ע"ע
בית דין ארצי לעבודה ירושלים
|
1457-04
12/03/2006
|
בפני השופט:
1. עמירם רבינוביץ
2. נילי ארד
3. ורדה וירט - ליבנה
|
| - נגד - |
התובע:
מרינה בסרב
עו"ד אמנון שילה
|
הנתבע:
חברת חשמל לישראל
עו"ד עמית גור
|
| פסק-דין |
השופטת ורדה וירט ליבנה
1. הערעור שבפנינו נסוב על פסק דינו של בית הדין האזורי בנצרת (השופטת ורד שפר - דן יחיד - עב 1879/02) אשר דחה את תביעתה של המערערת לתשלום פיצויים בגין פיטורים שלא בתום לב בניגוד להוראות כל דין תוך פגיעה התנכלות ואפליה.
הרקע
2. המערערת החלה לעבוד בחברת חשמל במחוז צפון במחלקת תכנון רשת במדור עומס ביום 1.11.96. המערערת התלוננה בפני הממונה עליה, מר שלמה רז, כי הממונה הישיר שלה, מר בוריס איטקין, הטריד אותה מינית תחילה מילולית ואחר-כך פיסית. מר שלמה רז הבטיח לשוחח עימו, אך מר איטקין המשיך להטרידה מינית. באחד מניסיונותיו מר איטקין ניסה להרים את חצאיתה של המערערת והיא סטרה לו. מאותו מועד הפסיק מר איטקין להטרידה מינית, אך החל להתנכל לה בעבודה עד שהמערערת פוטרה בחודש דצמבר 1997.
יצויין כי המעשים המיוחסים קדמו לחקיקת חוק למניעת הטרדה מינית התשנ"ח - 1998, לכן החוק לא חל על המקרה שבפנינו.
3. רק לאחר שנסיבות פיטוריה של המערערת פורסמו בגלובס ביום 5.1.1998 בוטלו הפיטורים. המערערת הועברה לתפקיד אחר ברשת הארצית, בתחנת הכוח חיפה, ואילו מר איטקין המשיך לעבוד באותה מחלקה באותו תפקיד ובאותם תנאים.
4. בעקבות פרסום הפרשה הוועד ערך בירור ממנו הסיק כי יש ממש בתלונתה של המערערת. לכן הוועד שכנע את המערערת וסייע לה לפנות לנעמ"ת ולהתלונן במשטרה.
5. בתום אותה שנה, המערערת פוטרה שנית מחברת חשמל ביום 19.10.98. (הפעם מתחנת הכוח חיפה), אך פיטוריה בוטלו בשל התנגדות וועד העובדים.
6. לאחר שנת עבודה נוספת בתחנת הכוח חיפה, הממונה על המחלקה מר בולר פיטר את המערערת בפעם השלישית. החלטתו התקבלה בניגוד להמלצת הממונה הישירה על המערערת הגב' מריאנה משה (להלן: " הגברת משה"). שוב פנתה המערערת לוועד, אלא שהרכב הוועד התחלף והוועד החדש אישר את פיטורים. הפיטורים נכנסו לתוקף ביום 22.12.99.
7. בשלושת מכתבי הפיטורים לא ציינה חברת חשמל את הטעם לפיטורים. לאחר שהמערערת כתבה מכתב ביום 12.12.99 בו ביקשה שינמקו בכתב את הסיבה לפיטורים השלישיים, השיבו לה בכתב ביום 13.12.99 כי פוטרה בשל צמצומים.
8. בין לבין בית משפט השלום בחיפה, (ת.פ. 4663/99 בפני השופט יוסף אלרון) זיכה מחמת הספק ביום 12.10.2000 את מר איטקין בעבירת ההטרדה המינית בה הואשם. בית המשפט פסק שגרסתו של מר איטקין אינה נקייה מספקות, אולם זיכה אותו, משום שהמערערת כבשה את עדותה זמן רב והתלוננה במשטרה רק לאחר שפוטרה והפרקליטות לא זימנה לעדות עדים רלבנטיים נוספים.
משום כך קבע כי המדינה לא עמדה בנטל ההוכחה הנדרש במשפט פלילי של הוכחה מעבר לכל ספק סביר. בית המשפט סיכם את פסק דינו הפלילי כדלקמן:
" לסיכום, כפי שציינתי תחילה גירסתו של הנאשם אינה נקייה מספקות ואולם לאחר ששקלתי את מכלול הראיות הגעתי לכלל מסקנה כי התביעה לא הרימה את נטל ההוכחה כנדרש במישור הפלילי ולפיכך החלטתי לזכות את הנאשם."
הדיון בבית הדין האזורי
9. במהלך הדיון בבית הדין האזורי הגיש בא כוח המערערת תמליל של שיחה בין המערערת לבין הממונה עליה, הגב' משה, אשר הוקלטה ללא ידיעתה על ידי המערערת. מן התמליל עולה, כי הגברת משה העריכה את עבודתה של המערערת ועשתה כל שביכולתה על מנת לשכנע את הגורמים הרלבנטיים בחברת חשמל להחזירה לעבודה, אך כל ניסיונותיה עלו בתוהו. על - כן הודיעה למערערת כי אפסו הסיכויים להחזירה לעבודה, משום שהגברת משה חוששת להסתכסך עם מר בולר פן יבולע לה ויפגע מטה לחמה.
עוד עולה מן התמליל כי לדברי גב' משה, את המערערת החליפה כלתו של מנהל בכיר בחברת החשמל .
10. הגברת משה עשתה כל שביכולתה על מנת להתחמק מעדות בבית הדין וחברת החשמל אף הגישה בשמה בקשה שלא להעיד משום שעברה ניתוח. אך בית הדין דחה את הבקשה בשל חשיבותה של העדות.
11. במהלך הדיון בבית הדין אישרה הגברת משה את תוכן התמליל והוסיפה כי המערערת, עולה חדשה, אינה שולטת בשפה העברית ואינה שולטת בשפה האנגלית וכתוצאה מכך ביכולתה לבצע רק חלק מהמשימות הנדרשות והיא אינה יכולה לעבוד באופן עצמאי. זאת ועוד, למערערת יחסי אנוש גרועים שבעטיים לא ניתן היה לשלוח את המערערת לעבוד מול גורמים אחרים בחברת חשמל. עוד הוסיפה הגברת משה שמהמועד בו המערערת עזבה היא לא קיבלה עובדת אחרת במקומה, אלא המנהל שלה קיבל עובדת על מנת שתסייע לו.
12. בית הדין האזורי פסק כי שוכנע באמיתות עדותה של הגב' משה, ובחקירתו של עד נוסף מטעם חברת חשמל, מר שגב, מנהל היחידה, והוא מעדיף את עדותה של הגב' משה בבית הדין על פני תמליל ההקלטה.
בית הדין האזורי האמין כי הגב' משה התאמצה לבטל את פיטורי המערערת בפעם השלישית נוכח הזדהות עם מצוקתה ומשום שידעה שלא יהא לה מחליף. בית הדין האמין לתיאוריה כי נפלו פגמים כבדי משקל בתפקודה של המערערת בכל ההיבטים. לפיכך קבע שעל אף התנגדות הגברת משה לפיטורים, הפיטורים היו מטעמים עניינים.
תמצית טענות הצדדים
13. בא כוח המערערת התמקד בטענה, שדי בכך שהוכח כי המערערת לא פוטרה מן הטעם לו טענה חברת חשמל - צמצומים, כדי לפסוק שהפיטורים נעשו שלא כדין.
והוסיף שורה של טענות נוספות :