלילי; הפער בין הסעדים שנתבעו ובין הסכום שנפסק לקבוצה בסופו של יום (סעיף 23 (ב) (5) לחוק בתי המשפט).

     

    ד)יש להבהיר בהסכם הפשרה מהם מאמצי האיתור של חברי הקבוצה שייעשו ע"י הנאמן בטרם יסתבר כי לא ניתן לבצע העברה בנקאית לחבר קבוצה. לעמדת היועמ"ש, יש לעשות מאמצים נרחבים לאיתור חברי הקבוצה שכן פרסום בעיתון אינו דרך יעילה לקידום חלוקת הפיצוי נשוא הסדר הפשרה לזכאים לו – חברי הקבוצה.   

     

    ה)הערבות שתינתן לשם הבטחת קיום התחייבויות לביצוע התשלום בהתאם לסעיף 24 להסכם הפשרה צריכה להיות של בנק ישראלי בפיקוח בנק ישראל הכפוף לדין הישראלי.

     

    8.התנגדות ברוך גליק:

    הוגשה התנגדות מטעם ברוך גליק (בנו של שמואל גליק ז"ל). לטענתו, צריכה להיות פורפורציה בין "סכום הגניבה" לסכום הפשרה ואין הדבר כך בהסכם הפשרה ועל כן, הסכם הפשרה אינו הולם ואין ליתן לו יד.

     

    9.התנגדות יורשי הרמן גרשים ז"ל:

    הוגשה התנגדות ביום 26.1.16 ע"י הרמן גרשים ז"ל ע"י יורשתו גב' בתיה בן עמי וע"י ויגה גרשים (בקשה מס' 80). לטענתם, אין לאשר את הסכם הפשרה  ולחלופין, יש לשפרו.

    נטען, כי סכום הפשרה הכולל נמוך, אינו משקף את סכום הכספים שניכו הנתבעים מגמלאות לקוחותיהם ואינו משקף את סיכוני הקבוצה התובעת לו תמשיך בניהול התובענה. הנתבעים היו נכונים בעבר להעמיד קרן לפיצוי קורבנות העבירה על סך 50 מיליון דולר וראוי כי סכום הפשרה לא יפחת מסכום זה; שכ"ט עו"ד מופרז ואינו סביר בנסיבות העניין; באישור הסכם הפשרה יהיה משום מתן הכשר לנתבעים להמשיך לבצע "גניבה ע"י מורשה" או סתם "גניבה"

     

     

     

    וכן עבירות על חוקי הפיקוח של עסקי הביטוח; קיים חשש סביר כי בסיס הנתונים שהיווה בסיס להסכם הפשרה בעניין גובה הפרמיות שניגבו אינו מדויק ובפועל ניגבו פרמיות בשיעורים גבוהים מהמדווח (כפולים); הפחתת סך של 5,356,000 ₪ מסכום הפשרה העומד לחלוקה ללקוחות הנתבעים אינו צודק ואינו ראוי. כמו כן, יש לבצע מיון פרטני בין הלקוחות שהוראת הקבע שלהם לטובת BGA  לפסוק להם פיצוי יחסי בהתאם לכספים שהצליחו להציל מיד הנתבעים.   

    יודגש, כי בעבר ביקשו יורשי גרשים ז"ל לצאת מהקבוצה כיוון שהגישו תביעה נגד חלק מהנתבעים בבית המשפט המחוזי מרכז בת.א. 30759-07-11 (בקשה מס' 43).

    משנדחתה תביעתם האישית, הגישו בקשה לחזור לקבוצת התובעים ובקשתם אושרה.

    כלומר בהעדר תובענה ייצוגית, ליורשי גרשים ז"ל אין זכות לקבל ולו אגורה אחת מהנתבעים.

    הם הגישו תביעה על סך 3,240,961 ₪ בשנת 2011, וביום 23/10/13 דחתה כב' השופטת טולקובסקי את תביעתם.

    לעניין זה אפנה לסעיף 70 לפסה"ד בעניינם:

    "מהנימוקים המפורטים ראיתי לקבוע כי מכח פסק הדין בדנ"פ 2334/09 הנ"ל, התובעים זכאים להשבת סכומי הפרמיות שנגבו מהם ביתר, מעבר לפרמיות שהיו נגבות על ידי חברת 

    ביטוח חיצונית לביטוח הסיכון של פטירה פירעון יתרת ההלוואה וזאת לגבי התקופה שמיום 18.7.04 (שבע שנים עובר להגשת התביעה), ועד למועד פירעון ההלוואות.

    יחד עם זאת, התובעים לא הוכיחו את גובה הנזק ולא הגישו חוות דעת של מומחה בדבר גובה הסכומים שנגבו מהם ביתר, מעבר למקובל בשוק הביטוח לכיסוי הסיכון של תמותה בטרם פירעון יתרת ההלוואה. בנסיבות אלה דין התביעה להידחות בשל אי הוכחת הנזק הנטען".

     

    בא כוחם של יורשי גרשים ז"ל, עו"ד פישהנדלר ביקש לצרפם חזרה לקבוצת התובעים המיוצגים לאחר שנדחתה תביעתם האישית והם הוחזרו לקבוצה.

     

    10.בא כוחם של יורשי גרשים, עו"ד פישהנדלר ביקש להחזיר לקבוצת התובעים גם את הגב' חנה לובלינג (בקשה מס' 84).

     

     

     

     

     

    תביעה על סך 989,548 ₪ שהוגשה ע"י לובלינג נגד חלק מהנתבעים נדחתה ביום 21/1/16 בבימ"ש השלום בתל אביב (ת.א. 11567-01-10).

    משהודיע בא כוחה כי אין בכוונתה לערער על פסה"ד, היא צורפה בהסכמה חזרה לקבוצה.

     

    11.התנגדות עו"ד ד"ר איילת גייר הוגשה ללא יפוי כח ובשם 14 לקוחות, שחלקם מנוחים. (בקשה מס' 79).

    ד"ר גייר ייצגה לקוחות בתביעות נגד פרי והארגון.

    נטען כי הסכם הפשרה מיטיב אך ורק עם הנתבעים ואינו מעניק דבר לקבוצה וכי צריך להיות יחס בין סכום הגניבה לסכום ההשבה בפשרה.

    ד"ר גייר יצגה לקוחות בעניין קרולינסקי ובעניין סידרנסקי.

    בעניין זה אציין, כי שתי תביעות אלו הוגשו בסכומים שונים.

    בתביעת סידרנסקי הוגשה תביעה על סך כ- 4.9 מיליון ₪ והתביעה התקבלה על סך 991,973 ₪ בלבד (ערעור על פסק הדין תלוי ועומד במסגרת ע"א 909/16).

    גם מתביעות יורשי גרשים ז"ל ותביעת הגב' לובלינג שנדחו, ניתן להבין כי אין מדובר במקרה שבו קיימת זכאות לסכום אחיד לחברי קבוצת תובעים. בהסדר הפשרה הוסכם על מנגנון של פרישה מהקבוצה, ומי שלא היה מעוניין להימנות על הקבוצה רשאי היה לעשות כן ופסה"ד לא היה מחייב אותו.

    דוקא מהדוגמאות שהוצגו ע"י עו"ד ד"ר גייר עולה כי קיימת דרך חלופית אפשרית למי שלא יהיה מעונין להימנות על קבוצת התובעים הייצוגיים.

     

    12.בקשה לצאת מהקבוצה: (בקשה מס' 81):

    פירחה וסם לטנר ביקשו לפרוש מהקבוצה, וביקשו כי תישמר להם הזכות לחזור לקבוצה אם יוצג הסכם משופר.

     

    13.ההצעה המשופרת

    בדיון שהתקיים ביום 28.2.16 בנוכחות ב"כ הצדדים וב"כ חלק מהמתנגדים ובאת כוח היועמ"ש, לאחר שנשמעו עמדות הצדדים בנוגע להסדר הפשרה הוצעה ע"י עו"ד שרף הצעה משופרת, שהועלתה על הכתב בפרוטוקול כדלקמן:

     

     

     

     

    "לאחר ההפסקה, בעקבות פנייתו של בית המשפט לפני ההפסקה, ועל יסוד הדברים כפי שהוחלפו בזמנו עם פרקליט המדינה, במיוחד לתקן ולהוסיף לסעיף 7.3 להסכם את הפסקה הבאה:

    על אף זכותה של B.G.F להמשיך ולגבות את מלוא התשלומים מהלקוחות הקיימים עד לסוף תקופת לוח הסילוקין של כל לקוח, לפנים משורת הדין ולנוכח פנייתו של בית המשפט הנכבד, מסכימים הנתבעים כי הגבייה מקבוצת הלקוחות הקיימים על ידי B.G.F תיפסק בתום 6 שנים מיום אישור ההסדר על ידי בית המשפט הנכבד".

    בכך יש כמובן תרומה נוספת מצד הנתבעים הטעמים להצעה הם:

    א)פניית בית המשפט הנכבד אשר הציע לבחון אם הנתבעים מוכנים להעלות את התועלת הכללית בהסדר לטובת כלל התובעים.

     

    ב)מבקש להדגיש כי חבריי ב"כ התובעים לא יכלו לפנות אלי בדרישה להשיא תרומה זו, שכן מדובר בקבוצות הקיימים אשר להם חוב קיים שגם אם השלימו את תשלומיו עד לסוף לוחות הסילוקין הוא לא יפרע במלואו וכמו כן הם גם לא יכלו לפעול בבקשה שתעדיף שתפלה חלק מחברי הקבוצה הלקוחות הקיימים על פני הלקוחות האחרים.

    אנו מוכנים לעשות זאת כדי להשלים את המהלך.

     

    כמו כן לאור פניית בית המשפט אני מוכן להוסיף לסעיף 7.4 את הפיסקה הבאה:

    ”מבלי לגרוע מהאמור בסעיף 7.4 בהסדר, מוצהר כי:

    א)לB.G.A קיימת זכות כדין לגביית מלוא התשלומים על פי לוחות הסילוקין גם מקבוצת הלווים אשר הבנק הגרמני הפסיק בחודש ינואר 2015 את העברת התשלומים לB.G.A או לפקודתה.

     

    ב)מבלי לגרוע מהזכות האמורה לעיל, ולאולם לנוכח הפגיעה במערך הגבייה של B.G.A על ידי הבנק הגרמני מלקוחות B.G.A שטרם השלימו את הסילוק חובותיהם על פי לוח הסילוקין עוד בחודש ינואר 2015, ולנוכח העלויות הכבדות והקשיים הנוספים בהקמה מחדש של מערך גביית חילופית, מצהירים הנתבעים,

     

     

     

    כי הם ימצו את זכויותיהם כלפי הבנק הגרמני והם לא יפעילו ולא יקימו מערך גבייה חילופי או מערכת תביעות כנגד קבוצת הלקוחות הנ"ל לא עתה ולא בעתיד. ובכך יבוא נושא זה לסיומו ביחסים שבין הנתבעים ובין קבוצת הלקוחות.

    אנו לא ניזום נגד הלקוחות הנ"ל הליכים כלשהם לרבות בהליכים שאנו ננקוט כלפי הבנק הגרמני. לא נבקש לצרף את הלקוחות הללו כבעלי דין בתובענה כלשהי שהגשנו או נגיש נגד הבנק הגרמני.

     

    ג)על אף האמור לעיל להסרת ספק יובהר, כי כל לקוח שיפרוש מהקבוצה או כל לקוח שימשיך ו/או יגיש הליכים משפטיים כנגד מי מהנתבעים, נשמרת גם זכותה של B.G.A וכל הנתבעים להעלות נגדו כל טענה ולנקוט נגדו בכל הליך".

     

    הצעה זו תכונה: "ההצעה המשופרת".

    ההצעה המשופרת התיחסה בעיקרה ללקוחות ה- BGF וחידדה את נושא הפסקת הגבייה מלקוחות ה-BGA באופן מיידי.

     

    14.לאחר הדיון הודיעה עו"ד נרי מטעם היועץ המשפטי לממשלה, כי היא עדיין עומדת על עמדתה לפיה יש להפסיק את גביית הכספים לאלתר; ולא רק בעוד 6 שנים גם ביחס ללקוחות ה- BGF.

    כמו כן יש לטענתה להפסיק את התביעות והליכי ההוצל"פ נגד הלקוחות הקיימים שהפסיקו את התשלומים ויש לוותר על הקיזוז שהוסכם עליו בסעיף 25.1 להסדר הפשרה, שכן קיזוז זה מקטין סך העולה על 5 מיליון ₪ מסכום הפשרה.

    עו"ד נרי ביקשה, שהנתבעים יבהירו, כי גביית הלוואת BGA תופסק מכל קבוצת הלקוחות הקיימים.

    כלומר – מכל 1,113 הלקוחות שצוינו בסעיף 17.1 להסכם הפשרה.

     

    ב"כ הנתבעים הסכימו כי ההצהרה שנרשמה ביחס להפסקת הגבייה מהלקוחות הקיימים בעניין ה- BGA תתייחס לכל 1,113 הלקוחות הקיימים. (זאת למרות שלטענתם אין צורך בהבהרה שכזו, שכן מתוך 1,113 הלקוחות הקיימים, לגבי 611 לקוחות הופסקה הגביה

     

     

     

    בינואר 2015 בשל פעולות הבנק הגרמני למרות שלא פרעו מלוא חובם ל- BGA, 502 הלקוחות הנוספים סיימו לשלם חובם ל- BGA לפני ינואר 2015, מששילמו חובם, כלל לא ברור, מדוע יש להצהיר שלא יגבו מהם את חובם?).

     

    15.אישרתי לב"כ התובעים להגיב להודעת ב"כ היועמ"ש.

    ב"כ התובעים הדגיש, כי הכספים שנגבים מהלקוחות הקיימים אינם כספים שזוהו בהליך הפלילי ככספי הגניבה.

    כב' השופט ריבלין בהחלטה שדחתה את בקשת פרי ז"ל למשפט חוזר (מ"ח 8618/11 ישראל פרי נ' מדינת ישראל, (סעיף 14) קבע, כי: "...למותר לציין כי גביית חסר מלקוח אחד אינה מתקנת את העוול שבגביית היתר מלקוח אחר...".

     

    ב"כ התובעים הדגיש, כי בהליך אזרחי (להבדיל מההליך הפלילי שהתנהל), יהיה צורך להכריע בעבירת הגנבה ביחס לכל אחד ואחד מהלקוחות.

    לטענתו, ההתנגדות של ב"כ היועמ"ש הדורשת הפסקת גבייה איננה מבוססת על בדיקה כלשהי, מה עוד שהאקטואר מטעם התובעים הייצוגים בדק ומצא שאין גביית יתר. נהפוך הוא – קיימת גביית חסר בסכומים גבוהים ביותר.

    ב"כ התובעים מדגיש, כי דוקא העתרות לעמדת היועמ"ש בדבר הפסקת גבייה מלקוחות קיימים תיצור פיצול התובעים לשתי תתי קבוצות שונות:

    א)אלו שסיימו לפרוע הלוואות שניתנו להם.

     

    ב)אלו שלא סיימו לפרוע הלוואות שניתנו להם.

     

    הפסקת גבייה לאלו שלא סיימו לפרוע הלוואתם תיתן הטבה נוספת לאלו שלא סיימו לפרוע ההלוואות. מה עוד שלפי בדיקת אקטואר התובעים לאותה קבוצה לא נגרם נזק בר השבה, כך שאין מקום להפלותה לטובה.

     

    הודגש, כי קיזוז הכספים, עליו הוסכם בהסדר הפשרה הוא פועל יוצא של חובת אותם לקוחות לשלם לנתבעים, והמדינה לא מסבירה מדוע יש להעדיף דווקא קבוצה זו.

     

     

     

     

    16.לאחר שעיינתי במכלול הטענות הגעתי למסקנה ולפיה יש לאשר את הסכם הפשרה על פי ההצעה המשופרת בשינוי קל בנוגע לגמול לשכה"ט וזאת לאור הנטען ע"י ב"כ התובעים וב"כ הנתבעים, ובעיקר מהנימוקים הבאים:

    (1)גילם של התובעים:

    עסקינן בתביעה שהוגשה בשנת 2008.

    חלקם מחברי הקבוצה אינם עוד בין החיים, ואלו שנותרו בחיים – מבוגרים ויש אינטרס מובהק לסיים ההליך במהרה בעניינם, כאשר הם עודם בין החיים.

    יובהר, כי למרות שחלק מהמתנגדים להסכם טענו, כי העובדה שההליך מצוי רק בראשיתו (ככל שלא יאושר ההסכם), נובעת ממחדל של ב"כ התובעים הייצוגים, הרי אין כך הדבר.

     

    כפי שפירטתי בהשתלשלות ההליך המשפטי, לא היו עיכובים הנובעים דווקא מהתנהלות ב"כ התובעים. היתה המתנה לתום ההליך הפלילי ולאחר מכן נוהל הליך גישור ממושך, רציני וענייני – זו הסיבה לכך שאנו מצויים בשנת 2016 בשלב הדיוני המקדמי.

     

    (2)מורכבות ההליך וסיכונים העומדים בפני התובעים:

    ככל שההסכם לא יאושר, יהיה על התובעים לנהל הליך מורכב ומסובך, שסיכונים רבים בצידו.

    אקטואר מטעם התובעים בדק במסגרת הליך הגישור את הנתונים המספריים והגיע למסקנה ולפיה גם אם הלקוחות הקיימים שטרם סיימו לשלם חובם יחויבו בסכום פרמיות ביטוח חיים על בסיס "מחיר שוק" ולא כפי שחויבו בפועל, גם אז קבוצת לווים זו נותרת חייבת למלווה מאות מליוני אירו.

    חוות דעת זו עשויה להקשות בהחלט על התובעים בתביעתם. מה עוד שחוו"ד האקטואר מטעם הנתבעים מצביעה על יתרת חוב גבוהה בהרבה. יודגש כי המתנגדים לרבות ב"כ היועמ"ש, לא סתרו את הנתונים המספריים הללו.

     

    חברת BGA התחייבה בהסדר הפשרה לוותר על חלק מהתשלומים האחרונים שמגיעים לה מהלקוחות הקיימים, עד לסכום הטבה שפורט בהסדר וזאת בסכום כולל של כ- 5,356,637 ₪ ועל כן סוכם כי הסכום יקוזז מיתרת החובה של קבוצת לקוחות אלו ל- BGA.

     

     

     

    ההצעה המשופרת מיטיבה גם עם לקוחות ה- BGA וגם עם לקוחות ה- BGF.

    כאשר בוחנים את סיכויי התביעה, יש לקחת בחשבון גם את העובדה שלנתבעים יש טענות סף כבדות משקל שיהיה צורך להכריע בהן, ככל שהסכם הפשרה לא יאושר.

    אמנם, כב' השופט בנימיני קבע, כי טענות אלו לא תידונה כטענות סף אלא תיבחנה במסגרת ההליך, אך בר"ע על החלטה זו עדיין תלויה ועומדת בביהמ"ש העליון, וכן – גם אם ההחלטה תישאר על כנה, עדיין ישאר הצורך להכריע עניינית בטענות הסף בסופו של יום.

    לעניין בחינת סיכוי התביעה יש להוסיף גם את העובדה שתביעות רבות שהוגשו נגד הנתבעים נדחו. כך גם תביעותיהם של לובלינג וגרשים. בימ"ש בדק ומצא, כי לא הוכיחו תביעתם.

    פסקי הדין שהוצגו לעיוני ע"י המתנגדים במסגרתם התקבלו תביעות הלקוחות נגד הנתבעים, למיטב ידיעתי ובדיקתי אינם חלוטים.

     

    (3)סיכויי גבייה וסכום הפשרה:

    ב"כ התובעים הדגישו כי אין די בכך שינתן פס"ד בסופו של יום על סכום גבוה מסכום הפשרה, שעה שיהיה קושי לממשו ולגבות כספים מכוחו.

    הודגש, כי סכום הפשרה (75 מיליון ₪) מבוסס על הצעת המגשרת, וכי על פי בדיקת האקטואר מטעם התובעים נשארו הלקוחות שלא פרעו הלוואותיהם חייבים מעל 343 מיליוני אירו, שעה שלפי בדיקת האקטואר מטעם הנתבעים הם נותרו חייבים מעל 500 מליוני אירו.

    נטען, כי הוצאות שנפסקו נגד הנתבעים (או מי מהם) בהליך אזרחי מסוים לא שולמו, ואם קיים קושי לגבות עשרות אלפי ₪ מהנתבעים, נקל לתאר את הקושי בגביית עשרות מליוני ₪ או מאות מליוני ₪.

     

    (4)ספק אם ההליך מתאים לתביעה יצוגית:

    לרוב אין מנהלים הליך ייצוגי, כאשר לכל אחד מחברי הקבוצה עומדת עילת תביעה בסכומים גבוהים מאוד ושונים, כאשר יש צורך לבחון את המערכת העובדתית של כל אחד ואחד מחברי הקבוצה.

     

    במקרה דנן, אם נקבל דווקא את טענת ב"כ המתנגדים, כי בתי משפט פסקו מאות אלפי ₪ לתובע בודד, הרי שיש בכך משום חיזוק לטענה, כי ההליך אינו מתאים לבירור בדרך של תביעה ייצוגית ומי שמבקש להוכיח תביעתו, היה עליו לטרוח ולעשות כן באופן פרטני.

     

     

     

     

    כפי שכבר ציינתי לעיל, ניתן היה לפרוש מהקבוצה ומי שמעוניין בכך יכל להגיש תביעה על מלוא הסכום שהוא סבור כי מגיע לו מהנתבעים או מי מהם.

    בענין זה אזכיר, כי לובלינג ועזבון גרישם ז"ל נאלצו להצטרף חזרה לקבוצת התובעים, לאחר שבתי משפט דחו תביעותיהם האישיות.

     

    (5)קבלת ההתנגדויות פירושה הטבה נוספת ללא הצדקה לתת קבוצה הלקוחות שלא סיימו לפרוע את ההלוואות שניתנו להם:

    בתי משפט נתנו פסקי דין ולפיהם לקוחות מסוימים נותרו חייבים כספים למי מהנתבעים.

    הזוכים נקטו בהליכי הוצאה לפועל למימוש פסקי הדין נגד אותם לקוחות.

    ההסדר וההצעה המשופרת כוללים הפסקת גבייה של חלק מהחוב.

    הנתבעים אינם מסכימים לוותר על מלוא חוב שנקבע בפסקי דין חלוטים.

    כפיית ויתור על הפסקת הגבייה מיידית הן מלקוחות BGA והן מלקוחות BGF, פירושה מתן הטבה נוספת לאלו מחברי הקבוצה שהפסיקו לשלם חובם, על דעת עצמם על פני אלו ששילמו כספים על פי הסכמים ועל פי פסקי דין.

    מובן שבימ"ש היה מברך על כך, לו היו הנתבעים מסכימים להגדיל את סכום הפיצוי ולהיטיב עם כלל חברי הקבוצה, אך עובדתית – הנתבעים אינם מסכימים להגדיל את הסכום עליו הוסכם בהסכם הפשרה. "הסכם פשרה" כשמו כן הוא. הוא נוקב בתנאים שהצדדים הסכימו להם.

     

    ניתן כמובן עקרונית שלא לאשר הסכם הפשרה, כיוון שיתכן ובפסק דין מנומק שיינתן בעוד מספר שנים, ייפסק בסופו של יום סכום פיצוי גבוה יותר, אך אינני סבורה שאפשרות זו תיטיב עם חברי הקבוצה.

    יש לשקלל את מכלול הסיכויים והסיכונים בניהול ההליך לגופו וכן בגביית הסכום לאחר מתן פסק דין (ככל שינוהל הליך לגופו) ודומני, כי טוב יעשה לטובת חברי הקבוצה אם יקבלו עתה את הסכום שהוצע בהסכמה, בבחינת "טוב ציפור אחת ביד מאלף ציפורים על העץ".

     

    17.באשר למינוי בודק:

    לא מצאתי לנכון למנות בודק בהתחשב בתוצאות בדיקת האקטוארים מטעם שני הצדדים במסגרת הליך הגישור, מה עוד שסכום המסגרת של ההסדר הוצע בהליך הגישור הממושך.

     

     

     

     

    ב"כ היועמ"ש אינה מתנגדת לסכום עצמו "בפה מלא", אלא מתנגדת לקיזוזים ממנו ולניכוי גמול ושכ"ט ממנו, וכן להמשך עקרוני של הגבייה.

     

    18.באשר לגמול ושכ"ט:

    כאשר פוסקים גמול ושכ"ט עו"ד יש להתחשב, בין היתר, בטרחה שטרחו התובע ובא כוחו ובסיכון שנטלו על עצמם בניהול ההליך, במורכבות ההליך ובחשיבותו הציבורית. בימ"ש בוחן אף את הפער בין הסעד הנתבע לבין סכום הפשרה. יש גם למנוע מצב שבו גובה גמול ושכ"ט יפחית באופן בלתי סביר את טובת ההנאה שתצמח לקבוצה מהסכם הפשרה.

     

    במקרה דנן כל אחד מבאי כוח התובעים שילם מכיסו 100,000 ₪ בגין הוצאות הגישור (סך הכל: 200,000 ₪). כמו כן הודיע עו"ד לוי כי שילם מכיסו את הוצאות האקטואר.

    גם לב"כ התובעים ברור, כי פסיקת סכום פיצוי גבוה יותר בפסק דין היתה מובילה לפסיקת שכ"ט גבוה יותר. (מדובר באחוזים מסכום הפיצוי) אך משהבינו כי זהו הסכום המקסימלי שהנתבעים מוכנים לשלם בהסכמה, על מנת להותיר את כל פרשת הפנסיה הגרמנית מאחוריהם, הסכימו גם ב"כ התובעים להביע גישה פרקטית ולהגיע להסכמה שתיטיב עם חברי הקבוצה עד כמה שאפשר בנסיבות הקיימות.

     

    הסכומים שהומלצו לגמול ושכ"ט עו"ד הם נכבדים ומנוכים מסכום הפשרה. לאחר שבחנתי את מכלול הנסיבות; אני מוצאת לנכון לאשר לגב' שרה בן שושן גמול בסך 200,000 ₪ ולמר ראובן כהן גמול בסך 200,000 ₪. שכ"ט עוה"ד שיש לפסוק הוא הן בגין עבודתו של עו"ד לוי והן בגין עבודתו של עו"ד אבירם. למרות היותנו מצויים בשלב המקדמי של ההליך; היו צריכים עוה"ד להשקיע משאבים, זמן רב ועבודה מקצועית הן בניהול ההליך בבימ"ש והן בניהול הליך הגישור. טרחה נוספת אמורה להגרם גם בשלב ביצוע ויישום הסכם הפשרה.

    לפיכך, אני מאשרת את מנגנון תשלום שכה"ט אשר הוצע; אך מפחיתה את התשלום מ- 15% בתוספת מע"מ ל- 13% בתוספת מע"מ.

     

    לא מצאתי פגם בהמצאת ערבות של הנתבעים לתובעים באמצעות בנק ספרא.

     

     

     

     

     

     

     

    20.לסיכום:

     

    א.לאור האמור לעיל, אני מאשרת הסדר הפשרה בתוספת ההצעה המשופרת ונותנת לו תוקף של פס"ד.

     

    ב.הצדדים יפרסמו הודעה בדבר אישור הסדר הפשרה כקבוע בסע' 25 (א) (4) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו – 2006. ההודעה תפורסם בתוך 15 יום בשני עיתונים יומיים רבי תפוצה.

     

    ג.המזכירות תשלח העתק פסה"ד בצרוף הסדר הפשרה למנהל בתי המשפט לשם רישום בפנקס התובענות הייצוגיות וכן תשלח פסה"ד לב"כ הצדדים.

     

     

     

    ניתן היום, י"א ניסן תשע"ו, 19 אפריל 2016, בהעדר הצדדים.

     

    Picture 1

     

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ