השופטת א' פרוקצ'יה:
1. ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (סגן הנשיא פיזם וכב' השופטים י. כהן ור. ש. צמח) בו הורשעו שלושת המערערים בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, שוד, ורצח. המערערים 1 ו-2, הורשעו פה אחד בעבירות האמורות. המערער 3 הורשע בעבירות אלה ברוב דעות כנגד דעתו החולקת של השופט כהן אשר היה סבור כי יש לזכותו מאשמה. על שלושת המערערים נגזר עונש מאסר עולם בגין עבירת הרצח וכן 5 שנות מאסר במצטבר בגין מעשי הקשר והשוד. על המערער 1 נגזרו 15 חודשי מאסר נוספים בגין עונש מאסר על תנאי שהופעל במצטבר.
הרקע
2. בתאריך 28.12.00 בסביבות השעה 14:30 נתגלתה גופתו של המנוח, איליה פייגלמן בביתו בקרית חיים. את הגופה גלתה חברתו לחיים שהתגוררה עמו ביחד עם בנה הקטין. המנוח נדקר למוות במהלך ביצוע שוד אלים בביתו. מותו נגרם לאחר שנדקר כ-20 פעמים בכל חלקי גופו, כאשר דקירות בלבו וריאתו הביאו למותו.
לאחר חקירה משטרתית ענפה, הוגשו אישומים כנגד ארבעה נאשמים - כנגד שלושת המערערים בהליך שלפנינו, וכנגד שותפם למעשי העבירות, דימיטרי קוזורוב (להלן - "דימיטרי") שמשפטו התנהל בנפרד.
ביום 4.6.01 הרשיע בית המשפט המחוזי בחיפה את דימיטרי בביצוע רצח, קשירת קשר לביצוע פשע ושוד וכן באישומים נוספים נגדו שצורפו להליך זה שעניינם החזקת סם מסוכן מסוג הרואין, ושני אישומים בעבירות גניבה. הוא נדון למאסר עולם בגין עבירת הרצח ול-7 שנות מאסר במצטבר בגין העבירות הנוספות בהן הורשע (ת.פ. (חיפה) 138/01 מדינת ישראל נ' דימיטרי קוזירוב, תק-מח 2001(2) 8174). ביום 5.5.03 דחה בית המשפט העליון את ערעורו של דימיטרי על חומרת עונשו (ע"פ 6535/01 דימיטרי קוזירוב נ' מדינת ישראל, פד"י נז(3) 562).
העובדות
3. זוהי מסכת העובדות כפי שנקבעה בדעת הרוב בבית המשפט המחוזי: בין המערער 3 (להלן - "אולג") לבין המנוח היתה היכרות. אולג הגה את הרעיון לשדוד את המנוח, אשר על פי השמועה החזיק בביתו כספים בהיקף משמעותי. במסגרת קידום רעיון השוד, נוצר קשר בין חברי קבוצת הקושרים - אולג, דימיטרי, מערער 1 (להלן - "ארקדי") ומערער 2 (להלן - "איגור"). לצורך קידום הקשר הפלילי, שכנע אולג את המנוח כי אנשי פרסום מהטלויזיה הרוסית מבקשים להיפגש עמו ובאמצעותם יוכל לפרסם מוצרים אותם הוא משווק. במסגרת מהלך זה, כבר ביום 25.12.00, שלושה ימים לפני מועד ביצוע העבירות, הגיעו הארבעה אולג, דימיטרי, ארקדי ואיגור לקרבת ביתו של המנוח. אולג יצר קשר טלפוני עם המנוח, אשר הסכים להיפגש עמו. באותו מועד נפגש אולג ביחידות עם המנוח בדירתו, וניצל פגישה זו לסיור מקדים במקום כדי ללמוד פרטים לגבי מבנה הדירה ותכולתה, שגרת יומם של בני הבית, ושאר פרטים הנדרשים לצורך תכנון השוד הצפוי. לאחר המפגש, דיווח אולג לחבריו שהמתינו לו מחוץ לדירה על דבר הפרטים והנתונים השונים שיש להתחשב בהם לצורך התכנון. במסגרת התכנון כאמור, הסכימו הארבעה לחלק ביניהם את שלל השוד בחלקים שווים.
בתאריך 28.12.00 סמוך לשעה 10:00 בבוקר הגיעה חבורת הקושרים שנית לקרבת דירתו של המנוח על מנת לקיים מפגש עמו. החבורה עצרה בקרבת טלפון ציבורי, ואולג קיים שיחה מטלפון הציבורי אל המנוח, בה ביקש ממנו להיפגש עם שלושת חבריו בדירתו. המנוח, אשר לא היה ערוך אותה שעה לקיים את הפגישה, ביקש כי הפגישה תתקיים כעבור שעה. אולג מסר את הדברים לאיגור, ארקדי ודמיטרי. מיד לאחר מכן הסיעו השלושה את אולג לקריית מוצקין, שם אמור היה לבצע עבודת צילום. לאחר מכן שבו השלושה לדירת המנוח, כשהם מצויידים בכפפות ובסרט צלוטייפ. איגור צלצל בדלת, והמנוח הזמין את השלושה להיכנס. לאחר שאיגור שוחח עם המנוח מעט, הוא היכה אותו בעוצמה והמנוח נפל ארצה. השלושה כפתו את ידיו בסרט הצלוטייפ וחסמו את פיו בסמרטוט. דימיטרי לקח את כלב הרוטוויילר של המנוח שנמצא בדירה וסגר אותו בחדר אחר. ארקדי המשיך להכות את המנוח ואיגור עלה לקומה השניה לחפש כסף. במסגרת חיפושיהם בדירה לא מצאו השלושה את הכסף אותו קיוו למצוא, אך מצאו מספר חפצי ערך ובהם ארנק עם כסף מזומן וכרטיסי אשראי, תכשיטים, מחשב נייד ומצלמה. לפני שנמלטו מהמקום, החלו השלושה לחנוק את המנוח באמצעות כבל טלפון שמצאו במקום. הכבל נקרע, ואיגור הביא במקומו שרשרת של כלב, אולם הנסיון לחונקו באמצעות השרשרת לא צלח. בשלב זה לקחו השלושה סכינים שמצאו בדירה ודקרו את המנוח באמצעותם, אולם הסכינים לא צלחו למשימה והתעקמו. אז מצאו בדירה מברג ובאמצעותו דקרו את המנוח פעמים רבות - דקירות שהביאו למותו. דימיטרי יצא ראשון מן הבית עם שקית מלאה חפצים וחיכה לשנים האחרים במכונית. לאחר שהשלושה עזבו בנסיעה את המקום, נזכרו כי שכחו את סרט הצלוטייפ בדירה וחזרו לדירה כדי לקחתו. ארקדי לא רצה לעלות כי פחד שיזהו אותו, ואז עלה דימיטרי לדירה, ובנסיונו להיכנס לדירה שבר את המפתח במנעול דלת הכניסה מאחר שאיגור מילא את חור המנעול בקסמי שיניים שקיבל מאולג לפני ביצוע השוד כדי להכביד על כניסת אנשים למקום. עקב כך, דימיטרי נאלץ להיכנס לדירה דרך עליית הגג. כשהגיע לדירה ראה את המנוח מכוסה כולו בדם, הוריד ממנו את סרט הצלוטייפ וברח מן המקום באותה דרך. הוא הצטרף לחבריו שהמתינו לו במכונית, והשלושה נסעו, הורידו את איגור בנתניה, ואילו דימיטרי וארקדי פנו לרכוש מכשירי טלפון באמצעות כרטיסי אשראי שגנבו מהמנוח.
התשתית העובדתית כפי שפורטה לעיל מתבססת בעיקרה על הודעותיו של דימיטרי במשטרה, אשר גוללו לפרטי פרטים את השתלשלות הדברים שהביאו לביצוע העבירות ותארו את מהלכיהם של המעורבים בשלב תכנון העבירות, בעת ביצוען, והארועים שהתרחשו בסמוך לאחר ביצוע העבירות. הודעות אלה נתקבלו על פי סעיף 10א לפקודת הראיות, ונמצאו להן חיזוקים רבים ממקורות שונים.
גרסת דימיטרי במשפטו שלו ובהליך שלפנינו שונה היא מהודעותיו במשטרה. על פי גרסה זו, אולג היה יוזם השוד של המנוח, אולם לדירה נכנסו שלושה אנשים - דימיטרי, ושניים אחרים - אחד אדיק, ואיגור "התייר" (שאיננו איגור הנאשם בענייננו) ואילו ארקדי נהג את הקבוצה במכוניתו והמתין לקבוצה מחוץ לזירת הפשע. אלא שעל פי גרסה זו, ארקדי היה זה שנכנס לדירה לאחר השוד והרצח כדי להביא את סרט הצלוטייפ. גרסה זו נמצאה שיקרית הן במשפטו של דימיטרי והן בהליך הדיוני בענייננו ואילו הודעותיו של דימיטרי במשטרה נמצאו אמינות בעיני בית המשפט ואומצו על ידיו בגרעינן העיקרי.
בית המשפט מצא שורה של חיזוקים להודעותיו של דימיטרי במשטרה - בהם כלי הרצח וממצאים אחרים שנמצאו בזירה, כרטיסי האשראי של המנוח ששניים מן המעורבים עשו בהם שימוש לאחר הרצח, ושורה ארוכה של נתונים ספציפיים המאששים את אמיתות הודעותיו של דימיטרי במשטרה ובהם - סימני החניקה והדריכה בצוואר המנוח; סימני הדקירות ומיקומם; סימני קרע בחולצת המנוח שנגרמו ממברג ומסכין; סרט פלסטיק דביק עם שערות שנמצאו בסמוך לגופת המנוח; סכינים מעוקמות שנמצאו בסלון ובמטבח; מפתח שבור שהוצא מצילינדר המנעול בדלת הכניסה לדירה; פירוט הרכוש שנגנב מהבית על פי עדות בת זוגו של המנוח; כלבת המנוח שנמצאה נעולה באחד מחדרי הדירה בעת גילוי הגופה; גילוי סימני פריצה בדלת המרפסת העליונה; סימני כניסה מבעד לעליית הגג, משם נכנס דימיטרי לדירה כשחזר למקום שנית לקחת את סרט הצלוטייפ.
בנוסף להודעותיו של דימיטרי במשטרה, להן נמצאו חיזוקים אובייקטיביים רבים המבססים את אמינותן הבסיסית, מצא בית המשפט ראיות מפלילות נוספות המתייחסות לכל אחד מן המעורבים:
ארקדי - השימוש שעשו ארקדי ודימיטרי בכרטיסי האשראי שנגנבו מהמנוח שעות ספורות לאחר הרצח לצורך רכישת מכשירי טלפון; עדותו של אולג במשפט לפיה איגור סיפר לו שארקדי השתולל בבית המנוח, וכי עצביו לא החזיקו מעמד; טיב קשריו של דימיטרי עם ארקדי, שאינם מתיישבים עם מידורו של ארקדי מתכנון השוד, כפי שניסה דימיטרי להציג בשינוי גרסתו בבית המשפט; ושקריו של ארקדי במשטרה ובבית המשפט.
איגור - נתוני איכון הפלאפון שלו באיזור הרצח במועד ביצוע העבירות; עדות מפלילה של ארקדי כי איגור שותף לתכנית השוד והרצח; פלטי שיחות בין ארקדי ואיגור בשני המועדים בהם נסעו לבית המנוח, ובמיוחד ביום השוד והרצח; עדות אולג כי איגור סיפר לו מה התרחש במקום הרצח ועל התנהגותו של ארקדי במקום, ממנה ניתן היה להסיק כי איגור היה מעורב בביצוע העבירות; הצעת איגור לחתום על הסכם עם המשטרה אם יורשה לו לעזוב את הארץ; דבריו של איגור לחוקר המשטרה לפיהם הוא יודע איך המשטרה הגיעה אליו שכן נרקומן (ארקדי) לקח כרטיסי אשראי של הנרצח; היותו של איגור החוליה המקשרת בין דימיטרי וארקדי מצד אחד, לבין אולג והמנוח מצד שני; אליבי מופרך של איגור ושקריו במשטרה ובבית המשפט.
אולג - בדעת הרוב, מצא בית המשפט המחוזי חיזוק להפללת אולג על פי הודעות דימיטרי במשטרה באלה: אולג היה היחידי מכל חברי הקבוצה שהכיר את המנוח והיה בעל מידע על רכושו; אולג שידל את המנוח לארח את שלושת חבריו בטענות שוא כי יכינו עבורו עבודות פרסום; הוא ביצע סיור בבית המנוח מספר ימים לפני השוד והרצח כהכנה מוקדמת לארועים הצפויים ומסר לשאר הקושרים שהמתינו לו מחוץ לדירה פרטים שונים הנדרשים לצורך תכנון העבירות. בסמוך לפני ביצוע העבירות, התקשר אולג מטלפון ציבורי לבית המנוח כדי לקבוע עמו מפגש, והכחיש במשטרה כי ניהל שיחה כזו; השימוש בטלפון ציבורי נועד למנוע תיעוד שיחה נכנסת לבית המנוח מטלפון אישי של אולג בסמוך לארועי העבירות; אולג נתן לאיגור קסמי שיניים לפני העלייה לדירת המנוח כדי שיתקע אותם במנעול דלת הכניסה על מנת להקשות על פתיחתה לאחר שימלטו מן המקום; לכן נשבר מפתח המנעול כאשר חזר דימיטרי למקום לקחת את סרטי הצלוטייפ. במהלך ביצוע העבירות שוחחו חברי הקבוצה עם אולג בטלפון וכך בסמוך לאחר מכן. שקריו של אולג חיזקו את מעורבותו הפלילית.
טענות המערערים
4. ערעורי המערערים נועדו לתקוף את קביעות הערכאה הדיונית בדבר מעורבותם בקשר הפלילי, בשוד, וברצח. עיקרם נסב על שאלות של ממצאי מהימנות של גרסאות ועדים, ועל קביעות שבעובדה. כל אחד מהמערערים טוען על פי דרכו כי לא היה מעורב בתכנון השוד, בביצוע השוד ובמעשה ההמתה. כל אחד מהם מבקש לקעקע את האימון שנתן בית המשפט בגרסתו של דימיטרי במשטרה ובחיזוקים השונים שמצא לביסוס אמינותה של גרסה זו. משכך, מרבית טענות הערעורים נוגעות לקביעות שבעובדה אשר נעשו על בסיס התרשמות כוללת מחומר הראיות, ותוך הפעלת מבחנים של הגיון, נסיון חיים ושכל ישר. הקביעות העובדתיות ביחס למעורבות ארקדי ואיגור בעבירות הקשר, השוד והרצח אינן מעלות קושי בין בהיבט הראייתי ובין במסקנות המשפטיות שהוסקו מן העובדות לפיהן מדובר במצעים בצוותא, אשר לקחו חלק פעיל בכל שלבי ביצוע העבירות, החל בתכנון הקשר וכלה במעשי השוד וההמתה בזירת הארועים. כנגד זאת, בעניינו של אולג, שלא היה נוכח בזירת הפשע, הפרשה סבוכה יותר. בהקשר אליו עולות שאלות הנוגעות להיקף מעורבותו בקשר הפלילי ומידת אחריותו לעבירות שבוצעו בפועל בידי חבריו. נבחן את הערעורים אחד לאחד.
ערעור ארקדי