1.אפתח בהתנצלות. סיכומי ב"כ הצדדים נמסרו בפברואר 2015 בעת היותי בשבתון ובמאי 2015, לאחר שובי והתחלתי לכתוב את פסק הדין בחודש ספטמבר 2015. מחמת תקלה לא המשכתי ולא סיימתי ופסק הדין הונח בצד.
בפני תביעה של רוכשים של דירה כנגד הקבלן שבנה את הדירה שהיא מחצית מבית דו משפחתי בנס ציונה ומכר אותה לרוכשים. הדין החל על התביעה הוא חוק המכר (דירות), התשל"ג-1973. על פי התביעה הדירה נמסרה עם ליקויים בסך כולל של 355,302 ₪, על פי שתי חוות דעת מומחה. בכתב התביעה נתבע בגין ליקויים הסכום של 393,885 ₪ כולל מע"מ. כן נתבעו ראשי נזק נוספים . סכום התביעה הוא 564,513 ₪ אך משיקולי אגרה הועמדה התביעה על סך של 450,000 ₪ מבלי לפרט אילו ראשי נזק נמחקים. הנתבעת אינה חולקת על כך שהיא מכרה לתובעים מחצית דירת קוטג' דו משפחתי בת 5 חדרים במגרש מס' 217 ברחוב השקנאי 8ב בעיר נס ציונה, גוש 3753 חלקות (בחלק) 39, 43, 45, 46, 47, 48 ו-49 (להלן: "הבית").
2.הסעדים שהתבקשו בכתב התביעה הם פיצוי בגין הליקויים, עלות שכ"ט המומחה, פיצי על תיקון ליקויי איטום שיקבעו ע"י מומחה שימונה ע"י ביהמ"ש, עלויות פינוי בזמן התיקונים (דיור חלופי, פינוי ואחסנה), עגמת נפש, השתתפות עצמית בגין שני פיצוצי צנרת, תשלום לחשמלאי על נזק בארון החשמל, פיצוי בגין נזק לארון קיר במרתף מחמת הרטיבות).
לטענת התובעים הנתבעת סירבה לבצע תיקונים ולהשיב לטענותיהם לקיומם של ליקויים עוד בטרם המסירה, והיא מסרה את הבית עם הליקויים. נטען גם ליחס מזלזל מטעם הנתבעת כלפי מצוקות התובעים.
לטענת הנתבעת הצגתה כמי שמזלזלת בחובותיה החוזיות ועל פי הדין וביחסיה עם לקוחותיה אינה נכונה ובפרט הטענה של סירוב לתקן ליקויים. נטען כי כל התיקון שנדרש בוצע. ככל שנותרו ליקויים נטען כי הנתבעת עומדת על זכותה על פי דין לבצעם. כמו כן חלקה הנתבעת על הטענה כי החוזה שנחתם בין הצדדים הוא חוזה אחיד והפנתה לשינויים בחוזה.
גם נטען כנגד הצגת הנתבעת כמי שאילצה את התובעים לקבל את הבית במצבו למועד המסירה כולל הליקויים הנטענים תוך הפניה לכך שהתובעת מס' 2 עורכת דין במקצועה ומכירה את זכויותיה כרוכשת בית מקבלן. הליקויים נשוא חוות דעת מומחה התובעים הוכחשו. נטען למגמתיות בהצגת העובדות נשוא המחלוקת והצגת חלקי דברים. נטען כי התובעים קיבלו בית באיכות כפי שהובטח.
3.שמיעת התיק החלה בבית המשפט השלום ברחובות ובמסגרת זו מונה מומחה ביהמ"ש, המהנדס יעקב דבדבני (החלטה מיום 28/6/12 של כב' השופטת איריס לושי – עבודי). מטעמים שלא פורטו בפרוטוקול הסכימו ב"כ הצדדים להמלצת ביהמ"ש להעביר את התיק לביהמ"ש השלום בב"ש (פרוטוקול מיום 13/9/12).
בהחלטת המינוי התבקש המומחה לקבוע האם קיימים ליקויים, לאבחן בין ליקויים ברי תיקון ושאינם ברי תיקון, לקבוע האם קיימת ירידת ערך ואת שוויה. בכימות עלות התיקון נדרש המומחה לקבוע את העלות לקבלן מזדמן ולנתבעת. כן נקבע לוח זמנים למשלוח שאלות הבהרה. בחודש מרס 2013 התברר כי טרם נשלחו שאלות הבהרה למומחה על אף לוח הזמנים של 7 ימים (סעיף 11 להחלטת כב' השופטת לושי – עבודי) (פרוטוקול מיום 5/3/13). בדיון ביום 7/4/13 התברר שטרם נשלחו שאלות הבהרה ע"י ב"כ התובעים כי ב"כ הצדדים הגיעו להבנות שהשאלות יוגשו בו זמנית (עמ' 3 לפרוטוקול מיום 7/4/13). בהחלטה במעמד הצדדים ניתנה הוראה להגיש למומחה את השאלות תוך 24 שעות, וכן ניתנה הוראה לב"כ התובעים להודיע לביהמ"ש ולצד שכנגד את עמדתם לביצוע תיקונים בפועל (עמ' 4 לפרוטוקול). ב"כ התובעים שלח למומחה 32 שאלות הבהרה שהועברו ביום 8/4/13 למומחה.
בהחלטה מיום 30/6/13 עיכבתי את ביצוע התיקונים עד לסיום מתן תשובות ע"י המומחה לשאלות ההבהרה (בבקשות 19,20,21).
בדיון ביום 8/9/13 הודיע ב"כ התובעים כי מרשיו אינם מסכימים לאפשר לנתבעת לבצע בבית תיקונים (עמ' 5 לפרוטוקול) וכן כי חלק מחוות הדעת היא פתוחה, כפופה להשלמת מידע, על כן הוא עתר לקבוע את התיק להוכחות. הוריתי על קביעת התיק להוכחות תוך קביעה שעדיין יש להתייחס גם לסוגית הרטיבות (עמ' 8 לפרוטוקול). בישיבת הוכחות ביום 16/9/14 נחקר המומחה על חוות דעתו. בדיון עלה כי הוא אינו יכול להתייחס לשאלת הרטיבות ויש לקחת מומחה אחר (עמ' 28 לפרוטוקול). סוגיה זו נותרה פתוחה על אף שניתנה הוראה בהחלטה מיום 8/9/13 לב"כ התובעים להודיע עמדתו למינוי מומחה מטעם ביהמ"ש בשאלת הרטיבות (עמ' 8 מול שורות 6-5). בדיון כשנה אחר הודיע ב"כ התובעים שמרשיו לא יוכלו לשאת בעלות מומחה כאמור (עמ' 28 לפרוטוקול). באותו מועד נחקר המהנדס דבדבני וניתנה לו הוראה לחוות את דעתו בסוגיה האקוסטית בקיר המשותף בין הבית של התובעים לשכניהם (עמ' 29 לפרוטוקול). בדיון ביום 22/10/14 דווח בישיבת ההוכחות כי בסוגית האקוסטיקה נדרש המומחה לדעת את סוג החומר של הקיר משני הצדדים והמילוי ע"י קידוח, אך ב"כ התובעים לא הסכים לכך (עמ' 30 לפרוטוקול). חוות דעת משלימה מטעם המומחה היא מיום 30/10/14 שהיא גם חוות הדעת מיום 29/10/14 שהגיעה לביהמ"ש ביום 1/12/14. מטעמים הקשורים בבריאות מומחה ביהמ"ש, עד לאותו מועד טרם ניתנו תשובות על ידו לשאלות ההבהרה. בדיון ביום 1/12/14 ניתנה לב"כ התובעים האפשרות לחקור את המומחה בשנית והם ויתרו (הודעה 10/12/14), וביהמ"ש התבקש לתת צו לסיכומים.
4.המומחה בדק את הבית והגיש חוות דעת ראשונה ביום 9/8/12. הוא קבע כי בבית ישנם ליקויים והעמידם על סך של 73,750 ₪ בצירוף פיקוח בסך של 7,500 ₪. סך הכול: 81,050 ₪.
בסיכומיו עתר ב"כ התובעים, עו"ד אמיר דוק, לא לאפשר לנתבעת לבצע בבית תיקונים אלא להעדיף את החלופה של הפיצוי. בהתייחס לכימות הליקויים על ידי המומחה מטעם ביהמ"ש, עתר עו"ד דוק להעדיף את הכימות של מומחה התובעים, תוך הפניה ביהמ"ש לדברי מומחה ביהמ"ש ליושרה של המומחה מטעם התובעים (עמ' 15 לפרוטוקול). ב"כ הנתבעת, עו"ד ציפי חן אלישי, הפנתה בסיכומיה את ביהמ"ש להתנגדות התובעים לאורך כל הדרך לביצוע עוד תיקונים, והיא עמדה על החלופה הראשונה של זכות התיקון. לחלופין היא עתרה להעדיף את חוות דעת מומחה ביהמ"ש. ב"כ התובעים הפנה לכך שמומחה ביהמ"ש לא היה מומחה מוסכם בגלל התנגדות ב"כ הנתבעת ועל כן ביהמ"ש אינו מחויב בחוות דעת זו דווקא ונטען כי האומדנים של מומחה התובעים יותר ריאליים. הוא חלק על הסכומים שקבע מומחה ביהמ"ש כי עלה מחוות הדעת של שמאי חברת הביטוח שהגיעה לבית לאחר ההצפות שנקבעו סכומי פיצוי יותר גבוהים על נזקים זהים וכי בכל מקום שקיים טווח של עלויות לתיקון העדיף מומחה ביהמ"ש את הקצה המינימלי. כמו כן נטען כי משלא חקר בא כוח הנתבעת את המומחה של התובעים יש להעדיף את חוות דעתו. לכך השיבה באת כוח הנתבעת כי בית המשפט אינו יכול להכריע על סמך חוות דעת שהחותמים עליהם לא נחקרו.
בסיכומיו תקף בא כוח התובעים את חוות דעת מומחה ביהמ"ש מחמת חוסר הריאליות של הסכומים שנקבעו בה בהתייחס לשוק בפועל. המומחה נחקר על ניסיונו בכלל ועל העדכון שלו בשוק נכון להיום. נחה דעתי מתשובותיו שהידע שלו מעוגן בשוק כפי שהוא למועד החקירה (עמ' 12 לפרוטוקול בפרט מול שורות 20-27, עמ' 13-15). הכלל הוא שביהמ"ש יעדיף את חוות הדעת מטעמו, גם כשהיא אינה מוסכמת. בהתייחס לסולם הנשלף קבעתי פיצוי לפי ההתוויה שהציע בא כוח התובעים, אך לא הסכום שנתבע על ידו.
5.מומחה ביהמ"ש קבע בחוות הדעת שלו (כולל ההשלמות) את הליקויים הבאים:
ליקויכימות
א.ריצוף אבן800 ₪
ב.ריצוף קרמי5,500 ₪
ג.חיפוי קרמי1,200 ₪
ד.מדרגות פנים 7,000 ₪
ה.צבע750 ₪
ו.טיח פנים4,400 ₪
ז.קירות חוץ9,300 ₪
ח.חלונות ועבודותאלומיניום 5,150 ₪
ט.דלתות פנים350 ₪
י.חשמל750 ₪
יא.אינסטלציה1,700 ₪
יב.בניה8,700 ₪
יג.רטיבות ואיטום19,700 ₪
יד.פיתוח4,250 ₪
טו.שונות250 ₪
טז.גג1,600 ₪
יז. עלויות נשוא חו"ד משלימה2,350 ₪
בחוות הדעת המשלימה הוא הוסיף:
עלות התקנת ברז גן בחצר כ- 500 ₪. עלות החלפת הצירים לארון החשמל כ- 300 ₪, הזזת המסילה בשלבי התריס שנתקלים בחלון (סעיף 9 לפרק חלונות ועובדות אלומיניום) 400 ₪ , עלות תיקון סדק 250 ₪, הבדלים מהותיים בגוון הרובה – 1,000 ₪. סכום זה מתקן את החישוב המקורי שעמד על 2,000 ₪. ההפרש הופחת בחישוב להלן (סע' 6 ו- 10). סך הכול: 2,450 ₪.
בעקבות שתי הצפות הרכיבים הבאים תוקנו ע"י חברת הביטוח:
פגמים באריח הריצוף בחדר הדיור, במטבח, ובמרתף התחתון, אריח סדוק ליד שירותי אורחים, אריחים פגומים מגצי ריתוך. לפיכך יש להפחיתם מחוות הדעת.
סך הכול הפחתה: 2,900 ₪.
6.בא כוח התובעים התמקד בסיכומיו רק לגבי חלק מהליקויים שפורטו בחוות דעת מומחה בית המשפט שהם במחלוקת והם הליקויים הבאים:
ריצוף קרמי
על פי חוות הדעת המקורית נקבע פיצוי בגין:
גוון מעט שונה ב- 3 אריחים שלטענת התובעים הוחלפו – 360 ₪
2 אריחים שקועים מעל 1.5 מ"מ – 240 ₪.
החלפת רובה – 2,000 ₪. הסכום הוקטן בחוות הדעת המשלימה ל- 1,000 ₪.
הפריטים בסעיפי משנה 3-5 לפרק זה הוקטנו בחוות הדעת המשלימה לאור תיקונם על ידי חברת הביטוח. שווים: 2,900 ₪.
בבית היו שתי הצפות. האחת לאחר חוות הדעת של מומחה התובעים הראשונה בסמוך לחודש אוגוסט 2011 והשנייה בחודש מרס 2012 לאחר חוות הדעת השנייה של מומחה התובעים. התובעים הפעילו את הביטוח שכיסה את התיקונים ובכללם החלפת כל הריצוף במרתף וקומת הקרקע דבר שנתן מאגר לאריחים לצורך יתר התיקונים שנותרו כאמור לעיל.
בא כוח התובעים הגיע לחישוב של תוספת לסכום שנקבע על ידי המומחה לפני ההפחתה בחוות הדעת המשלימה. לטענתו החישוב נעשה בהנחה שיש אריחים חלופיים אבל בדיעבד התברר שאין. בחקירתו המומחה נתן חלופה תאורטית של פירוק חדר אוטונומי והוא גם התבקש להעריך כמה יעלה לרצף את החדר האמור מחדש. לפי טענתו המומחה קבע כי פירוק והחלפת ריצוף כאמור תעלה סכום של 4,000 ₪. החישוב של בא כוח התובעים הגיע לתוספת לסכום המקורי בסך של 1,250 ₪.באת כוח הנתבעת חלקה על החישוב וטענה כי התוצאה של חברה אינה עולה מהראיות ויש להקטין את הסכום לפיצוי.
המומחה נשאל להעריך את פירוק החדר האוטונומי בהנחה כי הפירוק שנעשה על ידי מי שעשה אותו בפועל היה גס והאריחים נשברו במקום להוציא אותם בעדינות (עמ' 17 – 18 לפרוטוקול).
אינני מקבלת את החישוב של בא כוח התובעים. התובעים זכאים לפיצוי על נזק שנותר ומחייב תיקון.
מספר האריחים שנותרו לתיקון הוא 5 . אין הצדקה לפרק חדר שלם כדי להחליף 5 אריחים. בגין התוצאה שיתכן ותהיה לא אסתטית יש לפצות בגין נזק של ירידת ערך.
על כן יש להפחית מראש הנזק 2,900 ₪.
חיפוי קרמי
מומחה בית המשפט העריך בסך של 1,200 ₪. בגין 2 אריחים בגוון שונה, 9 אריחים פגומים , 2 אריחים חלולים ובמישור לא אחיד ואיטום מרווחים בין רוזטות אינטרפוץ וברז האמבט. לגבי מילוי רובה סדוק בשולי האמבט לא נקבע פיצוי כי הליקוי תוקן על ידי התובעים לפני הבדיקה. המומחה של התובעים קבע שווי תיקון של 300 ₪. לא הוגשו ראיות להוצאה בעין . באת כוח הנתבעת טענה כי חוות דעת מומחה התובעים אינה ראיה אם המומחה לא נחקר על חוות דעתו מדוע הוא נקב את הסכום האמור. ניתן היה לשאול את המומחה מטעם בית המשפט בין בחקירה נגדית ובין בשאלת הבהרה לגבי הסכום. לא מצאתי התייחסות שלו בחוות הדעת המשלימה או בחקירה הנגדית של מומחה בית המשפט. בהעדר ראיה של הוצאה בעין אני דוחה את התביעה בגין התיקון שכן חוות דעת המומחה מטעם התובעים אינה ראיה ללא חקירה וגם אינה עונה על ההגדרה של כלל הראיה הטובה ביותר.
על כן ראש הנזק נותר כפי שנקבע על ידי מומחה בית המשפט.
מדרגות פנים
7.בסוגיה זו עלתה מחלוקת לגבי הצורך של פירוק ותיקון הפודסט, קונסטרוקציית הבטון עליו מניחים את המדרגות. לטענת עו"ד אמיר דוק, בא כוח התובעים, העולה מהחקירה הנגדית של מומחה בית המשפט הוא שצריך לפרק. בסוגיה זו התבקש המומחה לבדוק את הפרוטוקול האם תשובתו המלאה נרשמה. בתשובה מיום 30/11/14 התייחס המומחה לטענות באי כוח הצדדים בדיון לגבי תשובת המומחה בחקירה נגדית בעמ' 21- 22 לפרוטוקול כפי שהיא רשומה בפרוטוקול והיות התשובה שלמה או חסרה מבחינת ההקלדה (עמ' 54 לפרוטוקול, בקשה מס' 38 ). לטענת בא כוח התובעים התשובה שהוקלדה חסרה והוא הוסיף בבקשתו את המלל שלדעתו הוחסר. מלל שבאת כוח הנתבעת לא זכרה והמותב גם לא זכר. תשובת המומחה התייחסה לשאלה בעמ' 21 לפרוטוקול מול שורות 8-9 והתשובה מול שורה 10. המומחה הסכים כי התשובה חסרה. הוא הוסיף כי השאלה הוצאה מהקשרה. תשובתו הייתה כי חוות דעתו אינה משאירה סימני שאלה. המומחה חיווה את דעתו כי הסטייה שמצא מומחה התובעים בגובה המדרגות לפי סכום של 2 רומים ועוד שלח מעל המותר (בין 65-68 ס"מ במקום בין 61-63 ס"מ) אינה סטייה סבירה ולכן הוא קבע כי יש לפרק את המדרגות מעל הפודסט כדי לתכנן את המהלך כנדרש (עמ' 9 לחוות דעתו הראשונה). לגבי פירוק הפודסט הוא קבע כי ככל הנראה לא יהיה צורך לפרק את הפודסט. אך הוא כימת את הפירוק אם יקבע שהדבר נדרש והעמידו על כ- 9,000 ₪.
בא כוח התובעים הפנה לתשובת המומחה לגבי הצורך לפרק את הפודסט שהייתה שלא צריך אם הבית נבנה באופן סביר . לטענת בא כוח התובעים המומחה הסכים בחקירתו הנגדית כי יכול להיות שיצקו יותר מדי בטון במשטח דבר שניתן לראות אם מפרקים גם את המשטח (עמ' 20 לפרוטוקול). לטענתו יש לקבוע כי מחמת הספק יש לקבוע פיצוי לפי החלופה שהיא על הצד הזהיר. באת כוח הנתבעת חלקה עליו וסברה כי זו שאלה של מקצועיות שנענתה בבירור.
המומחה התייחס לשאלה האם קיים או לא קיים ליקוי לגבי הפודסט עצמו ותשובתו היא ברורה:
"אני לא מצאתי ליקוי ואני אומר אם ואם אז זה כך, אני לא מצאתי ליקוי פה ואני יכול להצביע על זה. " (עמ' 21 לפרוטוקול מול שורות 1-2).
התוספת שלטענת בא כוח התובעים אמר המומחה בתשובה לשאלה מול שורה 10 הייתה (האותיות המודגשות הן התוספת – מ'ו' ):
אני אומר שהסבירות אכן קטנה כשהטווח מצומצם יותר (בקשה 38).
התשובה לפי הפרוטוקול הייתה:
"אני אומר שהסבירות מקטין את הסטייה." (עמ' 21 מול שורה 10).
השאלה מול שורות 8-9 באה לאחר השאלה הקודמת שלא נענתה לגופה והיא השאלה לה משיב המומחה מול שורה 10 לאחר שהיא נשאלה אחרת :
"ש.כל התשובה לשאלה הזאת היא מצביעה על ליקויים אך דרך הפתרון זה השאלה. תסכים איתי שהסבירות לעמוד ביעד של תיקון בצורה המרכזית שהצעת לטווח התקנה של 61-63 ולא ס"מ לכל אחד מהצדדים, הסבירות קטנה?"
(עמ' 21 מול שורות 4-6 ).
התשובה כפי שניתנה בפרוטוקול בתוספת ההשלמה של המומחה בחוות דעתו המשלימה נותנים מענה ברור כי הסטייה מהתקנות מכתיבה את התוצאה ובמקרה זה ניתן לתקן את הסטייה בלי לפרק את הפודסט. לכן אני לא מקבלת את הדרישה לפסוק את העלות הנוספת של פירוק הפודסט.
קירות חוץ
8.המומחה קבע סכום של כ- 8,000 ₪ לתיקון ליקויים בציפוי קירות חוץ, גדרות וחלונות אנגליים (סעיף 1 עמ' 11 לחוות דעתו) וכן פיצוי בגין רכיבים אחרים - סך הכול 9,300 ₪. התיקון הוא על ידי טיח על בסיס אקרילי שהוא דקורטיבי (שליכטה צבעונית). בסוגיה זו התמקד בא כוח התובעים בתוצאה האסתטית.
בא כוח התובעים חקר אותו בשאלה האם מדובר בתוצאה מושלמת מבחינת הליקוי והוא השיב שלא תמיד. לפעמים נותר הטלאי הנראה לעין ובאין ברירה עושים שליכטה צבעונית על כל הקיר. לפיכך עתר בא כוח התובעים לקבוע את הפיצוי על פי החלופה של שליכטה על כל קיר שבו נמצאו ליקויים ללא קשר להיקפם לאור התוצאה. באת כוח הנתבעת טענה כי החלופה האחרונה היא בלתי סבירה לתיקון ליקויים מינוריים .
בחוות דעת משלימה אבחן המומחה בין הקירות לפי היקף התיקונים שנדרשים. בקיר הדרומי והצפוני יש מיעוט ליקויים ולכן אין צורך לצבוע את כל הקיר. לעומת זאת בקיר המערבי היו הרבה ליקויים מקומיים ויש מקום לצבוע את כל הקיר.
לכן הציע המומחה כי יש לצבוע רק את הקיר המערבי בשלמותו והוא חישב זאת לפי קיר בגודל של 130 מ"ר בעלות של 90 ₪ למ"ר (חוות דעת משלימה; תשובה לשאלת הבהרה 10). באת כוח הנתבעת הוסיפה כי אם תדחה עמדת הנתבעת שאין לצבוע קירות שלמים בגין תיקוני טלאי היא מקבלת את החלופה של צביעת קיר אחד כשהעלות של צביעת הקיר היא 3,700 ₪ שיש להוסיף על הפיצוי שכבר נקבע בסעיף קירות חוץ.
הערכת הפיצוי היא של מידתיות ואני מקבלת את חוות דעת המומחה כי התיקונים בקירות הצפוני והדרומי יהיו מקומיים ואילו הקיר המערבי יצבע מחדש עם שליכטה צבעונית לפי 130 מ"ר שחישב המומחה לפי 90 ₪ למ"ר. אני לא מקבלת את התמחור של מומחה התובעים שקבע שיש לטייח בטיח האקרילי את כל הקירות (250 מ"ר).
יחד עם זאת לעצם האפשרות שהתיקון לא יהיה מושלם אני אתייחס בסוגיית פיצוי בגין ירידת ערך . לכן סך הכול הפיצוי בראש נזק זה הוא 11,700 ₪ בגין שליכטה צבעונית וכן 1,300 ₪ בגין הרכיבים האחרים בסעיף זה – סך הכול תוספת : 3,700 ₪.
חשמל
נתבע סכום נוסף של 300 ₪ בגין החלפת צירים לארון חשמל [חוות הדעת המשלימה סעיף 2.2(4)]. לכך השיבה באת כוח הנתבעת כי המומחה הוסיף 150 ₪ תוך הפניה לחוות הדעת המשלימה. לא מצאתי את סעיף 18 לחוות דעת משלימה בכלל או התייחסות מסוימת לגבי פריט זה מעבר לכתוב בפועל. לכן אני מקבלת את העתירה בראש נזק זה. תוספת של 300 ₪.
חלונות עבודות אלומיניום
נתבע סכום נוסף של 650 ₪.
המומחה קבע סכום של 250 ₪ שלא נכלל בחישוב. מדובר בהעדר סימון בחלק התחתון של חלון בחדר האמבטיה כי מדובר בזכוכית בטיחותית. המומחה קבע כי על הנתבעת לספק מידע האם מדובר בזכוכית בטיחותית. לחלופין המומחה קבע כי ההחלפה לזכוכית כאמור תעלה 250 ₪. אני מקבלת את הפיצוי להחלפה . באת כוח הנתבעת לא התייחסה לליקוי בסיכומיה.
בחוות דעת משלימה הוסיף המומחה עוד פיצוי בסך של 400 ₪ על הזזת מסילה (עמ' 3-4) אך הוא הוסיף כי על כך יש מחלוקת בין הצדדים. בסיכומים לא התייחסה באת כוח הנתבעת למחלוקת זו ועל כן אני מקבלת את הסכום של 650 ₪.
אינסטלציה
בא כוח התובעים הפנה את בית המשפט לתוספת בחוות הדעת המשלימה של ברז גן שעלותו 500 ₪. באת כוח הנתבעת לא חלק על כך . הסכום מופיע בתוספות נשוא סעיף 5 לעיל.
בנייה
9.המחלוקת בראש נזק זה מתייחסת להעדרם של פתח עלייה לגג ומדרגות נשלפות שכן נטען על ידי הנתבעת כי החסר אינו ליקוי. כמו כן הצדדים גם חלקו על עלות המדרגות הנשלפות.
בא כוח התובעים סבר כי הפתח לגג והסולם הנשלף הם בזכות והעדרם הוא ליקוי . לטענת באת כוח הנתבעת הפריטים האמורים לא היו כלולים בתוכניות חוזה המכר והשתרבבו לשם בטעות במפרט (נספח ה' 1 לחוזה המכר). הצדדים חתמו על המפרט (נספח ה'1). באת כוח הנתבעת טענה בסיכומיה כי הפריט במפרט הוא "טעות סופר" אך לא טענה מדוע הטעות לא מחייבת את הנתבעת לאחר שהמפרט חתום גם על ידי הנתבעת. היא התמקדה בעלות הפתיחה של הגג שקבע המומחה ובעלות הסולם.
המומחה קבע לגבי הפתח עצמו עלות של 1,000 ₪ ולגבי הסולם עלות של 4,000 ₪ (עמ' 17 לחוות דעתו הראשונה ותשובות לשאלות הבהרה).
המחלוקת היא בהתייחס לסולם נשלף.
בא כוח התובעים טען כי לגבי הסולם יש לקבל את הסכום הנתבע על ידי התובעים שהוא הממוצע בין המינימום של 4,000 ₪ למקסימום לפי הצעות התובעים שהוא 15,000 ₪. דהיינו, 9,500 ₪ במקום 4,000 ₪. באת כוח הנתבעת טענה כי המפרט לא קבע את איכות הסולם הנשלף.
במחלוקת זו אני קובעת כי הזכות של התובעים היא לפי החלופה הבינונית (סעיף 45 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973). על כן החלופה של ממוצע היא הסבירה, בין הסכום המרבי לבין אפס . התובעים הציגו הצעות לעלויות. הנתבעת לא הציגה ראיות נגדיות. אני מעמידה את הסכום על 7,500 ₪ על פי הטיעון של בא כוח התובעים כי על פי חוזה המכר הבית היה אמור להיות בנוי מחומרים טובים ומדובר בפרויקט יוקרתי, כפי שגם באת כוח הנתבעת טענה (סעיף 2 סיפא לעיל).
על כן יש להוסיף עוד: 7,500 ₪.
ליקויי אקוסטיקה
כמפורט לעיל מחמת חוסר שיתוף פעולה של שכני התובעים לא ניתן היה לבחון האם הקיר המשותף לשני חלקי הבניין בנויים מחומרים תקניים של איטום לרעש בין שני חצאי הבית. מומחה התובעים הניח על פי התוצאה כי הבידוד אינו עולה בקנה אחד עם דרישת התקן (ת"י 1004 )(עמ' 15 לחוות דעתו). בהעדר שיתוף פעולה לא ניתן היה לבדוק את הבניה בפועל, ובא כוח התובעים לא הציג ראיות להוכחת חומרי הבניה בפועל. מומחה בית המשפט קיבל מבאת כוח הנתבעת את תכניות המבנה ועל פיהם עובי הקיר בין הדירות הוא 20 ס"מ. על פי חוות הדעת המומחה אין די בעובי. תלוי בסוג הבלוק שבו השתמשו דהיינו קיר בלוקי בטון בעובי 20 ס"מ עם טיח רגיל משני צדי הקיר די בו ואילו בלוק איטונג באותו עובי מחייב גם טיח בנוסף להרבצת בטון בעובי של 5 מ"מ מכל צד (עמ' 2 לחוות הדעת המשלימה). בא כוח התובעים זנח ראש נזק זה בסיכומיו. כמו כן הוא הוסיף כי גם אם הביצוע הוא על פי התקן עדיין תתכן בעיה של אקוסטיקה אם הביצוע כושל כגון חריצת חריצים לצנרת וכו'.
רטיבות
המומחה כימת את הנזק בחוות דעתו הראשונה.
סך הכול ליקויים לפני מע"מ ופיקוח הנדסי: 83,500 ₪
לכך אני מוסיפה 10% פיקוח הנדסי :8,350 ₪
סך הכול : 91,850 ₪
לכך יש להוסיף מע"מ כדין.
תביעה לדיור חלופי
10.התובעים עותרים לפיצוי שיכסה כיסוי של פינוי הבית בעת ביצוע התיקונים. באת כוח הנתבעת חולקת על כך . הדיור החלופי הוא פועל יוצא של סוגי התיקונים הנדרשים. בחוות דעתו קבע מומחה בית המשפט כי מדובר ב- 25 ימי תיקונים במקביל בהערכה גסה. מומחה בית המשפט לא הוסיף רכיב של דיור חלופי בין בחוות הדעת המקורית או המשלימה. המומחה לא נחקר על כך בחקירתו הנגדית. עברתי על התיקונים לביצוע ומצאתי כי מעט תיקונים מטבעם יגרמו לקושי של ממש בהתנהלות הבית לימים ספורים במרוכז מעבר לעצם כניסת בעלי מקצוע ופועלים לבית וכל שמתלווה לכך וניתן לתת לכך מענה בפיצוי של עגמת נפש. לכן אינני קובעת פיצוי מסוים בראש נזק זה.
ירידת ערך
בכתב המינוי נדרש המומחה גם להתייחס לירידת ערך (סעיף 8 להחלטה מיום 28/6/12). התובעים לא הגישו חוות דעת של שמאי ומומחה בית המשפט הוא מהנדס בניין על פי הכשרתו ומגשר וחבר באגודת המהנדסים, אדריכלים, והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים בישראל אך הוא אינו שמאי מקרקעין. באי כוח הצדדים לא טענו למינוי שמאי. אני סבורה כי ניתן לכמת את הסוגיות אליהם התייחסתי לעיל בראש הנזק של עגמת נפש.
אבדן ימי עבודה
לא הוצגו ראיות להפסדי שכר, אלא רק אסמכתאות לשווי יומי של שכר כל תובע. מטבעם של תיקונים שהם מחייבים את בני הבית לנוכחות ולריצות לרכישת חומרים, גיוס בעלי מקצוע למיניהם וכו' . אני פוסקת לכל תובע סכום גלובלי של 4,000 ₪ נכון למועד הגשת התביעה.
תשלום עבור נזקי פיצוצי צנרת
מדובר בשני אירועים נפרדים של פיצוצי צנרת. התובעים היו מכוסים על ידי חברת הביטוח שפיצתה אותם בגין נזק ישיר פחות השתתפות עצמית. התובעים אינם זכאים לפיצוי כפול. ככל שמדובר בליקויים ברי תביעה, חברת הביטוח נכנסת לנעלי התובעים בתביעת שיבוב. על פי כתב התביעה ראשי הנזק הנתבעים הם:
כיסוי ההשתתפות העצמית; ייקור של פרמיית הביטוח; נזק לקיר המרתף כתוצאה מהרטיבות.
הוגשו הראיות הבאות:
קבלה בגין השתתפות עצמית שולם סך של 370 ₪ ביום 25/8/11.
קבלה בגין השתתפות עצמית שולם סך של 516 ₪ ביום 13/2/12.
לא הוגשה ראיה על ייקור פרמיית הביטוח.
מאחר והמבטחת תיקנה את נזקי הצנרת אין מקום לפיצוי כפול בתחום ההנדסה.
לגבי הפגיעה בארון החשמל – הפיצוי נכלל בחוות הדעת המשלימה של המומחה ובחישוב של סך כול הליקויים. בנוסף נתבע הסך של 600 ₪ עבור חשמלאי – מוצג 21 למוצגי התובעים מיום 1/2/12.
נזק לארון קיר מחמת הרטיבות מהפיצוץ של צנרת המים – מדובר בנזק מיוחד שיש להוכיח אותו. לא הוגשה ראייה.
תביעות נוספות
תשלום עבור תיקון תריס גלילה – לא כלול בתביעה.
עגמת נפש
באת כוח הנתבעת טענה כי אין לפסוק עגמת נפש.
אני סבורה כי התובעים זכאים לפיצוי בגין עגמת נפש. הנזקים שנותרו לתיקון כוללים תיקון של מדרגות בין שתי קומות, פתיחת יציאה לגג, אינסטלציה, רטיבות ואיטום, ותיקונים פנימיים אחרים דבר שיכביד על ניהול הבית; תיקוני הקירות החיצוניים לא יהיו בהכרח מושלמים, חלק מהאריחים של הריצוף הקרמי לא יהיה זהה. בנוסף, תוך פרק זמן קצר יחסית חוו התובעים ומשפחתם שתי הצפות מים בבית חדש שנובע לכאורה מהצנרת. דבר שחייב פינוי שלהם ושל חפציהם בפיצוץ ביולי 2012 ואת פירוק הריצוף במרתף, פינויים ושכירות דיור חלופי. במקום לקבל בית שעבר פיקוח על הבניה כדי שהתיקונים יתבצעו לפני המסירה לקונים, התובעים מוצאים את עצמם בבית שעדיין צריך תיקונים שלא היו נדרשים אילו הפיקוח היה יעיל. זאת ועוד, הם מלינים כי בחדרים בהם הקיר משותף עם שכניהם הם שומעים את השכנים, ואין מדובר ברעש אלא בשיחות של בני הבית (חוות דעת מומחה התובעים). אמנם אין מדובר ברעש ברמה שאסורה אך מדובר באסתטיקה של הפרטיות בבית מגורים.
אמנם היקף הליקויים אינו גבוהה מבחינת הסכומים אך אין מדובר במספר מועט של תיקונים. גם אין מדובר באיש מקצוע בתחום מוגדר אחד. מכל הטעמים הללו אני פוסקת לתובעים פיצוי על עגמת נפש בסך של 50,000 ₪.
הוצאות משפט
התובעים עותרים לשלם להם עבור חוות דעת המומחה מטעמם וכן מומחה בית המשפט.
סוף דבר
11.(א) הנתבעת תשלם לתובעים ביחד ולחוד כדלקמן:
ליקויי בניה – 91,850 ₪ נכון ליום 29/10/14 בצירוף מע"מ כדין ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום ההוצאה ועד ליום התשלום המלא בפועל.
הפסד שכר – 4,000 ₪ נכון ליום הגשת התביעה, 20/3/12. בצירוף מע"מ כדין ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום ההוצאה ועד ליום התשלום המלא בפועל.
השתתפות עצמית – 370 ₪ נכון ליום 25/8/11. בצירוף מע"מ כדין ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום ההוצאה ועד ליום התשלום המלא בפועל.
השתתפות עצמית – 516 ₪ נכון ליום 13/2/12. בצירוף מע"מ כדין ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום ההוצאה ועד ליום התשלום המלא בפועל.
תשלום לחשמלאי לאחר ההצפה – 600 ₪ נכון ליום 1/2/12. בצירוף מע"מ כדין ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום ההוצאה ועד ליום התשלום המלא בפועל.
שכר מומחה התובעים 1,392 ₪ נכון ליום 16/5/10. בצירוף מע"מ כדין ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום ההוצאה ועד ליום התשלום המלא בפועל.
שכר מומחה התובעים 700 ₪ נכון ליום 29/1/12. בצירוף מע"מ כדין ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום ההוצאה ועד ליום התשלום המלא בפועל.
עגמת נפש – 50,000 ₪ נכון ליום מתן פסק הדין.
(ב) הוצאות משפט, כולל עלות חוות דעת מומחה בית המשפט, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום ההוצאה ועד ליום התשלום המלא בפועל.
(ג)שכ"ט עו"ד בסך של 15,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.
זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע.
המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים.
ניתנה היום, ב' אייר תשע"ו, 10 מאי 2016, בהעדר הצדדים.
