הרשעה בגרימת מוות ברשלנות תחת הריגה ונהיגה בשכרות

מבוא

1. בפתח הכרעת הדין אני מודיע על זיכויו של הנאשם מעבירת ההריגה ומהעבירה של נהיגה בשכרות. כפי שיורחב להלן, החלטתי להרשיע את הנאשם בעבירות אחרות והן גרימת מוות ברשלנות ועבירות נלוות אחרות.

כללי

2. בתאריך 7.1.12 בסמוך לשעה 01:20, התרחשה תאונת דרכים קטלנית בכביש 762 בין כפר חסידים לטבעון. הנאשם, שנהג במונית אותה עת, התנגש חזיתית ברכב שנסע בנתיב הנגדי. כתוצאה מהתאונה נהרגה הגב' זיוה קמחי (להלן: המנוחה) שישבה במושב האחורי ברכב שנסע בנתיב הנגדי.

אחריותו של הנאשם לתאונה לעיל היא הסוגיה המונחת לפניי במסגרת הליך זה.

בקצרה, טוענת המאשימה כי הנאשם נהג אותה עת במונית כאשר הוא שיכור, כהגדרת מונח זה בדין.

עוד נטען, כי על רקע שכרותו של הנאשם סטתה המונית לשול הדרך הימני, פגעה בגדר הבטיחות ולאחר מכן הוסטה המונית שמאלה לעבר הנתיב הנגדי – שם פגעה ברכב שנסע בנתיב הנגדי ובו נסעה המנוחה.

הנאשם אישר את הקשר בין התאונה לבין מותה של המנוחה, אך העלה מספר טענות חילופיות אשר מוליכות למסקנה כי אינו אחראי, לשיטתו, למותה של המנוחה.

טענות הנאשם תידונה להלן ואציגן כעת בתמצית:

ראשית, נטען כי המאשימה לא הוכיחה שהנאשם היה שיכור. בהקשר זה, הועלו טענות הן כנגד ההליך בו ניטל דמו של הנאשם (נטען, כי דגימת הדם ניטלה שלא כדין וללא קבלת הסכמתו) והן כנגד "שרשרת הדם" - במובן זה שלא הוכח כי הדם שנבדק היה אכן דמו של הנאשם;