1.בתיק זה הוגש כתב תביעה ביום 2/6/13, נגד הנתבע 1 ונגד שתי חברות – מצ"מ מכונות וציוד בע"מ ו-פוקט ברד הנדסת מכונות.
2.ביום 22/7/13 הגישו הנתבעים כאן תביעה נגד התובע, בתיק 31010-07-13.
3.על פי החלטת כב' השופט ספיבק מיום 1/4/14, הדיון בשני התיקים אוחד.
4.לאחר שהוגש כתב הגנה והתקיימו הליכים מקדמיים, נקבע מועד לשמיעת הוכחות ליום 26/4/15.
במועד זה נשמעה עדות גב' רינת אוקנין, מר אילן דיין, עו"ד סח שאדי, הרב משיח קמרי, מר דוד כהן.
5.לאחר שמיעת העדים, הגיש התובע בקשה לתיקון כתב התביעה. בית הדין נעתר לבקשה.
כתב תביעה מתוקן הוגש ביום 10/6/15.
הנתבעים על פי כתב התביעה המתוקן הם: אמנון פורת, פורת תנורים וציוד בע"מ, מ.צ.מ מכונות וציוד בע"מ ו- פוקט ברד הנדסת מכונות בע"מ.
6.במסגרת בקשת רשות ערעור שהוגשה על החלטה המתירה תיקון כתב התביעה (בר"ע 46556-05-15) ניתנה החלטת כב' השופט איטח הדוחה את בקשת רשות ערעור, תוך שהיא מבהירה כי הנתבעים יהיו רשאים להעלות במסגרת כתב הגנה מתוקן, טענות התיישנות.
7.כתב הגנה מתוקן הוגש ביום 19/10/15.
במסגרת כתב ההגנה המתוקן הועלו טענות על נזקים שנגרמו לנתבעים ובכללם דמי הודעה מוקדמת, טענות למעילה באמון גזלה וגניבה, אובדן הכנסות והזדמנויות.
טענות אלה עלו גם במסגרת תיק 31010-07-13 שאוחד והתברר בפנינו.
8.בישיבת 25/10/15 נשמעה עדות התובע ועדות הנתבע.
בתום הדיון הורינו על הגשת סיכומים בכתב.
9.לבקשת הנתבעים, איפשרנו לנתבעים לזמן עדים נוספים.
ביום 20/12/15 נשמע העד אלעד נוריאל.
ביום 3/3/16 נשמעו העדים עידן אשכנזי ושמואל בירנבוים.
10.בתום שמיעת העדויות, הצדדים הגישו סיכומים בכתב.
11.בין לבין ביום 17/06/15 הוגשה הודעה מטעם עו"ד אורן הראל, שמונה כנאמן לנכסי הנתבע אמנון פורת, אשר הוכרז כפושט רגל.
בעקבות ההודעה פנה התובע לבית המשפט של פירוק (פש"ר 4641-10-14) וביום 14/7/15 התקבלה החלטת בית המשפט המחוזי, המתירה לנהל את ההליכים בעניינו של התובע, בבית הדין לעבודה. הודעה על כך הוגשה לבית הדין וביום 24/07/15 ניתנה החלטה, כי ההליכים ימשכו כסדרם.
12.בתיק בית הדין מונחים כ-750 מסמכים, בקשות והחלטות, חלקן הארי בקשות שהוגשו על ידי הנתבע בשמו ובשם הנתבעים כולם.
לא מצאנו לנכון לחזור על כל בקשה ובקשה שהוגשה. במידת הצורך נתייחס לבקשות בגוף פסק הדין.
13.אלה העובדות העולות מחומר הראיות:
א.הנתבע הינו בעלים ומנהל של מספר החברות העוסקות בבניה ותיקון של תנורים למאפיות.
ב.התובע הועסק על ידי הנתבע בבית העסק ברחוב רבנו חננאל 23 יפו תל-אביב.
ג.תחילה נוהל העסק על ידי הנתבע כעוסק מורשה.
ד.לאחר מכן במהלך השנים, הקים הנתבע מספר חברות שבאמצעותן העסיק את התובע:
1.פורת בע"מ.
2.מ.צ.מ. מכונות וציוד לאפיה ולמזון בע"מ.
החברה הוקמה ביום 6/9/01 ומנהלה – אמנון פורת.
3.פוקט ברז הנדסת מכונות ותנורי אפיה בע"מ.
החברה הוקמה ביום 12/4/10 ומנהלה – אמנון פורת.
14.אלה טענות התובע:
א.שכרו עמד על 9,500 ₪ במזומן, אשר הופקדו לחשבונו מידי חודש על ידי הנתבע פורת, זאת אף שבתלוש השכר נרשמו סכומים נמוכים יותר.
ב.התובע פוטר לאחר שסירב להעיד עדות שקר, כאילו הנתבע החזיר חוב בגין הלוואה שנטל.
ג.יש לראות בתובע כמתפטר בנסיבות המזכות פיצויי פיטורים, לאור:
1.אי יידוע התובע בהעברתו מחברה לחברה, לרבות בהעברה האחרונה לחברת פוקט, בחודש 9/10.
2.אי העברת כספים לקרן פנסיה.
3.יחס קשה ובלתי הולם מצד המעסיק, לרבות איומים והשפלות.
ד.התובע פוטר כאשר הנתבע החליף מנעולים בבית העסק ואיים על התובע שירצח אותו.
ה.התובע זכאי לפיצויי פיטורים ולדמי הודעה מוקדמת.
ו.הנתבעים לא שילמו לתובע שש משכורות אחרונות, מחודש ינואר 2012 ועד מאי 2012 ולמעשה עד להודעה על עזיבת העבודה ביום 10/6/12.
ז. יש לראות בכל תקופת העבודה אצל הנתבעים כולם, כתקופה אחת רצופה.
ח.לא היתה הפסקה בהעסקה של התובע, בשנת 2011 או בכלל. לכל היתר היתה הפסקה של חודשיים וחצי שאינה מנתקת יחסי עובד ומעביד.
ט.התובע זכאי לפיצוי בגין אי הפרשה לגמל, בשיעור 5% חלק העובד ו-5% חלק המעסיק.
י.התובע עבד בשעות נוספות, בהתאם להיפוך נטל ההוכחה שנקבע בתיקון 24 לחוק הגנת השכר.
יא.התובע זכאי לפדיון חופש ודמי הבראה.
יב.יש להרים את מסך ההתאגדות בין הנתבע לבין החברות הנתבעות.
יג. יש לחייב את הנתבע באופן אישי, באחריות מנהל, בהיות מנהל של החברות הנתבעות.
יד.התובע זכאי לפיצוי על פיטורים שלא כדין.
טו.יש לדחות על הסף את התביעה שהגישו הנתבעים נגד התובע בתיק 31010-0713.
15.אלה טענות הנתבעים:
א.התובע זייף מסמכים.
ב. התובע גנב ציוד יקר ערך.
ג.התובע גבה כספים מלקוחות ושלשל לכיסו.
ד.התובע חיבל ברכב עבודה של הנתבעים.
ה.התובע קשר קנוניה עם דוד כהן לגרום לקריסת העסק.
ו.התובע התפטר בחודש יוני 2012.
ז. התובע עבד חלקית בחודשים ינואר עד יוני 2011, עזב וחזר לעבודה בחודש דצמבר 2011.
התובע עבד מינואר עד יוני 2012 והתפטר.
ח.אין עילת תביעה נגד הנתבע באופן אישי.
ט.התובע לא עבד בשעות נוספות ואף לא עבד משרה מלאה.
י.התובע קיבל במזומן את כספי הפנסיה, בשל טענתו למצב כלכלי קשה.
יא. תלושי השכר שנמסרו לתובע משקפים את המציאות.
יב.התובע קיבל דמי חופשה ודמי הבראה במזומן.
יג.על התובע לשלם לנתבעים דמי הודעה מוקדמת.
יד. התובע קיבל שכר לחודשים ינואר עד יוני 2012.
טו.התובע עבד במקומות עבודה אחרים בזמן שהועסק על ידי הנתבעים.
טז.על התובע לשלם לנתבעים דמי הודעה מוקדמת, פיצוי על מעילה ואמון, גזלה וגניבה, אובדן הכנסות והזדמנויות.
16.נדון להלן בסוגיות השנויות במחלוקת.
17.תקופת העבודה
התובע טוען שהועסק על ידי הנתבע, ברצף משנת 1983, תחילה ע"י הנתבע ולאחר מכן באמצעות מספר חברות, שהתחלפו במשך השנים.
הנתבע הודה בעדותו שהתובע עבד אצלו לפחות 18 שנה (פרוטוקול מיום 25/10/15 עמ' 48 ש' 24).
בהמשך כשנשאל אם נכון יותר שלושים שנה השיב:
"... כשהוא היה רוצה היה עובד, בתאריך ככה ובתאריך ככה...".
לשאלת בית הדין:
ש.הוא עבד אצלך לפני 1994?
ת. יתכן, חלקית, הפריצות והגניבות זה 28 שנה מהיום שהם באו לבניין".
במברק מיום 1/7/12, אחד מעשרות מברקים ששלח הנתבע, כתב הנתבע לתובע שהוא "עושק את העסק" במשך 30 שנה.
18.עוד עולה מהראיות כי העסק מתנהל מתוך בית עסק בגודל 60 מ"ר שנמצא ברחוב חננאל ביפו תל-אביב.
התובע העיד שלאורך כל תקופת העבודה עבד בבית העסק הנ"ל.
הנתבעים לא טענו ולא הוכיחו ההיפך.
19.לאור עדות הנתבע, התומכת בטענת התובע, אנו קובעים שהתובע הועסק בבית העסק של הנתבע ברציפות משנת 1983.
20.טענה להפסקה בעבודה בשנת 2011
מהראיות עולה, כי בשנת 2011 היה ויכוח בין התובע בנוגע להלוואה שלקח הנתבע מאדם בשם זרגרי. על רקע זה, היתה הפסקה בעבודתו של התובע.
פרטי הוויכוח הובאו בתצהיר התובע, אשר יובא להלן בדיון בשאלת זכאות לפיצויי פיטורים.
21.הנתבעים צרפו טופס 106 לשנת המס 2011, ממנה עולה שהתובע לא עבד בחודש יולי 2011 עד נובמבר 2011, וחזר לעבודה בחודש דצמבר 2011.
התובע בעדותו עמד בתוקף על כך שההפסקה בשנת 2011, היתה לחודשים וחצי ולא יותר. להוכחת טענתו, הציג התובע אישור על הפקדת 9,000 ₪ לחשבונו
ביום 24/10/11 (מועד שבו לטענת הנתבעת, לא התקיימו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים).
הנתבע נשאל על הפקדה זו בעדותו והשיב:
"יכול להיות שהוא בא וביקש כסף הוא כל הזמן ניסה להיות חבר...".
22.מסמך זה מעיד שאין מדובר בנתק של חמישה חודשים כפי שטוענים הנתבעים. לנתבע לא היה הסבר מדוע הפקיד לחשבונו של התובע שכר בסך 9,500 ₪ בחודש אוקטובר 2011 שבו, לטענת הנתבעים, התובע כלל לא עבד. לאור האמור אנו מקבלים את עדות התובע וקובעים שמדובר בהפסקה בעבודה של חודשיים וחצי בלבד.
23.נציין עוד, כי בין אם היתה הפסקה בעבודה למשך חמישה חודשים כפי שטוענים הנתבעים ובין אם מדובר בהפסקה של חודשים וחצי, כפי שטוען התובע, אנו קובעים כי מדובר בהפסקה שאין בה משום ניתוק יחסי עובד ומעביד.
ראשית, הנתבעים לא שילמו לתובע פיצויי פיטורים לאחר פיטוריו בחודש יוני 2011.
שנית, עיון בתלושי השכר לשנת 2012 מעלה כי נרשם מועד תחילת עבודה – 1/9/10 וכן נרשם וותק "שנה ו-5 חודשים" (ראו תלוש 1/12).
משמע – הצדדים לא ראו בפיטורים מיוני 2011 כניתוק יחסי עובד ומעביד.
24.לאור האמור, זכויותיו של התובע יחושבו לפי תקופת העבודה כולה, בניכוי חודשיים וחצי בשנת 2011.
25.שכר התובע
התובע טוען ששכרו בשלוש השנים האחרונות לעבודה עמד על 9,500 ₪ נטו, בעוד שבתלושי השכר נרשמו סכומים נמוכים יותר.
עוד טען שהוא היה האדם המקצועי היחיד בעסק, שפירק והרכיב את כל המכונות והתנורים וכן את כלי העזר למכונות ולתנורים.
התובע צירף לתצהירו אישורים על הפקדת סכומי מזומן במועדים אלה:
א.ביום 2/3/11 – הפקדת 9,500 ₪.
ב.ביום 2/2/11 – הפקדת 9,600 ₪ (המפקיד: אמנון פורטי).
ג.ביום 2/6/11 – הפקדת 9,500 ₪.
ד.ביום 1/5/11 – הפקדת 9,600 ₪.
26.עוד טען שבחודשים ינואר עד יוני 2012 ולמעשה עד לסיום העבודה בחודש יוני 2012, לא קיבל שכר.
27.התובע לא נחקר בחקירה נגדית לעניין גובה השכר.
28.הנתבע טען ששכרו של התובע הוא כמפורט בתלושי השכר.
בתלושים שצורפו מופיע שכר בסך 4,846 ₪ ברוטו- 4,150 ש"ח נטו (מרץ ואפריל 2012).
בחקירתו העיד שהתובע קיבל שכר בסך 4,100 ₪ לחודש.
באשר לאופן תשלום השכר העיד שלעיתים שילם בשיק ולעיתים במזומן. הנתבע התבקש להציג שיק עבור תשלום משכורת והשיב שאין בידיו ראיה לכך.
כאשר הוצגו לנתבע הפקדות המזומנים משנת 2011 בסכומים גבוהים בהרבה כך השיב:
"ש.מציג לך הפקדה בסך 9,600 ₪ ב- 2/11.
ת.יתכן שזה מה שהוא קיבל במזומן. הוא היה נותן לי לך ותפקיד לי .
ש.הוא נתן לך כסף להפקיד לחשבון שלו?
ת.כן.
ש.מציג לך הפקדה מ- 2/3/11 ע"ס 9,500 ₪. מה אתה אומר?
ת.אותו הדבר. הוא היה מכבסת כספים שחורים לעבודות פרטיות והיה אומר לי תפקיד לי את הכסף ואני אבזבז אותם והייתי הולך ועושה את זה. היה לו מס' חשבונות, עם אבא שלו בבנק המזרחי ואני צרפתי בתיקים שהם 40 שנה עושים שיפוצים ...".
וכן העיד:
"ש.איך זה מסתדר שאתה טוען שהוא מרוויח 4,100 ₪ ואתה משלם לו 9,000 ₪?
ת.הוא היה אומר לי לך תפקיד לי, זה היה מכבסת כספים. זה היה החבאה משלטונות המס והחבר שלו עמר עזר לו. אני ביקשתי מעמר שאני רוצה להפגש איתך במסעדה פרסית, בכותל המערבי, ברחוב שאני רוצה לדבר איתו ופעמיים השארתי לו הודעות והוא לא ענה. כמו שבאחת הפעמים יצאתי מפה עם עורכת דין אור שלם והוא אמר לי שהוא נותן לי הרבה כבוד."
29. התובע הציג בפני הנתבע תלוש שכר לחודש ינואר 2012, בו מופיע שכר בסך 4,846 ₪ ברוטו והפרשות לגמל בסך 157 ₪ למבטחים ו-559 ₪ ל-מנורה, סה"כ 516 ₪.
כן הוצג תלוש לחודש אפריל 2010 בו מופיע שכר ברוטו בסך 5,320 ₪ והפרשות לגמל בסך 516 ₪, שהם כ-10% מהשכר.
הנתבע נשאל על כך בעדותו:
"ש.אני מראה לך תלוש לחודש 4/10 שבו הורדת לו סכום כולל של למעלה מ 700 ₪, אני טוען שאתה סיכמת איתו שאתה תעשה לו פוליסה לפנסיה ותגבה לו 5% מהשכר ו- 700 ₪ לפי 5% זה שכר של בערך 14,000 ₪. וזה מה שגבית בפועל.
ת.לתובעות יש הרבה כספים אצלו. הוא הרבה פעמים היה בא ומבקשים כספים. הוא קיבל את כל הכספים שלו במזומן. הוא היה מבקש אותם ואמר שלא רצה לשלם מזונות ושלא ידעו בעירייה.
לשאלת בית הדין: כמה כסף בחודש?
ת.משהו כמו שאמר עוזיאל. הוא קיבל משהו כמו 1,100 ₪. הוא קיבל משכורת של 4,100 ₪".
30.הנתבע העיד שרכיבי שכר שונים שולמו לתובע במזומן. כך לעניין הפנסיה וכך לעניין חופשה והבראה. לתשלומים אלה, ככל שאכן נעשו (נדון בכך בהמשך) אין תעוד בתלושי השכר. יחד עם זאת, ההודאה בתשלום סכומים במזומן והעדר צילומי שיקים על תשלום שכר, תומכים בגירסת התובע כי השכר שולם במזומן.
31.סיכום הראיות שהוצגו מעלה כי התובע הוכיח ששכרו בשנים האחרונות לעבודה עמד על 9,500 ₪ נטו ולא כפי שנרשם בתלושי השכר.
ראשית, הוצגו אישורים על הפקדות בסך 9,500 ₪ לחודש וההסבר שמסר הנתבע – כי התובע נתן לו כסף כדי שהוא, הנתבע, יפקיד לחשבונו, אינו הגיוני כלל וכלל.
שנית, הנתבע טען שהשכר שולם חלק במזומן וחלק בשיקים אולם לא הציג ולו שיק אחד המעיד על גובה השכר.
שלישית, מדובר בעובד בתפקיד משמעותי מאד במקום העבודה בעל ידע מקצועי רב. ובעל וותק רב ביותר. כפי שהעיד הנתבע, עזיבת התובע גרמה לפגיעה חמורה ביותר בעסק. לא הגיוני ולא סביר שעובד כה בכיר וכה ותיק, ישתכר 4,100 ₪ נטו לחודש.
רביעית, שעור ההפרשה לפנסיה כמופיע בתלוש השכר לחודש אפריל 2010, מעיד שהשכר ששולם בפועל היה גבוה מזה הנקוב בתלושים.
32.הנתבעים טוענים שהתובע ביקש לרשום בתלושים סכומים נמוכים, שכן עשה שימוש בתלושים לצורך רישום ילדיו למוסדות החינוך ולצורך קבלת הנחה לארנונה. איננו נדרשים להכריע בשאלה זו שכן כאמור, שוכנענו ששכרו של התובע בפועל, היה גבוה מזה שנרשם תלושי השכר.
33.משכורות לשנת 2012
התובע טוען שלא שולמו לו משכורות בחודשים ינואר עד יוני 2012.
הנתבע מאשר שהתובע עבד בחודשים אלה, אך לא הוכיח ששולם לתובע שכר עבודה.
נטל ההוכחה להוכיח תשלום שכר עבודה, מוטל על כתפי המעסיק.
ודאי כאשר הוכח לפניי ולפנים ששכר התובע שולם במזומן, בהפקדות כספים לחשבונו.
זאת ועוד, הנתבע העיד:
"בשלוש השנים האחרונות הוא גרם לי לקרוס ולא היה לי כסף לשלם. כל התמלולים מעידים שהוא גרם לעסק לקרוס".
הנתבע מאשר שמצבו הכלכלי בתקופה האחרונה להעסקת התובע, היה קשה ביותר. מכאן תימוכין נוספים לטענת התובע, כי לא קיבל שכר בחודשים אלה.
בנוסף, באחד מעשרות המכתבים ששלח הנתבע לתובע, מכתב מיום 3/8/12 כתב הנתבע:
"גבי, אתה עזבת את העבודה מרצונך וביוזמתך האישית ואמרת לי: אני מניאק אם אני חוזר. ולאחר שעזבת סופית, שוב ביקשת: למען הילדים אני רוצה לחזור מהתחלה, אני יעבוד כמו מטאטא חדש, מטאטא טוב.
ריחמתי עליך וחזרת לעבודה מחדש מהתחלה, עבדת כחודשיים ושוב ברחת: "אני לא כושי שלך" מאז שחזרת עבדת רק חודש מקוצר ומספר ימים בחודש לאחריו. אני השבתי לך: גם אני לא בנקומט שלך, מי שלא עובד לא מקבל כסף. אתה אדם בוגר ותעשה מה שאתה רוצה.
34.מסקנתנו היא כי הנתבעים לא שילמו לתובע משכורות החל מחודש ינואר 2012 ועד לסיום העבודה.
על הנתבעים לשלם לתובע שכר עבודה עבור חמישה חודשים ועוד 9 ימים, לפי 9,500 ₪ נטו לחודש סה"כ 50,666 ₪ נטו.
35.דמי חופשה ודמי הבראה
הנתבעים טוענים שסכומים אלה שולמו לתובע במזומן.
לא הוצגה ראיה כלשהי לתשלום סכומים במזומן, מעבר לשכר עבודה. בתלושי השכר אין תעוד על תשלום חופש והבראה.
נטל ההוכחה בעניין זה מוטל על כתפי הנתבעים.
הנתבעים לא הציגו פנקס חופשה או רישום מסודר של ימי החופש שנוצלו בפועל.
התובע בעדותו הודה שבשנים האחרונות לעבודה, לא עבד בחגים – בסוכות ובפסח. באשר לימי צום טען שעבד בכולם למעט ט' באב.
36.לאור האמור זכאי התובע לפדיון חופש עבור שלוש השנים האחרונות לעבודה, בניכוי ימי חול המועד סוכות ופסח.
בהעדר פירט מדויק בעניין זה, יופחתו 8 ימים בשנה. על פי הוותק במקום העבודה, זכאי התובע ל-28 ימי חופש לשנה. בהפחתת 8 ימי חופש לשנה, זכאי סה"כ ל-60 ימי חופשה עבור שלוש שנים.
תעריף יומי (לפי שכר בין 9,500 ₪ נטו) – 452 ₪ ליום.
סה"כ זכאי לפדיון חופש בסך 27,120 ₪.
כן זכאי לדמי הבראה עבור השנתיים האחרונות לעבודה, סה"כ 7,420 ₪.
37.פנסיה
גרסת הנתבעים היא כי סכומי הפנסיה שולמו לתובע במזומן, לבקשתו.
למותר לציין שגרסה זו לא הוכחה כלל.
כשנשאל הנתבע על כך ע"י ב"כ התובע, לא השיב תשובה עניינית.
בית הדין חזר על השאלה והורה לנתבע להשיב:
" ש.אני מראה לך תלוש לחודש ינואר 2012 שאתה מקזז לו מבטחים ומנורה, האם הכסף עבר למבטחים או למנורה?
ת.כמה שזה נראה אני רוצה להגיד שהוא בחיים שלו לא הפריש שקל אחד ואני פחדתי מהבן אדם הזה שמה יהיה. אותו הדבר הוא עשה בתחנת הקמח הוא לקח פעמיים פיצויים ...
כאשר בית הדין מנחה אותי לענות לשאלה האם העברתי את הכספים המצוינים בתלוש השכר למנורה ולמבטחים, אני משיב: מה שהעברתי העברתי. כל הכספים שנמצאים במבטחים ובמנורה זה כספים של התובעות נטו. זה בכלל לא שלו. הוא חייב לתובעות, הוא גמר להם את העסק וחייב להם את כל הכסף. זה מתקבל על הדעת שהוא חייב כסף ויקבל כסף? אני מבקש לשחרר לי את הכספים האלה ולשקם את העסק."
38.מהמסמכים שהציג התובע עולה שהופקדו עבור התובע כספים למנורה מבטחים.
במסגרת בקשה שהגיש התובע מיום 11/5/15, הפנה למכתב שהתקבל מחברת מנורה מבטחים מיום 29/4/15 ובו פירוט של הכספים שהופקדו על שם התובע, על ידי החברות הנתבעות.
כך נכתב במכתב של מנורה מבטחים בע"מ:
"פנייתך לקבלת מידע לגבי מבוטח אואקנין גבריאל ת.ז. 54004783 התקבלה בחברתנו בתאריך 29/4/2015.
1.פוליסה מס' 7335797 מסוג קצבה בעלות המעסיק "מ.צ.מ. בע"מ.
תאריך תחילת תשלום 11/96, תאריך הפסקת תשלום 12/99.
פוליסה כוללת פיצויים בסך 5892.37 ותגמולים בסך 12496.10 ₪. נכון לתאריך 29/4/2015.
2.פוליסה מס' 9881442 מסוג הוני בבעלות המעסיק "מ.צ.מ. בע"מ".
תאריך תחילת התשלום 1/2000. תאריך הפסקת תשלום 1/2007.
פוליסה כוללת פיצויים בסך 14877.94 ותגמולים בסך 27086.49 ₪ נכון לתאריך 29/4/2015.
3.פוליסה מס' 10032845 מסוג הוני בבעלות המעסיק "מ.צ.מ בע"מ".
תאריך תחילת תשלום 5/2001, תאריך הפסקת תשלום 1/2007.
פוליסה כוללת פיצויים בסך 42296.47 ₪ ותגמולים בסך 81324.96 נכון לתאריך 29/4/2015.
4.פוליסה מס' 702026394 מסוג הוני בבעלות המעסיק מ.צ.מ. בע"מ.
תאריך תחילת תשלום 2/1993, תאריך הפסקת תשלום 10/2002.
פוליסה כוללת פיצויים בסך 42020 ₪ ותגמולים בסך 27052 ₪.
נכון לתאריך 29/4/2015".
5.פוליסה מס' 7838493 מסוג קצבה בבעלות המעסיק "מ.צ.מ. בע"מ".
תאריך תחילת תשלום 4/1998. תאריך הפסקת תשלום 4/2001.
פוליסה כוללת פיצויים בסך 16002.73 ₪ ותגמולים בסך 17352.89 ₪ נכון לתאריך 29/4/2015".
ממסמך זה עולה כי מאז שנת 2007 לא הופקדו כספים לקרן פנסיה עבור התובע. זאת על אף שבתלושי השכר נרשם שבוצעו ניכויים מהשכר עבור "מנורה".
זאת ועוד, הכספים כולם, גם אלה שהופקדו בשנת 1993, רשומים בבעלות חברת מ.צ.מ. , אף שזו הוקמה רק בשנת 2001.
39.במהלך הדיונים הגישו הנתבעים בקשה להורות לחברת הביטוח להעביר את כספי הפנסיה שהופרשו על שם התובע, אל הנתבעות, לאור נזקים שגרם התובע לעסק.
דרישה זו של הנתבעים נדחית מכל וכל. כספי הפנסיה שייכים לעובד והמעסיק אינו רשאי למשכם.
לאור קביעתנו להלן כי התובע זכאי לפיצויי פיטורים, הרי שכספי הפיצויים שהופקדו, גם הם שייכים לעובד.
40.נבהיר עוד כי ניכוי כספים משכרו של העובד ואי העברתם לקרן הפנסיה, מהווה פעולה חמורה המצדיקה, כלשעצמה, חיוב הנתבע באופן אישי בחובות הנתבעות.
במיוחד עסקינן בעובד שעבד במשך שנים רבות וזכויות הפנסיה אמורות לשמשו לעת זיקנה.
41. לאור האמור, אנו מורים לחברת מנורה מבטחים לשחרר לטובת התובע את כל הכספים המופקדים בפוליסות ביטוח על שמו, חלק העובד וחלק המעביד וכן פיצויי פיטורים.
42.על פי אישור מנורה מבטחים, מאז שנת 2007 לא בוצעו עוד הפרשות לפנסיה עבור התובע.
לפיכך, על הנתבעים לשלם לתובע פיצויי חלף הפרשה לפנסיה, בשיעור 6% משכר 12,158 ₪ ברוטו, סה"כ 730 ₪ לחודש, לתקופה 2007 עד 6/12, סה"כ 48,180 ₪.
45.נסיבות סיום יחסי עובד ומעביד וזכאות לפיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת
בכתב התביעה המקורי נטען שהתובע לא קיבל שכר מחודש ינואר 2012, כי ביום 17/6/12 הגיע למקום העבודה וביקש לפתוח את הדלת אך היא לא נפתחה. נטען שהתובע התקשר לנתבע וזה ענה לו שהוא מפוטר וניתק את השיחה.
לטענת התובע, מאז לא יצר איתו הנתבע קשר ולא ענה לפניותיו.
46.בכתב התביעה המתוקן ולאחר מכן בתצהיר התובע נטען:
"28. במהלך השנים 2011-2012, ככל שידוע לי, נוהלו הליכים משפטיים בין פורת לבין מי שהלווה לפורת הלואה כספית אותה פורת החליט שלא להחזיר.
29.במסגרת ההליכים המשפטיים בין הצדדים, פורת דרש ממני להעיד כי הוא, פורת, החזיר את ההלוואה.
סירבתי לכך בכל תוקף.
30.כתוצאה מכך, במהלך חודש יוני 2011, ולאור סירובי להעיד כאמור לעיל, פיטר אותי פורת מהיום להיום וללא הודעה מוקדמת.
31.לאחר כחודשיים לערך, לאחר שפורת הבין כי הוא אינו יכול ואף אינו יודע כיצד לייצר תנורים לפיתוח ומכונות נוספות בהן עסק פורת באמצעות הנתבעות 2-4, דאג פורת כי צד שלישי, יגשר בינינו על מנת שאחזור לעבודה.
32.הגישור הצליח, ובחודש ספטמבר 2011, חזרתי לעבודה. כחלק בלתי נפרד מתנאי חזרתי לעבודה, פורת התחייב בפני לדאוג שתלוש השכר יהיה מלא ובו יורטו ההפרשות לקופת גמל, לביטוח לאומי ולמס הכנסה. כך שהנטו לאחר כל הניכויים יעמוד על סך של 9,500 ₪. פורת הסכים לכך ובנוסף, הוא אף התחייב בפני שלא להתנהג כלפי בעתיד באלימות ובאיומים על תביעות שיגיש נגדי ובגסות רוח.
33.בספטמבר 2011, כאמור חזרתי לעבודתי. כך שמחודש יוני ועד ספטמבר, הופסקה עבודתי למשך כחודשיים חודשים וחצי לכל היותר. אני טוען כי לא נוצר נתק בעבודתי בנתבעים, ורצף העבודה המזכה אותי בפיצויים ובתגמולים נשמר.
34.במהלך החודשים ינואר –מאי 2012, הנתבעים 1-4, לא שילמו לי את שכרי. בסוף כל חודש כאשר ביקשתי מפורת לשלם לי את המשכורת נעניתי "נסיים את ההליכים המשפטיים ואני אשלם לך, אל תדאג". שכרי הולן לא פעם למשך חודש או חודשיים ושולם לי לבסוף. האמנתי לפורת שגם את המשכורות המגיעות לי הוא ישלם. המשכתי את עבודתי מחוסר ברירה ובתקווה שגם הפעם ישולם לי שכרי.
35. ככל שידוע לי, נערך גישור בן הצדדים אצל הרב אברהם יוסף (הרב הראשי של חולון), שם נערך הסכם פשרה בין הצדדם בו התחייב פורת להחזיר את יתרת ההלוואה שנלקח כ-40,000 ₪ לערך.
36.פורת אשר רתח מזעם על כך שהוא חויב להחזיר את ההלוואה שלקח האשים אותי בכך. פורת החליט כנראה באותו המועד לפטר אותי מפני שסירבתי "לעזור" לו להתחמק מלהחזיר את ההלוואה שלקח.
37.הודעה מוקדמת: בתחילת חודש יוני, כאשר התחייבותו של פורת לשלם לי את שכרי כעבור 5 חודשי העבודה האחרונים דהיינו, ינואר-מאי 2012, הופרח, פניתי לפורת והודעתי לו שאם אני לא אקבל את כל השכר המגיע לי בעבור החודשים ינואר-מאי 2012, כולל תלושים מלאים, עד ליום – 10 לחודש יוני 2012, אני מודיע לו על עזיבת העבודה בסוף חודש יוני 2012, (להלן: "הודעה מוקדמת").
38.ביום ה-10 או ה-11 ליוני 2012, כאשר פניתי לפורת וביקשתי לדעת מה קורה עם השכר והתלושים המגיעים לי, הבטיח לי פורת כי בשבוע הבא הוא ישלם לי את כל החוב בגין המשכורות מינואר עד מ אי 2012, וכי הוא כבר ביקש מהרו"ח להכין לי את התלושים המלאים אשר ישקפו את המשכורת ברוטו עם ההפרשות לפוליסת המנהלים ומיסים כאשר לאחר כל ההפרשות וההורדות ישתקף השכר נטו 9,500 ₪ לחודש אותו אני מ קבל.
39.פורת, אשר כיודע, נתון למצבי רוח משתנים בכל רגע, החליט כנראה באותו המועד לפטר אותי, "ולהראות לי מי זה פורת".
40.בין הימים 15-17 ליוני 2012, החליף פורת את מנעולי דלתות הכניסה של העסק ואף הוסיף עוד מנעול לדלת הכניסה ועזב את המקום.
41.ביום ראשון 17.6.2012 הגעתי לעבודה כבכל יום. כאשר בקשתי לפתוח את דלתות העסק נוכחתי כי המנעולים הוחלפו ואף נוסף מנעול חדש לדלת הכניסה".
47.התובע טוען למעשה לנסיבות שהצדיקו התפטרות וקבלת פיצויי פיטורים וכן טוען לפיטורים.
הנתבעים הציגו מספר מכתבים ומברקים שנשלחו לתובע.
במכתב מיום 24/6/12 ימים ספורים לאחר ניתוק הקשר בין הצדדים, נטען שהתובע עזב את העבודה ללא הודעה מוקדמת וכי הוא גורם נזקים לנתבעים ונדרש לשמור על סודיות.
במכתב נוסף מיום 28/6/12 נטען שהתובע מגלה סודות של הנתבעים וגורם להם נזקים. עוד נטען שהתובע מקיים קשרים עם זרגרי (איתו נוהלה הבוררות שבעקבותיה התובע פוטר בשנת 2012).
נציין, כי מכתבים אלה, שנכתבו על ידי עו"ד סח שאדי, ספק אם הגיעו לידיו של התובע, שכן עו"ד שאדי העיד שמסר אותם לנתבע. נדון בכך בהמשך.
בנוסף, ביום 1/7/12 ובמשך מספר חודשים לאחר מכן, שלח הנתבע לתובע שורה ארוכה של מברקים, בהם הוא מאשים את התובע בהאשמות שונות ומגוונות, חלקן נוגעות לביצוע עבודות פרטיות על ידי התובע בתקופת העבודה וחלקן נוגעות לחייו האישיים של התובע.
הנתבעים טענו שבמכתבים ששלחו לתובע, ביקשו ממנו לחזור לעבודה.
הנתבע נשאל על כך בעדותו:
"ש.מפנה לסע' 35 לתצהיר. "התובע נדרש לחזור לעבודה ...". צרפת מכתבים ששלחת. מציג לך מכתב של עו"ד שאדי. תראה לי איפה ביקשת ממנו לחזור לעבודה.
ת.ברגע שהוא הלך הוא עשה שתי דברים, הוא לקח איתו את הסודות של העסק, מקדחים, כרסומים, את השבלונות. הוא קנה מחברת רקם מכונה שחותכת פלזמה ... הוא הלך ויצר תנורים. היה לי כדאי שהוא יחזור כדי שהוא לא ילך ללקוחות של העסק, אבל הוא לא עשה לא את זה ולא את זה".
עיון במכתבים הרבים שצורפו מעלה שאין בהם כל דרישה מהתובע לחזור לעבודה.
התעוד היחיד על קשר בין התובע לנתבע לאחר ניתוק יחסי עבודה בין הצדדים, הוא במברק ששלח הנתבע לתובע ביום 1/7/12 ובו כתב, בין השאר:
"...מאחר וביום שישי באת לראיון בסוף היום השיחות ביננו היו סוערות ביותר, איימת בכל מיני איומים שאתה מכיר אנשים ממוסדות ממשלתיים, אני רוצה להיפגש איתך רק באמצעות המגשר ניסים...".
48.סיכום חומר הראיות מעלה כי התובע הוכיח את זכאותו לפיצויי פיטורים עם סיום ההתקשרות עם הנתבעים.
ראשית, התובע הוכיח שלא שולם שכרו לחודשים ינואר עד יוני 2012. בנסיבות אלה אין לצפות ממנו שימשיך לעבוד ללא תשלום שכר.
שנית, הוכח כי התנהלות הנתבע, מנהל החברות הנתבעות, הייתה כזו שלא איפשרה את המשך העסקתו של התובע. די אם נפנה למכתבים ולמברקים ששלח הנתבע לתובע, כמו גם לעדותו בפנינו, לכינויים שבהם כינה את התובע, לפגיעות החמורות בתובע, במשפחתו, בשמו הטוב.
בכלל זאת חוזר הנתבע ומטיח בתובע, במכתבים רבים ובמברקים רבים, כי הוא ביצע מעשה שלא יעשה. מפאת כבודם של הצדדים, לא נפרט בפסק הדין מה הטענות המועלות. הדברים מופיעים בנספחים הרבים שהגישו לתיק.
נבהיר כי האשמות מעין אלה, לכשלעצמן, מצדיקות התפטרות של התובע בנסיבות שאינן מאפשרות את המשך עבודתו ובאופן המזכה אותו בפיצויי פיטורים.
בכלל זאת המשיך הנתבע להאשים את התובע בקשרים עם אותו זרגרי, קשרים שהביאו לפטוריו של התובע בשנת 2011.
כל אלה מצביעים כאלף עדים על כך שהנסיבות שנוצרו, היו כאלה שלא איפשרו את המשך עבודתו של התובע.
משזו מסקנתנו, אין אנו נדרשים להכריע בשאלה האם הנתבע פיטר את התובע. די שקבענו כי בנסיבות סיום העבודה, לאור אי תשלום שכר במשך מספר חודשים ולאור התבטאויות של הנתבע כלפי התובע, זכאי היה התובע להתפטר בנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים.
49.שעור פיצויי פיטורים
עסקינן במקום עבודה אחד, בו עבד התובע ברציפות משנת 1983.
קבענו לעיל כי ההפסקה בעבודה בשנת 2011 נמשכה חודשיים וחצי בלבד. הפסקה כזו אינה מנתקת יחסי עובד ומעביד ואינה פוגעת ברצף ההעסקה.
עוד קבענו כי השכר האחרון עמד על 9,500 ₪ נטו.
בהעדר תלושי שכר המשקפים את המשכורת האמיתית ששולמה, לא ניתן לדעת מה הסכום ברוטו שלפיו יש לשלם פיצויי פיטורים. בהעדר ראיה אחרת כלשהי, נקבל את טענת התובע, המגובה בתלוש שכר שנערך על ידי רו"ח, לפיה שכר נטו בסך 9,500 ₪ מביא לברוטו בסך 12,158 ₪.
50.לאור זאת זכאי התובע לפיצוי פיטורים בסך 354,608 ₪.
מסכום זה יש להפחית סכומים שהופקדו על ידי הנתבעים בקרנות ברכיב פיצויי פיטורים. התובע יגיש על כך הודעה לתיק עם שחרור הכספים מהקרנות ובמידת הצורך תינתן החלטה מתאימה.
51.הודעה מוקדמת ופיצוי על פיטורים ללא שימוע
משהתובע התפטר, אין הוא זכאי לדמי הודעה מוקדמת.
נציין, כי לאור הנסיבות שנוצרו, אי תשלום שכר למשך למעלה מחמישה חודשים, לא היתה חובה על התובע למסור הודעה מוקדמת להתפטרות.
משקבענו שהתובע התפטר, אין הוא זכאי לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין.
52.שעות נוספות
התובע טוען שעבד שעות נוספות רבות ולכן, בהתאם לתיקון סעיף 24 לחוק הגנת השכר, טוען שעל הנתבעים לשלם לו 60 שעות נוספות לחודש.
53.התובע זימן לעדות בעניין זה את גיסתו גב' רינת אוקנין, שמתגוררת באותה כתובת שבה נמצא מקום העבודה.
לדבריה, היתה מכינה לתובע ארוחת ערב בשעה 19:00 או 20:00. כן העידה שהתובע היה מגיע לעבודה בשעה 08:00 או 08:30 ומסיים בשעה 18:00 או 20:00 ולפעמים אכלו באחת בלילה.
עוד זימן לעדות את מר רוני בן דוד, בעל חנות מכולת הסמוכה למקום העבודה. העד לא יכול היה לאשר מה שעות העבודה של התובע.
54.הנתבע טען שהתובע עבד לכל היותר 4.5 שעות ליום, כי נהג להגיע בשעה 10:00 ויצא ב-14:30.
הנתבע אישר ששלח את התובע לבצע התקנות באילת לטענתו. מדובר על פעמיים ולא יותר.
הנתבע אישר שלא התקין שעון נוכחות בבית העסק.
55.התובע הצהיר בתצהיריו לגבי אופי העבודה. לדבריו, מכיוון שמדובר בתיקון תנורים של מאפיות, נאלץ לעבוד לעיתים בשעות הלילה המאוחרות כדי להביא את התנורים לידי שימוש למחרת.
כך הצהיר בתצהירו:
"אני אשר הייתי העובד המקצועי היחיד בעסק, נשלחתי בכל הזמנים הרלוונטיים ע"י פורת, להרכיב את המכונות לאפיית פיתות ואת התנורים, כמו כן, הייתי נשלח לשירות תיקונים בבתי העסק של הלקוחות השונים.
עקב הדחיפות המובנית בביצוע ההרכבות והתיקונים ללקוחות העסקיים השונים, נאלצתי לא אחת להגיע לבתי העסק השונים אשר שכנו בצפון או בדרם הארץ והייתי נאלץ להישאר ולעבוד כמעט כל הלילה עד שההרכבה או התיקון הושלמו".
56.התובע העיד לגבי שעות העבודה:
"ש.העבודה שלך היתה בבנייה של התנורים ובהתקנה של התנורים?
ת.כן, עשיתי הכל, חרט, כרסם, שיפצתי עשיתי הכל.
ש.כמה עבודה עשית בתוך העסק וכמה עבודה מחוץ לעסק, באיזה תדירות?
ת.במסגריה הייתי מייצר את התנורים, הוא לא ידע כלום. הייתי מרתך מכרסם הכל.
ש.כמה זמן מתוך שבוע עבודה היית במסגריה וכמה בהתקנות?
ת.זה היה תלוי בעבודה, פעמיים בשבוע רוב הפעמים הייתי בהתנקות בצפון אצל הערבים ולפעמים גם שלוש פעמים בשבוע. ולפעמים היינו שבועיים בערד כדי לייצר שם את התנור ונשארנו שם.
ש.כאשר היית הולך להתקנה היית מתחיל מהמפעל?
ת.לפעמים הייתי עובד בבוקר במפעל ואז יוצא להתקנה ולפעמים היינו מתכננים ויוצאים להתקנה מוקדם בבוקר. הייתי בא בבוקר והוא היה אומר לי שצריך לצאת מוקדם ואז היה הטנדר מוכן עם הכלים הוא היה מכין הכלים והכל ואז היינו באים ויוצאים מיד לעבודה ב- 5:30 או 6:00 בבוקר. כשהוא פיטר אותי היו 10 תנורים מונחים לא מוכנים בנגריה"
57.עדות התובע לגבי שעות העבודה לא נסתרה.
כאמור, טענתו של הנתבע, כי התובע עבד שעות בודדות ביום, הגיע בשעה 10:00 ויצא ב-14:30, אינה עולה בקנה אחד עם ההגיון. ממילא, כאמור, הנתבעים לא הציגו שעון נוכחות, כפי שנדרשו על פי החוק.
בהתאם לנפסק בענין ע"ע (ארצי) 15546-05-11 בוסקילה נ' נתיב מעיין אביב בע"מ (מיום 24/2/15) הנתבעים, שעליהם נטל ההוכחה, לא שכנעו את בית הדין כי התובע לא עמד לרשות העבודה בשעות שלהן הוא טוען.
58.לאור האמור, בהתייחס לתיקון סעיף 24 לחוק הגנת השכר, עובר נטל ההוכחה אל הנתבעים, לגבי 60. שעות עבודה בחודש.
משהנתבעים לא סתרו את עדות התובע לענין אופי העבודה, שהצדיק עבודה בשעות נוספות, הרי שיש לקבל את התביעה ברכיב זה.
59.התובע דורש שעות נוספות עבור שבע השנים האחרונות לעבודה, דהיינו מחודש יוני 2006.
תיקון 24, המעביר את נטל ההוכחה על כתפי הנתבעים, נכנס לתוקף בחודש פברואר 2009.
לפיכך, התובע זכאי לתשלום עבור שעות נוספות מחודש פברואר 2009 ועד יוני 2012, סה"כ 39.5 חודשים.
בכל הנוגע לתקופה לפני 2/09, נטל ההוכחה להוכיח את שעות העבודה היה מוטל על כתפי התובע. אין די בחומר הראיות כדי לקבוע כמה שעות בדיוק עבד בתקופה זו.
60.כפי שקבענו, שכרו של התובע עמד על 9,500 ₪ נטו לחודש, שהם 51 ₪ לשעה נטו.
התובע זכאי לתשלום 60 שעות לחודש בערך 125%, עבור 39.5 חודשים, סה"כ 151,088 ₪ נטו.
61.הרמת מסך
התובע טוען, כי יש לבצע הרמת מסך בין הנתבעות 2 עד 4 לבין עצמן, באופן שיש לחייב את כל הנתבעות ביחד ולחוד, בתשלום הסכומים שיפסקו במסגרת פסק הדין.
עוד טוען שיש לחייב את הנתבע 1 אישית, בחובת הנתבעות כולן כלפי התובע.
62.כאשר החברות הנתבעות הגישו תביעה נגד התובע בתיק 3010-07-13 טענו הן שהתובע פגע בתובעות כולן. עוד טענו שהתובע גזל לקוחות מהתובעות כולן.
כך נאמר בסעיף 27 לתביעה:
"...לאחר שעזב הנתבע את העבודה נגרמו נזקים לתובעים אשר מסתכמים ב 150,000 ₪".
למעט התביעה להודעה מוקדמת, שהוגשה בשם חברת פוקט ברד – המעסיקה האחרונה, כל יתר רכיבי התביעה שהגישו החברות, נתבעו על ידי כולם ביחד.
מכאן עולה שמנהל החברות – אמנון פורת, בעצמו, אינו מבחין בין חברה לחברה אלא רואה בכולן כתאגיד אחד, ללא הפרדה.
63.מתלושי השכר שצורפו לכתב התביעה עולה כי חל ערבוב בין החברות. כך, בתלוש לחודש 2/10 מחברת מ.צ.מ., צויין מועד תחילת עבודה – 1/7/94, אף שחברה זו הוקמה רק בשנת 2001.
64.התובע טוען שהחברות הוקמו על ידי הנתבע 1 ומטרת הקמתן היתה "מכשיר להפקת תלושי משכורת לתובע" וכן סיכול תשלום חובות לנושים השונים.
בכל הנוגע לטענה לסיכול גביית חובות על ידי נושים, טענה זו לא הוכחה בהליך שבפנינו.
יחד עם זאת, הוכח שחל ערבוב בין החברות בכל הנוגע למועד תחילת העסקתו של התובע.
65.עוד ובנוסף, הנתבעים לא הוכיחו שיידעו את התובע במעבר בין חברה לחברה.
הנתבעים לא הוכיחו שבוצע לתובע גמר חשבון במעבר מחברה לחברה.
66.נבהיר, כי מרבית הסכומים שנפסקו בפסק הדין, מושתים ממילא על הנתבעת 4, שהעסיקה את התובע משנת 2010 והיא המעסיקה האחרונה. כך לעניין פדיון חופש, דמי הבראה, פיצויי פיטורים.
67.לאור האמור, אנו מקבלים את טענות התובע וקובעים שיש להרים את מסך ההתאגדות בין החברות הנתבעות כולן.
68.בכל הנוגע לנתבע 1, הוכח כי יש להרים את מסך ההתאגדות ולחייבו באופן אישי בכל התחייבויות החברות הנתבעות כלפי התובע.
ראשית דבר, הוכח שהנתבע הוא בלבד זה שהיה אחראי לניהול החברות ובכלל זאת לתשלום שכרו וזכויותיו של התובע.
הנתבע 1 הודה ששילם את שכרו של התובע במזומן. כפי שהוכח, הסכום ששולם כשכר עבודה עלה באופן משמעותי על זה שנרשם בתלושי השכר.
נתבע 1 טען ששילם לתובע את כספי הפנסיה במזומן. טענה זו כלל לא הוכחה, כפי שקבענו לעיל. אולם מנגד, הוכח שהנתבעות הפחיתו מהשכר הנקוב בתלושי השכר סכומים לקרן פנסיה, אך אלה לא הועברו לתעודתם.
עוד ובנוסף, הנתבע הוא אישית פנה אל התובע בעשרות מברקים ופניות, בהן השמיץ את התובע בהשמצות קשות, פגע בו אישית ובמשפחתו, האשים את התובע בקריסת עסקיו של הנתבע וכן בהאשמות על רקע אישי ופרטי, תוך שהוא מלבין את פניו ברבים. פעולות אלה של הנתבע, מעידות שהוא עשה בחברות הנתבעות כבשלו והזדהה בהזדהות עמוקה עם הנתבעות.
נוכח כל הטעעמים לעיל, אנו מחייבים את הנתבע אמנון פורת באופן אישי, בכל חובות החברות הנתבעות כלפי התובע.
69.משקבענו כי יש להרים את מסך ההתאגדות, אין עוד צורך לדון בטענה לחיוב הנתבע באופן אישי כדירקטור בחברות הנתבעות.
70.התביעה בתיק 31010-07-13
התביעה שהגישו הנתבעות נגד התובע, מושתתת על טענות אלה:
א.מעילה באמון וגניבות מהעסק – לטענת הנתבעות, אחיו של התובע הוקלט והודה בכך שהתובע ביקש ממנו לגרום נזקים לעסק, התובע מעל בכספי העסק, התובע ביצע עבודות פרטיות ללא ידיעת מר פורת, התובע גנב ציוד מהעסק.
ב.התובע עזב ללא הודעה מוקדמת ועליו ליתן לנתבעים הודעה מוקדמת להתפטרות.
ג.בעקבות עזיבתו של התובע, הוא הפסיק לייצר תנורים ועקב כך נגרם לנתבעות נזק כספי, לקוחות פוטנציאליים עברו לחברות אחרות.
ה.התובע פנה ללקוחות ומכר להם ציוד וביצע להם עבודות פרטיות.
נדון בטענה אלה להלן.
71.הודעה מוקדמת
קבענו שהתובע התפטר. עוד קבענו, כי בנסיבות ההתפטרות, לאחר אי תשלום שכר במשך חודשים רבים, לא היתה מוטלת עליו חובה ליתן לנתבעים הודעה מוקדמת.
לפיכך התביעה ברכיב זה דינה להדחות.
72.מעילה באמון, גניבה וגזילה
כבר בפתח הדברים יאמר כי נתבע ברכיב זה סך 250,000 ₪ ללא פירוט כלשהו וללא הסבר מדוע נתבע סכום זה ולא סכום אחר. די בכך כדי לדחות את התביעה.
73.למעלה מהדרוש נציין שהנתבעים צרפו לתיק בית הדין עשרות הקלטות של שיחות שביצע מר אמנון פורת עם גורמים שונים.
לכתב התביעה שהגישו הנתבעים צורף "תצהיר" חתום על ידי ראובן ועקנין, אחיו של התובע. כן צורף תמליל של שיחה בין מר פורת לבין ראובן ועקנין, מיום 15/03/13, בו נשמע ראובן ועקנין "מקריא" את נוסח התצהיר שהוכן על ידי מר פורת. בתצהיר מאשים ראובן ועקנין את אחיו התובע, בגניבת ציוד וכספים מהעסק של החברות הנתבעות וכן בהאשמות רבות נוספות.
התובע נשאל על כך בעדותו והשיב שאחיו הוא נרקומן וכי הנתבע פורת שיחד את אחיו שיחתום על התצהיר.
למותר לציין שהאח לא הוזמן למתן עדות.
מעבר לתצהיר תמוה זה של האח, לא הובאה ראיה נוספת כלשהי באשר לגניבה מהעסק, לפריצה לעסק וכל כיו"ב טענות שהועלו בכתב התביעה.
74.לכתב התביעה צורף אישור ממשטרת ישראל משנת 2011, לפיו הנתבע מר פורת הגיש נגד התובע לא פחות מ-74 תלונות, אשר כולן טופלו על ידי יחידת החקירות במרחב יפתח ובסופו של דבר נגנזו!
ריבוי התלונות מעיד והעובדה שכולם טופלו ונגנזו, מעיד על כך שמר פורת מעלה כלפי התובע טענות שוא, מטענות שונות, ובכלל זאת טענתו בכתב התביעה שהגישו התובעות, אשר כאמור, כלל לא הוכח.
75.התביעה שעניינה מעילה באמון גניבה וגזילה, נדחית בהעדר הוכחה.
76.ביצוע עבודות פרטיות
הנתבע זימן בעניין זה שורה של עדים.
העד עידן אשכנזי העיד שקיבל ממר פורת הצעה לתיקון תנור בבית העסק שלו וכן העיד שקיבל מהתובע הצעה נמוכה וכן קיבל ממנו הצעה לרכישת תנור ששייך למר פורת ועוקל. העד העיד שהדבר היה "לפני זמן רב" ולא ידע לומר אם בתקופה שהתובע הציע את שהציע, היה עובד של מר פורת או לא.
העד שמואל בירנבוים העיד שיש לו תנור פיתות ושהתנור התקלקל, הגיע למסגריה, פגש שם את התובע וביקש ממנו שיבוא לתקן. לדבריו, התובע אמר שיש בעיה במנוע ושיביא לו מנוע חדש ולמחרת בא והתקין מנוע חדש ועדיין התנור לא עבד. לאחר מכן הכניס את המנוע הישן והתנור כן עבד. לדברי מר בירנבוים, בעקבות זאת אמר שהוא מבטל את השיק ששילם על המנוע ואכן ביטל את השיק, אלא שהוגשה נגדו תביעה ונאלץ לשלם.
העד נשאל מתי היה האירוע והשיב ב-2013.
העד אילן דיין, בעלים של עסק אילן זגגות רכב, נקרא על ידי מר פורת להעיד אודות אירועים שארעו לפני 18 שנה!
העד דוד כהן אף הוא נקרא על ידי מר פורת להעיד אודות אירועים שארעו לפני 25 שנה!
77.בנוסף הנתבע הציג עשרות מסמכים, מברקים, מכתבים שכתב לגורמים שונים ובהם מאשים את התובע בהאשמות שונות ומשונות.
כמו כן, הגיש עשרות תמלילים של שיחות שבהן הקליט גורמים שונים שניסה להכניס לפיהם מילים.
כך, תמליל שיחה בין מר פורת לבין "אברהם נגריית פינות אוכל" (ללא תאריך). מר פורת נשמע מנסה "להזכיר" לאברהם מעללים של התובע ואילו אברהם משיב "בחיי נשבע לך, כבר הרבה זמן לא ראיתי אותו".
כך, שיחה מיום 3/3/14 שיחה עם משה פליסה בעל מפעל הצמוד לבית המלאכה של מר פורת.
מר פורת נשמע שואל את הדובר על שעות העבודה של התובע והאם נכון שהגיע בשעה 09:30 או 10:00 אולם העד לא אישר ולא הכחיש ולמעשה לא הגיב בכלל.
כך שיחה מיום 11/8/12 עם "עידן" ממאפיה לדוגמא ברמת השרון. בשיחה זו פורת מאשר שהתובע עבד אצלו 28 שנה. במהלך השיחה טוען מר פורת באוזני הדובר, שהתובע גנב ממנו לאורך השנים, אולם הדובר אינו מאשר ואינו מכחיש.
עוד הוצגו תמלילים רבים שנערכו עם הרב משיח קמארי (שהוזמן לעדות על ידי מר פורת) וכן גבאי בית הכנסת וכן הקלטות רבות של שיחות עם אחיו של התובע, שיחות ממועדים שונים, אשר אין בהן דבר או חצי דבר ממן העניינים הנדונים בתיקים כאן.
78.סיכומו של דבר, הנתבעים לא הוכיחו שהתובע גזל מהן לקוחות. בוודאי שלא הוכיח את הסכומים הנתבעים ברכיב זה.
79.סוף דבר
התביעה בתיק 1239-06-13 מתקבלת.
הנתבעים ביחד ולחוד ישלמו לתובע:
א.שכר עבודה עבור שנת 2012 בסך 50,666 ₪ נטו.
ב.פדיון חופש בסך 27,120 ₪.
ג.דמי הבראה בסך 7,420 ₪.
ד.פיצוי אי הפרשה לפנסיה (חלק המעסיק) בסך 48,180 ₪.
ה.פיצויי פיטורים בסך 354,608 (בניכוי כספי פיצויים המופקדים במנורה מבטחים).
ו.שעות נוספות בסך 151,088 ₪.
80.כל הסכומים הנ"ל ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1/7/12 ועד לתשלום בפועל.
81.בנוסף ישחררו הנתבעים לתובע את הכספים המופקדים במנורה מבטחים, פיצויים ותגמולים.
82.התביעה בתיק 31010-07-13 נדחית על כל רכיביה.
83.בשים לב למאות המסמכים שהגיש הנתבע לתיק, לטענות החמורות שהועלו כלפי התובע באופן אישי וכלפי באי כוחו, ובשים לב לעשרות הבקשות שהגיש הנתבע, רובן הגדול ללא כל הצדקה, מצאנו לחייב את הנתבעים ביחד ולחוד בהוצאות שכ"ט עו"ד בסך 25,000 ₪.
ניתן היום, יא' באב תשע"ו, ( 15 אוגוסט 2016), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
|
|
|
|
|
|
|
נציג ציבור עובדים, מר יגאל כוחלאני
|
|
הדס יהלום, סגנית נשיאה
|
|
נציגת ציבור מעסיקים, גב' נירה עילם
|
חתימה
קלדנית: אתי קובה + חן תשובה.