ת"פ
בית המשפט המחוזי חיפה
|
7747-06-15
01/06/2016
|
בפני השופט:
יחיאל ליפשיץ
|
| - נגד - |
המאשימה:
מדינת ישראל
|
הנאשמים:
1. אביאל אלקבס
2. א.א.
עו"ד עמיקם שוחט ועו"ד אולג פרגין מהסניגוריה ציבורית [ב"כ נאשם 1]
עו"ד ערן בר אור מהסניגוריה הציבורית [ב"כ נאשם 2]
|
| הכרעת דין |
לפי סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982, אני מורה על זיכוי הנאשם 2 מהעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.
כללי
- על חובותיהם של נהג ושל נוסע לאחר תאונת דרכים עם נפגעים.
הנאשם 1, שנהג במשאית שהיתה מעורבת בתאונה, נמלט מזירת התאונה לאחר שהבחין באנשים בזירה שלטעמו איימו עליו או לכל הפחות כך סבר; הנאשם 2, שישב לצד הנהג לעיל, טען כי עקב מצב של "הלם" אליו נכנס, לא נקט בכל פעולה. המשאית נעצרה כשתי דקות לאחר שנמלטה.
האם היה מוצדק מצד הנאשם 1 להימלט מזירת התאונה עקב טענתו לעיל; והאם הנאשם 2 היה מחויב בנקיטת פעולה כלשהי. אלה השאלות העיקריות העומדות במוקד הכרעת הדין.
כתב האישום
- כנגד הנאשמים הוגש, בתאריך 3.6.15, כתב אישום המייחס להם עבירות הנוגעות לחובותיהם – כנהג וכנוסע, לאחר תאונת דרכים. כתב האישום מתייחס לתאונת דרכים שהתרחשה בתאריך 20.4.14 בשעות הבוקר בצומת אחיהוד.
באותה עת, בשעה 07:20, נהג הנאשם 1 במשאית מסוג מ.א.ן (להלן: המשאית) בכביש 85 מכיוון מזרח לכיוון מערב. לצדו של הנאשם 1 ישב הנאשם 2. בהגיע המשאית לצומת אחיהוד ומשום רצון הנאשם 1 לפנות שמאלה (דרומה), עצר האחרון את המשאית בצומת המרומזר. מדובר - בכיוון נסיעת הנאשמים - בכביש בין עירוני בעל שני נתיבי נסיעה ישר (מערבה); ונתיב נוסף לפונים שמאלה (דרומה) – הוא הנתיב בו עצר הנאשם 1 את המשאית. נטען, כי המשאית נעצרה כאשר חלקה הקדמי נמצא בנתיב לפנייה שמאלה וחלקה הימני - אחורי בולט לנתיב השמאלי מבין שני הנתיבים בהם ניתן לנסוע ישר (מערבה).
אותה עת, מאחורי המשאית ובכיוון נסיעתה, נהג אחמד ג. (להלן: המנוח) ברכב מסוג מיצובישי (להלן: הרכב), כשלצדו ישב איהאב ב. (להלן: איהאב). עוד נטען, כי זמן קצר לאחר שהמשאית עצרה בצומת באופן שתואר לעיל, הגיע רכבו של המנוח, שנהג במהירות בנתיב השמאלי, והתנגש בעוצמה - עם חזית רכבו, בחלקה האחורי ימני של המשאית. כתוצאה מההתנגשות, נזרק הרכב וסטה ימינה, הגלגל השמאלי-קדמי נעקר יחד עם המתלה, הרכב המשיך שמאלה לכיוון הצומת ונעצר. כתוצאה מהתאונה נגרמו למנוח חבלות קשות בראשו שגרמו למותו המיידי; ולאיהאב נגרמו חבלות שונות והוא נזקק לטיפול רפואי. למשאית ולרכב נגרמו נזקים כבדים.
עוד נטען (ס' 6 לחלק העובדות), כי: "מיד לאחר התאונה, ידעו הנאשמים כי המנוח נהרג והנוסע איהאב נפצע, אך לא עצרו במקום התאונה או קרוב לה ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה ולא הזעיקו עזרה. הנאשמים חזרו למשאית והחלו לנסוע מערבה, תוך שהם נמלטים מן המקום".