ת"א
בית המשפט המחוזי חיפה
|
15400-12-08
30/03/2015
|
בפני השופטת:
ברכה בר-זיו
|
| - נגד - |
התובע:
ש.א.
עו"ד גב' נבות ואח'
|
הנתבעת:
המאגר הישראלי לביטוחי רכב "הפול"
עו"ד ע. שגיא ואח'
|
| פסק דין |
1.התובע, יליד 4.5.84, הגיש נגד הנתבעת תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו עקב תאונת דרכים מיום 20.8.08 שארעה לו כרוכב אופנוע. הנתבעת הודתה בקיום כיסוי ביטוחי ובחבותה לפצות את התובע והמחלוקת בין הצדדים היא בשאלת נזקי התובע והפיצויים להם הוא זכאי.
2.בעקבות התאונה התובע פונה באמבולנס לבי"ח איכילוב, שם אובחנה פגיעה רב מערכתית. בחדר המיון זוהתה פרפלגיה מלאה עם חוסר תחושה מרמה T6 ובצילום זוהו שברים רבים. התובע נותח ביום 24.8.08. במהלך הניתוח בוצע קיבוע של השברים בעמוד השדרה ובעצמות הפנים. מאחר שנגרם לתובע נקב בריאות, ואלה נתמלאו דם, נוקזו נוזלים מהריאות מספר פעמים. בתאריך 11.3.09 הועבר התובע לבי"ח שיבא למחלקת שיקום.
ביום 28.7.09, כעבור 342 ימי אישפוז, שוחרר התובע לביתו.
3.בתיק זה מונו מומחים בתחום העיניים, בתחום הפסיכיאטריה ובתחום השיקומי.
הנכות
4.פרופ' בנימין מילר, המומחה בתחום העיניים, קבע בחוות דעתו כי:
"מדובר בגבר צעיר אשר לרוע מזלו שבר את עמוד השדרה בתאונת דרכים ונשאר במצב של פרפה פלגיה. בנוסף לכך, נחבט בארובת עין ימין וכתוצאה מכך נשברה רצפת הארובה והשריר הישר התחתון נפגע ותנועתו נשארה מוגבלת. א' ש' נותר עם ראייה כפולה במבט ימינה ולמעלה, אשר מתוקנת לפחות חלקית על ידי משקפיים עם עדשות פריזמטיות. ראייה כפולה זו מטרידה אותו מאוד עד כדי צורך בעצימת עין שמאל כדי להתגבר עליה. נשארה לו מבחינת העיניים, נכות של 15% עקב הראייה הכפולה במבט להיקף שדה הראייה העליון והימני, על פי סעיף 57(2) של תקנות המוסד לביטוח לאומי".
5.פרופ' לאון גרינהאוס, המומחה בתחום הפסיכיאטריה, תאר בחוות דעתו את ממצאי בדיקתו כדלקמן:
"אדם שכתוצאה מתאונת דרכים משותק בחלקו התחתון של הגוף. כתוצאה מכך מתנייד בכיסא גלגלים. מתאר מצב גופני ונפשי מורכב. נזקק לעזרה כדי לעבור לכיסא הגלגלים. סובל מהתכווצויות מכאיבות של הגפיים התחתונות. כתוצאה גם מפיל דברים שמחזיק. קיימות דליפות שתן וצואה. נזקק לטיטולים באופן קבוע. סובל מדלקות חוזרות בדרכי השתן. למרות שבאשפוזים לא אובחן פגם קוגנטיבי משמעותי טוען שהזיכרון שלו נפגע ובמיוחד הזיכרון לטווח הקצר. קובע לעצמו משימות ושוכח מה קבע, לא זוכר פרטים של סרטים ועוד. כתוצאה מהמוגבלויות הפיזיות מאוד מיואש. הסתגר חברתית ולא אוהב לצאת כמעט. כל הזמן חושב על עתידו ואיך מצבו יגביל אותו מאוד בעבודה, בקשר עם נשים, ביכולת שלו להקים משפחה ולגדל ילדים. בנוסף למצב הרוח הירוד מתקשה גם לישון. מוסר שבתקופת האשפוז הדיכאון היה הרבה יותר קשה. תיאר שאז היה מיואש מאוד, כעס רב הזמן, שהתייחס מאוד לא יפה לסובבים אותו.
נראה כפי גילו ומשתף פעולה. רזה. על כסא גלגלים. מתמצא בכל המושגים. אפקט תקין אך מעלה הרבה דאגה לגבי עתידו וכעס על גורלו. התפקוד הקוגנטיבי מאוד איטי. מבצע פעולות מתמטיות פשוטות עם טעויות. את החישובים הוא מבצע באיטיות רבה, לא מצליח לבצע פעולות חיסור פשוטות (כמו קבלת עודף אחרי תשלום). השיפוט הינו תקין (מפרש טוב פתגמים). ללא הפרעות בתוכן או בתהליך החשיבה.
מר א' ש' היה בחור נורמטיבי לפני התאונה מתאריך 20.8.02. את לימודיו בתיכון סיים בהצלחה חלקית ואת שירותו בצה"ל עבר בהצלחה למרות שתיאר סימפטומים פוסט טראומתיים שהופיעו לאחר מבצע עופרת יצוקה. לסימפטומים פוסט טראומתיים אלו אין השפעה על מצבו הנוכחי. הוא תכנן להתגייס למשטרה ובמקביל היה אמור להתחיל קורס מדריכי חדר כושר. התאונה מתאריך 20.8.08 שינתה את תוכניותיו מקצה לקצה. מצבו הגופני והנפשי היום מאוד רעועים והוא מוגבל פיזית ונפשית ואינו מתפקד באופן עצמאי. המוגבלויות הפיזיות מובילות למוגבלויות נפשיות משמעותיות. למעשה מאז התאונה הוא שרוי במצב דכאוני משמעותי. חש מדוכא, בוכה לעיתים קרובות, כועס על עצמו ועל המצב ולא מאמין שיש עתיד כלשהו עבורו. כבר במחלקת שיקום נוירולוגי הוצע לו טיפול תרופתי נגד דיכאון וגם פסיכו תרפויטי, לא ברור עד כמה השתמש באופציה זו ואם כן זה עזר. הוא התלונן על קשיים קוגנטיביים ושל זכרון. ממצא זה לא תואר בתיק הרפואי למרות שהחולה טען שנעשו לו בדיקות במחלקת השיקום בשיבא. בבדיקה התרשמתי שקיימת אפשרות של פגיעה קוגנטיבית P0ST-TBI ולכן ההמלצה לבצע מבחנים נוירו קוגנטיביים. מבחינה אבחנתית מדובר ב: