ת"א 8757-12-12 אבו רחמון נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ ואח'

מבוא

1.בפניי תביעה כספית/נזיקית על סך של 864,164 ₪ שהוגשה על ידי התובע, רואה חשבון במקצועו, כנגד הנתבעים בגין הפרש תגמולי ביטוח ונזקים נוספים על רקע שריפה שארעה במשרדו ביום 20.6.2010.

2.אין מחלוקת בין הצדדים בדבר קיומה של פוליסת ביטוח לתובע בין היתר לכיסוי נזקי שריפה שנערכה באמצעות הנתבע 2 - סוכן הביטוח אצל הנתבעת 1 (להלן - הנתבעת או חברת הביטוח וסוכן הביטוח בהתאמה). עוד אין מחלוקת כי הנתבעת שילמה לתובע סכומים שונים בגין נזקי הרכוש שנגרמו לו סמוך למועד האירוע ועובר להגשת התביעה בסך כולל של 441,579 ₪. משכך, הסכום הנתבע בכתב התביעה מתייחס לסכומי פיצוי נוספים על אלה ששולמו על ידי הנתבעת בפועל.

במסגרת ההליך שבפניי שילמה הנתבעת לתובע ביום 9.7.15 סכום נוסף של 136,088 ₪ (המגלם סך של 112,070 ₪ קרן משוערך לשיטתה מאוקטובר 2010 ליוני 2015) כסכום נוסף שאינו שנוי במחלוקת.

בסה"כ שילמה הנתבעת לתובע עובר למתן פסק דין זה סך של 577,667 ₪.

3.המחלוקת בין הצדדים נסבה על שני נושאים עיקריים: האחד - שיעור הפיצוי כפי שהוערך ביחס לחלק מרכיבי הנזק על ידי המומחים מטעם הנתבעת אשר לגבי עצם הכיסוי הביטוחי החל עליהם אין מחלוקת לגביהם טוען התובע כי הוא זכאי לפיצוי בשיעור גבוה יותר מכפי ששולם בפועל;

השני - ביחס לרכיבי נזק שונים בגינם לא קיבל התובע פיצוי כלל או פיצוי חלקי בנימוק שרכיבים אלה אינם כלולים בפוליסה מכוחה הוא תובע או שהוא לא עמד בתנאים המקדמיים להחלתה, לדוגמא: נושא שחזור המסמכים והמידע.

עוד יצוין כי ביחס לרכיבים מהסוג השני הגיש התובע תביעתו בעוולת הרשלנות כנגד הנתבעת וסוכן הביטוח. לעמדת התובע, סוכן הביטוח, שהוא הגורם המקצועי שערך את פוליסות הביטוח, היה צריך להעריך את מכלול הסיכונים והכיסויים הנדרשים ולדאוג לכך שכל הנזקים הצפויים יהיו מכוסים באופן מלא וכנדרש.

בהיבט נוסף של רכיב זה ישנה מחלוקת בין הצדדים לעניין אחריותה השילוחית של הנתבעת לרשלנות הסוכן, אם תוכח, ונזקים נוספים שנגרמו לטענת התובע עקב התרשלות שני הנתבעים כאחד לרבות עיכוב בתשלום תגמולי הביטוח ובירור התביעה בכללותה.

התשתית העובדתית שאינה שנויה במחלוקת

4.ביום 20.6.10 ארעה שריפה במשרדי התובע שגרמה לנזק משמעותי למבנה ולתכולה. הגורמים לשריפה והרקע לה אינם מעניינו של הליך זה ועל כן לא אדרש להיבטים אלה.

אין מחלוקת כי התובע היה מבוטח, לרבות כנגד נזקי שריפה, במסגרת פוליסת ביטוח המכונה "מגדל למשרדים" שכללה תחת מטרייתה מספר נושאים לרבות ביטוח רכוש.

בעקבות השריפה פנה התובע לנתבעת וזו הפנתה מומחים ושמאים מטעמה על מנת לאמוד את הנזקים ואת שיעור השיפוי המגיע לתובע על פי הפוליסה בעקבות השריפה ואת הפעולות הנדרשות להשבת המצב לקדמותו וכימותן הכספי. מטעם הנתבעת נשלחו מספר מומחים שהביעו דעתם כאמור ואישרו תשלומים שונים בשיעורים שונים כנגזר מהפוליסה הרלבנטית, מצב המשרד וסוג הפעולות שנדרש ביצוען.

בעקבות אישור המומחים מטעמה ולצרכים הנ"ל כפי שנקבעו על ידם אישרה הנתבעת 1 לתובע, ואף העבירה לו בפועל, תשלומים שונים על בסיס הפוליסה שהסתכמו עובר להגשת התביעה בסך של כ - 440,000 ₪.

כאמור, בין הצדדים נתגלעה מחלוקת באשר להיקף הכיסוי בפוליסה לרכיבים שונים לרבות נושא שחזור המידע והמסמכים והוצאות נלוות וכן ביחס להיקף השיפוץ הנדרש לצורך השבת המצב לקדמותו. לעמדת הנתבעת, השיפוץ הנרחב יותר שעשה התובע במשרדו כלל שיפורים ותוספות החורגים ממסגרת חיובה של הנתבעת על פי הפוליסה באופן שאין לחייבה לשאת בעלויות העודפות או בתשלום בגין רכיבים שלא נכללו במסגרת הפוליסה והכיסויים הניתנים במסגרתה.

נוכח הפערים בין הצדדים, המגולמים בסכום התביעה, ונזקים נלווים נוספים הנובעים מעצם אי אישור מלוא סכום הדרישה - הוגשה התביעה שבפניי .

תמצית טענות הצדדים

5.התובע טוען כי בשנת 1993, עת פתח הוא משרד רואה חשבון עצמאי, פנה הוא לסוכן הביטוח וביקש לרכוש פוליסת ביטוח מחברת "מגדל" בציפייה, כהגדרתו, שהפוליסה תכסה את כל הסיכונים הרלבנטיים לסוג העסק המנוהל על ידו. התובע טוען כי עריכת הפוליסה נעשתה על ידי הסוכן ועל פי שיקול דעתו המלא של זה האחרון. עוד נטען כי במשך 17 שנה שילם התובע את הפרמיה במועדים הקבועים לכך וזו חודשה מדי שנה באופן אוטומטי. עוד נטען כי התובע סמך ידיו על הסוכן בכל הנוגע לעריכת הכיסוי הביטוחי המתאים למשרד מהסוג ומסדר הגודל המנוהל על ידי התובע.

התובע טוען כי סוכן הביטוח לא המציא לו העתק מהפוליסה מדי שנה בשנה כנדרש על פי חוק חוזה ביטוח, התשמ"א - 1981 (להלן - חוק חוזה ביטוח) ולא העמיד אותו על סייגיה וחריגיה, ואף לא ייעץ לו לעניין סיכונים וכיסויים מיוחדים הגם שמדובר בנושאים שאינם בגדר ידיעתו של "מבוטח סביר" לשיטתו. עוד נטען כי על אף פרק הזמן הממושך של ההתקשרות בין הצדדים לא התעדכנה הפוליסה ולא שונו הסכומים והנושאים המבוטחים במסגרתה על אף הגידול הנטען במשרדו של התובע ועל כן ככל שנוצר ביטוח חסר הרי שהאחריות לכך רובצת לפתחו של הסוכן.

עוד נטען כי: לא עלה בידי הנתבעים להוכיח כי הפוליסה נמסרה לתובע עובר למקרה הביטוח; התובע לא קיבל מכתב מנומק מהנתבעת באשר לגורל תביעתו באופן שיש בו כדי להשתיק את הנתבעת מלטעון להיעדר כיסוי ביטוחי; הנתבעת לא הודיעה לתובע על אי חידוש הפוליסה בשנה שלאחר האירוע בניגוד להוראות הדין. לטענת התובע, ככל שייקבע שהפוליסה מכוחה הוא עותר אינה מכסה את מלוא נזקיו הנטענים, הרי שלטעמו הדבר מגלם התרשלות מצד הסוכן בעת עריכת חוזה הביטוח ועל כן יש לחייב את הסוכן באופן אישי בתשלום הפרש הנזקים וסוגי הנזקים מכוח עוולת הרשלנות ואת הנתבעת באחריות שילוחית ביחס לרשלנות זו.

ביחס לנתבעת עצמה נטען להתרשלות מצד השמאים והמומחים מטעמה אשר לטענת התובע עיכבו את מתן חוות הדעת והשמאות בעניין הנזקים שנגרמו לו באופן שגרם לעיכוב בהעברת התשלומים ובהתחלת ביצוע עבודות השיקום ולהוצאות ניכרות שהתבטאו בין היתר בשכירת משרד חלופי.

התובע כימת בכתב התביעה את הסכומים הנתבעים על ידו המסתכמים בלמעלה מ - 1.2 מיליון ₪ בגין הרכיבים הבאים: נזקי מבנה (620,781 ₪); שכירת משרד חלופי והוצאות התאמתו ( 85,000 ₪); תכולה (83,726 ₪) ; שחזור מסמכים ותוכנות (202,000 ₪); ציוד מחשבים וציוד נלווה (57,705 ₪); הוצאות שמירה (10,080 ₪); שכ"ט מהנדסים/ שמאים וחוות דעת (113,000 ₪); הוצאות כיבוי אש (8,671 ₪); הוצאות מימון (64,000 ₪); מרכזיית טלפונים חלופית (10,780 ₪) ובסה"כ: 1,255,743 ₪ לפני ניכוי הסכומים ששולמו בפועל נכון לאותה עת. ניכוי הסכומים ששולמו בפועל ותוספת רכיב של עוגמת נפש והוצאות נלוות בסך של 50,000 ₪ העמיד את התביעה על הסכום הנזכר במבוא עליו מבקש התובע להוסיף ריבית מיוחדת.

יצוין כי בסיכומיו העלה התובע טענות שונות במקצת ביחס לחלק מהנושאים שהוגדרו על ידו בכתב התביעה. הנתבעים מצידם התנגדו בסיכומיהם, ואף במהלך ההליך, לכל הרחבת או שינוי חזית.

ביחס לטענות שהועלו בכתב התביעה אולם לא נזכרו בסיכומי התובע -אניח כי התובע זנח אותן.

בסיכומי התשובה שהוגשו מטעם התובע נרשם כי הטענות שלשיטת הנתבעים מהוות הרחבת חזית הינן בפועל טענות ו/או מסקנות משפטיות שניתן היה להעלותן בשלב הסיכומים.

בהקשר זה נטען כי גם כאשר תביעת מבוטח נדחית בחלקה הרי שיש מקום להמציא מכתב דחייה לעניין אותם רכיבים שנדחו והנימוקים לכך. לעניין העדר ראיות בעניין הוצאות המימון - ב"כ התובע הפנתה לראיות שהוצגו במסגרת ההליך בהקשר זה. עוד הועלו טענות לעניין הרחבת חזית מטעם הנתבעים ביחס לרכיבים הכלולים בחוות דעת השמאי מטעמם במסגרת ההליך.

טענות הנתבעים

6.במישור הראשון שעניינו סכומי הנזקים - הנתבעים טוענים כי עם ביצוע התשלום הנוסף שנעשה על ידם במסגרת ההליך כאמור לעיל הרי שהושלמו כל חובותיהם כלפי התובע מכוח הפוליסה וכי דין יתרת התביעה להידחות. זאת מאחר ויתרת הסכומים שנתבעים על ידי התובע, לרבות כאלה שנזכרו בחוות דעת המומחה או הושארו לשיקול דעת בית המשפט, אינם מכוסים במסגרת הפוליסה ואין מקום לחייבם בכל תשלום נוסף החורג מתנאי הפוליסה.

לעמדתם, בתביעה שעניינה תגמולי ביטוח אין בעצם נקיטתו של ההליך המשפטי כדי להעמיד את התובע במצב טוב יותר מזה המוקנה לו במסגרת הכיסוי הביטוחי. כך טוענים הנתבעים לעניין תכולה, שדרוג מערכת החשמל, הוצאות שחזור המידע, הוצאות מימון וכו'.

מבלי לפגוע בטענה הכללית הנ"ל טוענים הנתבעים כי הנזקים הנטענים ביחס לרכיבים הנ"ל לא הוכחו (לדוגמא הוצאות שחזור מידע והוצאות מימון) ו/או כי הוכח שהתובע לא עמד בהוראות הפוליסה לעניין תחולת זכאותו לכיסוי הקיים במסגרתה, המותנה בעריכת גיבויים מתאימים במועדים קבועים וכיו"ב.

לעניין רכיבים שעניינם שדרוג או סכומים שהינם מעל סכומי התקרה הנקובים בפוליסה שלא היו נדרשים אלא נעשו מטעמי אסתטיקה או שדרוג - טוענים הנתבעים כי אין כל בסיס לחיובם ברכיבים אלה וכי בעניין זה נתפס גם המומחה שמונה מטעם בית המשפט לכלל טעות.

במישור עוולת הרשלנות כלפי הנתבעים או מי מהם טוענים הנתבעים כי לא עלה בידי התובע להוכיח טענותיו במישור זה כלפי הנתבעת ו/או כלפי סוכן הביטוח ו/או המומחים/שמאים שמונו מטעמה טרם נקיטת ההליך.

בעניין זה הביעו הנתבעים תרעומת אודות התנהלות התובע בזמן אמת והפנו לחוות הדעת שניתנו על ידי המומחים מטעמם עובר לנקיטת ההליך ואשר הביאו לתשלום סכומים ניכרים לתובע.

לעניין עילת התביעה כנגד סוכן הביטוח טוענים הנתבעים כי אופי הפוליסה והיקף הכיסויים נקבעים על פי דרישות המבוטח והצגת הנתונים הרלבנטיים על ידו עובר לעריכת הפוליסה. הנתבעים מבקשים ליתן דגש מתאים להבחנה בין בחינה שנעשית על ידי סוקרים או בודקים מטעמם לעניין דרישות מיגון לדוגמא ובין עצם בחירת הכיסוי הביטוחי המתאים לכיסוי הנזקים הספציפיים לכל עסק ועסק על פי מהותו, נתון שהוא בידיעתו של המבוטח והוא שנדרש להציג אותו לסוכן הביטוח ולחברת הביטוח.

עוד טענו הנתבעים כי במסגרת הבאת הראיות הוכח שהתובע קיבל במשך שנים את פוליסות הביטוח משכך ודין טענתו בעניין זה להידחות.

לעניין הטענה שעניינה אי הבהרת תנאי הפוליסה על ידי הסוכן - טוענים הנתבעים כי אין מוטלת על הסוכן כל חובה שבדין לעשות כן ועל המבוטח לעמוד על כל תנאי הפוליסה שהומצאה לעיונו.

באשר לנושאים שלא הוכללו בכתב התביעה ולגביהם טענו הנתבעים להרחבת חזית אציין בקצרה:

לעניין מכתב הנמקה לעניין דחיית התביעה - טוענים הנתבעים כי מגדל לא כפרה בכיסוי הביטוחי ולא דחתה את תביעת התובע. הנתבעת אף שילמה לתובע סכומים משמעותיים עובר להגשת תביעתו על בסיס חוות דעת שמאי מטעמה ועל כן לא היה מקום וצורך במשלוח מכתב דחייה.

לעניין הטענת בדבר היות החריגים והסייגים ככאלה המהווים שינוי יסודי המרוקן את הפוליסה מתוכן - טענו הנתבעים כי אין בידם לרדת לסוף דעתו של התובע בעניין זה מאחר וכל פוליסה באשר היא כוללת חריגים וסייגים המהווים חלק מההסכמות המתגבשות לכדי חוזה ביטוח וכי התובע קיבל סך של כחצי מיליון ₪ על בסיס אותה פוליסה לגביה הוא טוען כי היא ריקה מתוכן.

ההליכים שהתקיימו בתיק עד כה

7.מטעם הצדדים להליך הוגשו חוות דעת של שמאים מטעמם ונוכח הפערים בין חוות הדעת מונה על ידי מומחה מטעם בית המשפט - המהנדס ושמאי המקרקעין גל מאיר (להלן - המומחה).

המומחה הגיש חוות דעתו ביום 29.4.14 ולאחר מכן הוגשו תשובות לשאלות הבהרה.

לבקשת התובע זומן המומחה לחקירה על חוות דעתו ועדותו נשמעה ביום 1.6.15.

8.כמו כן הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים ולאחר מכן נחקרו העדים בפניי.

מטעם התובע הגיש תצהיר עדות ראשית ונחקר: התובע בעצמו.

מטעם הנתבעים הגישו תצהירי עדות ראשית ונחקרו: גב' אסתר משה - מנהלת מחלקת תביעות אצל הנתבעת 1; אינג' יגאל הלמן; הנתבע 2 - נאסף מנסא.

משלא עלה בידי להביא הצדדים להסכמה נשמעו מלוא הראיות בתיק והוגשו סיכומים בכתב.

בין לבין כאמור שולם על ידי הנתבעת 1 סך של כ - 136,000 ₪ כסכום שאינו שנוי במחלוקת.

תמצית ההכרעה

9.לאחר עיון בכתבי הטענות, בכתבי הסיכומים, בחוות דעת המומחים, תצהירי הצדדים, חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט ושמיעת העדים בפניי - דין התביעה להתקבל חלקית בכל הנוגע להערכת שיעורי הנזקים על בסיס הכיסוי הביטוחי ולהידחות בכל הנוגע לנזקים שעילתם עוולת הרשלנות.

להלן הנימוקים.

נזקים לגביהם אין מחלוקת בדבר קיומו של כיסוי ביטוחי ואשר כומתו בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט

10.כאמור, התביעה נחלקת לשני נדבכים: הראשון עניינו שיעור הערכת הנזקים על ידי חברת הביטוח בכל הנוגע לנזקים שאין מחלוקת כי הם נכללים במסגרת הכיסוי הביטוחי ואולם יש מחלוקת לעניין שיעורם ואופן הערכתם בשים לב לשיפוץ שבוצע בסופו של יום במשרדו של התובע. מטעם הצדדים הוגשו חוות דעת של מומחים מטעמם אשר תמכו איש איש בגרסת מרשו.

נוכח הפערים המשמעותיים בין חוות דעת הצדדים והמחלוקת המקצועית שנתגלעה ביניהם, מונה המהנדס והשמאי גל מאיר כמומחה מטעם בית המשפט בתיק.

במאמר מוסגר יצוין כי בפתח הדיון שיועד לחקירת המומחה עתר התובע כנגד חלקים שונים בחוות הדעת ולהיבטים שונים הקשורים בה ואולם בשים לב לשלב בו הועלתה הסתייגות התובע ומהנימוקים שצוינו בהחלטתי מאותו מועד - נמשכה חקירת המומחה כסדרה.

במסגרת סיכומיו שב התובע וטען כנגד עצם יכולתו המקצועית של המומחה להידרש לתחום הקונסטרוקציה וכנגד קביעותיו בהיבט זה. הגם שהתובע בסיכומיו מצא לייחד פרק ניכר בסוגיה לא מצאתי כי יש מקום לקבל טענותיו בעניין זה.

אזכיר כי מומחה בית המשפט מונה מספר שנים לאחר האירוע וממילא לאחר שכל השיפוצים, לרבות נושא הקונסטרוקציה, כבר בוצעו והושלמו במשרדי התובע. משכך, המומחה אישר כי הוא הסתמך ובחן את חוות הדעת מטעם הצדדים שניתנו על ידי מומחים כפי שניתנו בזמן אמת וזאת מתוקף ידיעותיו ומומחיותו כמהנדס אזרחי מוסמך. בנסיבות העניין ספק אם ניתן בבחינה שבדיעבד לדרוש ממומחה מעבר לכך.

יתרה מכך: המומחה אימץ לעניין נזקי המבנה את ההערכה וכתב הכמויות שהיוו בסיס להצעות המחיר שניתנו לתובע והגם שהעלה ספק לעניין עצם החיזוק הנרחב שבוצע בתקרת המשרד בשים לב לכך שלא נמצא נזק משמעותי בעניין זה - מצא לקבוע לטובת התובע כי מחצית מעלות העבודות ברכיב זה תושת על הנתבעת. הדברים נכונים גם לעניין מערכת החשמל שגם התיקון בה כלל שדרוגים ותוספות שלכאורה ניתן היה לקבוע כי הם חורגים מהנדרש להשבת המצב לקדמותו ואולם המומחה מצא להשית גם בעניין זה מחצית העלות על הנתבעת בשים לב לשינויים שחלו ברבות השנים, לצרכים המשתנים וכיו"ב.

לעניין חלוקת הרכיבים כמבנה וכתכולה המומחה הסביר את אופן החלוקה הנראה בעיניו כאשר ישנם רכיבים מסוימים במסגרת המערכות השונות השייכים למבנה ואחרים השייכים לתכולה - כל רכיב על פי מהותו ומיקומו באופן שגם הוא התקבל על דעתי ולא עלה בידי הצדדים להוכיח כי יש מקום להורות על חלוקה שונה מזו שהוצעה.

כמעט למותר לציין כי צודקים הנתבעים בטיעונם כי היה על התובע לבחון את הכשרת המומחה והסמכתו בסמוך למינויו ובוודאי עובר למתן חוות הדעת על ידו ולא בשלב המאוחר בו נעשו הדברים - בבוקר חקירתו הנגדית - על כל המשתמע מכך.

משכך, לא רק שטענת התובע כי המומחה נעדר היכולת המקצועית לבחון את הדברים כנטען על ידי התובע לא הוכחה אלא שגם לגופו של עניין לא היה בקביעותיו כדי לקפח את התובע באופן כלשהוא על רקע זה. משכך, כל טענות התובע בעניין זה - נדחות.

11.המומחה ערך את חוות דעתו על בסיס החומר שהוצג לו על ידי הצדדים ובאי כוחם, תמונות, ביקור במקום, חוות דעת הצדדים וכתבי הטענות. מתוך הסכומים שהוערכו על ידו סך של 112,070 ₪ (נכון לחודש 10/10) שולם כסכום שאינו שנוי במחלוקת. המומחה ערך חוות דעת מפורטת ומנומקת בה פרש את עיקרי הנתונים שהובאו על ידי מי מהצדדים וקבע הערכתו לרכיבים השונים. המומחה חילק את חוות דעתו לשניים: בחלקה האחד התייחס לרכיבי נזק שונים שבמהותם אינם שנויים במחלוקת והמחלוקת בעניינם הינה במישור של כימות הנזק בלבד ובחלקה האחר פירט רכיבים שיש מחלוקת משפטית/ עובדתית לגביהם אותם הותיר להכרעתי תוך שהוא מעריך עלותם בלבד.

עוד יצוין כי לגבי ביחס למספר רכיבים מהותיים אשר עלותם נגזרה מאופי השינויים והשיפוץ הכולל שנעשו על ידי התובע לאחר השריפה - מצא המומחה לחלק עלותם בין הצדדים שווה בשווה והדברים יפורטו להלן.

12.לאחר שמיעת חקירת המומחה על חוות דעתו ועיון בחוות הדעת אל מול חוות הדעת שהוגשו על ידי הצדדים מצאתי להעדיף ולקבל את הערכות מומחה בית המשפט בכל הנוגע לאותם רכיבים לגביהם לא קיימת מחלוקת לעניין קיומו של כיסוי ביטוחי בעניינם. כידוע, מומחה מטעם בית המשפט מהווה את זרועו הארוכה של בית המשפט ולא בנקל יסטה בית המשפט מחוות דעת של מומחה מטעמו והדברים ברורים וידועים.

יחד עם זאת, ברי כי בית המשפט הינו הפוסק האחרון וכל קביעה עובדתית כפופה ונלווית למסגרת המשפטית המתאימה לה והשואבת תוכן ממנה. כך לדוגמא: בית המשפט בבואו לפסוק תגמולי ביטוח אינו יכול לפסוק סכום העולה על הסכום המבוטח במסגרת הפוליסה לרכיב כלשהוא בהעדר קיומה של עילה אחרת המצדיקה זאת, שאחרת הוא יימצא כחורג מתחום עילת התביעה ומההסכמות המוקדמות המגולמות בחוזה הביטוח.

13.על מנת שלא להרחיב את היריעה שלא לצורך אדרש בקצרה לעיקרי חוות דעת המומחה ביחס לאותם רכיבים שלגביהם המחלוקת מצומצמת לשיעור הנזקים בלבד ובהמשך לרכיבים השנויים במחלוקת מהותית וכספית.

בשים לב לכך שמצאתי להסתמך על חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, שממילא כוללת את הנתונים שנתבעו והוצגו על ידי הצדדים, לא מצאתי להרחיב הדיון ולכלול את הערכות המומחים מטעם הצדדים. חוות הדעת בעניין זה מפרטת את הדברים כדבעי ומדברת בעד עצמה.

פרק 1: נזקי המבנה

במסגרת חוות הדעת בחן המומחה את דרישות התובע והעבודות שבוצעו בפועל במשרד אל מול אישורי הנתבעת וחוות הדעת של המומחים מטעמה לגבי צרכי התיקון ועלותו. ביחס לחלק מהרכיבים קיבל המומחה את עמדת התובע וביחס לחלק אחר את עמדת הנתבעים, כל רכיב על פי עניינו. השיקולים השונים ביחס לכל רכיב ורכיב נומקו על ידו כדבעי הן בחוות הדעת והן בחקירתו בפניי והם התקבלו על דעתי.

עוד יצוין כי ביחס לחלק מהרכיבים שעלותם הוטלה בחלקים שווים על הצדדים ציין המומחה כי הם נדרשו בשל השיפוץ הכולל שכבר בוצע במשרדו של התובע נוכח הנסיבות שנוצרו וכי חלוף הזמן ממועד הקמת המשרד לראשונה ועד שיפוצו לאחר השריפה הביאו לשינוים שונים בתקנים (לעניין חשמל ומיזוג לדוגמא); להבדלים משמעותיים באביזרי תקשורת ולרכיבים נוספים באופן שלא ניתן לשפץ או לבנות משרד באופן זהה לאופן בו נבנה המבנה במקור חמישים שנה קודם.

ביחס לרכיבים מהותיים מבין רכיבים אלה מצא המומחה לחלק העלות בין הצדדים באופן שווה, וזאת באופן המגלם לדעתו באופן נכון את העלות שהייתה ממילא נדרשת לתיקון אל מול העלות המגלמת שיפור של המצב הקיים. הדבר נכון בעיקר לנושא חיזוק התקרה ומערכת החשמל.

גם לאחר חקירתו הממושכת, ומשהובהר בחקירתו כי ההערכה לעניין חיזוק התקרה ומערכת החשמל נעשתה באופן שווה בין הצדדים על מנת שלא לקפח מי מהם או להיטיב עם מי מהם על חשבון האחר - עמד המומחה על הערכתו המקורית בעניין זה והסביר הרציונל לכך. לאחר בחינת מכלול הטענות והערכות המומחה ובראייה כוללת של חוות הדעת והסכומים שנקבעו בה - לא מצאתי מקום לסטות מהערכות המומחה לעניין נזקי המבנה.

הדבר יפה גם לעניין הנזקים שעלותם הוטלה על הצדדים באופן שווה. הסברי המומחה לעניין חלוף הזמן כאלמנט שיש בו כדי להשפיע על השיקולים בחלוקת הנזקים וכימותם הינה שאלה שבמומחיות ועמדתו בעניין זה מקובלת עליי. נפקות האמור לעיל כי אני מקבלת את התביעה ביחס לכל הסכום שנפסק בחוות דעתו של המומחה (למעט נושאים שנותרו לשיקול דעת בית המשפט) והכול כמובן בקיזוז התשלומים ששולמו בפועל עובר להגשת ההליך ולאחריו.

להלן פירוט הנזקים שאושרו במסגרת חוות דעת המומחה ובפסק דין זה :

*הרכיבים המסומנים הינם רכיבים המגלמים הטלת עלות משותפת על הצדדים בשל אופי הנזק והשיפור המגולם בתיקון שבוצע בפועל.

פרק 2: נזקי תכולה

לעניין נזקי תכולה מצא המומחה כי הנתבעים אישרו את הסכום המקסימאלי הקבוע בפוליסה לנזקי התכולה (הגם שהסכום שהוערך על ידם היה גבוה יותר) ועל כן לא העריך את העלות באופן עצמאי. משהוברר כי הפוליסה מכסה את נזקי התכולה רק עד התקרה הנקובה ועל כך אין מחלוקת במישור של הכיסוי הביטוחי הרי שאין מקום לפסיקת סכום נוסף העולה על הסכום הנקוב בפוליסה ועתירת התובע בענין זה נדחית.

במאמר מוסגר אציין כי במסגרת בחינת עוולת הרשלנות לא מצאתי כי קיים בסיס לחיוב הנתבעים או מי מהם בעוולת הרשלנות בשל אי כיסוי מלא של רכיב התכולה במסגרת הפוליסה.

פרק 3: שחזור מידע ותוכנות

אין מחלוקת בין הצדדים כי במסגרת הפוליסה נרכש כיסוי ביטוחי לשחזור נתונים ותוכנות בשיעור של 25,000 ₪ בלבד.

טרונייתו העיקרית של התובע הינה שכיסוי זה אינו מכסה ואינו מגלם את ההוצאות שהוצאו על ידו בפועל לצורך שחזור המידע והתוכנות שניזוקו בשריפה. עוד נטען כי בהתחשב בטיב המשרד ואופי העבודה היה מקום שהסוכן יעמידו על כך שהיקף הביטוח במקרה זה אינו מספק וידאג לבטחו באופן המתאים לכיסוי הסיכון בעניין זה במלואו.

ככל שירדתי לסוף דעתה של הנתבעת הרי שלעמדתה לאין מקום לחייבה גם בשיעור הנקוב לעניין זה בפוליסה דהיינו 25,000 ₪ מאחר והתובע לא ביצע ממילא את הגיבויים והפעולות הנדרשות להחלת הכיסוי המוענק במסגרת הפוליסה.

הגם שקיימת מחלוקת מסוימת לעניין אי ביצוע הגיבויים הנדרשים על פי הכסוי הביטוחי הרי שבהתחשב במכלול נסיבות העניין, לרבות שיעור הסכום, והנתון כי סוכן הביטוח בעצמו לא היה בקיא בפרטי כיסוי זה ולא העמיד את התובע על החובה לבצע גיבויים מתאימים ואופן ביצועם הנדרש - עמדתי היא כי הסכום של 25,000 ₪ צריך לבוא בחשבון במסגרת הפיצוי לתובע והדברים יפורטו במסגרת הדיון לפי עוולת הרשלנות.

פרק 4: ציוד מחשבים וציוד נלווה

מדובר ברכיב שאושר במלואו על ידי הנתבעים ומומחה בית המשפט בשיעור כולל של 57,705 ₪ לא כולל מע"מ.

פרק 5: שכירות משרד חלופי

הערכת המומחה לעניין שכירת משרד חלופי התבססה על הערכת הזמן הנדרשת לצורך ביצוע עבודות שיפוץ בהיקף שהיה בו כדי להשיב את המצב לקדמותו ולא בגין מלוא התקופה שנתבעה וזאת בשים לב לשיפוץ הרחב יותר שביצע התובע ואשר גרר לוח זמנים ארוך יותר. משכך, אישר המומחה תקופה של חמישה חודשים כנגד 7,000 ₪ לחודש, לא כולל מע"מ. עוד העריך את עלות התאמת המשרד החלופי בשיעור של 15,000 ₪ ובסך הכול בגין רכיב זה: 50,000 ₪ לא כולל מע"מ.

פרק 6: הוצאות תפעול מוגדלות

במסגרת פרק זה אישר המומחה רכיב של שמירה בסך של 6,000 ₪ על בסיס שמירה של שבוע ימים שהוא פרק הזמן שהוערך על ידו כמספק לצורך העברת עיקר הנדרש למקום חלופי. גם במסגרת חקירתו הנגדית עמד המומחה על הצורך ברכיב זה והסביר העקרונות להערכתו ולא מצאתי לסטות מחוות דעתו בעניין זה;

הוצאות כיבוי אש בסך של 8,671 ₪ שאושר גם על ידי הנתבעת;

מרכזיית טלפונים חלופית - 3,000 ₪. בעניין זה הסביר המומחה כי מאחר ומרכזיית הטלפונים עצמה נכללה במסגרת רכיבי התכולה, הרי שסכום זה משקף רק את עלות העברתה מהמשרד החלופי למשרד המשופץ.

לעניין עלויות הפיקוח, שכ"ט מהנדסים וכו' דחה המומחה את העתירה הנפרדת מאחר ועלויות הפיקוח התווספו כבר בפרק הראשון שעניינו נזקי המבנה.

סה"כ בראש פרק זה אישר המומחה סך של 17,671 ₪ לא כולל מע"מ.

14.מטעמי נוחות להלן ריכוז הרכיבים המאושרים על ידי הנתבעת ו/או המומחה ו/או על פי קביעה שיפוטית:

עד כאן ההכרעה ביחס לפריטים המופיעים בסעיפים 57 (א), 57 (ב), 57 (ג - חלקי), 57 (ה -ח), 57 (י) לכתב התביעה.

הנזקים השנויים במחלוקת

15.בשים לב לרכיבי הנזק שפורטו בכתב התביעה אל מול קביעות המומחה הרי שנותרו מספר מרכיבים שהמחלוקת בעניינם הינה מהותית משפטית ולא כספית גרידא ואלה נותרו להכרעתי. בעניין זה נכללים הוצאות המימון (64,000 ₪); הפרש הפיצוי בגין התכולה; הפיצוי בגין נושא שחזור המידע והמסמכים (202,000 ₪).

כאמור ביחס לרכיבים אלה העלה התובע להתרשלות הסוכן ו/או הנתבעת המצדיקים חיובם במלוא ההוצאות שנגרמו לו אגב אותה התרשלות.

לטענת התובע ככל שסוכן הביטוח היה דואג לכך שהפוליסה הייתה מעודכנת והולמת את הסיכונים הרלבנטיים לבית עסקו הרי שהכיסוי הביטוחי היה מלא הן לעניין התכולה והן לעניין המידע והמסמכים. עוד נטען כי הוצאות המימון נדרשו בשל העיכוב בהעברת התשלומים על ידי הנתבעת ובשל היות התשלומים חלקיים בלבד באופן שהצריך קבלת ההלוואה הנטענת. ככל שירדתי לסוף דעתו של התובע הרי שעל מנת להסיק על התרשלותו של סוכן הביטוח פרש התובע את מלוא אופייה של ההתקשרות בין הצדדים ועתר ללמוד מהתנהלות סוכן הביטוח במהלך השנים שקדמו לאירוע הביטוח ככזו המשקפת התנהלות שאינה עומדת בקנה המידה של סוכן ביטוח מיומן וסביר והמבססת את עוולת הרשלנות.

בעניין זה הפנה התובע בין היתר לנושא אי מסירת הפוליסה, אי בקיאות הסוכן בפרטי הפוליסה ותנאיה המשתנים והחדשים כעולה משיחות שהתקיימו בין הצדדים לרבות הקלטות של שיחות, אי שליחת סוקר מטעם חברת הביטוח במשך שנים, אי העמדת התובע על סייגים הקיימים בפוליסה וכו'. עוד ביקש התובע להצביע על סתירות ואי מתן תשובות ברורות על ידי הסוכן במסגרת חקירתו הנגדית בבית המשפט אל מול גרסתו שלו, כתובע.

לעניין רשלנות הנתבעת בעצמה הצביע התובע על התנהלות המומחים מטעמה בתקופה שלאחר האירוע ועל אי דיוקים וסתירות בין התצהיר שהוגש מטעם אינג' טלמן בהליך זה ובין המסמכים מזמן אמת.

הנתבעת טענה בנושאים אלה כי טענת התובע לפיהן במשך 17 שנה לא קיבל הוא את פוליסת הביטוח אינה מתקבלת על הדעת ואינה עומדת במבחן השכל הישר בין היתר בשים לב לנתון כי התובע הינו רואה חשבון. לעניין משלוח סוקר טענה הנתבעת כי שליחת סוקרים הינו עניין המצוי בפררוגטיבה של חברת הביטוח בהיבט של דרישות מיגון הולמות ובכל מקרה אין הוא בא לברר את היקף הכסוי הביטוחי הנדרש או לגרוע מהחובות המוטלות על המבוטח בהקשרים אלה.

באשר להתנהלות הנתבעת והמומחים מטעמה, מפנה הנתבעת למסמכים ולחוות הדעת שנערכו בזמן אמת, למהירות הטיפול של הנתבעת לשיטתה בתביעת התובע ולסכומים המשמעותיים ששולמו לתובע עד היום.

16.בטרם אדרש להכרעה בסוגיות הנ"ל יש מקום לייחד מספר מילים לנושא מהימנות העדים מטעם הצדדים כפי שהופיעו בפניי וזאת מאחר והקביעה המשפטית בעניינים אלה קשורה בטבורה למהימנות העדים ומידת עמידת מי מהצדדים בנטל ההוכחה המוטל עליו בהיבטים השונים.

17.התובע היה העד היחיד שהעיד מטעמו.

מדובר בעד אינטליגנטי, מתוחכם, שהותיר רושם של אדם רציני ובקיא היטב בניהול עסקו בכלל ובנושא התביעה בפרט. מרבית תשובותיו ניתנו באופן שוטף, הגם שחלק מהנושאים נראו בעיניי כ"מדוקלמים" ומשוננים היטב. יחד עם זאת ואפשר שדווקא בשל הבקיאות שגילה מצאתי את עדותו מוקשית במספר היבטים:

האחד - בכל הנושא של המצאת העתקי הפוליסות לידיו במהלך השנים, עיון בפוליסה, האבחנה בין ג'קט ובין רשימת הביטוח וכו'. כאמור מדובר ברואה חשבון, אדם שעשה רושם של אדם רציני ויסודי. התקשיתי מאוד ליתן אמון בגרסתו שבמשך שנים רבות לא קיבל לידיו את פוליסת הביטוח של המשרד ולא עיין בה.

תשובותיו בעניין זה ניתנו בחוסר נינוחות ובשטף פחות בהרבה מיתר הנושאים אליהם התייחס בעדותו. התובע חזר שוב ושוב על הטיעון כי על רקע היכרותו האישית עם סוכן הביטוח ונוכח המוניטין של סוכן הביטוח לא בדק את אופי הכיסויים החלים על בית העסק וחתם על החיובים באופן שוטף וללא בדיקה. עם כל הכבוד, מצאתי כאמור כי עדותו בעניין זה בעייתית ולא נתתי בה אמון. לא סביר בעיניי נוכח התנהלות התובע כפי שהשתקפה במסגרת ההליך בכללותו, לרבות בשים לב לשיעור הפרמיות להן נדרש התובע, לא בדק הוא את קיומה של הפוליסה ואת רכיבי הפוליסה. גם הטיעון לפיו ביקש להיות מכוסה "מכף רגל ועד ראש" נראה בעיניי כמעין מנטרה שדקלם התובע אולם לא ידע לצקת בה תוכן ממשי.

סוגיה נוספת שערערה במידה מסוימת את מהימנות התובע היתה סוגיית המשרד החלופי. במסגרת חקירתו הנגדית הסתבר המשרד החלופי בו עשה שימוש במסגרת תקופת הביניים עד שיפוץ משרדו הינו משרד בבעלותו המצוי באותו בניין ואשר באותה עת היה מושכר לדייר אחר שהתבקש לפנותו לטובת התובע. ברי כי אין בעצם הנתון כי מדובר בנכס שבבעלות התובע כדי לקעקע את זכאותו לקבל שיפוי בעבור אותה תקופה (כפי שכאמור לעיל אף נפסק) ואולם היה ראוי כי הדברים יקבלו ביטוי הולם במסגרת תצהירו של התובע, שהיה מפורט מאוד בכל ההיבטים האחרים.

נושא נוסף שהוא נלווה לעניין שבפניי ואולם מאחר והתנהלותו של התובע במסגרת פרק חקירה זה הייתה חריגה וגרמה לגריעת מהימנותו היה כל נושא סוגיית ההצתה של המשרד. בשלב זה של חקירתו התערערו הביטחון והשטף שאפיינו את מרבית פרקי חקירתו ובעיקר כאשר נשאל על מר יגאל פדידה והקשר שלו לתובע ולאירוע השריפה. בשלב זה של חקירתו היה התובע מצוי באי נוחות ניכרת, התקשה להשיב על השאלות שהוצגו לו ושב וחזר על אותם דברים שוב ושוב.

כאמור מצאתי לציין את הדברים לאו דווקא בשל חשיבות נושא ההצתה לתיק שבפניי אלא מאחר והם גרמו להתערערות מסוימת במהימנות התובע בכללותה.

18.העדים מטעם הנתבעת

עדותה של גב' משה ניתנה באופן שוטף, קונקרטי וברור וככזו עוררה אמון מלא. העדה הסבירה בתצהירה ובחקירתה את אופן הבירור של תביעת התובע ואת הטיפול באותה תביעה והשיבה רק על נתונים שהיו בידיעתה ובמסגרת טיפולה בתיק ולא מצאתי בענין זה כל פגם בעדותה. העדה הסבירה את הפרוצדורה להגשת תביעות ביחס לנזקי רכוש בעסקים ופירטה את הפעולות שנקטה הנתבעת לרבות שליחת מומחים מטעמה בסמוך לאחר האירוע, עריכת חוות דעת מומחים, ביצוע תשלומי מקדמות על מנת לאפשר לתובע להחל בעבודות השיקום בהקדם וכו'. עוד הסבירה כי חוות דעת המומחים מטעם חברת הביטוח מגלמת את התשובה לגבי רכיבים שאושרו ונדחו בתביעת התובע וכי זו נשלחה לתובע באמצעות הסוכן בלווית התשלום שאושר בפועל.

עוד יצוין כי לא מצאתי פגם בכך שלתצהיר העדה צורפו המסמכים הרלבנטיים לשיטת הנתבעת מאחר ולא התעוררה כל מחלוקת לעניין גילוי המסמכים בתיק והאפשרות שעמדה לתובע להציג את המסמכים האחרים ככל שהיה מוצא לנכון לעשות כן.

לעניין איגנ' טלמן - גם עדותו של עד זה ניתנה באופן ענייני, פשוט וברור וככלל עוררה אמון מלא. ניכר היה כי העד מקפיד לענות תשובות מדויקות וככל שהיו נושאים שלא זכר במדויק הרי שהשיב ברוח זו (לעניין המצאת מסמכים וכו'). לא מצאתי כי בשים לב למרחק הזמן ממועד האירועים העיקריים ועד מועד חקירתו היה בכך כדי לפגוע באמינותו.

העד הסביר את התנהלות הנתבעת והמומחים מטעמה לאחר האירוע ואישר כי הגיע באותו יום בו אירע האירוע למקום על מנת לבחון את נזקי התובע. עוד הסביר כי היה בקשר רציף עם התובע לאחר האירוע והתרשם כי התובע מתעתד לפעול על פי הנחיות חברת הביטוח ורק בשלב מאוחר יותר הסתבר לו כי התובע פועל לנקיטת פעולות רחבות בהרבה מאלה שנדרשו לעמדת חברת הביטוח ובעיקר לעניין חיזוק התקרה. במאמר מוסגר יצוין כי עמדה זו של אינג' טלמן מצאה חיזוק בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט אשר גם הוא לא מצא כי נגרם נזק משמעותי לתקרה באופן שהצדיק חיזוק קונסטרוקטיבי כנטען על ידי התובע.

עוד הובהר בחקירתו של אינג' טלמן כי נוכח טענות התובע מינתה מגדל מומחה לעניין בחינת נושא הקונסטרוקציה ובאופן חריג ושוב לבקשת השמאי מטעם התובע אף מינתה מומחה שני שגם את עמדתו סרב התובע לקבל ובלשונו:

"ת.החברה מינתה את יוסף שרף, מהנדס בעל מידע בנושא קונסטרוקציות, הוא בדק את הדירה לאחר קרות האירוע ומצא שאין הצדקה לחיזוק התקרה. שעלו טענות של התובע והקונסטרוקטור מטעמו הציג דרישה ליוסף שרף לחזק את התקרה נשאל הקונסטרוקטור על בסיס מה הוא קובע שיש לחזק את התקרה. הוא לא סיפק שום נימוק מקצועי או הנדסי שיתמוך בקביעתו שנדרש לחזק את התקרה. יותר מזה, השמאי מטעם התובע ערער על מקצועיותו של יוסף שרף וביקש שימונה מומחה נוסף שהוא דבר חריג מאד. מגדל הסכימה באופן חריג.

ש.זה היה לבקשת התובע?

ת.לבקשת רומנו, השמאי מטעם התובע. הוא פנה ישירות למגדל וערער על המקצועיות של שרף בנושא קונסטרוקציה והציע למנות את המהנדס אביעד כרמלי שיש לו מוניטין רב בנושא והוא ייקבע את דעתו במחלוקת. גם אביעד כרמלי לא מצא שיש הצדקה לחיזוק התקרה ולמרות שהוא מונה בהסכמה התובע לא הסכים לקבל את דעתו".

הגם שכאמור נושא נזקי המבנה כבר נכלל בחלקו הראשון של פסק הדין מצאתי להתייחס לדברים מאחר וכל נושא המחלוקת הנטענת בעניין הקונסטרוקציה מצאה ביטוי ניכר במסגרת חקירתו של העד ומצאתי בענין זה את תשובותיו של העד כטובות וענייניות וככאלה המשקפות את פעילות חברת הביטוח לקדם נושא תביעתו של התובע ונקיטת האמצעים הנדרשים לכך לרבות מינוי מומחים וכיו"ב. יתרה מכך: מחקירת העד ניתן היה ללמוד כי התמשכות הליך התביעה, אם הייתה, קשורה להתנהלות התובע והפעולות שננקטו ולא ננקטו על ידו ולא בהכרח להתנהלות הנתבעת והדברים רלבנטיים להיבטים נוספים בין היתר לסוגיית המימון והריבית המיוחדת:

"ש.בסעיף 41 לתצהירך אתה מצהיר שהתעכבת במתן חוות דעתך כי התובע לא שיתף פעולה. האם העיכוב במתן חוות הדעת נבע משיקולי ענישה לתובע על כך שלא שיתף פעולה?

ת.איזה ענישה? העיכוב בהכנת חוות הדעת לא פגע בתובע ולכן המונח "ענישה" לא במקום. אני המלצתי על שתשלום מקדמות גם במצב שהתובע לא שיתף פעולה אבל הייתי במשרדו וראיתי שהוא מתקדם בעבודות, המלצתי על תשלום מקדמות ששולמו באופן מהיר תוך כדי עבודה.

ש.איך אי שיתוף הפעולה בא לידי ביטוי?

ת.התובע ניסה להציג כל הזמן שהעלויות הרבה יותר גדולות מהקיים בשטח.

ש.הוא המציא לך מסמכים?

ת.בשלב הראשון הוא הטעה אותי כביכול כאילו הוא פועל לשקם את משרדו על בסיס החזרת המצב לקדמותו כשבפועל הוא עשה עבודות אחרות לגמרי ולכן בהמשך הדברים לא הסתנכרנו ולא הצלנו להגיע להסכמות כשהתובע כל פעם מגדיל את דרישותיו, אחרי זה חושף את המומחים שפעלו בשלב ראשון מאחורי הקלעים ובשלב שני החלו לנהל מו"מ, דבר שהאריך מאוד את ההגעה להבנה של מה בעצם התרחש במשרד אבל העיכוב בחוות דעת לא פגע בתובע. התובע קיבל מקדמות בסכומים גדולים מאוד שאיפשרו לו לשקם. אם רצה להחזיר את המצב לקדמותו יכל לעשות זאת בזמן קצר מאוד במימון חברת הביטוח.

ש.אבל בעקבות חוות דעתך אושרו סכומים נוספים מעבר למקדמות. זאת אומרת שעיכוב מצידך גרם לעיכוב תשלומים שהגיעו לתובע.

ת.בחוות הדעת שלי נכללו פרטים ודרכי שיפוי שאותם התובע עדיין לא רכש ולא הציג חשבונות לרכישתם ולכן היה הפרש שהגיע לתובע והיו עוד הפרשים ששולמו לו כשהוא הציג קבלות בהמשך".

עוד נשאל העד בחקירתו לעניין שחזור המידע והנתונים והסביר כי התובע מסר לו שלא בוצעו הגיבויים הנדרשים למחשבים. העד הסביר כי ככל שהגיבויים היו מבוצעים כנדרש הרי שעלויות שחזור הנתונים והעברת הגיבויים היו מסתכמות בעשרות בודדות של שעות עבודה ובסכומים נמוכים יותר מאלה המוקנים על ידי הכסוי הביטוחי לרכיב זה.

עדותו של סוכן הביטוח – מר מנסא נסיף.

גם עדותו של עד זה ניתנה באופן פשוט, שוטף ובסך הכול עוררה אמון. ניכר היה כי העד מכיר את התובע היטב, כפי שהתובע עצמו אישר, וכי ההתנהלות בין הצדדים בוססה בין היתר על אמון הדדי. העד העיד כי מספר שנים לפני האירוע שינה התובע את פוליסת הביטוח לפוליסה למשרדים ועל רקע זה התקיימה פגישה בין הצדדים בה הועלו בין היתר נושא גיבוי המסמכים ועוד הועלה נושא המיגון. עוד העיד העד כי מדי שנה הוא מסר לתובע עותק מהפוליסה (אם שונתה) ומהרשימה על פי העניין וכי במקרים בהם התובע ביקש זאת פעם נוספת לצרכי הצגת הדברים לרשויות המס היה מעביר לו הסוכן את המסמכים פעם נוספת. עוד ציין כי הדברים קרו יותר מפעם אחת.

הסוכן הסביר כי סכומי הכיסוי נקבעו על ידי התובע ונבחן הצורך בשינויים מעת לעת. לעניין שחזור המסמכים הסביר הסוכן כי הפוליסה החדשה שהוצאה לפני האירוע כללה את כל הכיסויים הנדרשים לבתי עסק לרבות נושא שחזור המסמכים למרות שהוא עצמו אישר כי לא היה מודע בבירור לכל התנאים הנדרשים לביצוע הגיבויים. עם זאת אישר כי בפוליסה הקודמת הייתה חלוקה אחרת בין תכולה ובין מחשבים לצורך חישוב הפרמיה מאחר ונושא המחשוב גורר חישוב פרמיה בצורה שונה. עוד הסביר כי בפוליסה שחלה על עסקו של התובע במועד הארוע לא היו חריגים.

כאמור, מצאתי גם את עדות סוכן הביטוח כעדות מהימנה לעניין התנהלותם השוטפת של הצדדים לרבות בכל הנוגע להמצאת הפוליסה באופן שוטף והדברים עולים בקנה אחד עם התרשמותי ההפוכה בעניין זה מעדותו של התובע. בהקשר זה אציין כי אפשר וטענת התובע כי סוכן הביטוח לא מסר לו את הפוליסות ולא ביקר במשרדו בתדירות הנטענת על ידו אינה מתיישבת עם טענתו כי הסוכן היה בקיא מאוד בנושא פרטי המשרד באופן שהוא עצמו היה אחראי להעריך או לדאוג להערכת התכולה או האמצעים הנדרשים לגבוי מסמכים ונתונים.

לעניין ההסבר שניתן על ידי סוכן הביטוח לנושא גיבוי המידע הנדרש על פי הפוליסה לצורך קבלת הכסוי הביטוחי בשיעור של 25,000 ₪ -

כפי שצוין לעיל והדברים מקבלים משנה תוקף לאחר חקירת סוכן הביטוח - הרי שהפוליסה החדשה גילמה שינוי בכל הנוגע לכיסוי הביטוחי בהקשר זה באופן שבעבר היה הכיסוי מחושב באחוזים ובפוליסה החדשה הכיסוי הינו עד לתקרה של 25,000 ₪ בהתקיים התנאים הנדרשים לכך. הגם שככלל מוטלת על המבוטח החובה לבדוק את תנאי הפוליסה הרי שבמקרה זה ובהתחשב בסכומים הנטענים, ומאחר וסוכן הביטוח עצמו אישר כי לא היה מודע לאופן ביצוע הגיבויים הנדרש ,וממילא לא יכול היה להעמיד על כך את התובע הרי שמצאתי לאשר את הסך של 25,000 ₪ בגין רכיב שחזור המידע.

במאמר מוסגר לעניינו של עד זה אציין כי ב"כ התובע לא השיבה להתנגדות ב"כ הנתבעת באשר לקבילות ההקלטה של השיחה בין התובע וסוכן הביטוח שתמלילה צורף לראיות התובע והתייחסה לעניין בסיכומים תוך עתירה ליתן משקל מתאים לרלבנטיות הראיה על פני קבילותה. מאחר ומצאתי לקבל את התביעה ככל שהיא נוגעת לסכום הכלול במסגרת הכיסוי הביטוחי הרי שלטעמי יש בכך כדי לענות על עיקר תכלית הצגת תמלול השיחה המוקלטת (אשר מתייחסת בעיקרה לנושא שחזור המסמכים והחלקה לנושא הקונסטרוקציה) בשים לב שמבחינה דיונית גרידא, צודק ב"כ הנתבעים בנימוקי ההתנגדות שלו לראייה זו.

19.התביעה בגין שחזור המידע והנתונים (202,000 ₪) - הסכום שצוין על ידי התובע בכתב התביעה כסכום כולל של 202,000 ₪ כולל לשיטתו גם את עלות העובדים מטעמו שנדרשו לשחזור הנתונים, העתקת המסמכים ושחזור התוכנות וזאת בהתאם לפירוט המופיע בחוות הדעת שצורפה מטעמו לכתב התביעה ולתצהיר עדותו הראשית (עמ' 155 ואילך לנספחי תצהיר העדות הראשית) ממנו עולה כי היא כומתה באופן הבא: שחזור תוכנות - 12,000 ₪; שחזור נתונים ויצירת קשר עם ספקים ולקוחות - 180,000 ₪; שחזור וצילום מסמכים - 10,000 ₪.

מחוות דעת המומחה מטעם התובע בעניין זה עולה כי רכיב שחזור התוכנות הוערך על בסיס הצעת מחיר וכי יתר הרכיבים הוערכו על פי הגידול הנטען בעבודת העובדים ממועד האירוע ועד סוף שנת 2011. עוד הוערכה עלות צילום המסמכים אצל הגורמים השונים הנטענים בשיעור של כ - 10,000 ₪ כאמור לעיל.

מאחר ולאחר שמיעת כל ראיות הצדדים לא שוכנעתי כי עלה בידי התובע לבסס את תביעתו בהיבט זה במישור הנזק מעבר לסכום התקרה הנקוב בפוליסה הרי שההתייחסות להיבט האחריות תיעשה בקצרה. כך מאחר והתוצאה בסופו של יום תהיה לעניין זה זהה והיא דחיית העתירה בעניין זה למעט הסכום של 25,000 ₪ שכבר אושר על ידי כאמור לעיל ואסביר.

ראשית, ברמה המהותית יובהר כי טענת התובע לפיה לא הומצאה לו הפוליסה או הג'קט לא הוכחה. אמנם, הוכחתו של יסוד שלילי מצויה ברף נמוך יותר מזו של יסוד עובדתי פוזיטיבי ואולם במקרה דנן אין בידי לקבל טענת התובע כי הפוליסה נשוא התביעה לא הומצאה לו מעולם במשך 17 שנה. הטענה אינה עומדת במבחני השכל הישר ועדותו הסתמית והכללית של התובע בהיבט זה לא עוררה אמון. כנגד טענתו הסתמית של התובע בעניין זה העיד סוכן הביטוח כי מדי שנה נמסרה לתובע רשימת הביטוח וכי בשנה בה רכש את הפוליסה המשרדית הרי שהיה מדובר בשינוי של הפוליסה הקיימת ובעניין זה התקיימה ישיבה נפרדת במסגרתה רכש התובע את הפוליסה החדשה.

יחד עם זאת מאחר וסוכן הביטוח אישר בהגינותו בחקירתו כי לא היה מודע לתנאי המוקדם הקבוע בפוליסה לעניין הגיבוי החיצוני הנדרש, והגם שכלל אין בכך כדי לפטור את המבוטח מלעיין בפוליסה ולבחון כלל הכסויים והתנאים להם הרי שבנסיבות העניין הרי שבשים לב לכללים הנוהגים לעניין סייג או החרגה מצאתי כאמור ליתן לתובע מלוא הכיסוי לו היה זכאי לו היה עומד בתנאי הגיבוי הנדרשים על פי הפוליסה בשיעור של 25,000 ₪. יודגש כי מדובר בפסיקה ספציפית למקרה שבפניי ונוכח הראיות שהובאו לפיהן סוכן הביטוח עצמו לא היה מודע לתנאים המוקדמים לכיסוי האמור כפי שהדבר מנוסח בפוליסה דהיינו כמות הגיבויים, תדירותם, ומקום אחסנתם (שיכולים להתפרש גם כסייג לכיסוי הביטוחי כמשמעו של מונח זה בדין).

ואולם, גם בהתאם לכללים הנזיקיים החלים בעת בחינת התביעה המתבררת על פי עוולת הרשלנות, אין מקום להעמיד את התובע במצב טוב יותר משהיה אלמלא ההתרשלות הנטענת המגולמת בכך לכאורה שהתובע לא היה מודע לחובת ביצוע הגיבויים באופן הנדרש. כך מאחר וגם אם הנתבע 2 לא היה מתרשל לשיטת התובע הרי שהפיצוי היה ממילא עומד על שיעור מקסימאלי 25,000 ₪ בלבד. כך מאחר ולא הוכח כי התובע עתר לכיסוי מלא או נוסף של הוצאות שחזור המידע או של כל הסיכונים הכרוכים באובדן מידע ממוחשב וברי כי לא נשא בפרמיה נוספת בגין כך.

התובע לא הוכיח כי עתר או ביקש הוספת כיסוי אשר תכלול את כל הסיכונים או אפילו את הרחבת הסיכונים המתאפשרת במקרים המבוקשים לכך על פי הפוליסה הקיימת.

עצם הנתון כי משרד רואה החשבון נשען בעיקרו על מערכות ממוחשבות ועל נתונים וקבצים דיגיטליים מצויה במסגרת ידיעתו המיוחדת של התובע דווקא והיה עליו לעמוד על כלל ההיבטים הנדרשים לשם כך טרם עריכת חוזה הביטוח.

לכך מצטרף הנתון כי סוגיית הערכת הנזק בעניין זה נשענה על גידול נטען בשכר העובדים בתקופה שעל פניה חורגת לטעמי בהרבה מהסביר והנדרש בנסיבות העניין מאחר והמומחה מטעם התובע התייחס לתקופה של למעלה משנה. בשים לב לכך שכל יתר המרכיבים התבססו על תקופה פחותה בהרבה הרי שלא ברור מדוע דווקא ברכיב זה - שהוא לכאורה הדחוף ביותר - יש לבסס ההערכה על פני פרק זמן של למעלה משנה. מעבר לכך, לא ניתן לקבוע בצורה חד חד ערכית כי הגידול בשכר העובדים נבע רק מרכיב זה ולא ממרכיבים נוספים או משיקולים נוספים. התובע אישר כי מדובר בעבודה שבוצעה בעיקרה על ידי עובדיו ולא על ידי גורמים חיצוניים ועל כך יכולת ההפרדה בין רכיבי העבודה השונים לעניין שחזור המידע מוגבלת ואין בנתונים הכלליים שהוצגו כדי לעמוד בנטל ההוכחה הנדרש לעניין זה במישור הנזק.

בשים לב למכלול הנתונים שהוצגו לעיל ולכך שלטובת התובע נפסק הסך של 25,000 ₪ - הרי שיתרת הסכום הנתבעת בגין רכיב זה וטענות התובע לגביו - נדחות.

20.לעניין הפרש התכולה - כאמור הפוליסה, ועל כך אין מחלוקת, כללה כיסוי עד לשיעור מקסימאלי אותו קיבל התובע עובר להגשת התביעה. לאחר שמיעת טיעוני הצדדים בעניין זה לא מצאתי כי יש הצדקה לפסיקת פיצוי נוסף מעבר לתקרת הכיסוי הביטוחי הכלולה בפוליסה ואסביר בקצרה.

ראשית, נושא התכולה הינו נושא המצוי בידיעת התובע ולא ניתן להסתמך על בקור אקראי של סוכן הביטוח כאמצעי להערכה עצמאית או שונה של התכולה במשרדו של התובע. הסוכן אישר כי סכום התכולה נבחן על ידי התובע מדי שנה בשנה ואושר על ידו כמתאים ולא עלה בידי התובע לסתור טענתו זו של הסוכן או להציג נתונים המפריכים זאת. לעניין טענת התובע לעניין אופן חלוקת הפריטים בין מבנה ותכולה כחלוקה המקפחת אותו הרי שאין בידי לקבל טענה זו.

המומחה מטעם בית המשפט הפריד הפרד היטב בין הרכיבים המדוברים ככאלה המצויים במבנה או הצמודים לו (לרבות בנושאי חשמל ותקשורת) ובין פריטים המהווים תכולה בלבד והחלוקה בעניין זה מקובלת עליי ואין מקום לסטות ממנה.

משכך, ומשחוזה הביטוח גילם את ההסכמה שבין הצדדים לעניין תקרת הכיסוי הביטוחי לעניין תכולה ובהתחשב במכלול הסכומים האחרים שנפסקו התביעה בגין הפרש התכולה מעבר לתקרת הפוליסה שכבר שולמה - נדחית.

21.לעניין הוצאות המימון - התובע טוען כי עקב העיכוב בהעברת התשלומים על ידי הנתבעת נדרש הוא ללקיחת הלוואה בסך של 64,000 ₪ והציג את לוח הסילוקין של אותה הלוואה. לאחר שמיעת מכלול ראיות הצדדים ועיון בחומר שהוצג בפניי אקבע כי לא הוכח במידה הנדרשת במשפט האזרחי כי נטילת ההלוואה בסכום ובמועד הנטענים הייתה קשורה באופן המבסס קשר סיבתי משפטי ועובדתי לנתבעים או למי מהם על בסיס עוולת הרשלנות.

לאחר שמיעת ראיות הצדדים אין בידי לקבל טענות התובע כי הנתבעת נקטה עיכובים כלשהם בבירור תביעתו והתרשלה בפעילות השמאים והמומחים מטעמה. ההפך הוא הנכון: להתרשמותי והדברים עולים מחומר הראיות, הנתבעת נדרשה לטיפול בעניינו של התובע במהירות האפשרית באופן שכבר ביום האירוע הגיע אינג' טלמן כמומחה מטעמה לבחון הדברים ולהציע המתווה לתחילת השיקום. הנתבעת נדרשה למינוי מומחים נוספים ואף מעבר לכך, בין היתר לבקשת התובע והמומחים מטעמו, ונדרשה למספר רב של בדיקות והערכות מחיר וכתבי כמויות והנספחים שצורפו לתצהירים מטעם שני הצדדים. עוד יצוין כי שוכנעתי כעמדת הנתבעת כי עיכוב מסוים, ולא בהכרח מבוטל, נגרם עקב סוגיית הקונסטרוקציה שאפשר ובשעתה הייתה במחלוקת של ממש בין הצדדים ובגין השיפוץ הכללי שהחליט התובע לערוך במשרדו. בעניין זה ברי כי נגרמו לו הוצאות נוספות שחברת הביטוח אינה אמורה לשאת בהן.

עוד יצוין כי בשים לב למועדי המקדמות וסכומי המקדמות ששולמו לתובע ובהעדר נתונים מספקים אחרים אשר יצביעו על הצורך בנטילת הסכום דנן דווקא במועד בו ניטלה ובהעדר טענה מפורטת לעניין זה בתצהירו של התובע, הרי שאקבע כי לא עלה בידי התובע להוכיח תביעתו במישור הוצאות המימון על רקע האירוע הנ"ל באופן שיש בו לבסס חיוב הנתבעת ודין העתירה ברכיב זה - להידחות.

22.למען הסר ספק, בהתחשב בתוצאה אליה הגעתי ועל מנת שלא להרחיב היריעה שלא לצורך, כל יתר טענות התובע ודרישותיו לרבות כאלה שלא כומתו במסגרת סכום התביעה באופן פרטני אלא כסכום כולל של 50,000 ₪ (עוגמת נפש, הוצאות מיוחדות וכו') - נדחות בהעדר עמידה בנטל ההוכחה. לעניין עוגמת נפש יצוין שבשים לב למהות התביעה והתוצאה אליה הגעתי לא מצאתי לנכון לפסוק פיצוי בגין ראש נזק זה. יתר הרכיבים מוצאים ביטוים בסכומים שנפסקו.

העתירה לעניין ריבית מיוחדת לפי סעיף 28א. לחוק חוזה ביטוח

23.התובע עותר כי ככל שתביעתו תתקבל, כולה או מקצתה, תחויב הנתבעת בתשלום ריבית מיוחדת כמשמעה של זו בסעיף 28א. לחוק חוזה ביטוח וזאת נוכח מה שלטעמו מהווה התנהלות חסרת תום לב של הנתבעת בבירור תביעתו ובתשלום על פיה.

הנתבעת מתנגדת לחיובה בשיעורים כאמור וטוענת כי סכומים שאינם שנויים במחלוקת ומקדמות שונות שולמו לתובע בתוך פרק הזמן הקצוב לכך וכי יתרת הסכומים בגינם עתר התובע במסגרת כתב התביעה הינם כאלה השנויים במחלוקת של ממש וגם אם ייפסקו, כולם או מקצתם, לטובת התובע הרי שאין בכך כדי להצדיק פסיקת ריבית מיוחדת.

לאחר עיון בכתבי הטענות ובפסיקה ובספרות הרלבנטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום לפסוק לטובת התובע ריבית מיוחדת על הסכומים הנוספים כמשמעה בסעיף 28א. לחוק חוזה ביטוח וכי יש להטיל הפרשי הצמדה וריבית לפי סעיף 28 לחוק חוזה ביטוח ואסביר.

המלומד ירון אליאס בספרו דיני ביטוח (מהדורה שנייה - 2009, להלן אליאס) מציג את הגישות השונות לגבי פרשנות סעיף 28א. לחוק חוזה ביטוח בראי תכליות סעיף החוק בעניין זה. תכלית החקיקה היא לגרום לכך שמבטח לא יעכב ביצוע תשלומים שאינם שנויים במחלוקת בגין ראשי נזק או רכיבים השנויים במחלוקת ואולם גם לעניין זה קיימת מחלוקת פרשנית. בסופו של יום עמדתו היא בתי המשפט נוקטים זהירות ומתינות בכל הנוגע לפסיקת ריבית מיוחדת ושומרים סנקציה זו למקרים חריגים ומיוחדים מאחר ו:

"הריבית המיוחדת נושאת אופי של סנקציה אשר יש לנקוט הקפדה יתרה בטרם תוטל על המבטח ויש להותירה לאותם מקרים מיוחדים ונדירים בהם הוכח באופן ברור חוסר תום לבו של המבטח בסירובו לקיים את חיובו אף שעל פי מבחני תום הלב החיוב לשלם את תגמולי הבטוח לא היה אמור להיות שנוי במחלוקת באופן אמיתי" ( שם עמ' 556).

עוד מציין אליאס את המקרים בהם מצא בית המשפט לחייב את המבטחת בריבית במקרים בהם הדחייה הביאה את המבוטח להגשת תביעה שכל מטרתה התשת המבוטח לדוגמא :דחיית תביעה מנימוקים שלא מבוססים בדין או בפסיקה; דחיית תביעה מבלי לערוך בירור ובדיקה ממשיים; דחיית תביעה ללא הנמקה ועוד. עוד הובהר כי אין בעצם קבלת התביעה כדי להצדיק פסיקת הריבית המיוחדת אלא הדברים מוכפפים תמיד למבחן תום הלב של הנתבעת ומניעיה ולא על פי התנהגות המבוטח, הגם שזו יכולה לבוא ביטוי במסגרת מניין השיקולים אך לא כשיקול מרכזי ומכריע. עוד ראוי להבהיר בנסיבות תיק זה כי המבחן לתום לבה של הנתבעת הינו בשים לב למועד החוקי של תשלום תגמולי הביטוח ולא ניתן להסתמך על ראיות שהובאו לאחר המועד החוקי ולעניין זה יש רלבנטיות מסוימת לענייננו.

24.כאמור לא מצאתי בנסיבות העניין כי יש מקום להטיל את הנתבעת חיוב בריבית עונשית בגין התשלומים הנוספים המושתים עליה במסגרת הליך זה. התרשמתי כי ביחס לכל המרכיבים שהתווספו במסגרת ההליך הייתה מחלוקת של ממש בין הצדדים - מחלוקת שגובתה במסמכים והערכות ממשיות ובחוות דעת מומחים, לרבות נושאים שהוכרעו רק במסגרת חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט. יובהר כי גם הרכיבים עליהם הורה מומחה בית המשפט הינם רכיבים ששולמו באופן חלקי על ידי הנתבעת בזמנים הרלבנטיים ויתרת הסכום אכן נותרה שנויה במחלוקת ונדרשה להכרעה במסגרת ההליך המשפטי. כך לעניין הוצאות השמירה, שכירות המשרד החלופי ונזקי המבנה ככל שהם חורגים ממה שהיה דרוש לצורך השבת המצב לקדמותו.

לגבי אותם נושאים שהוכרעו רק במסגרת פסק דין זה דוגמת הכיסוי הביטוחי לשחזור המידע הרי שברי כי מדובר בנושאים שהייתה נטושה מחלוקת של ממש לגביהם.

לאחר שבחנתי את מכלול נסיבות העניין לרבות התנהלות הצדדים כפי שכבר פורטה בהרחבה במסגרת פסק הדין לא מצאתי כי זה המקרה החריג המצדיק הטלת ריבית מיוחדת. מחומר הראיות עלה כי הנתבעת נדרשה לטפל בתביעתו של התובע אשר הייתה מורכבת ודרשה נושאים שבמומחיות וכי לבקשת התובע מונו מומחים נוספים על אלו שמונו תחילה, דבר שבאופן טבעי הביא להתמשכות הבירור. משכך, גם להתנהלות התובע הייתה תרומה מסוימת לעיכוב, אם חל, בביצוע התשלומים.

יחד עם זאת הפרש הפיצוי או רכיבי הפיצוי שנפסקו במסגרת ההליך ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהמועד הקצוב לכך בדין כאמור בסעיף 28 לחוק חוזה ביטוח בשים לב לכל שדרישת התובע הוגשה ביום 24.8.10 ועד התשלום המלא בפועל.

סוף דבר

25.מהמקובץ עולה כי אני מקבלת את תביעת התובע באופן חלקי ומחייבת את הנתבעים לשלם לתובע את הסכום שנפסק בהתאם לאמור בסיכום הטבלה המצויה בסעיף 14 לפסק הדין דהיינו 683,043 ₪ (לא כולל מע"מ) נכון ליום 24.8.10 (מועד דרישת התובע).

מסכום זה יש לנכות את הסכומים ששולמו בפועל על ידי הנתבעת עובר לתחילת ההליך ולאחריו, בהתאם למועד בו בוצע כל תשלום ותשלום.

על ההפרש שיווצר יש להוסיף מע"מ, אם נדרש על פי דין ותנאי הפוליסה, ועל הסכום הכולל יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כדין כאמור בסעיף 24 לפסק הדין.

אניח כי יעלה בידי ב"כ הצדדים להציג פסיקתא מוסכמת לעניין זה על פי ההוראות הנ"ל.

ככל שלא יעלה בידם להגיע להסכמה, יהיו רשאים הצדדים להגיש את חישוביהם המפורטים והנתמכים במסמכים לעניין זה בתוך 30 יום מהיום לצורך עריכת פסיקתא.

26.לעניין הוצאות משפט - מאחר וחלקה הארי של התביעה שעמדה על כ - 850,000 ₪ נדחה, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור כולל של 25,000 ₪ שישולמו בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ד אייר תשע"ו, 22 מאי 2016, בהעדר הצדדים.