ת"צ 1653-07-13 לוי ואח' נ' שופרסל בע"מ ואח'

 לפניי בקשה לפי סעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות), לאשר הסדר פשרה.

1. משיבה 6 מייצרת את הגבינה הצהובה ,עמק'. מכוח חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו–1996 (להלן: חוק הפיקוח) וצווי פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים לחלב ומוצריו וקביעת רמת פיקוח) (להלן: צווי הפיקוח) נקבע מחיר מרבּי ל,עמק' הנמכרת בחריץ לקמעונאים ולצרכנים. צו הפיקוח משנת 2013 קבע כי המחיר לקמעונאי לא יעלה על 33.48 ₪ לקילוגרם, ולצרכן – על 45.57 ₪. הבקשה לאישור תובענה ייצוגית הוגשה תחילה נגד משיבות 1–5, אשר מפעילות רשתות שיווק קמעוני. ביום 27.04.14 הגישו המבקשים בקשה מתוקנת ובה ביקשו לאשר תובענה ייצוגית גם נגד משיבה 6.

2. אליבא דמבקשים חריץ הגבינה ,גוש-חלב', אף הוא מתוצרת משיבה 6, הוא ,,מצרך דומה'', כמשמעות המונח בחוק הפיקוח, לחריץ ,עמק'. סעיף 11(א)(1) לחוק הפיקוח קובע לאמור:

לא ימכור אדם במהלך עסקו מצרך ולא יעשה במהלך עסקו שירות במחיר העולה על המחיר הקובע; נקבע למצרך או לשירות מחיר קובע שאינו מחיר מרבי, לא ימכור אדם במהלך עסקו את המצרך ולא יעשה אדם במהלך עסקו את השירות, אלא באותו מחיר[]

,,מצרך'', לפי אותו חוק, הוא ,,[...] כל חי, צומח או דומם, לרבות מקרקעין, מים, חשמל ומחצבים, וכן זכויות וטובות הנאה, ולרבות מצרך דומה'' (סעיף 1), ו,,מצרך דומה'' מוגדר ,,[...] מצרך שמבחינת השימוש בו בידי רוכש סביר הינו בעל תכונות דומות ביותר למצרך פלוני, אף אם אינו זהה מכל הבחינות, ואף אם הוא שונה מאותו מצרך במשקלו, בגודלו, באריזתו או בשמו'' (שם). המבקשים טענו כי המשיבות מוכרות את הגבינה ,גוש-חלב' בחריץ תמורת 68 ₪ לק"ג, מחיר גבוה בעשרות אחוזים מהמחיר המרבי שנקבע ל,עמק' בחריץ בצו הפיקוח. תימוכין לטענתם כי במצרך דומה עסקינן מצאו ברשימות הרכיבים וערכי התזונה של שני המוצרים, שבעיניהם הן היינו-הך. לכן הם ביקשו לקבל כי חוק הפיקוח מחייב את המשיבות לשווק את ,גוש-חלב' במחיר שלא יעלה על המחיר המקסימלי שנקבע לחריץ ,עמק' בצווי הפיקוח, וכי שיווקו במחיר גבוה יותר הסב לחברים בקבוצה נזק ממוני ושאינו ממוני. לשיטתם משיבה 6 יצרה את ,גוש-חלב' כדי שתימכר במחיר שאינו מפוקח, וכך תתחמק מהפיקוח. עילות התביעה בתובענה שביקשו לאשר הן הפרת הוראותיו דלעיל של חוק הפיקוח, שסעיף 39 לו קובע כי ,,דין מעשה בניגוד לסעיף 11 כדין עוולה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] והוראות סעיף 31(ב) ו-ג לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א–1981, יחולו עליו''; הפרת החובות החקוקות בחוק הפיקוח, בצווי הפיקוח ובחוק הגנת הצרכן, שסעיף 2(א) לו אוסר על עוסק לעשות דבר שעלול להטעות את הצרכן בכל עניין מהותי בעסקה; הפרת חוזה; עוולת הרשלנות; גרם הפרת חוזה (מצד משיבה 6); עשיית עושר ולא במשפט. הסעד המבוקש בתביעה הוא הצהרה כי המשיבות פעלו שלא כדין וצו עשה שיורה להן למכור את חריץ ,גוש-חלב' במחיר המרבי לפי הדין או למטה מזה. כמו-כן תבעו פיצוי על הנזק שלהשקפתם נגרם לחברי הקבוצה. כאן המקום לציין כי חודשים ספורים לפני שנפתח התיק חדלה משיבה 6 לשווק את ,גוש-חלב' בחריץ.

3. קדם-משפט נשמע בלי שהמשיבות השיבו לבקשה המקורית לאישור, ובסופו של דבר באו הצדדים בדברים בלי שנשמעו ראיות בבקשה. המבקשים ומשיבה 6 פנו להליך גישור לפני השופט (בדימ') משה גל, ולאחר שגובשה מתווה מומלצת ובכללה שווייה של הטבה ואופן חלוקתה לציבור נשאה משיבה 6 ונתנה עם משיבות 1–5 על הדרך שבה תשולבנה בהסכמות. את טענותיהן פירטו המשיבות בבקשה דנן. הן ציינו כי גם ,גוש-חלב' וגם ,עמק' בחריץ ובחבילות פרוסות נזכרו משך עשורים בצווים אשר קדמו לחוק הפיקוח וניתנו מכוח החקיקה שתכליתה פיקוח על המחירים, ושם נקבעו להם המחירים המרביים. מחיריה של ,גוש-חלב' בפיקוח היו לדברי המשיבות גבוהים מאלו שנקבעו ל,עמק'. לאחר שנחקק חוק הפיקוח הוצר, בצווים לשעה, היקפו של הפיקוח הרחב על המחירים שנהג עד אז. לקבוצה ספציפית של מוצרי חלב נקבעו מחירים מקסימליים וכל השאר, ובהם חריץ ,גוש-חלב', הוצאו מתחולתו. בשנת 2000 ניתן צו קבוע, צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (ביטול תחולה על מצרכי חלב מסוימים), התש"ס–2000, והוא שיקף את החלטתן של רשויות הפיקוח להוסיף ולפקח על מוצרים בסיסיים ואהודים שאופיינו כמוצרי עוגן, דהיינו מוצרים עיקריים בקטגוריה שלהם. על מחיריו של ,עמק', לגרסת המשיבות, הוחלט לפקח משום שהיה אחד מחריצי הגבינה המובילים של משיבה 6 (הוא נמכר בשיעור של יותר מ-55 אחוזים). חריץ ,גוש-חלב', לעומת זאת, השתרך הרחק מאחור (אפילו לא 2%). עם זאת הייתה הגבינה פופולרית כשנמכרה בחבילת פרוסות, שעל-כן הושמו מחיריה בחבילה בפיקוח.

המשיבות סבורות כי הכפפתו של ,,מצרך דומה'' למחירו המרבי של מצרך מפוקח לא נועדה להחיל את הפיקוח על המחירים על מוצרים שהוחלט כי לא יפוקחו. על-פי הפירוש שהן מציעות, אין הוראה זו בחוק הפיקוח חלה על מוצרים מוכרים לרשויות שנמכרו קודם להטלת הפיקוח ולא נכנסו לתחולתו. לדעתן הדברים יאים במיוחד לחריץ ,גוש-חלב', שכל עוד היה בפיקוח היה יקר מחריץ ,עמק' ושבכוונת מכוון אין מחירו מפוקח זה שנים. המשיבות מפנות לדברי ההסבר לסעיף 16א להצעת חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים (תיקון מס' 3), התשל"ג–1972, ה"ח 96. אותו סעיף הגדיר מונחים שונים ובהם ,,מצרך'', ,,מצרך דומה'', ,,שירות'' ו,,שירות דומה'', וכלשון המציעים, ,,[...] כדי לעקוף את הוראות הפיקוח על יציבות מחירים לגבי מצרכים או שירותים[] שתחולת החוק עליהם, יש [ש]מציעים מצרכים או שירותים אלה בשינויים קלים, אריזה שונה וכד'. הגדרתם של מונחים אלה באה למנוע עקיפה כאמור'' (עמ' 97) – עקיפה, הטעימו המשיבות, אחרי שהוטל הפיקוח. אסמכתה נוספת לטענות המשיבות היא ת"צ (מחוזי חי') 3305-08-13 הררי נ' מגה קמעונאות בע"מ (פורסם באר"ש, 13.04.2015) (להלן: פרשת הררי).

4. היועץ המשפטי לממשלה הודיע כי לא מצא מקום להתנגד להסדר, והחלטה לפרסם אותו ניתנה ביום 26.05.16. ההסדר פורסם ולא הוגשו התנגדויות. בנסיבות ענייננו מצאתי כי הסדר פשרה יסיים את ההליך בדרך ההוגנת והיעילה להכריע במחלוקת. חבר בקבוצה הוגדר ,,[...] כל מי שרכש גבינת ,גוש חלב' 28% שומן בחריץ מתוצרת תנובה [...] משבע שנים לפני הגשת בקשת האישור ועד למועד הגשתה (1.7.13)'' (סעיף 17 לבקשה דנן). הצדדים הסכימו כי הצרכנים יזכו מכוח ההסדר להטבה ששווייה הכולל 5.3 מיליון ש"ח. הואיל וכיום משיבה 6 שוב אינה משווקת חריצי ,גוש-חלב' הוסכם כי ההטבה תתבטא באופן הזה:

(א)     הנחה במכירת גבינת ,,עמק'' בחריץ לצרכנים ברשתות השיווק המשיבות בסכום מצטבר של 5 מיליון ₪. ההנחה תהיה בשיעור של לפחות 5% מתחת למחיר המפוקח לצרכן (אשר עומד כיום בהתאם לצו הפיקוח ולאחר שינוי שיעור המע"מ על 42.93 ₪ לק"ג כולל מע"מ).

ההנחה ת[י]נתן על ידי רשתות השיווק המשיבות כדלקמן: שופרסל – 2,624,435 ₪, מגה – 1,742,080 ₪, כמעט חינם ויינות ביתן (יחדיו) – 361,990 ₪ ורמי לוי – 271,495 ₪;

(ב)     הנחה במכירת גבינת ,,גוש חלב' ארוזה בחבילת פרוסות 200 גרם ברשתות השיווק המשיבות בסכום מצטבר של 300,000 ₪. ההנחה תהיה בשיעור של לפחות 5% מתחת למחיר לצרכן בפועל של מוצר זה בכל אחת מהרשתות ביום 1.11.15.

ההנחה ת[י]נתן על ידי רשתות השיווק המשיבות כדלקמן: שופרסל – 157,465 ₪, מגה – 104,525 ₪, כמעט חינם ויינות ביתן (יחדיו) 21,720 ₪ ורמי לוי – 16,290 ₪[...]

(סעיף 13 לבקשה דנן; ההדגשה במקור)

כן הוסכם כי משיבה 6 תישא בסך 2,201,900 ₪ מסכום ההנחות שתעניק משיבה 1; בסך         1,461,605 ₪ מאלה שתעניק משיבה 2; בסך 1,461,605 מאלה שתענקנה משיבות 3 ו-4; בסך     227,785 ₪ מאלה שתעניק משיבה 5. את ההנחות תענקנה כל אחת ממשיבות 1–5 בתוך שנה מהיום לכל המאוחר. לא תמולא מכסת ההנחות – תדווחנה המשיבות על כך לבית המשפט ולבאי-כוח המבקשים, בציון ההנחה המצטברת שנתנה עד ליום הדיווח, ותוכלנה לקבל ארכה בת חצי שנה. הצדדים הסכימו כי ההסדר אינו מונע ,,[...] מכל רשת שיווק ליתן הנחה על כל מוצר הנמכר אצלה לפי שיקול דעתה, לרבות על דרך הגדלת ההנחות לגבי המוצרים מושא הסדר פשרה זה. ההנחות תינתנה על-ידי רשתות השיווק באופן התואם את חוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ד–2014, והכללים שהוצאו מכוחו'' (סעיף 14). מובהר בזאת כי ההנחה שתינתן תיחשב תוספת להנחה נושא פסק-דין זה, ולא תפגע בה או תגרע מהיקפה.

בסיכומו של דבר לא נכללה משיבה 2 בהסדר הפשרה משום שביום 17.01.16, לאחר שגובש, ניתן צו להקפאת ההליכים נגדה. עיכבתי את ההליכים בעניינה, ובהחלטתי מיום 08.07.16 הוריתי למחוק את בקשת האישור נגדה. הצדדים הקדימו תרופה למכה והסכימו שאם לא תיכלל בהסדר –

(א)     סכום השתתפותה של תנובה בהנחות שהיו אמורות להינתן לצרכנים באמצעות מגה[...] יינתן על ידי תנובה באמצעות הנחות לרשתות השיווק האחרות (למעט מגה), [והן] []תועברנה על ידיהן במלואן לצרכנים;

(ב)     ההנחות ת[י]נתנה על המוצרים כאמור בסעיף 13 לעיל ותועברנה על ידי תנובה לרשתות השיווק האחרות לפי חלקן היחסי (ביניהן, בנטרול מגה) בסכומי ההנחות הקבועים בסעיף 13(ד);

(ג)      משך תקופת מתן ההנחות יוארך ל-18 חודשים במקום 12 החודשים הקבועים בסעיף 13(ג) לעיל. לאחר 12 חודשים מתחילת תקופת מתן [ה]הנחות תגשנה רשתות השיווק (למעט מגה) דו"ח על היקף ההנחות שניתנו בזמן זה. מחמת חיסיון סודות מסחריים, הדו"ח יוגש לעיניהם של ב"כ המבקש ובית המשפט [...] בלבד;

(ד)      מוסכם כי במקרה כזה לא תוטל חבות כספית נוספת על רשתות השיווק (מעבר לאמור בסעיף זה), וכי בכך תיושבנה מלוא טענותיהם של חברי הקבוצה ורשתות השיווק כלפי תנובה בכל העניינים נשוא בקשת האישור.

(סעיף 36)

לבסוף יוער כי המגשר אישר שבגישור נדונו שיעור הפיצוי, אופן הענקתו, הגמול שיקבלו למבקשים ושכר הטרחה שישולם לבאי-כוחם, ולא השתתפותה של כל אחת מהמשיבות בהסדר.

5. מצאתי כי הסדר הפשרה ראוי, סביר והוגן בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה. השאלה המשפטית המרכזית המשותפת לכלל החברים היא האומנם חריץ ,גוש-חלב' הוא ,,מצרך דומה'' לחריץ ,עמק', שאז יש לומר כי נאסר על המשיבות לגבות בעבורו מחיר יקר יותר מהמחיר המרבי הקבוע ל,עמק' בחוק הפיקוח ובצווי הפיקוח. מחד גיסא המבקשים הצביעו על העובדה שלשני המוצרים, המיוצרים באותה מחלבה, רכיבים וערכי תזונה זהים. לבקשת האישור המתוקנת צורפה (כנספח ז) חוות דעתו של טכנולוג המזון עמרי גור. בלי להידרש לבדיקות מעבדה חיווה הלה דעתו כי המוצרים דומים ביותר, ואם קיים הבדל הוא מינורי וחסר משמעות מבחינת הצרכן. לצורך חוות הדעת הוא ערך סקר טעמים (שם) בקרב 31 משתתפים. המסקנה שאליה הגיע הייתה שמדובר בגבינות בעלות טעם דומה עד מאוד אם לא זהה. הבקשה לא הייתה אפוא ריקה מתוכן, ויש להוסיף כי לכאורה עמדה בתנאים לאישור תובענה ייצוגית שבסעיפים 3, 4 ו-8(א) לחוק תובענות ייצוגיות. מאידך גיסא לא נשלל הסיכוי שבסופו של ההליך הייתה מאומצת נקודת המבט של המשיבות, והיה נקבע כי הן לא הפרו את הוראות הדין.

ראשית, אינני מוציאה מכלל אפשרות כי העמדה שלפיה אין היגיון בהחלטה להסיר פיקוח ממחירו של מוצר רק כדי להשיב אותו בדרך עוקפת נשענת על אדנים מוצקים. בפרשת הררי עמד השופט אלכס קיסרי על הסיכון שעלול להיות גלום בהפעלת הסמכויות מכוח חוק הפיקוח:

את המשמעות המצמצמת שיש לייחס להגדרת ,מצרך דומה' בחוק הפיקוח [...] יש להסיק גם מן העובדה[] שבעת חקיקתו כבר עמדו בתוקפן הוראות חוקי היסוד: כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק, המחייבים הפעלת מבחנים של מידתיות ותכלית ראויה בנוגע לכל דבר חקיקה בכלל, וחקיקה העוסקת בסמכויות שלטוניות בפרט. אחת החזקות בנוגע לפרשנות חקיקה מניחה שיש לפרש את דבר החקיקה באופן שלא יביא לפגיעה בזכויות יסוד [...]

(פסקה 25)

וביתר פירוט, העמידה במבחנים מתחייבת בשל הפגיעה הפוטנציאלית בחופש העיסוק ובזכות הקניין (שם, פסקה 19). ואמנם החיוב להגביל את מחירו של ,,מצרך דומה'' למחיר המרבי שנקבע למצרך מפוקח פוגע באלו ובחופש ההתקשרות, ובחוק אף קבועה אחריות פלילית למי שיפר את הוראותיו. לפיכך לא מן הנמנע כי הייתה מתקבלת טענת המשיבות שיש לפרש את ההוראה בצמצום. בהקשר זה אוסיף כי בפרשת הררי דחה בית המשפט בקשה לאישור תובענה ייצוגית שבה התעוררה השאלה אם על חלב טרי בכד פלסטיק שנפחו שני ליטרים חל המחיר המרבי שנקבע בצו פיקוח לחלב טרי שריכוז השומן בו 1% או 3% בקרטון או בשקית, וכפועל יוצא – האם המשיבה הפרה את הצו כאשר מכרה את הכד תמורת יותר מפי שניים מחירו של ליטר אחד. אל המסקנה כי לא הוכחה אפשרות סבירה שהתובענה תתקבל הגיע השופט קיסרי אחר שפירש את הוראות החוק הנוגעות לעניין. באותה פרשה גם לא קיימה המבקשת את התנאי הקבוע בסעיף 4(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות.

שנית, אם נקרא בעיון את הגדרתו דלעיל של המונח ,,מצרך דומה'' ניווכח שהמבחנים לקביעת שונותו של מצרך מרעהו אינם פשוטים כל עיקר. אין הכרֵח ששניהם יהיו זהים מכל הבחינות, והמחוקק טרח ופירט את השם, את הגודל, את המשקל ואת האריזה כפרטים שאין נפקא מִנה אם ייבדלו בהם. אם נחיל את המבחנים שצוינו בהגדרה על שני הסוגים של הגבינה הצהובה הנדונים כאן, נראה שהשימוש בהם בידי הרוכש הסביר זהה כמובן. השאלה שתישאל תהיה האם תכונותיו של חריץ ,גוש-חלב' ,,דומות ביותר'' לתכונותיו של חריץ ,עמק'. ובכן שתי הגבינות עשויות מחלב בקר ושיעור השומן בהן הוא 28 אחוז. אם כך השוני ביניהן יכול שיתבטא בטעמיהן או במרקמיהן. טעם הוא עניין סובייקטיבי המשתנה מצרכן לצרכן, ובשלב הזה של הדיון כל שמונח לפני בית המשפט הוא דעתן של הרשויות בתקופה שבה הייתה ,גוש-חלב' בחריץ נתונה לפיקוח, שאז נבדלו הגבינות במחיריהן, והידיעה שלימים הוא הוסר ממנה. האמור לעיל יכול להגיה אור על ההבדל בין שני הסוגים של הגבינה, כך שלפי שעה בלתי אפשרי לחרוץ חד-משמעית כי הגבינות דומות בתכונותיהן עד כדי כך ש,גוש-חלב' בחריץ נכנסת לגדר ,,מצרך דומה'' לחריץ ,עמק'.

6. מנהלת יחידת הפרויקטים וההמחרה במשיבה 6 חישבה ומצאה כי הפערים המצטברים בין סך המכירות הארצי, לפי חישוב המחירים המרביים לצרכן שנקבעו לחריץ ,עמק' מיום 01.07.06 ועד ליום 30.06.13, ובין המחירים הממוצעים שבהם נמכר לצרכנים בפועל חריץ ,גוש-חלב' מסתכמים בסך 10,579,566 ₪ (סעיף 3 לתצהירה, נספח 5 לבקשה דנן). זה הפירוט שעליו הסתמכה:

*נתוני BO ללקוחות קמעונאיים

**תנובה לא מכרה את המוצר; נתוני סטורנקסט מתייחסים למכירת כמויות שסופקו ע"י תנובה בתקופות קודמות, ע"י הקמעונא[ים]

(נספח 2 לתצהיר; את נתוני המכר הכמותיים של חריץ ,גוש-חלב'

ביקר גם רואה-חשבון חיצוני למשיבה 6 [נספח 5 לבקשה דנן])

הנתונים שבבסיס החישוב הם כמות המוצר ,גוש-חלב' בחריץ שמכרה משיבה 6 לקמעונאים במהלך התקופה, כפי שתועד במערכת הפנימית שלה; המחירים הממוצעים, על-פי נתונים שסיפקה StoreNext (נספח 1 לתצהיר), שבהם נמכרו בפועל לצרכנים באותה תקופה; מחיריו המרביים של חריץ ,עמק' לצרכן כקבוע בצווי הפיקוח. הצדדים הצהירו כי ,,[...] סכום הפשרה [...] עומד על כ-50% מהסכום המצטבר של ההפרשים בין המחיר בו נמכרה גבינת ,גוש חלב' בחריץ בפועל לצרכנים בשוק הקמעונאי לבין המחיר המרבי המפוקח שנקבע לגבינת ,עמק' בחריץ, והוא מהווה כ-67% מהסכום המצטבר של הפרשי המכירות כפי שבוצעו על-ידי רשתות השיווק המשיבות'' (סעיף 15 לבקשה דנן). פיצוי כזה נראה לי סביר בהינתן המקרה שלפניי, באשר הוא מבטא אל-נכון את סיכוייה של התובענה להתקבל.

מההטבה שעליה הוסכם יֵצאו הצרכנים נשכרים. נוכח העובדה ששיווקם של חריצי ,גוש-חלב' הופסק אין עוד אפשרות להיטיב אך עם הצרכנים שקנו אותה. קושי זה באיתור החברים בקבוצה הוא שהוביל את המגשר להמליץ על חלוקת ההטבה כמתואר לעיל. פיצול ההטבה לשתי קבוצות צרכנים אשר סביר ,,[...] להניח שקיים מתאם גבוה ביניהן לבין חברי הקבוצה[...]'' (סעיף 24 לבקשה דנן; ההדגשה במקור), מקובל עליי. מתקבל על הדעת שמי שצרכו את חריצי ,גוש-חלב' יצרכו אותה גם בחבילות פרוסות וגם את חריצי ,עמק', אשר דומים להם (ואין בכך כדי להכריע אם הם מצרך דומה כהגדרת החוק). אכן הנחה על מחירו המפוקח של המוצר פירושה שהמשיבות הן שתישאנה בה. דומות נסיבות העניין לאלו שאפפו את המקרה שנדון ברע"א 1644/15 גור נ' דור אלון אנרגיה בישראל (1998) בע"מ (פורסם באר"ש, 27.05.2015). גם שם לא היה ניתן לזהות בדיוק את החברים בקבוצה שנפגעו לכאורה מגביית היתר של המשיבה, ועל-כן לא התאפשר לפצות כל אחד מהם. השופטת אסתר חיות פסקה (פסקה 12) כי ניתן להיעזר במנגנון הפיצוי הקולקטיבי הקבוע בסעיף 20(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, ועל סמך ע"א 10085/08 תנובה – מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' עיזבון ראבי, פסקה 59 לפסק-דינה (פורסם באר"ש, 04.12.2011), הזכירה כי אף אותו מנגנון מבכר ,,[...] עדיפות לפיצוי המקיים למצער קורלציה מסוימת בין ציבור הניזוקים לציבור המפוצים, באופן שאחוז גבוה ככל הניתן מהפיצוי המוצע ינותב אל קבוצת הניזוקים המיוצגת [...]'' (שם). אני סבורה כי הסדר הפשרה יסייע להגשים את תכליתו של חוק תובענות ייצוגיות לקדם את ,,אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו'' (סעיף 1(2)).

בנסיבות העניין לא מצאתי לנכון להורות על מינוי ,,בודק'', ויפה נימקו הצדדים את חוסר התוחלת בצעד כזה. הערכת המצב המשפטי בתיק, אשר הניבה את סכום ההטבה לציבור, אינה מלאכה שבית המשפט נזקק לשמה לעזרתו של איש מקצוע. הסכום נקבע על יסוד נתונים אשר הוצגו לבית המשפט בתמיכת תצהיר והובאו גם לפני המגשר. הדיווח על מחיר המכירה מקורו בגוף בלתי תלוי ומחירו המרבי של חריץ ,עמק' קבוע בחיקוקים.

7. מכל הטעמים דלעיל אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק-דין. פסק-הדין ייחשב מעשה בית דין בעילות ובסעדים שפורטו לעיל מבחינת החברים בקבוצה כפי שהוגדרה לעיל. בבוא בית המשפט לפסוק למבקש ולבא-הכוח המייצג גמול ושכר טרחה, בהתאמה, הוא מתחשב בין השאר בטרחה שטרחו ובסיכון שקיבלו על עצמם, במידת המורכבות של ההליך ובתועלת שהביא לחברים בקבוצה (סעיפים 22 ו-23 לחוק תובענות ייצוגיות). לאחר שהבאתי בחשבון את אותם תועלת, סיכון וטרחה ואת היזמה שגילו המבקשים החלטתי לאמץ את המלצת הצדדים כי משיבה 6 תשלם גמול בסך 130 אלף ש"ח למבקשים – 26 אלף ש"ח לכל אחד – ושכר טרחה שסכומו הכולל 595 אלף ש"ח, בתוספת מס ערך מוסף, לבאי-כוחם. הגמול כולו וחצי משכר הטרחה ישולמו בתוך שישים יום מהיום. כאשר הוסכם, בתוך 45 יום מהיום שבו יושלם ביצוען של כל ההוראות שבפסק-הדין תגיש כל משיבה לבית המשפט דוח מפורט מאת רואי-החשבון החיצוניים לה שיאשר כי ביצעה אותן. המחצית הנוספת של שכר הטרחה תשולם, בצירוף הפרשי הצמדה כחוק, לאחר שאאשר את הדוחות.

פרסום שני – באותם יומונים שבהם פורסם הראשון. נוסף על כך אני מחייבת את משיבות 1–5 להציב שלטים על דלפקי המכירה בכל הנקודות שבהן נמכרת הגבינה ,עמק' בחריץ, ובהם יובא לידיעת הציבור דבר ההנחה על-פי התובענה הייצוגית. גודל השלטים לא יקטן מגודלו של כפליים גיליון 4A. נוסח המודעה לפרסום בעיתון ונוסח השלטים כפי שעוצבו יובאו לאישורי בתוך 14 יום מהיום. תזכורת פנימית – ביום 31.10.16.

ניתן בלשכתי היום, כ"ו באלול תשע"ו (29 בספטמבר 2016).

המזכירות תשגר פסק-הדין לצדדים. הצדדים ישלחו העתקים למנהל בתי המשפט וליועץ המשפטי לממשלה.