התנגדות לצוואה

המנוחה, י.כ ז"ל, הלכה לעולמה ביום 28.2.2010 (להלן: "י. ז"ל" ו/או "המנוחה").

המנוחה הותירה אחריה צוואה בעדים מיום 26.2.2010 (להלן: "הצוואה"), דהיינו הצוואה נערכה כיומיים טרם פטירת המנוחה.

צוואה זו של המנוחה הוגשה לקיום על ידי התובע, הוא בנה היחיד של המנוחה, מר א.ד.כ (להלן: "א." ו/או "התובע" ו/או "הבן").

הוגשה התנגדות לקיום הצוואה. המתנגד לקיום הצוואה הינו בעלה של המנוחה, מר מ. מ. (להלן: "מ." ו/או "המתנגד" ו/או "הבעל").

תחילה יכריע בית המשפט לעניין ההתנגדות אשר הוגשה לקיום צוואת המנוחה.

עובדות כללי

1. התובע הגיש בקשה לקיום צוואתה האחרונה של אמו המנוחה, זו אשר נערכה כיומיים טרם פטירתה ומהווה לטענת התובע, רצונה האחרון. עסקינן בצוואה בעדים ואשר העדים לה הינם עו"ד ר.ע והגב' ג.ד (אחותה של המנוחה).

בצוואתה זו של המנוחה הורתה היא, כי ראשית ישולמו מעזבונה כל הוצאות הקבורה, המצבה וכן החובות הקיימים.

את כל יתרת עזבונה מכל סוג ומין שהוא הורתה המנוחה לבנה, הוא התובע.

כן הורתה המנוחה כי אם לתובע לא יהיו ילדים, מותר עזבונה לאחר שימוש התובע בו, יועבר לאחיה ואחיותיה.